תביעה לתשלום סך של 75,485 ₪. 2.א. על פי התביעה התובעים הם בעלים רשומים של מבנה תעשייתי באזור התעשייה סגולה בפתח תקווה הידוע כחלקה 80 בגוש 6354 ברח' אלכסנדר ינאי 19 בפתח תקווה (להלן: "המושכר"). ב. בתאריך 11.12.06 נחתם בין התובעים לבין החברה חוזה שכירות אשר לפיו שכרה החברה מהתובעים את המושכר בהמשך לחוזי שכירות קודמים שנחתמו בין הצדדים. נתבעים 2 - 5 ערבו כלפי התובעים לחיובי החברה. ג. בתקופת השכירות הקודמת טענה החברה, כי שטח המושכר קטן מדיי ואינו מתאים לצרכיה ולפיכך היא מעוניינת לעזוב את המושכר אלא אם יבנו התובעים קומה נוספת כך ששטח המושכר יתאים לצרכיה. ד. התובעים הסכימו לבנות על חשבונם קומה נוספת בהנחה שהחברה תשכור אותה כפי שהוסכם בין הצדדים. התובעים מציינים, כי בהתאם לתכנון ולבנייה בפועל, הכניסה היחידה לקומה השניה היא מתוך הקומה הראשונה ולפיכך, לא ניתן להשכיר את הקומה השניה לשוכר אחר. ה. התובעים החלו בבניית הקומה השניה. לתדהמתם, לאחר שהשקיעו בה הון עתק החלו הנתבעים לחבל במאמצי הבניה ועיכבו את השלמתה בזמן סביר וזאת למרות שבחוזה השכירות נקבע, כי החברה תאפשר לקבלנים ובעלי מקצוע לעבוד בשטח המושכר. ו. התובעים טוענים, כי חרף ההוראה בחוזה השכירות אשר לפיה היה על החברה לשלם להם דמי שכירות בסך של 7,000 דולר בצירוף מע"מ החל מהיום שבו יודיעו לה על סיום השיפוצים וימציאו תעודת גמר או אישור אכלוס מהעירייה לקומה השניה, סירבה החברה לעשות כן. בכל מקרה, בהתאם לחוזה השכירות היה על החברה לשלם להם דמי שכירות בסך של 7,000 דולר בצירוף מע"מ בתקופת האופציה ללא קשר אם הבניה הושלמה או אם ניתנו אישור איכלוס או תעודת גמר לקומה השניה. ז. הבניה הושלמה ב-19.7.07. התובע פנה לנתבעים והודיע להם, כי הם רשאים להשתמש בקומה השניה ודרש מהם לשלם את דמי השכירות המוגדלים כאמור אך הנתבעים סירבו לכך בנימוק, כי הם אינם מעוניינים בקומה השניה. הנתבעים הודיעו לתובעים, כי עד שלא ימציאו לחברה תעודת גמר או אישור אכלוס לקומה השניה, הם אינם מתכוונים לשלם את מלוא דמי השכירות המוסכמים. התובעים פנו לרשות המקומית, עיריית פתח תקווה בבקשה לקבל תעודת גמר. כחלק מהטיפול נדרשו להמציא אישור כיבוי אש. כיבוי אש דרש, כי השוכר ייכנס תחילה למושכר שכן בהתאם לנוהל, הואיל ומדובר בבניין קיים, אישור לתעודת גמר ואכלוס סופי לקומה השניה יינתן רק לאחר כניסה כאמור ובדיקה, כי הדייר לא ביצע שינויים מהותיים המשפיעים על הבטיחות. בנוסף, נדרשו הנתבעים לפנות את החניה ואת המקלט של המושכר כדי לעמוד בביקורת העיריה, אך לא נענו לכך. התובעים טוענים, כי במחדליהם מנעו מהם הנתבעים לקבל אישור כיבוי אש ותעודת גמר במועד הסמוך להשלמת הבניה. ח. במצב דברים זה טוענים התובעים, כי על הנתבעים לשלם להם את דמי השכירות המוגדלים החל מ-19.7.07. ט. להשלמת התמונה יצוין, כי מלכתחילה תבעו התובעים גם סעד פינוי. לאחר שהחברה פינתה את המושכר, עתירה זו אינה רלוונטית עוד. 3.א. בתצהיר מר שלמה ראובני אשר תמך בבקשת הרשות להגן אשר הוגשה מטעם הנתבעים עתרו הם לדחות את התביעה. לטענתם מילאו אחר תנאי החוזה ללא כל הפרה. ב. הנתבעים טוענים, כי התובעים החלו בביצוע בניית הקומה השניה ביוני 2005 ובמשך כל זמן הבניה התעלמו מקיום העסק המנוהל במקום, לא תיאמו עימם דבר בנוגע לבניה, מתחילת הבניה ועד סופה, תפסו חלקים ניכרים בחצר אשר בגינה שילמה החברה דמי שכירות מלאים, הפריעו למהלך העבודה הרגילה וכן לפעילות המשרד וזאת בדרכים מדרכים שונות אשר פורטו בתצהיר. ג. הנתבעים טוענים, כי פנו לתובע בדרישה לפצות את החברה. תחילה הבטיח להם לפצותם אך לאחר מכן התחמק מהבטחתו. ד. לגופה של התביעה טוענים הנתבעים, כי דרישתם של התובעים, כי החברה תשכור את הקומה השניה ללא תעודת גמר או אישור אכלוס מהווה עבירה על החוק. הנתבעים הבהירו עמדתם זו לתובעים בסמוך לאחר שקיבלו את מכתב הדרישה לשלם את דמי השכירות גם עבור הקומה השניה. בתצהיר מפורטת התכתבות בין הצדדים כאשר מצד אחד התובעים עומדים על דרישתם מהחברה לשלם את דמי השכירות המוגדלים, מסתמכים על מידע אשר נמסר להם לטענתם על ידי גורמים ברשות המקומית שלפיו אין צורך בתעודת גמר ומצד שני הנתבעים עומדים על כך שיומצאו להם תעודת גמר או אישור אכלוס כתנאי לביצוע התשלום כאמור. ה. הנתבעים טוענים כי, ביום 28.1.08 החליטו התובעים לבטל את חוזה השכירות באופן חד צדדי בשל אי תשלום דמי השכירות חרף העובדה שלא המציאו תעודת גמר או אישור אכלוס כאמור לעיל. הנתבעים טוענים, כי הקומה השניה אינה בשימוש. כמו כן, החצר מסביב למבנה מיועדת לשימוש העסק ומעולם לא הובהר, כי נדרשים מקומות חניה. בכל מקרה לא הייתה כל מניעה לפינוי המקום זמנית. גם לאחר שהחברה הודיעה על כך לתובעים נמנעו הם מלפעול לסימון החניה והוצאת תעודת הגמר. 4. לאחר שקראתי בעיון רב את כתבי הטענות, התצהירים, עיינתי במסמכים וקראתי את סיכומי ב"כ הצדדים, אני מחייבת את הנתבעים 1 - 5 ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 30,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהמצאת פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הואיל והצדדים הגיעו להסכמה למתן פסק דין בפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אינני עושה צו להוצאות. שכירותמבנהתעשיהדמי שכירות