תביעה כספית לתשלום עבור סחורה

תביעה כספית כי ישולם לה סך של 65,060 ₪ עבור סחורה שרכשו ממנה הנתבעים מס' 1 ו- 2 בשנת 2007.

הנתבע מס' 3 נתבע על ידי התובעת בהיותו ערב לשיקים שמסרו לה הנתבעים מס' 1 ו- 2 עבור אותה סחורה, שיקים שחוללו ולא נפרעו.

ביום 14.1.2010 ניתן נגד כל הנתבעים פסק דין בהעדר הגנה. בקשת הנתבע מס' 3 לביטול פסק הדין התקבלה ומשכך, נותר פסק הדין על כנו נגד הנתבעים ס' 1 ו- 2 בלבד ועומדת כעת להכרעה התביעה נגד הנתבע מס' 3.

טענות התובעת
התובעת טוענת כי בחודש אוקטובר 2007 רכשו ממנה הנתבעים מס' 1 ו- 2 סחורות בסכומים של 106,650 ₪ ו- 2,500 ₪ ובתמורה מסרו לה שלושה שיקים בסך של 35,550 ₪ כל אחד.

הנתבע מס' 3 ערב בכתב לפירעון שיקים אלו בכתב ערבות מיום 24.9.2007, שם צוינו שמו ומספר תעודת הזהות שלו, פרטי שלושת השיקים להם הוא ערב והתחייבותו שזו לשונה:

"אני החתום מטה מתחייב כלפי עמי וגבי רשתות טבריה בע"מ לפרעון השיקים של חב' ג'מיל סרחאן בע"מ לפי הפירוט הנ"ל...".

לטענת התובעת, מאוחר יותר ביקשו הנתבעים להחליף את שלושת השיקים האמורים בשיקים אחרים וכך נעשה, כאשר השיקים להם ערב הנתבע מס' 3 הוחזרו לו למשמרת וערבותו ביחס אליהם עומדת בעינה.

שניים מתוך השיקים החלופיים שנמסרו לתובעת, בסך כולל של 48,231 ₪, לא כובדו על ידי הבנק וזוהי קרן החוב הנתבעת כאן.

בתצהיר עדותו הראשית של מנהל התובעת נטען, כי ההתקשרות העסקית בין התובעת לבין הנתבעים מס' 1 ו- 2 החלה כבר בשנת 2003 וכי דרישתה לערבויות עלתה רק בשלב מאוחר יותר, כאשר הם ביקשו לרכוש סחורה בסכום גבוה יותר מבעבר. הנתבע מס' 3 יצר עם התובעת קשר טלפוני מספר רב של פעמים, הציג עצמו כעובד וכמנהל של החברה הנתבעת מס' 1 וביקש לשמש כערב נוסף, על פי דרישות התובעת. הוא הגיע למשרדי התובעת ביחד עם אביו - הנתבע מס' 2, ומיוזמתו הסכים לערוב לתשלום הסחורה באמצעות אותם 3 שיקים. הנתבע מס' 3 הוא שפנה לאחר מכן שוב לתובעת וביקש כי השיקים יוחלפו באחרים "בשל בעיה מסוימת בבנק", תוך שהוא ממשיך להיות ערב אישי לכל תשלום אחר.

עוד טוען מנהל התובעת בתצהירו, כי בטרם הוגשה התביעה הנתבע מס' 3 ניהל באופן אישי משא ומתן עמו לצורך הסדר החוב והוא אף העביר את פרטי התובעת לרואה החשבון שלו שביקש להגיע להסדר עמו. בסיכומו של דבר, הנתבע מס' 3 הוא בנו של הנתבע מס' 2, הוא חלק בלתי נפרד מהעסק של הנתבעת מס' 1 שם הוא עבד, הוא חתם על כתב הערבות, הוא נכח במשרדי התובעת וניהל משא ומתן לסילוק חובו ועל כן התובעת מבקשת לקבל את התביעה נגדו.

טענות הנתבע מס' 3
הנתבע מס' 3 טוען כי אין לו ידיעה לגבי הרכישה הנטענת של הסחורה וכי הוא מעולם לא רכש סחורה מן התובעת ולא שילם לה דבר.

הנתבע מס' 3 מכחיש את הטענה כי הוא ערב לחובות הנתבעים מס' 1 ו- 2. לטענתו, הוא לא חתם על כתב הערבות עליו נסמכת התביעה ומדובר במסמך מזויף הנושא חתימה מזויפת שאיננה שלו. הוא מעולם לא ערב לאיש כלפי התובעת ולא התחייב לשאת בחוב כלשהו.

עוד טוען הנתבע מס' 3 כי שטר הערבות (המוכחש) ממילא איננו מתייחס לשיקים שעל פיהם הגישה התובעת את תביעתה.

בתצהיר עדותו הראשית טוען הנתבע מס' 3, כי בעבר הוא אכן עבד בחברה - הנתבעת מס' 1, אך הוא מעולם לא ערב לחובותיה אלא היה עובד שכיר בה ותו לא. הנתבע מכחיש בתצהירו את טענת התובעת כי הוא פנה אליה בבקשה להגיע להסדר. לטענתו, התביעה נגדו מוגשת בחוסר תום לב רק בשל היותו בנו של הנתבע מס' 2. הנתבע שב ומכחיש בתוקף את חתימתו על כתב הערבות עליו נסמכת התביעה והוא נכון היה לעבור בדיקת פוליגרף או גרפולוג בעניין.

דיון והכרעה
התובעת הוכיחה את טענותיה בדבר עצם קיומו של חוב של הנתבעים מס' 1 ו- 2 כלפיה, בגין הסחורה שרכשו ממנה כמפורט בכתב התביעה, כמו גם את גובה החוב הנטען. טענות אלה לא נסתרו על ידי הנתבע מס' 3.

השאלה שעומדת להכרעה הינה - האם הנתבע מס' 3 חתם על כתב הערבות עליו נסמכת התביעה נגדו וערב לחובות הנתבעים מס' 1 ו- 2 כלפי התובעת.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובכל חומר הראיות ולאחר שמיעת העדויות וטענות ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת, הנושאת בנטל ההוכחה, לא הרימה נטל זה ולא הוכיחה כי הנתבע אכן חתם על כתב הערבות וערב לחובות הנתבעים מס' 1 ו- 2 כלפיה.

התביעה נסמכת על עדותו היחידה של בעל הדין - מנהל התובעת - כאשר בעדות זו נמצאו מספר סתירות היורדות לשורשו של עניין:

באשר לנסיבות החתימה על הערבות - המצהיר מטעם התובעת נמנע מלפרט בתצהירו במדויק מה היו נסיבות החתימה על כתב הערבות - האם היא נחתמה פנים מול פנים עמו על ידי הנתבע מס' 3 ואם כן - היכן ומתי נעשה הדבר? בסעיף 14 לתצהיר מנהל התובעת נטען כך:

"אכן הוא בא למשרדי התובעת יחד עם אביו... ומיוזמתו הסכים כי יהא ערב לתשלום הסחורה ב- 3 שיקים. מצ"ב העתק הערבות מסומן באות ד'".

מהצהרה זו ניתן היה להבין, כי החתימה על הערבות נעשתה על ידי הנתבע מס' 3 במשרדי התובעת ובנוכחות אביו. אלא שבעדותו של המצהיר מטעם התובעת בבית המשפט ומשנשאל על כך, התברר כי לא כך היו הם פני הדברים וכי הערבות נחתמה שלא בנוכחותו, אלא נשלחה אליו באמצעות פקסימיליה ממשרדי הנתבעת מס' 1. כך בעמ' 12 שורות 20-27 לפרוטוקול:

"ש: היכן ומתי ניתנו לך שלושת השיקים שאתה טוען להם בכתב התביעה והיכן ומתי נחתם מסמך הערבות שלטענתך הנתבע 3 חתום עליו.
ת: את השיקים למיטב ידיעתי קיבלתי אצלי במשרד מהאבא. האבא התבקש לחתום ערבות אישית הוא כולל הבן או שני הבנים, בלי ערבויות אישיות של הבנים, התרעתי שלא תינתן הסחורה, כאשר נוצר לחץ והם רצו את הסחורה מיידית ודחוף, זה היה לאחר מספר ימים, קיבלתי טלפון מהמשרד שלהם במג'אר, לחצו על קבלת הסחורה, התניתי את קבלת הסחורה בחתימה של אחד הבנים על ערבות אישית , הועבר להם פקס מהמשרד שלי למשרדם במג'אר כאשר הם איתי בטלפון. הערבות נחתמה על ידי הנתבע מס' 3 והוחזרה לי בפקס למשרד.
ש: בהמשך למה שאמרת איך אתה יודע שחלים הוא זה שחתם על המסמך.
ת: הוא דיבר איתי בטלפון
ש: אתה לא אומר שראית את חלים חותם פיזית על המסמך.
ת: אמרתי שהוא היה בקו השני של הטלפון, העברתי לו את המסמך, ביקשתי ממנו לחתום, הוא אמר שהוא חותם והוא מחזיר לי את המסמך תוך כמה דקות ואכן המסמך הוחזר."

בנסיבות בהן מדובר בחתימה על כתב הערבות שלא בנוכחות התובעת, או באימות חתימה על ידי עורך דין וכיוצא באלה, הרי שהנטל המוטל על התובעת להוכיח כי אכן הנתבע מס' 3 הוא שחתם על המסמך, הינו כבד יותר. עליה להוכיח במדויק ובאופן מפורט את הנסיבות המעידות על כך שאכן הנתבע מס' 3 ולא אחר הוא שחתם על המסמך וכי נעשה זיהוי שלה לכך. אלא שהתובעת לא הרימה נטל זה:

ראשית, עלה ספק אם מנהל התובעת הכיר ופגש את הנתבע מס' 3 עובר לחתימת אותה ערבות. מנהל התובעת אמנם העיד בפני כי "אני מכיר אותו, דיבר איתי כמה פעמים בטלפון, בא אלי כמה פעמים משך ממני סחורה. הלא ההתקשרות התחילה בשנת 2003 ולא ב- 2007" (עמ' 13 שורות 2-3 לפרוטוקול), אולם דברים אלה אינם מתיישבים עם דבריו של מנהל התובעת בבית המשפט בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת ביום 30.11.2011, שם ובתגובה לדברי הנתבע מס' 3 ולפיהם "אני לא מכיר אתכם, אני נשבע שאני רואה את מר עמי היום פעם ראשונה", אמר מנהל התובעת: "הייתי אצלכם בבית ואתה היית בחצר. אני לא יודע מה ידעת ומה לא, אבל אתה ראית אותי".

יתר על כן, בניגוד להצהרת מנהל התובעת בסעיף 14 לתצהירו, ולפיה הנתבע מס' 3 הגיע למשרדי התובעת ביחד עם אביו והסכים לערוב לתשלום הסחורה, הרי שבעדותו בבית המשפט עלה כי הוא איננו בטוח שכך היה. כך בעמ' 13 שורות 23-29 לפרוטוקול:

"ש:האם בזמן מסירת השיקים חלים היה עם אבא שלו אצלך במשרד.
ת: עד כמה שזכור לי כן, או הוא או אחיו, לא זוכר במדויק, לא שחררתי את הסחורה במעמד מסירת השיקים כי לא נחתמו לי ערבויות אישיות.
ש: אתה יודע להבדיל בין חלים לבין אחיו.
ת: אני יודע שזה חלים והשני זה אח שלו.
ש: אתה לא זוכר מי היה אצלך במשרד.
ת: במדויק לא."

יתר על כן, מנהל התובעת לא סיפק הסבר מניח את הדעת מדוע נדרשה חתימת הנתבע מס' 3 על הערבות באמצעות פקסימיליה, אם הוא אכן נכח במשרדו כבר במעמד מסירת השיקים והסכים כבר אז לערוב לחוב.

סתירה נוספת בעדותו של מנהל התובעת עלתה בכל הנוגע לשיחה הטלפונית שליוותה את החתימה ואת משלוח הערבות בפקסימיליה. בעוד שבעמ' 12 שורות 31-32 לפרוטוקול הוא טען כי הנתבע מס' 3 "...הוא היה בקו השני של הטלפון, העברתי לו את המסמך, ביקשתי ממנו לחתום, הוא אמר שהוא חותם והוא מחזיר לי את המסמך תוך כמה דקות ואכן המסמך הוחזר", כאשר גם בעמוד 13 שורות 30-31 לפרוטוקול שב מנהל התובעת והעיד כי מי שדיבר עמו בטלפון היה הנתבע מס' 3, הרי שבהמשך עדותו, בעמ' 14 שורות 18-20, לאחר שאומת עם העובדה שכתב הערבות הוחזר אליו בפקס רק כשעה וארבעים דקות לאחר ששלח אותו, חזר בו מנהל התובעת מגרסתו הראשונה והעיד כך:

"ת: או. קיי. יכול להיות שבאותו מעמד שאני העברתי אליו, סרחאן או חלים לא היו במשרד וכאשר האבא חזר אלי בשיחת טלפון עד כמה שזכור לי אמר לי שהבנים נמצאים שיחתמו על הערבות וישלחו אותה בחזרה. זה קשה לזכור לפני 7 שנים בדיוק מה היה.
ש: זה סותר את מה שאמרת לפני 2 דקות. שהכל התנהל כשהשיחה התנהלה.
ת: אז יכול להיות שהיתה שיחה נוספת שהתנהלה, אני קיבלתי את הפקס חתום תוך כדי שיחה עם ג'מיל האבא, יכול להיות שהוא לא חזר באותן דקות אלא לאחר שעה או שעה וחצי".

זאת ועוד, בניגוד לאמור בסעיף 15 לתצהיר מנהל התובעת, שם הוא טען כי הנתבע מס' 3 פנה וביקש כי השיקים יוחלפו באחרים "תוך שהוא ממשיך להיות ערב אישי לכל תשלום אחר", בעדותו בבית המשפט חזר בו מנהל התובעת מטענה זו, תחילה אמר כי הוא איננו זוכר אם הנתבע מס' 3 הוא שפנה בבקשה להחליף את השיקים (עמ' 14 שורות 27-28 לפרוטוקול), ובשורה 31 באותו עמוד העיד כי "אם אני לא טועה זה היה האבא".

יתרה מכך, מנהל התובעת חזר בו מהטענה האמורה בתצהיר, ולפיה הנתבע מס' 3 הסכים לערוב גם לשיקים החלופיים. כך בעמ' 15 שורות 1-2 לפרוטוקול:

ש: אם אתה אומר שמי שהחליף את השיקים הסכים לערוב גם לשיקים אלה.
ת: אני לא אמרתי, אמרתי שנתן את השיקים במקום השיקים הקודמים .

נמצא, כי גם אם הייתה התובעת מרימה את הנטל ומוכיחה כי הנתבע מס' 3 חתם על הערבות לשלושת השיקים המפורטים בכתב הערבות, התובעת לא הוכיחה כי הוא הסכים כי ערבותו זו תמשיך ותשמש גם להבטחת תשלום השיקים החלופיים, שמכוחם הוגשה התביעה. משנשאל מנהל התובעת בעניין זה, התברר כי הוא הסתמך על כך שמדובר בשיקים של אותה חברה ומאותו בנק ולכן "אין טעם להחתים על עוד טופס נוסף", טענה שאין לקבלה.

טענתו של הנתבע מס' 3 ולפיה הוא לא חתם על כתב הערבות ולא התחייב באופן אישי לערוב לחיובי הנתבעים מס' 1 ו- 2 כלפי התובעת, לא נסתרה בעדותו בבית המשפט. הנתבע מס' 3 אמנם אישר כי הוא ושני אחיו עבדו באותה חברה, אך טענתו ולפיה לא היה לו קשר עם התובעת וכי הוא לא התחייב כלפיה לא נסתרה. הטענות המועלות על ידי התובעת ביחס לנסיבות מתן פסק הדין בהעדר הגנה נגד הנתבע מס' 3, אין בהן כדי להביא למסקנה שגרסתו ביחס לאי חתימתו על כתב הערבות איננה אמת, מה גם שטענות אלה כבר נדונו ופסק הדין בוטל.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נגד הנתבע מס' 3 נדחית.

יחד עם זאת, בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שהתביעה נדחתה בשל אי הרמת נטל ההוכחה ולא תוך קביעת ממצא פוזיטיבי שהנתבע מס' 3 לא חתם על הערבות, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לחיוב התובעת בהוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב עבור סחורה

  2. אי אספקת סחורה

  3. זכות לעכב סחורה

  4. העברת סחורות לשטחים

  5. הסכם אספקת סחורה מחו''ל

  6. תביעה לתשלום בגין סחורות

  7. תביעה כספית לתשלום עבור סחורה

  8. קניית סחורה במקום דמי שכירות

  9. תביעה בגין עמלה על מכירת סחורה

  10. אחריות על סחורה בתוך רכב שנשרף

  11. תביעה בגין אספקת סחורה לבית קפה

  12. תביעה בגין "תרגיל עוקץ" ברכישת סחורה

  13. תביעה בגין קיזוז מחשבונית עבור סחורה

  14. סיווג מניות כתקבול בגין סחורה שיוצרה במשק

  15. התנגשות משאית שפרקה סחורה ברכב חונה בחניון מסחרי

  16. חברה רכשה סחורה, לא שילמה תמורתה בטענה שהסחורה פגומה

  17. תביעה בסדר דין מהיר בגין סחורות אלומיניום ופרזול לענף התריסים

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון