בתביעה שטרית לביצוע שיק המשוך בידי הנתבעת על סך של 50,000 ₪, שיק מס' 5480 תאריך פירעון 30/5/07 (להלן - "השיק"). הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיק בטענה כי השיק יצא מרשותה שלא כדין משום שאבד לה או נגנב ממנה, ורשות להתגונן אכן ניתנה לה. נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים: הגם ששמו של התובע מופיע כנפרע על פי השיק, הרי שאין מחלוקת כי הצדדים הם צדדים רחוקים לשיק וזאת משום שהשיק לא נמשך ולא נמסר לתובע בגין עסקה או התקשרות כלשהי בינו לבין הנתבעת. מאחר שלטענת הנתבעת השיק יצא מרשותה שלא מהסכמתה, ולכן אין היא יודעת בוודאות אם השיק אבד או נגנב, הרי שהגרסה היחידה שעומדת בפניי לגבי נסיבות הגעת השיק לידי התובע היא מפי התובע ושני עדי ההגנה אשר העידו בפניי. לפי המתואר, שני אנשים ממוצא רוסי מסרו את השיק לעד, מר אמיל אליאס (להלן - "מר אליאס"). בהמשך לכך סיחר מר אליאס את השיק לאחר, מר אחמד סעב (להלן - "מר סעב") שהוא במקרה גם בן דודו של מנהל הנתבעת, מר מג'יד סעב (להלן - "מנהל הנתבעת"). אך מששמע מר סעב ממנהל הנתבעת כי מדובר בשיק גנוב הוא החזיר את השיק למר אליאס וזה בתורו סיחר את השיק במסירה לידיו של התובע אשר הציג את השיק לפירעון אך חולל מחמת הוראת ביטול. זה המקום לציין, כי עד להגעתו לידי התובע השיק היה למוכ"ז משום שלא צוין על גביו שם של הנפרע, והוא סוחר מאחד לאחד באמצעות מסירה, כדרכם של שיקים למוכ"ז. מחלוקת עזה ניטשה בין הצדדים באשר לנסיבות יציאת השיק מרשותה של הנתבעת, כאשר עיקר המחלוקת נסבה על השאלה, האם השיק אכן נגנב או אבד לנתבעת, כפי שהיא טוענת. בעוד התובע טוען כי הוא אוחז בשיק כשורה, ולכל הפחות אוחז בו בעד ערך בדמות התמורה שנתן למר אליאס אשר מסר לו את השיק, טוענת הנתבעת, כי הפרטים שנרשמו על גבי השיק נרשמו בטעות בזמן כתיבת סדרת שיקים לתשלום תמורה בעד קרקע שנרכשה על ידי הנתבעת מאת בני הזוג ולאא ואמל זגייר. לטענת הנתבעת, במעמד כתיבת השיקים לשם תשלום התמורה בעד עסקת המקרקעין בתשלומים חודשיים, מנהל הנתבעת הסתייע בבא כוחו, עו"ד פרח (אשר מייצג אותו בהליך דנן) לשם כתיבת השיקים, אלא שאז התברר להם כי שניהם רשמו בטעות שיקים לחודש מאי 2007, ולכן השיק שבנדון היה שיק מיותר והוא נותר בידי מנהל הנתבעת ולא נמסר למר זגייר. אלא מה, מספר ימים לאחר מכן התברר למנהל הנתבעת כי השיק אינו ברשותו, ולכן הניח כי נפל או נגנב, ובהתאם לכך הגיש תלונה במשטרה ואף פרסם מודעה אודות כך בעיתון. במענה לטענות אלה השיב התובע, כי אין לקבל את גרסת מנהל הנתבעת בנדון לנוכח הסתירות והתהיות העולות ממנה, כפי שיפורט בהמשך. דיון והכרעה: בדיון אשר התקיים לפניי העידו התובע, מנהל הנתבעת, העד מר אליאס והעד הנוסף מר סעב. אפתח את הדיון בשאלת מעמדו של התובע כאוחז בשיק. אזכיר, כי השיק הגיע לידי התובע מבלי שצוין עליו שם הנפרע, וכי הוא בעצמו הוסיף את שמו במקום המיועד בשיק לשם הנפרע. די בכך כדי לקבוע כי התובע אינו אוחז כשורה. ואולם, מהראיות אשר הובאו בפניי אני קובעת כי התובע הוא אוחז בעד ערך. גרסת התובע אודות קבלת השיק שבנדון ממר אליאס במקום שיקים חוזרים שלו (של מר אליאס) אשר שולמו בגין עסקה שבמסגרתה סיפק לו התובע סחורה, היא גרסה שנתמכת בעדותו של מר אליאס בתיק אחר שהתנהל בבית המשפט וכן בקבלה אשר הונפקה ומספרה 101. הגם שמר אליאס הכחיש בדיון בפניי קבלת תמורה כלשהי בעד השיק שמסר לתובע, ואולם דבריו אלה עומדים בסתירה גמורה לדברים שהוא מסר במהלך עדותו בתיק האחר בו נחקר בבית המשפט בגין עניין אחר, ושם אישר לפרוטוקול (שעותק ממנו צורף כמוצג בתיק דנן) כי היו עסקים בינו לבין התובע ואף אישר באופן מפורש כי מסר לידיו את השיק שבנדון בגין סכיני גילוח שסופקו לו על ידי התובע. אומנם אין בפניי ראיה לגבי גובה החוב שמר אליאס חב כלפי התובע, ואולם די בכך ששניהם מאשרים קיומו של חוב כזה על מנת לקבוע כי ניתן ערך בעד השיק. וכעת לשאלה המרכזית שבתיק והיא, האם השיק יצא מרשותה של הנתבעת שלא בהסכמתה. אזכיר שוב, שעפ"י טענת מנהל הנתבעת, השיק שבנדון נרשם בטעות כאשר במעמד ביצוע עסקת המקרקעין רשמו הוא ובא כוחו שיקים כפולים לאותו מועד פירעון. מגרסת מנהל הנתבעת בעדותו בפניי עולה, שהוא גילה דבר הוצאת השיק 'המיותר' 3 או 4 ימים לאחר ביצוע העסקה שבה נמסרו השיקים, וזאת כאשר בדק את ספחי פנקס השיקים. בהקשר זה העיד מר סעב כי כאשר קיבל לידיו את השיק ממר אליאס הוא התקשר למנהל הנתבעת, שהוא במקרה גם בן דודו, ושאל אותו לגבי תקינות השיק. במענה לכך השיב לו האחרון, כי מדובר בשיק תקין ואולם באותו יום בערב או למחרת היום, התקשר אליו שוב והודיע לו שמדובר בשיק גנוב. לעומת זאת העיד מר אליאס, כי ישב במסעדה בעכו עם מר סעב והתובע הצטרף אליהם מאוחר יותר. באותו מעמד התקשר מר סעב למנהל הנתבעת ושאל אותו לגבי תקינות השיק ובתום השיחה מר סעב הודיע שמנהל הנתבעת אמר לו שעליו לברר את העניין עם עורך דינו. מר אליאס הוסיף שאחרי 3 ימים התקשר אליו מר סעב והודיע לו שמנהל הנתבעת מסר לו כי מדובר בשיק גנוב. לאחר מכן, מר אליאס פגש את התובע במקרה ומסר לו את השיק תוך שהוא מודיע לו באופן מפורש, כי מדובר בשיק גנוב. התובע לעומת זאת טוען בעדותו, כי אכן נכח במסעדה ופגש את מר אליאס ואת מר סעב והוא מאשר כי האחרון ניסה להתקשר למנהל הנתבעת על מנת לברר עמו את תקינות השיק, אך תוך כדי כך יצא מר סעב ממשרדו שנמצא בסמוך למסעדה ולכן הוא לא ידע למעשה מה דיברו השניים ביניהם. לפיכך, ובאותו מעמד התקשר התובע למנהל הנתבעת למספר הטלפון שמופיע על גבי השיק ושאל אותו אודותיו. מנהל הנתבעת מסר לו שיבדוק את העניין ואחרי כ-10 דקות, חזר אליו מנהל הנתבעת והודיע לו כי השיק תקין ו"שיהיה לו לבריאות". מנגד, מנהל הנתבעת טען בעדותו בפניי כי בשיחה שהיתה לו עם מר סעב, הוא מסר לו שהשיק גנוב, ולכן נתן הוראת ביטול אחרי יומיים. מעדותו של מנהל הנתבעת, אין זכר לקיומן של שתי שיחות טלפוניות בהפרש של שעות או יממה כפי שטוען מר סעב בעדותו, ומנהל הנתבעת מאשר למעשה כי שוחח עמו רק פעם אחת. בכל אופן וזה העיקר, מנהל הנתבעת מאשר כי דיבר עם התובע בטלפון פעם אחת בלבד ובאותה שיחה מסר לו שהוא הגיש תלונה למשטרה לגבי השיק וכי ביקש כבר לבטל אותו. גרסה זו של מנהל הנתבעת אינה מתיישבת עם הראיות האובייקטיביות אשר צורפו לתיק. מפלט השיחות אשר הוגש על ידי התובע, ניתן לראות כי התובע התקשר למנהל הנתבעת ביום 22/3/07 ואילו ההודעה על הגשת תלונה למשטרה והבקשה לביטול השיק, הם מיום 5/4/07, קרי כשבועיים לאחר אותה שיחה. ומכאן ברור שבמועד השיחה שהתקיימה בין השניים, מנהל הנתבעת עדיין לא הגיש את התלונה ולא ביטל את השיק. כאשר עומת מנהל הנתבעת עם הנתון הנ"ל לגבי מועד קיום השיחה בינו לבין התובע לעומת מועד הגשת התלונה והפניה לבנק לביטול השיק, הוא השיב כי אין הוא זוכר כיום באיזה תאריך התקיימה השיחה, אך הוא שלל בתוקף את האפשרות כי השיחה עם התובע התקיימה כשבועיים לפני הגשת התלונה במשטרה - וברור בנסיבות העניין כי הדבר לא ייתכן. יוצא אפוא, שגרסת מנהל הנתבעת נסתרה באופן מהותי. לא זו אף זאת, מגרסתו עולים סימני שאלה לא מעטים. כך למשל, לא ברור מדוע לא ביקש מנהל הנתבעת להעיד את בא כוחו על מנת לבסס את הטענה שלו אודות כפילות ברישום השיקים שזמן פירעונם הוא לחודש מאי 2007. כמו כן, לא ברור מדוע המתין כשבועיים ימים לאחר השיחה שהיתה לו עם התובע לשם הגשת תלונה במשטרה ופנייה לבנק לשם ביטול השיק. הדעת נותנת כי אדם מן היישוב שמגלה כי שיק שלו הגיע לידיים זרות במטרה לפרוע אותו, כאשר השיק יצא מרשותו שלא כדין, הוא ינקוט בהקדם בכל האמצעים שעומדים בפניו לשם מזעור הנזקים, כאשר הפעולה המהותית והחשובה ביותר היא כמובן ביטול השיק, ובמיוחד כשמדובר בשיק על סכום נכבד של 50,000 ₪ כמו במקרה דנן. אלא שבמקרה שלפניי הוכח כי הגשת התלונה במשטרה והפניה לבנק לביטול השיק נעשו רק כשבועיים לאחר שנודע לו כבר אודות החזקת התובע בשיק. אך בכך לא תמו התהיות. מנהל הנתבעת סירב משום מה לגלות עותק מהסכם המכר הקשור בעסקת המקרקעין, אף שלטעמי הסכם זה היה בה כדי לסייע לו בניהול הגנתו, שכן באמצעות ההסכם ניתן היה להראות, למשל, מתי בוצעה העסקה על מנת להתרשם מפרק הזמן שעבר מאז מסירת השיקים ועד למועד גילוי דבר האבדה של השיק - שלפי טענת מנהל הנתבעת היה כיומיים לאחר העסקה - וכן כדי לעמוד על פרק הזמן שעבר מאז ועד לשיחה שהיתה לו עם התובע ביום 22/3/07. יתרה מזאת, הצגת ההסכם יכולה היתה להאיר את עינינו לגבי מספר השיקים ששולמו במסגרת אותה עסקה, שכן מנהל הנתבעת מוסר בעדותו פעם אחת שלמוכרים נתן שישה שיקים ובהזדמנות אחרת טוען כי נתן להם 10 שיקים. ואם לא די בכך, הרי שייתכן ומההסכם ניתן היה לגלות מה הם מספרי השיקים שניתנו למוכרים ובדרך זו, לבסס או להפריך את גרסת מנהל הנתבעת, לגבי כפילויות במתן שיקים למועד הרלוונטי. הנה כי כן, גרסת מנהל הנתבעת התגלתה כבעייתית וכזו שלא ניתן לתת בה אמון. אשר על כן, אני דוחה את טענתו לגבי פגם חפצי שדבק בשיק עת יצא השיק מרשותו שלא כדין. בהינתן הדברים הנ"ל, רשאי התובע ליהנות מהחזקה הקבועה בסעיף 20 לפקודת השטרות, לגבי כשירות המסירה של השיק. אחרית דבר: אני מקבלת את התביעה ודוחה את ההתנגדות. אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות ההליך בגין שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ אשר יתווסף לסכום החוב שבתיק ההוצל"פ. שיקיםביצוע שטר