בקשת המערערת לתיקון כתב ההגנה והוספת טענת התיישנות לפי הוראות סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, התשי"א - 1951 (להלן - חוק חופשה שנתית), ולפי חוק ההתיישנות התשי"ח 1958 (להלן - חוק ההתיישנות). 2. המערערת טוענת כי, ביה"ד לעבודה נוקט בגישה ליבראלית בסוגיית תיקון כתבי טענות, וכי בדב"ע תעשיית צמר תל אביבית בע"מ נ' שלמה לנדאו, פד"ע א 82 נקבע כי בפני ביה"ד אין חסימה מוחלטת של תיקון כתב הגנה על מנת לטעון טענת התיישנות, וביה"ד רשאי לבחון את נסיבות כל מקרה לגופו ולפעול עפ"י סעיף 33 לחוק בתי הדין לעבודה "בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק". 3. לטענת המערערת, נטען בכתב ההגנה כי התביעה הוגשה בשיהוי רב, למעלה מ- 3 שנים לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, ועל כן, למעשה במקרה דנן תיקון כתב ההגנה והוספת טענת ההתיישנות הינו בבחינת תיקון טכני, הדומה לטעות סופר. 4. המשיב מנגד טען כי, טענת ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, וכי אין זהות בין טענת התיישנות לבין טענת שיהוי. לטענת המשיב, המועד הראשון בו הועלתה טענת ההתיישנות היה ביום הדיון ע"י ביה"ד ולא ע"י המערערת. מאחר ומדובר בטענת התיישנות דיונית ולא מהותית, אין באפשרות ביה"ד להעלות את הטענה מיוזמתו. המערערת מיוצגת ע"י עו"ד אשר לא העלה בכתב ההגנה טענת התיישנות. 5. אין מחלוקת כי טענת התיישנות לפי חוק ההתיישנות ולפי חוק חופשה שנתית הינה התיישנות דיונית, אשר יש להעלותה בהזדמנות הראשונה. בפס"ד צמר הנ"ל נקבע כדלקמן - "ברור שסעיף 3 לחוק ההתיישנות, הקובע באיזה שלב של הליך מותר להעלות טענת התיישנות, הוא סעיף שעניינו סדר דין. מאחר ובחוק בית־הדין לעבודה ובתקנות לפיו לא תמצא הוראה לענין הזמן לטענת התיישנות, חופשי בית־דין לעבודה לנהוג ״בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק״ סעיף 33 לחוק), ולשופט של בית־דין אזורי הסמכות ״להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו״(סעיף 18 ד ( 5)לחוק.) ייתכן אפוא מקרה שבו יתיר בית־דין תיקון כתב־הגנה אף אם דקדוקי דיון מונעים זאת. במה דברים אמורים ? כשאין צד מיוצג על־ידי עורך־דין או קיימת נסיבה אחרת שתיראה למצדיקה לעשות כן למען פשט הדיון והקל עליו. " (הדגשות אינן במקור) 6. היינו, ביה"ד רשאי להתיר תיקון כתב הגנה בכדי להוסיף טענת התיישנות, במקרים בהם צד לא היה מיוצג או כאשר קיימת נסיבה אחרת המצדיקה לעשות כן. 7. במקרה דנן, המערערת הינה מיוצגת, וטענת ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה בכתב ההגנה, על אף היותה מיוצגת כאמור. כמו כן, צודק ב"כ המשיב בטענתו כי טענת ההתיישנות הועלתה לראשונה בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת ביוזמת ביה"ד עצמו, ולא ע"י המערערת. 8. אינני מקבלת את טענת המערערת כי מאחר והועלתה טענת שיהוי בכתב ההגנה הרי שתיקון כתב ההגנה והוספת טענת ההתיישנות הינה למעשה בבחינת תיקון טכני בלבד. אין זהות בין טענת שיהוי לבין טענת התיישנות, ומעיון בכתב ההגנה נהיר וברור כי לא התכוונה המערערת בהעלאת טענת השיהוי לטעון גם לטענת התיישנות עפ"י חוק חופשה שנתית ו/או חוק ההתיישנות. 9. יפים לענייננו דברי כב' השופט דנציגר בפס"ד ע"א 5574/09 הזימה סעיד הזימה קזל נ' קק"ל ואח', כדלקמן - "זאת ועוד, איני רואה כל מקום להתערב בקביעתו המנומקת של בית המשפט המחוזי בבש"א 1323/05 כי אין לאפשר להזימה לתקן את כתב הגנתו כך שיכלול טענת התיישנות... יודגש, כי על פי הוראת סעיף 3 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 והפסיקה, יש להעלות טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה [ראו: 516/84 לובמן נ' פיק, פ"ד מא(3) 472, 475 (1987); ע"א 9245/99 ויינברג נ' אריאן, פ"ד נח(4) 769, 785-784 (2004); רע"א 4049/07 אסורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי, בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק), פ"ד נא(4) 716 (1997)]. במקרה דנן, הזימה לא העלה את הטענה האמורה בכתב ההגנה, למרות שהיה מיוצג. יתרה מכך, ביום 16.11.2004 התקיימה ישיבה במעמד בא כוחו דאז, אולם גם במהלכה לא הועלתה טענת ההתיישנות. נוכח זאת, הזימה החמיץ את האפשרות להעלות את טענת ההתיישנות במועד הרלוונטי ועל כן אין לו אלא להלין על עצמו. " (הדגשות אינן במקור) 10. אשר על כן, לאור האמור לעיל, אני דוחה את הערעור וקובעת כי אין להתיר למערערת תיקון כתב ההגנה והעלאת טענת ההתיישנות עפ"י חוק חופשה שנתית וחוק ההתיישנות. 11. הוצאות בגין ערעור זה יילקחו בחשבון במסגרת התביעה העיקרית בתיק ס"ע 30862-12-12. כתב הגנהמסמכיםתיקון כתב הגנההתיישנות