לטענת התובעת, המנוח והנתבעים הוסיפו תוספות בנייה למושכר ללא הסכמת התובעת, ועל כן עליהם לפנות את המקרקעין, המושכר ותוספות הבנייה. כללי: בעלי הדין: 1. התובעת היא רשות שהוקמה על פי דין ועל שמה רשומים מקרקעין במדינה. 2. הנתבעת 1 היא אלמנתו של המנוח שלום בן זכריה רצאבי ז"ל (להלן-"המנוח"). הנתבעים 2 ו-3 הם ילדיהם של המנוח והנתבעת 1. המקרקעין: 3. התובעת היא הבעלים של מקרקעין הידועים כגוש 6729 חלקה 38 בשטח 3,172 מ"ר, רחוב מרבד הקסמים 13 ביהוד (להלן-"המקרקעין"). המקרקעין נרשמו על שם התובעת ביום 15.1.1995 לאחר הליך הסדר מקרקעין. 4. אין מחלוקת בין הצדדים שבהתאם לחוק מנהל מקרקעי ישראל כל נכסי דלא ניידי השייכים לתובעת, כולל הדירה, מנוהלים ע"י מינהל מקרקעי ישראל (להלן-"המינהל"), ועמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן-"עמידר") פועלת כשלוחתו של המינהל. מערכת היחסים בין הצדדים: 5. ביום 17.3.1952 נכרת חוזה שכירות מוגנת בין המפקח על נכסי נפקדים (להלן-"האפוטרופוס") לבין המנוח לפיו שכר המנוח מאת האפוטרופוס דירה בת 2 חדרים, מטבח וחדר שירותים. 6. המנוח נפטר ביום 30.4.2006. 7. עוד בחיי המנוח הוסיפו הנתבעת 1 והמנוח תוספות בנייה והרחיבו את מבנה המושכר באופן משמעותי ביותר. במועד שאינו ידוע לתובעת, פלשו הנתבעים 2 ו-3, בניה של הנתבעת, למקרקעין והוסיפו תוספות בנייה כדלקמן: הנתבע 2 בנה 5 חדרים ומתגורר בהם עם משפחתו, והנתבעת 3 בנה 3 חדרים בצמוד לאמו ולאחיו. הנתבעים או מי מהם יצרו מעין מתחם סגור, שבמרכזו נבנה בית כנסת עוד בחייו של המנוח, אך מעולם לא ניתן לו רישיון או אישור מאת התובעת לבנייה זו. טענות הצדדים: 8. טוענת התובעת שהנתבעים פולשים במקרקעין, מסיגי גבול ומחזיקים במקרקעין שלא כדין. הנתבעים הגדילו לעשות והוסיפו תוספות בנייה במקרקעין ללא הסכמת התובעת, בניגוד להוראות חוזה השכירות, והפרה זו מהווה עילת פינוי כנגד הנתבעים. כן טוענת התובעת שמעשיהם של הנתבעים מהווים פגיעה בזכות הקניין שלה. בנוסף, הנתבעים סירבו לאפשר למודד מטעמה להיכנס למקרקעין ולבצע מדידות, בהתאם לזכותה כבעלת המקרקעין. על כן עתרה התובעת למתן צו פינוי וסילוק יד כנגד הנתבעים, להריסת כל תוספות הבנייה שנבנו שלא כדין, וליתן לה היתר לפיצול סעדים. 9. בכתב ההגנה טענו הנתבעים שיש לדחות את תביעת התובעת מהסיבות כדלקמן: בנסיבות העניין זכויות הדיירות המוגנת עברו בירושה; בהתאם להסכמת הסוכנות בנו במקרקעין משק עזר, במסגרתו נבנו מבנים אשר בהם שוכנו סוסים, פרות, אבוס וכו'. לאחר מכן הפכו הנתבעים את מבני המשק לדירות מגורים; המנוח הקים ליד ביתו בית כנסת עקב היותו שומר מצוות; הנתבעת הייתה מודעת למצבו של המקום כל הזמן. העדויות: 10. במהלך קדם המשפט הוריתי לנתבעים לאפשר למודד מטעם התובעת להיכנס למקרקעין ולבצע בהן מדידות. ואכן התובעת הגישה מפת מדידה קודמת שהייתה בידיה, עם עדכונים ליום 7.4.09. ממפת מדידה זו התברר שלמקרקעין נוספו 2 יחידות דיור נוספות. ממפת המדידה ניתן לראות שהמושכר המקורי חולק ל-2 יחידות דיור כאשר ליחידת דיור אחת יש תוספות מעבר למושכר המקורי. 11. מטעם התובעת הגיש רכז האזור, מר יאיר זבולון תצהיר עדות ראשית. לאחר שמר זבולון עזב עבודתו בעמידר, הגיש מחליפו, מר נדב ברנט, תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת. בחקירה הנגדית ציין מר ברנט שהוא מכיר את כל העובדות מתיק הנכס. כבר קבעתי במספר פסקי דין שתיק הנכס בעמידר מהווה רשומה מוסדית, והוא קביל כראיה. 12. הנתבעים לא הגישו תצהירי עדות ראשית ולא התייצבו לדיונים בבית המשפט. הסיכומים: 13. לאחר תום החקירות הנגדיות, ניתנה החלטה להגשת סיכומי הצדדים. התובעת הגישה את סיכומיה. 14. הנתבעים לא הגישו סיכומים מטעמם. התובעת ביקשה ליתן פסק דין כנגד הנתבעים, אך ביקשתי ממנה לשלוח בקשה זו יחד עם הסיכומים לב"כ הנתבעים, על מנת ליתן לנתבעים הזדמנות נוספת להגשת הסיכומים. המתנתי להגשת סיכומי הנתבעים למעלה משנה, מכיוון ומדובר בתביעת פינוי ממקום מגורים ומקום תפילה, אך יש גבול לכל המתנה שהיא. דיון ומסקנות: הדיירות המוגנת: 15. על פי חוק הגנת הדייר, הדיירות המוגנת במושכר עברה לאלמנתו של המנוח. אך הגנת החוק אינה פרוסה על תוספות הבנייה שנבנו ללא הסכמת התובעת. סעד הפינוי: 16. מהעדויות עולה שהנתבעים בנו תוספות בנייה למושכר ללא הסכמת התובעת. בכך הפרה הנתבע 1 את חוזה השכירות והתובעת זכאית לסעד פינוי כנגד הנתבעת מהמושכר המקורי. המושכר המקורי מוקף בצבע ורוד בנספח ד' לכתב התביעה. תוספות הבנייה ושינוי המושכר המקורי מהווים הפרה של סעיף 8(ד) לחושה השכירות. בהתאם להוראות סעיף 9 לחוזה השכירות, הפרה זו מהווה עילת פינוי. 17. הנתבעים בנו תוספות בנייה במקרקעין ללא הסכמת התובעת. תוספות הבנייה אליהן מתייחס כתב התביעה מוקפות בקו צהוב בנספח ד' לכתב התביעה. 18. הנתבעים לא הוכיחו את טענותיהם, ולא טרחו להגיש תצהירי עדות ראשית, לא להתייצב לדיונים בעניינם ולא להגיש סיכומיהם. 19. לאור כל האמור לעיל, זכאית התובעת לקבל את סעד הפינוי. פיצול סעדים: 20. במהלך ישיבת יום 8.9.09 לא התנגד ב"כ הנתבעים למתן היתר לפיצול סעדים. על כן זכאית התובעת לקבל היתר לפיצול סעדים. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין היא כדלקמן: אני מורה לנתבעים ולכל הבאים מכוחם לפנות את המקרקעין ברחוב מרבד הקסמים 13 ביהוד הידועים כגוש 6729 חלקה 38, לרבות המושכר המוגן-במוקף בקו בצבע ורוד בנספח ד' לכתב התביעה, ותוספות הבנייה-המוקפות בקו צהוב בנספח ד' לכתב התביעה, לסלק ידיהם מהם ולמסרם לתובעת, כשהמושכר המוגן פנוי מכל אדם וחפץ וראוי למגורים. על הנתבעים לבצע האמור בסעיף זה עד ליום 9.9.13 שעה 12:00; אני מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, להרוס את כל תוספות הבנייה אליהן מתייחס כתב התביעה, והמוקפות בקו צהוב בנספח ד' לכתב התביעה, ולפנות את ההריסות לאתר פסולת מורשה. את האמור בסעיף זה על הנתבעים לבצע עד ליום 9.9.13 שעה 12:00; אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. ניתן לתובעת היתר לפיצול סעדים. בניהתוספת בניהשכירות