תובענה לסילוק יד ממקרקעין ולתשלום דמי שימוש ראויים

תובענה לסילוק יד ממקרקעין ולתשלום דמי שימוש ראויים בסך של 68,400 ₪, שהתובעים (אב וארבעת בניו) הגישו נגד הנתבעת - המועצה המקומית כפר מג'ד אל כרום.



נטען בכתב התביעה כי התובעים הינם הבעלים ו/או המחזיקים בחלקה 60 בגוש 19054 בכפר מג'ד אלכרום אשר עליה הקימו את בתיהם וכן הבעלים 2/27 חלקים (194 מ"ר) מחלקה 66 באותו גוש, כאשר חלקים אלה גולשים לתוך חלקה 60 הנ"ל.


החלקות הנ"ל ייקראו להלן, בהתאמה, "חלקות 60, 66" או "החלקות".

נטען בכתב התביעה כי בעקבות הרחבת הכביש הגובל בחלקות נגסה הנתבעת והשתלטה על שטח של 190 מ"ר מהחלקות, לשם שימוש בו ככביש, כל זאת מבלי שנקטה בהליכי הפקעה כמתחייב מהוראות הדין. החלקים הננגסים הנ"ל מהחלקות ייקראו להלן: "המקרקעין".

התובעים הוסיפו וטענו כי תחילה התנגדו להרחבת הכביש הנ"ל, אך בעקבות התחייבות הנתבעת לשלם להם פיצויים בגין כך הם הסכימו.

התובעים גם טענו כי ביום 1/11/04 אישרה הנתבעת תשלום פיצויים לתובעים אך מאנה לעשות כן עד היום.

לפיכך עתרו התובעים וביקשו לקבל סעד המורה על סילוק יד הנתבעת מהמקרקעין וכן לחייבה לשלם להם דמי שימוש ראויים, לתקופת העבר, בסך של 68,400 ₪ וכן גם לתקופת העתיד בסך של 100"ח לכל יום אשר בו הנתבעת ממשיכה להשתמש במקרקעין למטרת כביש ציבורי.



לכתב התביעה צורפו המסמכים כדלהלן:




נסחי הרישום של חלקות 60, 66.




סקיצה שנערכה ע"י המודד עמאד חסיאן המתייחסת לחלקות ולתוואי הכביש הקיים בגבולן.




אישור הנתבעת, החתום על ידי מזכיר הנתבעת שיאוזכר בהמשך.


ההגנה:



הנתבעת הגישה כתב הגנה, אשר בו הכחישה מירב הנטען בכתב התביעה.


הנתבעת טענה לחוסר סמכות עניינית בעניין הסעד של סילוק יד שמשמעותו העניינית הריסת כביש הרלוונטי, הכחישה את בעלות התובעים בחלקות, הכחישה כי השתלטה על המקרקעין בהיקף של 190 מ"ר לשם הרחבת הכביש, הכחישה את עצם התחייבות הנתבעת לשלם פיצויים לתובעים בגין אותו שטח, הכחישה את עצם קיומו של אישור מזכיר המועצה או שיש לו תוקף כלשהו.

ראיות הצדדים:



מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע מס' 1, אשר בו חזר על הנטען בכתב התביעה וכן מסר כי:




הוא ושאר התובעים, בניו, הינם הבעלים והמחזיקים בחלקה 60, עליה הקימו את בתיהם עפ"י היתרי בנייה שניתנו ע"י רשויות התיכנון, זאת עפ"י הסכם חלוקה בין הבעלים הרשומים שצורף.




הוא הבעלים והזכאי להירשם כבעלים של 2/27 חלקים מחלקה 66 אשר עדיין רשומים ע"ש אמו המנוחה, כאשר אותם חלקים מהווים מובלעת ומשתלבים עם חלקה 60 עפ"י הסכם החלוקה שצורף.




הרשות המקומית, הנתבעת לקחה מהחלקות 190 מ"ר לשם הרחבת הכביש הקיים כל זאת שלא עפ"י תוכנית מאושרת וללא הליכי הפקעה.




הוא אמנם התנגד לנגיסה הנ"ל מהחלקות לטובת הכביש, אך נאות להסכם לאחר שהנתבעת התחייבה לשלם פיצויים עבור המקרקעין הננגסים ואף ניתן בידו אישור מזכיר הנתבעת, זאת עוד ביום 1/11/04.




חרף התחייבותה הנ"ל של הנתבעת סכום הפיצויים הראוי טרם שולם לו.




שווי מ"ר אחד מהחלקות הוא 600 ₪ לפחות.


לתצהירו של התובע שוב צורפו אותם מסמכים שצורפו לכתב התביעה.



מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר מוחמד מנאע, מיום 23/11/10 ,יו"ר הנתבעת בעת הגשת התובענה, וכן בעת קיום הדיונים בתיק זה (בינתיים, היום נבחר יו"ר אחר לנתבעת).


מר מנאע ציין כי הוא שימש כמזכיר הנתבעת וכיו"ר נבחר שלה בין השנים 1965 עד 1993. למעשה מר מנאע בתצהירו הנ"ל לא מסר עובדות כלשהן, כי אם נקב בטיעונים משפטיים, עפ"י ייעוץ משפטי שהוא קיבל, לפיהם, עפ"י נסחי הרישום התובעים אינם הבעלים של החלקות, כי "ההבטחה" שכביכול קיבלו התובעים בדבר תשלום פיצויים, הינם למעשה עסקה במקרקעין שאין עליה ראיות, אינה מוכחת ואינה מחייבת, כי אישור מזכיר המועצה מתייחס אך לחלקה 60, כי באותו אישור אין משום הודאה ב"נגיסה" הנטענת על ידי התובעים וכי האישור אינו קובע כל אמת מידה לגבי חישוב הפיצויים.

כן טען מר מנאע כי אותו אישור של מזכיר המועצה לא אושר ע"י גורם כלשהו במועצה והוא אינו עומד בתנאים של סעיף 193 לצו המועצות המקומיות תשי"א – 1950.

לתצהיר צורפו : תרשים של האיזור, תמונה מהאוויר וכן אישור מחלקת הגבייה לפיו התובעים לא חוייבו באגרת סלילת כבישים בזמנו.

כן הוגש מטעם הנתבעת תצהיר נוסף של מר מנאע מיום 15/9/11, לפיו כי בעקבות בדיקה וחיפוש שערך במשרדי הנתבעת, לא נמצא כל מסמך ביחס למתן פיצויים לתובעים בגין השטחים.


דיון והכרעה:



ראשית אציין כי התובענה מלכתחילה הוגשה נגד הנתבעת וכן נגד עיריית אלשאגור, זאת לאור איחוד של מספר רשויות לרשות מקומית אחת: עיריית אלשאגור, אך לאחר מכן אותו איחוד בוטל עפ"י חוק של הכנסת, כך שהרשויות המקומיות שאוחדו ובכללן הנתבעת חזרו להיות רשויות עצמאיות.


הסכמה דיונית של הצדדים:



בישיבת יום 7/5/12 הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמה לדרך דיונית לפיה: "...לא נחקור את המצהירים מטעם שני הצדדים, מבלי להודות כמובן בתוכן התצהירים, נגיש סיכומים וביהמ"ש ייתן פס"ד מנומק".


העובדות הרלוונטיות שיש לקובען עפ"י חומר הראיות כפי שהונח בפני ביהמ"ש:



לעניין זכויות התובעים בחלקות: צורפו לתצהיר התובע נסחי רישום של שתי החלקות.


עולה כי חלקה 60 הינה בשטח 2,917 מ"ר, הנמצאת בכפר מג'ד אלכרום והבעלים שלה, עפ"י צו הסדר משנת 1964, בחלקים שווים, הינם ארבעת אלה: חוסין, עבדאללה, פטמה וחז'נה מנאע והם כנראה אביו המנוח של התובע וכן דודיו ודודותיו.

התובע מס' 1 הצהיר כי הוא ובניו הבעלים של חלקה 60, כאשר עליה הקימו את בתי מגוריהם עפ"י תשריט חלוקה שאושר על ידי רשויות התיכנון.

עיון בתרשים החלקה שצורף מראה כי אכן בנויים על הבית חמישה בתי מגורים.

כן עיון בנסח הרישום של חלקה 66 מראה כי היא בשטח של 2,618 מ"ר וכי בעליה הם רבים.

אחד מהבעלים הרשומים היא גב' פאטמה אסעד כבת וחלקה בחלקה הוא 2/27 חלקים, שהם כ- 193 מ"ר.

התובע מס' 1 טען כי הגב' פאטמה הנ"ל היא אמו המנוחה והוא יורשה עפ"י דין, כאשר חלקה בחלקה הוא בבחינת מובלעת בחלקה 60, כאשר אותו חלק צורף למגרשו עפ"י תוכנית חלוקה שאושרה ע"י רשויות התיכנון.

עיון בתרשים החלוקה מראה שאכן כך הם פני הדברים.

הנתבעת מצידה לא הביאה כל ראייה על מנת להזים הנטען כנ"ל ע"י התובע או על מנת להוכיח כי הבעלות בחלקות היא אחרת ואך הסתפקה בטענה כי אין התובעים הבעלים של החלקות עפ"י נסחי הרישום שצורפו.

כן לציין כי באישור מזכיר הנתבעת צויין כי ביתו של התובע מס' 1 בנוי על חלקה 60.

הינני סבור כי בנסיבות העניין הוכיחו התובעים, ברמה הנדרשת במשפט האזרחי, כי הם אכן הבעלים של החלקות ומכאן זכותם לדרוש פיצוי או נזקים עבור השימוש בחלקות או נגיסה מהן.

השטח שננגס מהחלקות לטובת הרחבת הכביש אשר לידן:



התובע מס' 1 מסר בתצהירו כי השטח שנלקח מהחלקות לטובת הכביש הוא 190 מ"ר כאשר בנדון הוא הסתמך על סקיצה של המודד עמאד חסיאן משנת 2008.


עיון בסקיצה הנ"ל מראה כי אכן הכביש המורחב כולל חלקים מחלקות 60, 66.

יחד עם זאת לא מצאתי באותה סקיצה קביעה כי השטח הכולל של 190 מ"ר.

כן באישור מזכיר המועצה מיום 1/11/04 צויין כי הנתבעת תשלם פיצויים "עבור הקרקע שנוצלה לטובת הרחבת הכביש הסמוך לבית מגוריך אשר קיימת בחלקה 60 בגוש 19054 באדמות מג'ד X".

מנגד הנתבעת לא הביאה כל ראייה לגבי גודל השטח שנלקח מהחלקות לטובת הרחבת הכביש, אף שהיא יכלה לעשות כן בנקל וללא הוצאות מיותרות והסתפקה אך בהכחשת הדבר בכתב ההגנה מטעמה.

אף המצהיר מטעמה לא טען לשטח אחר, אף לא הכחיש עצם הרחבת הכביש ע"ח החלקות והסתפק אך בטיעונים, שעיקרם משפטיים, לרבות הטענה כי לא הובאה חוות דעת של מודד מוסמך לגבי גודל השטח שנלקח לטובת הרחבת הכביש.

הינני סבור כי בשקלול כל הנתונים בהחלט ניתן לקבוע כי התובעים הרימו נטל השכנוע בדבר שימוש שעושה הנתבעת בחלק מהחלקות, בהיקף של 190 מ"ר לטובת הכביש.

זכאות התובעים לקבל פיצויים או סעדים אחרים:



כאמור התובעים עתרו לסעד של סילוק יד מהחלקות, היינו ביטול חלק מהכביש, הצרתו, וכן קבלת דמי שימוש לעבר וגם לעתיד.


כאמור הקביעה היא כי אכן ננגס שטח של 190 מ"ר מהחלקות אשר בבעלות התובעים לשם הרחבת הכביש.

התובע מס' 1 הצהיר כי תחילה התנגד להרחבת הכביש כנ"ל והסכים אך לאחר שהנתבעת התחייבה לשלם לו פיצויים ואף ניתן בידו אישור מזכיר המועצה לכך. כן מסר התובע מס' 1 כי תוואי הכביש המורחב אינו נכלל במסגרת תוכנית המתאר וכי לא ננקט ע"י הנתבעת כל הליך הפקעה של השטח הרלוונטי.

בתצהיר הנתבעת לא נטען כי הכביש המורחב הינו עפ"י תוכנית מתאר מאושרת או שננקטו הליכים לשם הפקעת השטחים הרלוונטיים.

תוכנית מתאר או תוכנית מפורטת עפ"י חוק התיכנון והבנייה יכולה להתוות כבישים, גם במקרקעין פרטיים ואף מאפשרת הפקעת מקרקעין לשם התווית כבישים או שטחים ציבוריים עפ"י תוכנית המתאר.

בעניינו כאמור הדברים לא התנהלו כמתווה בחוק ובדין.

באיזורים מסויימים, בעיקר בכפרי מיעוטים, מתקיים הנוהג, במקום צעדים עפ"י חוק לשם הכשרת כבישים או הרחבתם על מנת שישמשו את הציבור הרחב, נעשה מעין מו"מ בין הרשות המקומית לבין בעלי המקרקעין הפרטיים לשם הרחבת הכבישים ובד"כ הדבר נעשה בהסכמה, בין בתמורה או שלא בתמורה, כאשר לעיתים התמורה היא ע"י בניית קיר-גדר, וויתור על חוב ארנונה או בכל דרך אחרת.

אל לי במסגרת פס"ד זה לקבוע באם הנוהג הנ"ל הינו לגיטימי וראוי או לאו, אך הוא קיים בבחינת הכרח בל יגונה.

אין מקום היום להחזיר את המצב אחורנית במובן זה להורות על סילוק יד הנתבעת מהמקרקעין, למעשה הצרת הכביש ואיסור שימוש הציבור בו.

הדבר אינו מתחייב ואינו ראוי וגם מהסיבה שהתובעים עצמם נתנו, אמנם כנגד קבלת פיצויים, את הסכמתם להרחבת הכביש ע"ח החלקות.

כן אין מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים דמי שימוש ראויים בסכום שננקב על ידם לתקופת העבר וכן בדמי שימוש עתידיים בסך של 100 ₪ לכל יום.

כן יש לבחון אפשרות חיוב הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים עבור החלקים הננגסים מהחלקות, בין אם הדבר הוא בעילה חוזית – התחייבות שניתנה ע"י הנתבעת ובין אם הדבר עפ"י עילה נזיקית – הסגת גבול, עוולה לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין או בעילה של מצג שווא.

כאמור, הקביעות עד כה, כי שטח של 190 מ"ר מהחלקות צורפו לכביש הקיים והם משמשים את הציבור הרחב בכפר מג'ד אלכרום.

טענת התובע כי הנתבעת התחייבה לשלם לו פיצויים תמורת השטחים מהחלקות ש"נתרמו" לטובת הכביש וכי רק בעקבות כך הוא הסכים להרחבת הכביש ע"ח החלקות.

טענת הנתבעת להד"ם וכי לא התחייבה לשלם לתובעים כל פיצויים בגין הנ"ל.

התובעים צירפו אישור הנתבעת, החתום ע"י מזכירה, אשר אוזכר לפני כן וזהו נוסחו המלא:

"לכבוד מר סעיד X
מג'ד X

נכבד,
הנדון: פיצויים.

הינני מאשר בזה כי המועצה המקומית מג'ד X אישרה לכם פיצויים עבור הקרקע שנוצלה לטובת הרחבת הכביש הסמוך לבית מגוריך, אשר קיימת בחלקה 60 גוש 19054 באדמות מג'ד X.

(-)
עזיז חוסין
מזכיר המועצה".


אציין כי המכתב הנ"ל נכתב על דף פירמה של הנתבעת ואף עליו הוטבעה חותמת הנתבעת.

כן אציין כי צויין בכותרת של המכתב שהוא מתייחס לתיק מס' 1-79/8.

הנתבעת לא הביאה כל ראייה לפיה אין מדובר במכתב אותנטי שנחתם כדין ע"י מזכיר המעצה.

אפשר בהחלט לראות במכתב הנ"ל כהודאת בעל דין כך שהיה מחובת הנתבעת להביא ראיות כי אין מדובר במכתב אמיתי או שאין לו תוקף מחייב.

כל שעשתה הנתבעת היא הגשת תצהיר נוסף של היו"ר המכהן שלה, לפיה בדק וחיפש ולא מצא החלטה של הנתבעת בדבר תשלום פיצויים לתובעים.

בין אם אראה במכתב הנ"ל כהתחייבות לשלם פיצויים ובין אם אראה בו ראייה, ביחד עם עדות התובע מס' 1 בנדון, בדבר קיום התחייבות הנתבעת לשלם פיצויים כדין לתובעים, יש בו גם מצג לפיו אכן הנתבעת לקחה על עצמה חובת תשלום פיצויים לתובעים בגין השטחים הננגסים ובגין אותו מצג נתן התובע הסכמתו להרחבת הכביש.

בכל מקרה הינני סבור כי עילת "הסגת הגבול" מתקיימת בענייננו ויש חובה על הנתבעת לשלם פיצויים לתובעים עבור השטח של 190 מ"ר שהופרש מהחלקות לטובת הכביש.

מהו השווי של החלק הננגס ומהו המצב המשפטי שלו לעתיד:



בתצהיר עדות ראשית שלו הצהיר התובע מס' כי:


"... ייעוד הקרקע הוא לבנייה ושווי הקרקע הינו לא פחות מ- 600 ₪ למטר בהתאם לשווי שוק בכפר מג'ד X".

לא הובאה מטעם התובעים חוות דעת מקצועית של מומחה לגבי שווי המקרקעין.

הנתבעת הכיחשה את הטענה בדבר שווי הקרקע הנטען אך גם היא מצידה לא הביאה כל חוות דעת, אף לא עדות רגילה, לגבי שווי מקרקעין.

בנסיבות העניין נראה כי על ביהמ"ש להפעיל את ידיעותיו הכלליות בדבר שווי מקרקעין וזאת על הצד הנמוך, לאור כך שנטל הראייה בעניין זה מוטל על שכם התובעים.

לפיכך ועל יסוד עדות התובע, שאינה מופרכת וכן הידיעה הכללית של ביהמ"ש, הינני קובע כי שווי מ"ר מהחלקות הוא 500 ₪, כך ששווי כל המקרקעין הננגסים הוא:
95,000 ₪=500 X 190, נכון להיום.



כאמור החלקים הננגסים מהחלקות משמשים את הציבור כחלק מהכביש, אך הם עדיין רשומים ע"ש התובעים או מי מטעמם.


כן עולה כי הבעלות הרשומה בחלקות היא עדיין ע"ש מורישיהם של התובעים או קרוביהם. לפיכך הינני קובע כי תנאי לתשלום הנ"ל הוא המצאת כתב שיפוי של התובעים לפיו הם מתחייבים לשפות את הנתבעת בגין כל סכום או נזק שייגרם להם עקב טענה של אחרים שהינם הבעלים של המקרקעין, זאת עד לסכום החיוב הנ"ל.

כן הינני קובע כי עם תשלום שווי המקרקעין כנ"ל לא יהיו לתובעים כל טענות ו/או תביעות בגין המקרקעין וכי הנתבעת תהיה הבעלים של המקרקעין לכל דבר ועניין.

כן הינני קובע כי לאחר התשלום הנ"ל יהיה על התובעים לחתום על כל המסמכים הנדרשים לשם העברת המקרקעין ע"ש הנתבעת ככל שיתבקשו לעשות כן.

הוצאות העברה כנ"ל, לרבות כל מס או היטל יחולו על הנתבעת.

כן הינני קובע כי במקרה של הפקעת המקרקעין עפ"י חוק התיכנון והבנייה או עפ"י פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי הציבור) לא יהיו התובעים זכאים לקבל כל פיצוי מאת הרשות המפקיעה.

התוצאה:



הינני מקבל את התובענה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באמצעות בא כוחם, סך של 95,000 ₪.


כן הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות המשפט (אגרות ביהמ"ש ששולמו) וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 45 יום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי שימוש בבית כנסת

  2. חוב דמי שימוש ראויים

  3. דמי שימוש ראויים פשרה

  4. דמי שימוש באולם מתנ''ס

  5. דמי שימוש ראויים במקרקעין

  6. סילוק יד ותשלום דמי שימוש

  7. דמי שימוש ראויים בבית מגורים

  8. דמי שימוש ראויים אנטנה סלולרית

  9. דמי שימוש בקרקע עקב סלילת דרך

  10. כפל פיצויים דמי שימוש ירידת ערך

  11. התיישנות תביעה לדמי שימוש ראויים

  12. תביעת דמי השימוש בהליך גירושין

  13. דמי שימוש ראויים בגין שימוש חורג

  14. ערעור על הפחתת דמי שימוש בפסק דין

  15. אגרה בתביעה כספית לדמי שימוש ראויים

  16. ערעור לעליון על פסיקת דמי שימוש ראויים

  17. דמי שימוש ראויים בגין שימוש ברכוש המשותף

  18. טענת אי זכאות העירייה לדמי שימוש בשל התנהגותה

  19. תובענה לסילוק יד ממקרקעין ולתשלום דמי שימוש ראויים

  20. תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים בגין שימוש בגג בניין

  21. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ולתשלום דמי שימוש ראויים

  22. תביעה לדמי שימוש ראויים בגין השימוש שעשתה העירייה במקרקעין

  23. תביעה בגין פחיתת ערך, דמי שימוש ראויים ועוגמת נפש במסגרת סכסוך בין שכנים

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון