בקשה של הנתבעת לסילוק ודחיה על הסף של התביעה מחמת התיישנות

להלן עובדות המקרה: 1. התובע עבד אצל הנתבעת במשך שבע שנים וחודש וחצי ימים, כעובד שכיר בתפקיד רתך. 2. ביום 8/5/06, במהלך עבודתו בנתבעת, נפגע התובע ממלגזה שהפילה על רגלו קונסטרוקציית ברזל, אשר גרמה לפציעה קשה של התובע ולכריתת רגלו הימנית. 3. האירוע הוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ולתובע נקבעו 83% נכות רפואית לצמיתות ביום 21/2/08 וזאת החל מיום 1/12/07. 4. התובע הגיש תביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את המלגזה, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"), הפלת"ד בתיק ת"א 4228/08. תוצאות פסק הדין שניתן בתביעה הנ"ל לא הובאו לידיעת בית הדין וגם לא מועד מתן פסק הדין. 5. בתאריך 19/6/13 הוגשה התביעה לבית הדין בתיק הנוכחי. טענות התובע: 6. על הנתבעת חל צו ההרחבה בענף המתכת והאלקטרוניקה משנת 1979. מחובת הנתבעת היה להפריש כספים לביטוח פנסיוני עבור התובע לקרן הפנסיה "מבטחים" החדשה. 7. התובע דורש מהנתבעת תשלם פיצוים בגין הפסד הקצבה העתידית בהגיעו לגיל 67 ביום 17/5/15 והפסד פנסיית זקנה מקרן הפנסיה בגין אי ביצוע ההפרשות הכספים לקרן בתקופת עבודתו בנתבעת וכן בגין הפסד קצבת הנכות שהיה זכאי לקבל מקרן הפנסיה "מבטחים" החדשה, בסך כולל של 405,600 ₪. 8. היות והנתבעת לא הפרישה כספים עבורו לקרן הפנסיה "מבטחים" החדשה (להלן: "הקרן"), לכן התובע לא יכול היה להגיש תביעה לקרן הפנסיה, לתשלום קצבת נכות בגין פציעתו. 9. התובע אינו תובע את הנתבעת בגין אי הפרשות העבר לקרן הפנסיה, אלא על הנזק העתידי שיגרם לו בהגיעו לגיל זקנה וזאת בגין הפסד פנסיית זקנה וכן בגין אובדן תשלומי פנסיית הנכות שהיה זכאי לקבל מהנתבעת. 10. על כן, לטענת התובע, עילת התביעה בגין פנסיית הזקנה תתגבש רק ביום 17/5/15, כשיגיע התובע לגיל זקנה ולכן עילת התביעה זו טרם התיישנה. 11. באשר לעילת התביעה בגין אי הפרשות כספים לפנסיה על ידי הנתבעת - על כך נודע לתובע לראשונה במהלך ישיבת ההוכחות, ביום 19/12/12, ולכן רק במועד זה התגבשה עילת התביעה נגד הנתבעת. על כן יש לדחות את טענת התיישנות התביעה על ידי הנתבעת. טענות הנתבעת: 12. עילת התביעה נולדה ביום הפציעה של התובע, ב-8/5/06, ולכן התביעה התיישנה ביום 7/4/13, היות והתובע הגיש את תביעתו לבית הדין ביום 19/6/13, חלפו למעלה משבע שנים ממועד האירוע ולכן על פי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), חלה להתיישנות על התביעה. 13. אין זה סביר להניח, כי רק בתאריך 19/12/12 נודע לתובע לראשונה בישיבת ההוכחות, כי הנתבעת לא הפרישה עבורו כספים לקרן הפנסיה, היות ובמשך כל השנים במהלך עבודתו קיבל תלושי שכר מהנתבעת והחל ממועד פציעתו, ב-8/5/06, היה מיוצג על ידי עורך דין בהליכים משפטיים במסגרת תביעת הנזיקין שלו. 14. על כל על בית הדין למחוק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 15. סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע, כי תובענה אשר תוגש בעניינים שאינם במקרקעין לאחר תקופה של שבע שנים, תחול עליה התיישנות (ראה בנדון את פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ). 16. סעיף 6 לחלוק ההתיישנות קובע, כי תקופת ההתיישנות תחל מן היום שבו נולדה עילת התביעה, בעוד סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], קובע, כי כאשר עילת התביעה היא נזק שנגרם על ידי מחדל, עילת התביעה נולדה ביום בו אירע הנזק. אין מחלוקת, כי התובע נפצע ביום 8/5/06 ולכן זהו המועד בו נוצרה עילת התביעה. 17. תקנון קרן הפנסיה של "מבטחים" החדשה, בסעיף הגדרות נקבע, כי "עמית פעיל" הינו עמית אשר בעבורו הופקדו כספים במשך חודש אחד לפחות, ומי שאיננו עמית פעיל אינו זכאי לקצבה כאמור. כלומר, רק אדם שהופרשו עבורו כספים מהמעסיק לקרן הפנסיה והינו בגדר עמית פעיל, זכאי לקבל פנסיית נכות מהקרן. על הנתבעת היה להפריש כספים עבור התובע לא יאוחר מחודש אפריל 2006, לפני מועד הפציעה, ואז היה התובע זכאי לקבל פנסיית נכות מהקרן. 18. סעיף 78 לתקנון קרן הפנסיה החדשה "מבטחים" (להלן: "תקנון קרן הפנסיה"), קובע, כי תקופת ההתיישנות לתביעת פנסיית נכות מכוח קרן הפנסיה תתיישן לאחר תקופה של חמש שנים מחלוף האירוע הנטען. על כן, על פי תקנון קרן הפנסיה, הזכות של התובע לתבוע פנסיית נכות מהקרן התיישנה בחלוף חמש שנים, אך כאן הזכות לתובע לא נולדה מלכתחילה, כי לא הופרשו כספים לקרן במהלך כל תקופת עבודתו של התובע. 19. התובע קיבל בכל חודש במהלך עבודתו בנתבעת שכר לחודש הקודם, ולכן לכל חודש במסגרת עבודתו של התובע הוא יכול היה לבדוק את תלוש השכר שלו, לראות ולבדוק מהם רכיבי השכר המשולמים לו. לכן בכל חודש נולדה עילת התביעה מחדש בגין אי הפרשות לפנסיה. התובע הפסיק את עבודתו בנתבעת בעקבות פציעתו ביום 8/5/06 ולכן זהו מועד היווצרות עילת התביעה וממועד זה החלה הספירה של שבע שנים. התביעה לבית הדין הוגשה ביום 19/6/13 שבו תקופת ההתיישנות כבר נכנסה לתוקפה. 20. כמו כן התובע היה מיוצג על ידי עורך דין לפחות משנת 2008, במועד הגשת תביעתו בתיק 4228/08 לבית משפט השלום בחיפה. אין ספק שנושא שכרו ותלושי השכר של התובע נדונו במסגרת חישוב הפיצויים שהתובע זכאי היה לקבל לאור גובה שכרו במועד פציעתו. לכן בא כוח התובע אמור היה לראות מתלושי השכר של התובע, שלא הופרשו עבורו כספים לקרן הפנסיה. 21. בנסיבות של התיישנות התביעה, אין מקום לבדוק האם צו ההרחבה בענף המתכת האלקטרוניקה משנת 1979 חל על הנתבעת או לאו, כי מדובר כאן בהתיישנות פרוצדורלית, החוסמת בפני התובע את זכותו להתדיין בבית הדין, בין אם מדובר על העדר הפרשות בעבר ובין אם מדובר בהפסד קצבת פנסיית זקנה. ללא הפרשות לקרן אין גם זכאות לקצבת פנסיית זקנה לתובע. 22. לאור האמור לעיל - התביעה נדחית בזאת על הסף, לאור התיישנות עילת התביעה. 23. לפנים משורת הדין איננו מטילים על התובע לשלם הוצאות שכ"ט עו"ד לנתבע. 24. הדיון הקבוע ליום 15/6/14 - מבוטל בזאת.סילוק על הסףדחיה על הסףהתיישנות