תביעה בטענות להתרופפותם של אריחי חיפוי חיצוניים בבניין בתל אביב

תביעה בטענות להתרופפותם של אריחי חיפוי חיצוניים בבניין בתל אביב התובעים טוענים, כי תופעת ההתרופפות של האריחים מלמדת על ביצוע לא תקין של עבודות החיפוי והסתמכו בדבריהם על חוות דעתו של המהנדס עמי בוך (להלן: "בוך" ) מיום 04/03/07 (נספח ב' לכתב התביעה). התביעה הוגשה, אפוא, כנגד המוכרת (להלן: "החברה") וכנגד מר אלון עזורי (להלן: "עזורי") שערב אישית להתחייבויות החברה. הנתבעים, הכחישו את התביעה ואת חוות הדעת הנילווית וטענו, כי נשירה מצומצמת של אריחי חיפוי אינה מעידה על התרשלות בביצוע החיפוי, תוך שהם מסתמכים על חוות דעתו של המהנדס ויקטור שטיינברג מחודש 01/09 (להלן: "שטיינברג"). הנתבעים הפנו הודעת צד ג' כלפי אבי מאיר (להלן: "האדריכל") בטענה, כי התרשל מקצועית בתפקידו כאדריכל. האדריכל התגונן בטענה לפיה, לא היה זה מתפקידו ליתן הוראות באשר לשיטת החיפוי והוא לא היה מעורב בבחירת שיטת העבודה או הפיקוח עליה. בהתחשב באופיו המקצועי המובהק של הסכסוך ולאחר שחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים לא הניחו את דעתי (ראה החלטת יום 26/01/10), הוריתי על מינויו של המהנדס יעקב דובדבני (להלן: "דובדבני") כמומחה מטעם בית המשפט. דובדבני התבקש להתייחס לחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים ולחוות דעתו בשאלת היקף הליקויים, דרכי התיקון והאחריות המקצועית. דובדבני ערך שתי חוות דעת; הראשונה ביום 16/06/10 והשנייה ביום 27/09/10. קביעתו המקצועית לעניין איכות העבודה הינה, כי עבודת החיפוי של הבניין נעשתה באופן לא מקצועי. כך זיהה דובדבני, כי החיפוי נעשה ללא ווים, רשתות העיגון אינן במידות הנכונות, עובי הקשירה אינו מספיק, ההדבקה לקויה וכי לא בוצעו מישקים גמישים וחסרים זויתנים. לפי דעתו של דובדבני, יש לאחוז באמצעים לחיזוק ותיקון החיפויים. באשר לביצוע, קבע דובדבני, כי לא ניתן לבצע הפרדה בין שלב ההערכה לבין שלב התיקון בפועל, שכן אלה כרוכים האחד בשני. לפי דבריו, יש לבצע סקר הקשה האורך כשניים שלושה ימי עבודה. במהלכו, ייבדקו החללים, יציאה מהמישור ו/או התרופפות. באותו מהלך, יעוגנו מחדש אריחי חיפוי מקום שבו אין אחיזה תקנית או שקיימת יציאה מן המישור באמצעות שני עוגנים עם "כפתורי" אבן מעליהם. עוד קבע דובדבני, כי התיקונים יכללו הדבקת אבני חיפוי, חיזוק מקומות רגישים כמו ליד סורגים מקומות פינתיים או כאלה המצויים מעל פתחים והמישקים יוגמשו וישופרו. קביעותיו המקצועיות של דובדבני לא נסתרו ולא נפגמו ולכן יש לקבלן כמות שהן ולקבוע, כי הוכחה טענת הרשלנות המקצועית. אשר לזהות האחראים - שאלת האחריות נושאת אף היא גוונים מקצועיים, שכן היקפה נקבע בעיקר על-פי חלוקת התפקידים המקובלת בין הפונקציונרים השונים בענף הבניה, שאינה מתמצה בלשון ההסכמים. נזכור בהקשר זה, כי טיב הבניה מוסדר באמצעות חוקים וחקיקת משנה שאינם ניתנים להתניה נוכח פערי הכוחות הקיימים בענף בין המוכרים לבין הרוכשים והם כרוכים בביטחון הציבור. עוד אציין, כי לאופני הקיבוע של אריחי החיפוי בבניינים המוקמים השלכה דרמטית מאוד על ביטחונם האישי של דיירי הבניין ועוברי האורח המזדמנים לסביבתו. דובדבני קבע את חלוקת האחריות בין הגורמים השונים המעורבים בהקמת הבניין כך: קבלן מבצע (נתבעת 1) תפקידו בבניה: קבלן הבניין. ממצאיו הרלוונטיים של המומחה: נמצא, כי ביצע חלק מהחיפוי ללא ווים, רשתות עיגון במידות 20/20 ס"מ - במקום 15/15, ועובי ווי קשירה 2.8 מ"מ - במקום 3.5 מ"מ. במספר מקומות לא ביצע הדבקה מספקת. לא ביצע מישקים גמישים כנדרש ובחלק מהמקומות אין זוויתנים. סוג הכשל: ביצוע לקוי. שיעור האחריות: הוערך בכ- 60%. אדריכל (צד ג') תפקידו בבנייה: אדריכל. ממצאיו הרלוונטיים של המומחה: אמור היה לתכנן מישקים אנכיים בעובי של לפחות 3 מ"מ ולפקח פיקוח עליון. סוג הכשל: מחדל בתחום התכנון והפיקוח. שיעור האחריות: הוערך בכ- 5%. התובעים תפקידו בבניה: אין. ממצאיו הרלוונטיים של המומחה: אמור היה לבצע אחזקה נאותה של הבניין. האחזקה כוללת, בין היתר, את הקטנת נזק. זו, לשיטתו של המומחה, קרוב לוודאי לא נעשתה. סוג הכשל: מחדל בהקטנת הנזק. שיעור האחריות: הוערך בכ- 10%. מהנדס מתכנן תפקידו בבניה: תכנון ופיקוח. ממצאיו הרלוונטיים של המומחה: היה אמור לתכנן מישקים אנכיים ולבצע פיקוח עליון על העבודה. סוג הכשל: מחדל בביצוע עבודות התכנון והפיקוח. שיעור האחריות: הוערך בכ- 10%. מפקח צמוד תפקידו בבניה: פיקוח. ממצאיו הרלוונטיים של המומחה: אמור היה לפקח על העבודות על פי התוכניות, התקנים וההוראות ולבחון את התוצאות. סוג הכשל: מחדל בביצוע עבודות הפיקוח. שיעור האחריות: הוערך בכ- 15%. באי כוח הצדדים בתיק הגיעו להסכמה דיונית לפיה, יינתן פסק דין בשאלת חלוקת האחריות ועל בסיסו יגיעו הם להסדר ביניהם בעניין מימון התיקונים, זאת ללא שמיעת עדים וקיום חקירות. בסיכומי הצדדים שהוגשו לא מצאתי כל טענה שיש בה כדי להטיל ספק או לערער את סבירות מסקנותיו המקצועיות של דובדבני בשאלת חלוקת האחריות, מה גם שהכל ויתרו על חקירתו. הטענה בדבר חלוף תקופת הבדק שהועלתה בסיכומי הנתבעים שגויה לדעתי, שכן, הפגמים שנתגלו בחיפוי, נכנסים מהותית לגדר תקופת האחריות המוארכת, שנקבעה ל"קילופים ניכרים". האדריכל טוען, כי תפקידו הסתכם בתוכנית עיצובית וחזותית ולא כלל מתן הוראות באשר לאופן הצבת החיפוי שאינו בתחום מומחיותו. ואולם לפי קביעת דובדבני, היה האדריכל מעורב בנושא החיפוי מעצם זיקתו לתכנון המישקים, שהם גם פריט עיצובי וגם פריט תכנוני המשפיע על אופן החיפוי. לפיכך, לא מצאתי, כי יש לפטור את האדריכל מאחריות בשיעור שנקבעה על ידי דובדבני. עוד הנני לקבל את קביעת דובדבני לגבי מידת אחריותם של התובעים עצמם שלא ביצעו תחזוקה הולמת של הבניין. לסיכום, אומר, כי חוות דעתו של המומחה מקובלת עלי במלואה וממצאיה הינם הבסיס ההולם לחלוקת האחריות בין הצדדים לביצוע התיקונים הנדרשים בבניין. שיעור חלוקת האחריות הנה כמפורט להלן: תובעים - 10%. נתבעת - 60%. צד ג' - 5%. הואיל והצדדים הנוספים לאחריות (לפי חוות דעתו של דובדבני), המהנדס המתכנן והמפקח הצמוד לא נתבעו, יחול תשלום חלק התיקון המיוחס להם על הנתבעת, שעליה מוטלת האחריות הכוללת, כל עוד לא נתבעו האחרים. מכאן, כי הצדדים יחלו בתהליך התיקון לפי המתווה שקבע דובדבני, בפיקוחו - הכולל את ביצוע הסקר במימון הנתבעת, בשיעור 85%, התובעים 10% וצד ג' 5%. לאחר השלמת התהליך, ייפסק חיוב ההוצאות בתיק. חיפויסוגי אריחים (רצפה)תל אביבבניין