התובעים טוענים כי חברת החשמל המחזיקה בחלקה הגבולת, פלשה לנחלתם וגזלה משטחה עוד נטען כלפיה של חברת החשמל מצד התובעים, כי זו הסיטה את מסלול הזרימה של ערוץ הואדי (להלן: "הואדי"), באופן הגורם להצפת חלקים משטחם ואף גורמת למטרדי רעש וקרינה. ההכרעה בחלק זה של פסק-הדין, בהתאם להחלטת יום 10.11.08 ו- 27.10.13, תתמקד אך ורק בנושא הפלישה הנטענת לשטחם של התובעים ובהסטת ערוץ הזרימה של הואדי. כלפי אלה טוענת חברת החשמל לקיומה של התיישנות, להיווצרותה של מניעות ולהעדר עילה. לגופם של דברים, מכחישה האחרונה את הסטת ערוץ הואדי ואת הפלישה לשטחם של התובעים. נוכח ההיבטים המקצועיים המהותיים שמעוררת המחלוקת שבין הצדדים, הוריתי על מינויו של מומחה מטעם בית-המשפט, המהנדס יעקב דובדבני (להלן: "דובדבני"). הלה העמיד לעצמו, באישור בית-המשפט יועץ מומחה נוסף מתחום המדידות, המודד שמעון ורזגר (להלן: "ורזגר"). המומחים שמונו הגישו את מסקנותיהם בכתב, באמצעות דו"חות שהוגשו. חוות הדעת הראשונה הוגשה על-ידי דובדבני ביום 21.09.09 וחוות דעתו המשלימה הוגשה ביום 06.03.11. חוות דעתו של ורזגר הוגשה ביום 30.08.09 וביום 14.03.11. שני המומחים נחקרו אודות מסקנותיהם וממצאיהם בדו"חות שהוגשו, בחקירות שהתקיימו בימים 06.02.11 וב- 08.05.11. שני המומחים הותירו בעיני רושם מקצועי לעילא ולעילא ולאמיתו של דבר, לא קיימת כל השגה משמעותית כנגד מסקנותיהם המקצועיות מצד מי מהצדדים. אם נסכם את ממצאי חוות הדעת של המומחים נאמר כי טענת הפלישה לא הוכחה, אלא כעניין שולי ביותר. לפי בדיקתו של דובדבני, קיימת פלישה תת קרקעית, כתוצאה מאופן הנחת קורת הבטון, לעומק של 28 ס"מ. בנוסף, קיימת רצועת מצע עליון חורגת, ברוחב של כ- 1 מ'. בא-כוח התובעים עצמו "מתרגם" בסיכומיו פלישה זו לנזק המוערך בסכום של 280 ₪ ובכך יש כדי ללמד על מידת זניחותה ושוליותה של הפלישה הנטענת. אני דוחה אפוא, כבר בשלב זה, את הטענה בעניין קיומה של פלישה לשטחם של התובעים מצד חברת החשמל. האחריות להיווצרות ההצפות טרם שנדון בשאלת האחריות בעניין ההצפות, אתייחס לטענת ההתיישנות שהועלתה על-ידי חברת החשמל, הרלוונטית להכרעה זו. חברת החשמל טענה, כי התובענה התיישנה זה מכבר, הואיל והאירועים ו/או הנזקים הקשורים בנושאים הנדונים אירעו ו/או נגרמו, אם בכלל, עשרות שנים לפני מועד הגשת התביעה. כיוון שמדובר בתביעת נזיקין, היווצרות העילה היא מועד גילוי הנזק ולא האירועים שהביאו להתרחשות הנזק, במיוחד לאור ייחודם של אירועים אלה, ביחס לאיזון האקולוגי הסביבתי, כפי שיפורט בהמשך. התובע טען (באמצעות המוצגים שהוגשו) וטענתו זו לא הופרכה, כי הנזקים התגלו באמצע שנות האלפיים. לפיכך, מועד הגשת התביעה בשנת 2008 אינה חוצה את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. מעבר לכך, ניתן לפרש את עילת התובענה כמעשה או מחדל ההולכים ונמשכים, לאור השימוש בערוץ הואדי, כך שכל עוד נמשך המעשה ולא חדל, לא החל מירוץ ההתיישנות. אשר על כן, אני דוחה את טענת ההתיישנות. ומכאן, לגופם של דברים. היווצרותן של הצפות בשטחים הסמוכים למסלול המים בערוץ הואדי, אינה שנויה במחלוקת. מסקנה זו עולה, הן מהצילומים שהוצגו לי על-ידי התובעים והן מחוות הדעת של המומחים. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת אם כן בשאלת אחריותה של חברת החשמל להיווצרותן של ההצפות בחלקת התובעים. האחרונים טוענים כי פעולות שביצעה חברת החשמל בשטחה הן אלה שגרמו לתופעה הפוגעת באפשרויות הניצול של שטחם לצורכי חקלאות. הפעולות שביצעה חברת החשמל בשטח הוכחו בפני ואף מלכתחילה לא היו הן שנויות במחלוקת. לפי חומר הראיות שהוצג מטעם חברת החשמל עצמה, נעשו בשטחה של חברת החשמל עבודות בניה מגוונות, שכללו את הקמת תחנת הטרנספורמציה ואת הגדר (1957). תחנות טרנספורמציה נוספות הוקמו בשנות ה- 70, כאשר בשנת 1990 הוקמה גדר אטומה (מספר היתר 900026) ובשנת 1996 הוחלפה גדר הרשת בגדר אטומה (מספר היתר 950304). בתקופה זו של סוף שנות ה- 90, קיבלה חברת החשמל היתר להקמת סככות בור ניקוז והחלפה נוספת של גדר הרשת בגדר אטומה (מספר היתר 970339). עם זאת טוענת חברת החשמל בתוקף, כי לא הוכח כל קשר בין הקמת החומה (הגדר האטומה) על גבול החלקה, כגורם ההצפות. עוד טוענת זו כי לא ניתן לקשור בין אירוע הסטת ערוץ הואדי שנעשה בשנת 1972, לבין הקמת הגדר האטומה, שנעשתה שמונה עשרה שנה לאחר מכן וההצפות שהתרחשו בשנים שלאחר מכן. ואולם, אין בידי לקבל את עמדתם בנושא זה, כפי שיוסבר להלן: המומחים שמונו ערכו בדיקה מקיפה של ההיסטוריה התכנונית והטופוגרפית, הן של חלקת התובעים והן של החלקה הגובלת והמצויה בחזקתה של חברת החשמל. ורזגר אישר בחקירתו, כי לפי הבדיקות שערך, הוסט ערוץ הואדי בתחילת שנות ה- 70. מסקנתו זו נסמכת על צילומים שאסף וניתח, בו נראה מועד תחילת מילוי הקרקע על-ידי חברת החשמל, שגרמה לסתימתו של ערוץ הואדי ולהטיית הזרימה דרומה. לעניין זה, ראה את ממצאי חוות הדעת של ורזגר והמסקנה המודגשת בו וכן, ההשלמה לחוות הדעת, הממקדת את מועד הסטת ערוץ הואדי ממסלולו המקורי, כתוצאה מעבודות עפר שבוצעו על-ידי חברת החשמל. כמו כן, ראה את תשובתו של ורזגר בחקירתו, בעמוד 8 לפרוטוקול 06.02.11. לפי מסקנת ורזגר, הובילה הטיית ערוץ הואדי לשינוי טופוגרפי בשטח, שבעקבותיו תוחם ערוץ הואדי שטח גדול פי חמישה מהשטח שנתחם טרם הסטת ערוץ הואדי. המומחים שמונו על ידי הותירו בעיני רושם מקצועי לעילא ולעילא ולאמיתו של דבר לא קיימת כל השגה משמעותית כנגד מסקנותיהם המקצועיות מצד מי מן הצדדים. מעדותם של דובדבני וורזגר אני למדה, כי הצטברותם של השינויים הדרמטיים שנעשו בשטח, הם אלה שהביאו בסופו של עניין לתופעת ההצפה, כאשר 2,000 מ"ר משטח חלקת התובעים חשופים לה. חלוף השנים אינו מנתק את הקשר הסיבתי שבין הפעולות שביצעה חברת החשמל בשטח בהיותן דרמטיות ובעלות אופי מתערב באיזונים העדינים ביותר של הטבע. ההתערבות כללה בשלב הראשון שינויים טופוגרפיים משמעותיים ולאחריה, שינויי תכסית. שינוי התכסית הכוללים את הקמת הגדר האטומה נעשו בשלבים, כפי שתיארתי לעיל, במהלך שנות ה- 90. משמעותם של שינויים אלה קריטית שכן להם זיקה חזקה מאוד לנושא ניקוז המים, הן אלה שמקורם בטבע והן אלה שהם תוצאה של פעילות האדם. כוחות המים הינם סמויים ועצומים בעת ובעונה אחת. מתוך עדויות המומחים הבינותי כי הקמת גדר אטומה במקום גדר רשת, על קו ערוץ הואדי משפיעה באופן דרמטי על כיווני זרימת המים ומשנה את כל האיזונים שהיו במקום. שינויי מזג האוויר, האקלים וכמויות המשקעים הינם משתנים המגבירים מגמות קיימות, או מחלישים אותם בצורה לא צפויה ולעיתים לא מובנת. איתני הטבע מצד אחד ומעשי יד אדם מצד שני עשויים לגרום לאפקטים מצטברים ("אפקט הפרפר"). זאת ועוד. חברת החשמל, כמי שפגעה ושינתה מהמבנה הטופוגרפי של השטח והתכסית, היא זו שנושאת בנטל להוכיח כי השינויים שביצעה לא גרמו לכל שינוי בזרימת המים בחלקת התובעים. טענתה כאילו מדובר בבעיות ניקוז שעליהן אחראית רשות הניקוז, צריכה היתה לבוא אם בכלל, במסגרת הודעת צד ג' ולא כטענה כלפי התובעים. אני קובעת אפוא, כי טענת התובעים לאחריותה של חברת החשמל להצפות שנתגלו, הוכחה במידת הסבירות הנדרשת במשפט אזרחי. טענותיה החלופיות של חברת החשמל חברת החשמל טוענת, כי גם אם הוכחה אחריותה להצפות שנגרמו, כי אז אין מקום להגשת התביעה מצד התובעים שכן, השינויים התכנוניים שאירעו בשטח, כחלק מהסדר הקרקעות שבוצע בשנת 1979 העניקו לתובעים תוספת שטח בהיקף משמעותי של 1,350 מ"ר וכי הטיית ערוץ הואדי הושלמה, טרם שהתובעים רכשו את זכויותיהם בחלקה. אינני מוצאת כל טעם בטענה הנוגעת לתוספת השטח שבה זכו כביכול התובעים, כתוצאה מהסדר הקרקעות. גישתה של חברת החשמל בעניין זה נושאת, לטעמי, גוון של פטרונות, כאילו הוסמכה חברת החשמל על ידי מאן דהוא, לקבוע על דעת עצמה איזונים הנלווים להסדר הקרקעות. אינה מקובלת עלי התפיסה המשתמעת מגישתה של האחרונה לפיה מנועים התובעים מלטעון כנגד מפגעים, לאור מה שחברת החשמל מכנה כזכיה או הפסד בהסדר קרקעות. זאת ועוד. בניגוד לטענתה של חברת החשמל, אינני מוצאת קשר בין מועד רכישת הזכויות של התובעים בנחלה, לבין מועד הטיית ערוץ הואדי. היינו, גם אם ערוץ הואדי הוסט לפני או אחרי רכישת הזכויות, או תפיסת החזקה של התובעים בנחלה, אין בכך כדי להשפיע על תוצאות הדיון. מזיק אינו רשאי, להבנתי, לחמוק מאחריות רק בשל כך שהחל להזיק קודם להופעתו של הניזוק. לסיכום חלק זה של ההכרעה אציין, כי חברת החשמל כגוף סטטוטורי ועוצמתי, הינה בעלת חובת זהירות מוגברת, לדאוג לכך שפעילותה ושימושה בטופוגרפיה בשטח לא תפגע בשטחים השכנים. לפי דעתי, אין חברת החשמל יכולה להסתתר מאחורי הטיעונים שהיא מעלה, לא בעניין מועד הקמתה של הגדר, לא בעניין הקשר בינה לבין ההצפה, לא בעניין השינויים שחלו בעקבות הסדר הקרקעות, הכוללים את גידול שטחם של התובעים ואף לא בעניין אחריותה של רשות הניקוז. סבורני, כי טוב היתה עושה חברת החשמל, לו היתה פועלת במלוא המרץ לכך שהרשויות המוסמכות, בשיתוף פעולה עמה ידאגו לפתרונות ניקוז הולמים בערוץ הואדי, כך שהשימוש בו לא יגרום להצפה או יצמצם את היקפה. אם לא תעשה כן בתוך פרק זמן סביר, יהא עלי לדון בנזקי ההצפה וליתן את ההוראות הדיוניות המתבקשות ביחס לכך. סוף דבר. טענת התובעים לגבי קיומה של פלישה, נדחית. טענת התובעים לגבי קיומה של אחריות הנתבעת, להיווצרותה של הצפה בשטחם התקבלה. כיוון שמדובר בפסק-דין חלקי, לא יינתן עדיין צו להוצאות, אלא לכשתושלם התמונה בכללותה. בנוסף, נותר להכרעה נושא יצירת מטרדי הרעש והקרינה ולצורך כך, יהא עלי למנות מומחה מטעם בית המשפט. באי כוח הצדדים מוזמנים להציע שמות של מומחים בתחום ושמינויים מוסכם על שני הצדדים, שאם לא כן, אורה על מינויו של מומחה, על פי רשימת המומחים במאגרים הקיימים. לבאי כוח הצדדים נקצבים 20 יום למסירת הודעתם. מושבים נחלות ומשקיםחשמלפלישה למקרקעין