תביעה נזיקית בגין תאונת עבודה עקב נפילה מפיגום בגובה 5 מטר על רצפת בטון

תביעה נזיקית בגין נזקים אשר נגרמו בעקבות תאונת עבודה לאחר שנפל מפיגום בגובה 5 מטר על רצפת בטון.



הנתבע מס' 1 היה מעבידו של התובע והקבלן המבצע באתר בו אירעה התאונה. הנתבעת מס' 2 (להלן: "ע. מסיקה") הייתה היזם ו/או מזמין העבודה. הנתבעת מס' 3 (להלן: "איילון") הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את ע. מסיקה בביטוח קבלנים ו/או ביטוח אחריות כלפי צד שלישי. הנתבע מס' 4 הינו קבלן לביצוע עבודות טיח והוא הקבלן שביצע את עבודות הרכבת הפיגום ממנו נפל התובע. הנתבעת מס' 5 (להלן: "מנורה") הינה חברת הביטוח שביטחה במועדים הרלוונטיים את הנתבע מס' 4 בביטוח אחריות צד ג' ו/או בביטוח כל הסיכונים.




ע. מסיקה ואיילון הגישו הודעת צד שלישי נגד עדי וטלי פדרמן (להלן: "הצדדים השלישים") וחברת דוד ויונתן בע"מ. המודיעות טוענות, כי הצדדים השלישיים היו הבעלים ו/או היזם ו/או מזמיני העבודה ו/או מבצעי הבנייה בפרויקט הרלוונטי וחברת דוד ויונתן שימשה כמפקחת ו/או מנהלת האתר מטעמם.




המודיעות טוענות, כי נסיבות העניין מתיישבות עם המסקנה, כי הצדדים השלישיים לא נקטו באמצעי הזהירות הסבירים ועל כן הנטל עליהם להוכיח, כי לא הייתה התרשלות מצידם. עוד טענו, כי התאונה ארעה בשל רשלנות הצדדים השלישיים מהעילות שפורטו בהודעה. עוד טענו, כי ככל שימצאו אחראיות כלפי התובע הרי שחבותן מכוסה על פי תנאי הפוליסות אשר נערכו על שם הצדדים השלישיים. בנסיבות אלו טוענות המודיעות, כי ככל שיחויבו לפצות את התובע הרי שעל הצדדים השלישיים לשפותן בגין כל סכום בו יחויבו.




הצדדים השלישיים הגישו כתב הגנה וטענו, כי דינה להדחות בשל העדר עילה והעדר יריבות. לטענתם, לא הייתה רשלנות, התרשלות או הפרת חובה מצידם או מצד מי מטעמם וכי עשו את המוטל עליהם ונהגו בזהירות וסבירות בנסיבות העניין. לטענתם, האירוע הנטען והמוכחש אינו מקים חבות משפטית וככל שמקים הרי שהיא רובצת על גורמים מעורבים.




הצדדים השלישיים הגישו הודעת צד רביעי נגד המודיעות בהודעה לצד שלישי וטענו, כי ככל שיחויבו בפיצוי כלשהו, הרי שעל ע. מסיקה ואיילון לשפותם ו/או להשתתף עימם באופן מלא בתשלום כל סכום בו יחויבו.




הצדדים השלישיים טוענים, כי ע. מסיקה הייתה הקבלן המבצע ו/או הקבלן הראשי ו/או "מבצע הבנייה" במקום ואיילון הייתה חברה הביטוח אשר ביטחה את ע. מסיקה לפי פוליסת ביטוח בתוקף. לטענתם, ע. מסיקה הועסקה בפרויקט בהתאם להסכם שנכרת עמה ואשר במסגרתו היא התחייבה לשאת באחריות מלאה ומוחלטת לכל תאונה, חבלה או נזק שייגרמו, בין היתר, לאדם אחר. לטענת הצדדים השלישיים, ע. מסיקה שחררה אותם לחלוטין ומראש מכל אחריות וחבות בגין כל תאונה, חבלה ונזק. מכוח ההסכם האמור, כל חבות משפטית שתושת עליהם, ככל שתושת, דינה לחול באופן בלעדי ומוחלט על הצדדים הרביעים. עוד טוענים, כי בהתאם להסכם הרי שפוליסת הביטוח אשר הוצאה על ידי איילון מהווה ביטוח ראשוני אשר מכסה את חבותם, ככל שישנה כזו, באופן מלא, מוחלט ובלעדי, לפיכך, הם מבוטחים ו/או מוטבים בהתאם לפוליסה שהוצאה על ידי איילון.




הצדדים השלישיים מוסיפים וטוענים, כי הם לא ידעו ולא היה בידם לדעת מה היו הסיבות הממשיות שגרמו לתאונה וכי נסיבותיה מתיישבות יותר עם המסקנה שהצדדים הרביעיים או מי מטעמם לא נקטו באמצעי זהירות סבירים ועל כן יש להחיל את הכלל לפיו הדבר מדבר בעד עצמו. לטענתם, הצדדים הרביעים או מי מטעמם התרשלו ו/או נהגו בחוסר זהירות ו/או הפרו חובות חקוקות.




ע. מסיקה ואיילון מתנגדות להודעה לצד רביעי וטוענות, כי דינה להדחות בשל העדר עילה ו/או העדר יריבות. לטענתן, המקרה בו עסקינן אירע ללא קשר אליהן וכי הגורמים ו/או הסיבות שהביאו לקרות המקרה לא היו בשליטתם ו/או בפיקוחם ו/או באחריותם. הצדדים הרביעים מכחישים את טענות הצדדים השלישיים באשר להסכם אשר נכרת עם ע. מסיקה ואת פריטי ההסכם. לטענת הצדדים הרביעים, ככל שתוכח אחריות לאירוע הנטען הרי שהיא חלה על הצדדים השלישיים בלבד. הצדדים הרביעים מכחישים את הטענה לפיה ע. מסיקה ו/או מי מטעמה התרשלו ו/או הפרו חובות חקוקות וטוענים, כי על כתפי הצדדים השלישיים מוטל הנטל להוכיח, כי ע. מסיקה התרשלה.


דיון ומסקנות



ביום 26.6.13 הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסדר דיוני לפיו ישולם לתובע פיצוי בסך 130,000 ₪ מעבר לתקבולי המל"ל. נקבע, כי חלוקת האחריות הנזיקית בין הצדדים תהיה כזו שהנתבע מס' 1 ישא בתשלום 30% מסכום הפשרה, הנתבעת מס' 2 ב- 20%, הנתבע מס' 4 ב- 40% והצדדים השלישיים 1 ו- 2 ב- 10%. עוד נקבע, כי לאור קיומו של כפל ביטוח הרי שחלקו הנזיקי של הנתבע מס' 4 ישולם על ידי הנתבעת מס' 5 ועל ידי חברת הביטוח הכשרת היישוב, אשר ביטחה את הצדדים השלישיים, כך ש- 15.2% מחלקו ישולם על ידי מנורה והיתרה על ידי הכשרת היישוב. הוסכם, כי הפוליסה שהנפיקה הנתבעת מס' 3 מכסה גם את אחריות הנתבע מס' 1.




בהתאם לסעיף 10 להסדר הדיוני הוסכם, כי השאלות החוזיות והביטוחיות במערכת היחסים בין הנתבעים מס' 1-3 מחד לבין הצדדים השלישיים ומבטחתם מאידך, יוכרעו לאחר שהנתבעים מס' 2 ו-3 והצדדים השלישיים יגישו סיכומיהם. ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים קיבל תוקף של החלטה.




הנה כי כן, המחלוקת אשר נותרה ואשר הכרעתי בה דרושה הינה באשר ליחסים החוזיים והשאלות הביטוחיות בין הנתבעים 1-3 לבין הצדדים השלישיים, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה ביניהם באשר לחלוקת האחריות הנזיקית.




כאמור, הפוליסה שהנפיקה איילון מכסה את חבות הנתבעים מס' 1 ו-2. הנתבעות מס' 2 ו-3 טוענות, כי קיים כפל כיסוי בנוגע לחבות הנתבעים מס' 1 ו-2 כך שהן איילון והן הכשרת היישוב שביטחה את הצדדים השלישיים כיסו את חבותם. מנגד טוענים הצדדים השלישיים, כי בהתאם להסכם אשר נכרת בינם לבין ע. מסיקה הרי שקמה להם זכות לשיפוי מלא מהנתבעות מס' 2 ו-3 בגין כל חיוב אשר יושת עליהם.




בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי לקבל את טענת הצדדים השלישיים לפיה קמה להם זכות לשיפוי מלא מהנתבעות מס' 2 ו-3. מהטעם האמור מצאתי לדחות את טענת הנתבעות מס' 2 ו-3 בנגוע לכפל כיסוי, כפי שיפורט.




אין מחלוקת, כי בין ע. מסיקה והצדדים השלישיים נכרת הסכם שכותרתו "הסכם קבלן משנה". במסגרת סעיף 80 להסכם נקבע, כי "הקבלן מקבל על עצמו את האחריות לכל תאונה, חבלה או נזק או אובדן שייגרמו לעובדיו ו/או לכל מי שהוא אחראי לגופו ו/או לרכושו כתוצאה מביצוע העבודה או כתוצאה מביצוע עבודות הבדק ו/או בקשר לכך. הקבלן משחרר בזאת את המזמין מכל אחריות או חובה שהיא בקשר לכל תאונה, חבלה, אובדן או נזק כנ"ל". עוד הוסכם בסעיף 81 להסכם, כי "הקבלן יהיה אחראי לכל נזק עפ"י כל דין או אחר שייגרם- תוך כדי או עקב ביצוע העבודה או בקשר לכך ותוך כדי או עקב ביצוע או אי ביצוע עבודות הבדק או בקשר לכך- לגופו או לרכושו של אדם כלשהו...". במסגרת ההסכם האמור אף הוסכם בסעיף 83, כי ע. מסיקה תפצה ותשפה את הצדדים השלישיים בשל כל הוצאה ו/או נזק שיגרמו לצדדים השלישיים בגין עניינים שע. מסיקה אחראית להם לפי פרק "אחריות בנזיקין" בהסכם.




הנה כי כן, בהסכם אשר נכרת בין הצדדים השלישיים וע. מסיקה נטלה על עצמה האחרונה את האחריות לנזקיהם של עובדיה ו/או למי שהיא אחראית לגופו ו/או לאדם כלשהו אשר יגרמו כתוצאה מביצוע העבודה או בקשר אליה והתחייבה לשפות את הצדדים השלישיים בשל הוצאות או נזקים שייגרמו להם בשל עניינים כאמור. מדובר בהסכמות חוזיות מפורשות בין הצדדים אשר אינן משתמעות לשתי פנים. בפסיקה נקבע, כי "העיקרון של כיבוד הסכמים מונח ביסודם של דיני החוזים ובית-המשפט לא ימהר לערער יסוד זה" (ע"א 614/76 פלמונית נ' אלמוני, פ"ד לא(3) 85).




כמו כן, בענייננו לא הכחישו הנתבעות מס' 2 ו-3 את העובדה שע. מסיקה התחייבה, במסגרת ההסכם, לשאת באחריות ולשפות את הצדדים השלישיים כמפורט לעיל. בנוסף, הן לא העלו טענות נגד תקפותם של הסעיפים הרלוונטיים בהסכם ובין היתר לא טענו, כי עסקינן בתנאים מקפחים בחוזה אחיד או שעסקינן בתנאים בטלים מאחר והם נוגדים תקנת ציבור. הנתבעות מס' 2 ו-3 לא טענו ובוודאי שלא הוכיחו, כי הוראות ההסכם הרלוונטיות אינן מבטאות את ההסכמות אשר התגבשו בין הצדדים להסכם. לא עלה בידן להוכיח, כי אין מקום לאכוף את ההסכמות אשר התגבשו בין הצדדים ואשר קיבלו ביטוי בהסכם אשר נכרת ביניהם. בהיעדר מחלוקת לגבי תקפות תניות השיפוי בהסכם, הרי כל שנותר לבדוק, האם התניה מעבירה את חבותם הנזיקית של הצדדים השלישיים לכתפי הנתבעות 2-3 ועל כן מוטלת עליהן החובה לשפות את הצדדים השלישיים.




במסגרת ההסכם אשר נכרת בין ע. מסיקה לבין הצדדים השלישיים, נטלה על עצמה ע. מסיקה התחייבויות כמפורט לעיל. הוראות ההסכם אשר מטילות על ע. מסיקה את האחריות בנזיקין ומחייבות אותה לשפות את הצדדים השלישיים מבטאות את ההסכמות אשר התגבשו בין הצדדים והן מחייבות את הצדדים להסכם.




במקרה בו עסקינן, התובע היה עובד של הנתבע מס' 1 אשר שימש כקבלן משנה של ע. מסיקה. התובע עתר לפיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לו בעת עבודתו בפרויקט אליו מתייחס ההסכם אשר נכרת בין ע. מסיקה לבין הצדדים השלישיים. כאמור, ע. מסיקה לקחה על עצמה את האחריות לכל נזק שייגרם לעובדיה או לכל מי שהיא אחראית לגופו כתוצאה מביצוע העבודה. התובע, אשר כאמור היה עובד של קבלן המשנה של ע. מסיקה נכנס בגדר הוראות הסעיף האמור להסכם ומשכך הרי שבמסגרת האחריות אשר ע. מסיקה נטלה על עצמה היא אחראית לנזקיו של התובע אשר נגרמו במהלך עבודתו.




בנוגע לעילה החוזית, טענו הנתבעות מס' 2 ו-3, כי האירוע ארע בלא כל רשלנות או אחריות מצידה של ע. מסיקה וכי מדובר בעובד של הנתבע מס' 1 אשר נפל מפיגום לאחר שהוא עצמו, לטענת הנתבע מס' 4, פירק את מעקה הפיגום. אין בטענה האמורה בכדי להועיל לע. מסיקה. האחריות אשר ע. מסיקה נטלה על עצמה במסגרת ההסכם המפורט לעיל אינה תלויה בשאלה האם האירוע ארע בשל רשלנותה או אחריותה. כאשר האחריות המוטלת על ע. מסיקה מוטלת עליה בשל רשלנותה הרי שלכאורה אין צורך בהוראות ההסכם המטילות עליה אחריות ללא קשר לשאלה האם התרשלה אם לאו.




כמו כן, טענתן של הנתבעות מס' 2 ו-3, לפיה התובע נפל מפיגום לאחר שהוא עצמו פירק את מעקה הפיגום לא הוכחה וממילא אינה רלוונטית. הצדדים לתובענה הגיעו להסכמה דיונית באשר לפיצוי לו זכאי התובע מבלי שנשמעו ראיות בתיק והשאלה האם התאונה ארעה באשמתו התורמת ו/ואו המכרעת אינה רלוונטית במישור היחסים החוזיים שבין ע. מסיקה לצדדים השלישיים.




עוד טענו הנתבעות 2 ו-3, כי באתר העבודה פעל מפקח מטעם צדדי ג' וכי ע. מסיקה הייתה מחויבת לפעול על פי הוראותיו. לטענתן, סמכויות הפיקוח היו שמורות לצדדים השלישיים ו/או למפקח מטעמם. הנתבעות מס' 2 ו-3 טוענות, כי הצדדים השלישיים אינם יכולים להשתחרר מאחריותם למתרחש באתר הבנייה שהיה נתון לשליטתם המלאה ופיקוחם.




הצדדים השלישיים היו מזמיני העבודה באתר בו פעלו מספר קבלני משנה והם היו בעלי הסמכות לפקח על הנעשה באתר. עם זאת, אין באמור בכדי לסייע לנתבעות מס' 2 ו-3 ואין בכך בכדי לבטל את התחייבותה של ע. מסיקה בהתאם להסכם שנכרת בינה לבין הצדדים השלישיים. אם תתקבל טענת הנתבעות מס' 2 ו-3 לפיה די בעובדה שהצדדים השלישיים היו בעלי הזכות לפקח על הנעשה באתר בכדי ללמד, כי אין להטיל עליהן את האחריות הרי שהיה בכך בכדי לרוקן מתוכן את הוראות ההסכם הרלוונטיות לפיהן ע. מסיקה נטלה על עצמה את האחריות. בהסכם אשר התגבש בין הצדדים ע. מסיקה התחייבה לקחת על עצמה את האחריות. ע. מסיקה עשתה כן שעה שהיא מודעת לכך שהצדדים השלישים הם מזמיני העבודה, כי באתר יעבדו קבלני משנה נוספים וכי לצדדים השלישיים תהיה זכות פיקוח. מצאתי, כי אין לקבל את טענתה של ע. מסיקה לפיה בשל הנסיבות האמורות, אשר היו ידועות לה, אין להחיל עליה את ההתחייבות החוזית אשר היא נטלה על עצמה באופן מודע.




במקרה בו עסקינן, לא הוכח שהתאונה ארעה בשל רשלנותם של הצדדים השלישיים. אציין, כי אף חלוקת האחריות בין הצדדים, בהתאם להסכם הדיוני אשר הוגש לבית המשפט, אינה עולה בקנה אחד עם טענת הנתבעות מס' 2 ו-3 בנדון. כאמור לעיל, הוסכם, כי הצדדים השלישיים ישאו ב- 10% מנזקו של התובע בעוד שהנתבעים 1 ו-2 ישאו ב- 50% מנזקו, כך שהנתבע מס' 1 ישא ב- 30% והנתבע מס' 2 ב- 20% ועל הנתבע מס' 4 הוטלה אחריות בשיעור 40%. אחוז האחריות הנמוך אשר הוטל על הצדדים השלישיים תומך בטענה, כי אף הצדדים סברו, כי חלקם של הצדדים השלישיים בנזקו של התובע הינו נמוך ביותר וסביר, כי נובע מאחריותם השילוחית של הצדדים השלישיים כמזמיני העבודה ומבצע הבנייה.




אוסיף ואומר, כי אף אם הייתה מתקבלת טענת הנתבעות מס' 2 ו-3 באשר להתרשלות הצדדים השלישיים לא היה בכך, בהכרח, בכדי להביא לשינוי בהכרעתי.




בע"א 119/90 סולל בונה בע"מ נ' שרף עבודות צנרת בע"מ קיימת הבחנה בין מקרה בו זכות השיפוי עומדת לקבלן הראשי רק אם חבותו כלפי עובדו של קבלן המשנה צמחה מהיותו הקבלן הראשי. כלומר, מכוח אחריותו השילוחית לנעשה באתר שתחת פיקוחו. לבין מקרה בו חבותו של הקבלן הראשי לנזק שנגרם לעובד של קבלן המשנה נובעת מעוולה שבוצעה על-ידו במישרין. במקרה האמור, תניית השיפוי קבעה, כי "קבלן המשנה יהיה האחראי היחיד והבלעדי לכל תביעת נזיקין של עובדיו וכל הבאים מכוחם, אף אם תהיה להם עילת תביעה נגד סולל-בונה בגין היותו הקבלן הראשי בבנין". בית המשפט קבע, כי לפי לשון ההסכם הרי שהוסכם בין הצדדים, כי חובת השיפוי תהיה רק במקרה של תביעות נזיקין המוגשות נגד הקבלן הראשי בשל אחריותו השילוחית ולא במקרה של תביעות המבוססות על רשלנותו הבלעדית הנובעת מעוולה שבוצעה על ידו במישרין באמצעות פעולה עצמאית של עובדיו והיא אינה קשורה לעבודות קבלן המשנה. במקרה כזה, אין המדובר עוד בנזק בגין היותו הקבלן הראשי.




בע"א 541/67 חברת מקורות בע"מ נ. שלתיאל (פס"ד כב (1) 625) (וראו גם ע"א 675/75 צינורות המזרח התיכון בע"מ נ' סלים שעבי ואח', פ"ד לא (3), 225) נקבע, כי על מנת שחובת השיפוי תחול גם במקרה של רשלנות הרי שמן הראוי שתהיה התניה מפורשת על פיה גם במקרה רשלנות מצד הזכאי לשיפוי חלה חובת המשפה. בפסק הדין בעניין מקורות נקבע, כי צדדים לחוזה יכולים להסכים ביניהם, כי אחד מהם ישא במלוא הנזק ללא קשר למידת אשמתו של השני. עוד נקבע, כי חזקה על הצדדים להסכם ששיקולים עסקיים וכשרים הניעו אותם לגבש את ההסכמות עליהן הסכימו ואין זו דרכו של בית המשפט לעשות לצדדים חוזה אחר, בכפוף למקרים חריגים בהם יימנע בית המשפט, מטעמים של יושר, מלבצע חיוב חוזי.




הנה כי כן, כאשר בוחנים האם קיימת חובת שיפוי חוזית יש לבחון מהו הנזק אשר הצד המשפה התחייב לגביו. השאלה האם המשפה התחייב לשפות אף במקרה בו הנזק נגרם בשל רשלנות הצד השני נלמדת מלשון תניית השיפוי. בענייננו, במסגרת ההסכם הוסכם, כי "הקבלן יהיה אחראי לכל נזק עפ"י כל דין או אחר שייגרם- תוך כדי או עקב ביצוע העבודה או בקשר לכך ותוך כדי או עקב ביצוע או אי ביצוע עבודות הבדק או בקשר לכך- לגופו או לרכושו של אדם כלשהו...". הנה כי כן, בשונה מהתביעה בעניין סולל בונה בענייננו הניסוח של תניית השיפוי אינו מלמד, כי חובת השיפוי המוטלת על ע. מסיקה מוגבלת למקרים בהם התביעות נגד הצדדים השלישיים יוגשו בגין אחריות שילוחית להבדיל מאחריות בגין רשלנות ישירה.




בפסיקה נקבע, כי מקום בו הוסכם בין הצדדים כי יהיה שיפוי במקרה של תביעה לפי פקודת הנזיקין הרי שהדבר כולל תביעה בגין רשלנות שהיא התביעה הטיפוסית לפי פקודת הנזיקין האזרחיים ע"א 971/90 חרושת ברזל פתח תקווה בע"מ נ' סמרי יוסף פ"ד מו(4), 421. במקרה שלפניי בהסכם לא צוין, כי ע. מסיקה תשפה במקרה של תביעה לפי פקודת הנזיקין. אולם, נקבע, כי היא תהיה אחראית לכל נזק על פי כל דין. פקודת הנזיקין הינה אחד הדינים הרלוונטיים למקרה שבו נגרם נזק ומצאתי, כי ניתן לקבוע שהוסכם בין הצדדים, כי ע. מסיקה לוקחת על עצמה את האחריות לשפות את הצדדים השלישיים, בין היתר, במקרה של נזק לפי פקודת הנזיקין, אשר כולל כאמור תביעה בגין רשלנות. כפי שפורט לעיל, ממילא לא הוכח, כי התביעה הוגשה נגד הצדדים השלישיים בגין רשלנותם ואחוז האחריות אשר הוטל עליהם תומך בטענה, כי אחריותם הינה אחריות שילוחית בלבד בהיותם מבצעי הבנייה.




הנה כי כן, בהתאם להסכם אשר נכרת בין הצדדים מוטלת על ע. מסיקה חובה לשפות את הצדדים השלישיים במקרה של נזק בעת ביצוע העבודה, כפי שאירע במקרה בו עסקינן. אין בעובדה שהצדדים השלישיים היו מבצעי הבנייה ומי שהיו בעלי הסמכות לפקח עליה בכדי לשלול את חובתה של ע. מסיקה בהתאם להתחייבות החוזית אשר נטלה על עצמה.




בנסיבות אלו, אין בטענות הנתבעים מס' 2 ו-3 באשר לקיומו של כפל ביטוח בכדי להועיל להן. משנטלה על עצמה ע. מסיקה את האחריות לפצות בגין נזקים אשר יגרמו בעת ביצוע העבודה הרי שקיומו של כיסוי ביטוחי על ידי המבטחת של הצדדים השלישיים אשר נכנסת בנעלי הצדדים השלישיים אינו רלוונטי. לאור העובדה שע. מסיקה נטלה על כתפיה את מלוא האחריות לפיצוי במקרה של פציעה בעת העבודה הרי שהנתבעות מס' 2 ו-3 אינן זכאיות שהצדדים השלישיים, או המבטחת שלהם, ישתתפו עמם בפיצוי התובע, וככל שישתתפו ממילא מוטלת על הנתבעות מס' 2-3 החובה לשפותם בגין כל הוצאה שתיגרם להם ומשכך, אף הוגשה הודעה כנגד צדדים רביעיים נגד נתבעות 2-3.




בנסיבות האמורות, הרי שעל הנתבעות מס' 2 ו-3 לשאת בחיובים אשר הושתו על הצדדים השלישיים בהתאם להסדר הדיוני אשר הוגש לבית המשפט. כאמור, בהסדר הוסכם, כי הצדדים השלישיים ישאו באחריות נזיקית בשיעור של 10%. כמו כן, נקבע, כי בשל כפלי ביטוח הרי שחברת הביטוח הכשרת היישוב, אשר ביטחה את הצדדים השלישיים, תשא ב- 84.8% מחלקו של הנתבע מס' 4 עליו הוטלה אחריות בשיעור 40% (היינו 44,096 ₪). קרי, החלק אשר הוטל על הצדדים השלישים ו/או על המבטחת שלהם הינו בסכום של 57,096 ₪ היינו 43.92% מהפיצוי.




לפיכך, הרי שעל הנתבעות מס' 2 ו-3 לשאת בחלק אשר הושת על הצדדים השלישיים וחברת הכשרת היישוב בהתאם להסדר הדיוני וזאת מכוח תניית השיפוי ובמידה ושולמו הסכומים לתובע עליהן לשפותם וזאת בהתאם להודעה לצדדים רביעיים שהוגשה. כך, שבנוסף לחלק אשר הושת עליהן הן ישאו בפיצוי בשיעור של 10% אשר הושת על הצדדים השלישיים ופיצוי בשיעור של 84.8% מחלקו של הנתבע מס' 4 אשר על פי ההסדר נושא באחריות בשיעור 40%. למעלה מהדרוש אציין, כי כל הנאמר לעיל רלוונטי גם באשר לכל הטענות בנוגע לכפל ביטוח בנוגע לנתבע מס' 1.




לאור האמור לעיל והאמור בהסדר הדיוני אשר הגישו הצדדים, הרי שעל הצדדים לפצות את התובע בסך של 130,000 ₪. חלוקת התשלום תהיה כדלקמן: הנתבע מס' 1 ישלם סך של 39,000 ₪. הנתבעת מס' 2 תשלם סך של 26,000 ₪ מכוח אחריותה הישירה על פי ההסכמה הדיונית ועוד סך של 57,096 ₪ כשיפוי הצדדים השלישיים כמפורט לעיל, היינו סכום כולל של 83,096 ₪. חברת הביטוח מנורה תשלם סך של 7,904 ₪, היינו 15.2% מסכום חלקו של הנתבע מס' 4. כאמור, הפוליסה אשר הנפיקה הנתבעת מס' 3 מכסה את אחריות הנתבעים מס' 1 ו-2 ועל כן היא חבה עמם את חיוביהם כמפורט לעיל.




מצאתי בנסיבות לחייב את הנתבעות 2-3 בהוצאות שנגרמו לצדדים השלישיים בסכום כולל בסך 5,000 ₪.




הסכומים המפורטים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונות נפילה מגובה

  2. נפילה מגובה בעבודה

  3. נפילה מגובה 2 מטר

  4. פציעה עקב נפילה מפיגום

  5. נפילה מפיגום – את מי תובעים

  6. נפילה מגובה באתר בניה

  7. תאונת עבודה נפילה מגובה

  8. אחריות על נפילה מגובה של עובד

  9. נפילה מפיגום על גלגלים - תאונת עבודה

  10. נפילה מגג אסבסט שקרס העת תיקון מזגן

  11. נפילה מגובה 5 מטר - פגיעה בעמוד השדרה

  12. נפילה מגובה שני מטרים עקב שמן שנזל מהצינור

  13. נפילה עקב קריסת פיגום מאולתר בגובה כ-1.5 מטר

  14. תוך כדי עבודה נפל מגובה רב מעל 2.5 מטר ונחת על מוט ברזל

  15. לפתע התנתק אחד מצדי המעקה והתובע נפל מגובה רב ופגע ברצפת הבריכה

  16. תביעה נזיקית בגין תאונת עבודה עקב נפילה מפיגום בגובה 5 מטר על רצפת בטון

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון