תביעה כספית לתשלום תמורה על-פי חוזה שבין התובעת לנתבעת

תביעה כספית לתשלום תמורה על-פי חוזה שבין התובעת לנתבעת

הרקע לתביעה .
1. התובעת, חברה בע"מ, שבעלי מניותיה ומנהליה הם יעקב פלגי ושמעון שוורץ, הייתה, עד שנת 2002, ברשימת הספקים של תותבות וציוד עזר אורטופדי לנכי צה"ל של משרד הביטחון.

2. בשנת 2002 נפתחה חקירה פלילית נגד התובעת, שוורץ ופלגי בחשד לקבלת כספים במרמה מהנתבעת, עבור עבודות שהתובעת לא ביצעה אך הגישה בגינן מסמכים כאילו בוצעו, דרשה וקיבלה בגינן תשלום.

3. ביום 24.10.02 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב בו היא מודיעה לה על השעייתה מרשימת הספקים של הנתבעת, על רקע ממצאי ביניים של החקירה המשטרתית (להלן: "מכתב ההשעיה").

4. ביום 29.10.02 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב הבהרה בנושא ההשעיה ולפיו, ביום 27.10.02 היו במכון של התובעת ד"ר בן מנחם ומר אלי סבן מטעם הנתבעת, ועברו על רשימת העבודות הממתינות להשלמה. מספר עבודות אושרו להשלמה באותו מעמד, ודיווח על יתר העבודות נלקח על מנת לבדוק אלו עבודות יאושרו פרטנית לתובעת ואלו לא. כן נמסר במכתב כי פרט לשתי קבוצות אלה, אין לתובעת רשות לבצע עבודות עבור משרד הביטחון, וכי התובעת לא תקבל כל תמורה, עבור עבודה או ציוד שיבוצעו לאחר יום 24.10.02 (מועד ההשעיה) (להלן: "מכתב ההבהרה").

5. בעקבות החקירה המשטרתית, הוגש ביום 19.11.03, כתב אישום נגד התובעת ופלגי, במסגרת ת.פ. 9907/03 בבית משפט השלום בתל אביב, המייחס להם עבירות מרמה.

6. ביום 29.3.04 הגיעו התובעת ופלגי להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הודו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ורישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין.

על-פי כתב האישום המתוקן, בתקופה שעד יולי 2002 התבצע תהליך קבלת תותבת תיקונה או החלפתה באופן הבא: נכה שהיה מעוניין להחליף או לתקן תותבת ניגש לרופא מוסמך על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון. במידה והרופא אישר את בקשת הנכה, מילא הרופא טופס מרשם וחתם עליו. הנכה היה פונה לאחד המכונים האורטופדיים, ביניהם לתובעת, נעשו מדידות והתאמות של הפרוטזה ואז נשלח מרשם למרפאה המחוזית שהייתה מנפיקה טופס הפנייה. טופס ההפניה נשלח לתובעת והיווה התחייבות של משרד הביטחון לשלם לתובעת. הנכה היה מקבל את הפרוטזה אצל התובעת, וחותם על טופס ההפניה לאישור כי קיבל את הפרוטזה וכי היא מתאימה לו לשביעות רצונו. לאחר מכן הייתה התובעת מוציאה חשבונית ומשרד הביטחון שילם לתובעת על פי החשבונית.

בתקופה שבין 1999 ועד יולי 2002, קיבלו התובעת ופלגי במרמה ממשרד הביטחון סכום כסף שלא פחות מ- 150,000 ₪ ולא עולה על 300,000 ₪ במרמה שבוצעה באופן הבא: מסמכי ההפניה שהגיעו אל התובעת נחתמו על ידי מזכירתו של פלגי, על-פי הוראתו, באופן שנחזה כאילו הנכים חתמו על אישור שקיבלו את הפרוטזות, פלגי שלח את ההפניות יחד עם חשבוניות למשרד הביטחון, כשידע שהאמור בהפניות לא נכון, כי הנכים לא ביקשו את הפרוטזות וכי התובעת לא תספק אותן. משרד הביטחון קיבל את החשבוניות ושילם את הסכומים הנקובים בהן משום שהוטעה לחשוב כי הציוד המפורט בהן סופק לנכים.

כן הוסכם במסגרת הסדר הטיעון כי על פלגי יוטל עונש של ששה חודשי מאסר שירוצו במידת האפשר בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי, ועל התובעת יוטל עונש של תשלום פיצוי בסך 150,000 ₪ לטובת אגף השיקום של משרד הביטחון.

7. בהתאם לכך, ביום 29.3.04, הורשעו התובעת ופלגי, על פי הודאתם, בכתב האישום המתוקן. ביום 3.6.04 נגזר על פלגי עונש של ששה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ו- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים על העבירות בגינן הורשע ועל כל עבירת מרמה, ועל התובעת נגזר פיצוי כספי בסך 150,000 ₪ שיועבר לנתבעת.

8. פלגי ביצע את עבודות השירות והתובעת שילמה את הסך של 150,000 ₪.

9. התביעה עניינה כספים שהנתבעת חייבת לתובעת, לטענתה, בגין עבודות שהיא ביצעה עבורה, רוב רובן בתקופה שלאחר מכתב ההשעיה.

טענות הצדדים .
טענות התובעת .
1. התובעת טוענת כי מספטמבר 2002 היא נתנה לנכים שירותים על פי דרישת הנתבעת, העבירה לנתבעת חשבוניות, תעודות משלוח והפניות חתומות על ידי הנכים, אך לא קיבלה את התשלום בגין העבודות האמורות .

2. בעקבות פניותיה לקבלת התשלום המגיע לה בגין עבודות שביצעה, הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא מעכבת בידה את הכספים המגיעים לה, עד תום בירור שיערך, אולם, למרות שההליך הפלילי הסתיים, למרות שפלגי ריצה את עונשו והתובעת שילמה את הפיצוי הכספי במלואו, ולמרות שכל הבדיקות של הנתבעת הסתיימו, לא העבירה הנתבעת לתובעת תשלום כלשהו.

3. משנדחו דרישות התשלום של התובעת משך שנים, בטענה כי הנתבעת מבצעת בדיקה, פנתה התובעת באמצעות בא-כוחה לנתבעת במכתב מיום 10.12.07, בצירוף חשבוניות ותעודות משלוח, בדרישה כי תשלם את החוב שעמד, נכון לאותו מועד, על סך של 996,802 ₪.

4. משלא שולם החוב או חלקו, הוגשה התביעה המבוססת על 8 חשבוניות שהתובעת מסרה לנתבעת (לאחר שהתובעת חזרה בה מהתביעה על פי אחת מהחשבוניות שכן התברר לה שהוצאה עבור נכה שלא הופנה אליה על ידי הנתבעת), ו-2 תעודות משלוח, שבגינן לא הוציאה התובעת בשעתו חשבוניות, אך לטענתה היא זכאית לסכומן לאור ביצוע העבודות על ידה.

5. התובעת טוענת כי במהלך השנים לא הכחישה הנתבעת את החוב, ואף הודתה בו, כשציינה כי היא מעכבת לתובעת סכום של 700,000 ₪ עד לגמר הבירור.

6. התובעת טוענת כי הנתבעת קיבלה פיצוי מלא בגין נזקיה במסגרת ההליך הפלילי, ובכך נסתם הגולל על טענות הקיזוז והמרמה שמעלה הנתבעת.

7. כן טוענת התובעת כי הנתבעת לא פירטה ולא הוכיחה את טענתה בדבר תרמית מצדה של התובעת ביחס לשירותים שתמורתם נתבעת או כי התובעת לא ספקה חלק מהמוצרים שבחשבוניות ובתעודות המשלוח וכן לא הוכיחה שהתובעת ביצעה את העבודות, לאחר מכתב ההשעיה, ללא אישור של הנתבעת לביצוען.

8. התובעת טוענת כי חובה של הנתבעת כלפיה עומד על סך של 810,110 ₪ כולל מע"מ, (קרן) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית, נכון ליום הגשת התביעה – סך של 1,042,372 ₪.

טענות הנתבעת .
1. הנתבעת טוענת כי מעולם לא הוברר מה היה היקף אי הסדרים ביחסים בין הצדדים כיוון שכל בדיקה שנעשתה הייתה בדיקה מדגמית, והתובעת ומנהליך לא מצאו לנכון למסור דיווח נכון למשרד הביטחון ביחס לעסקאות נוספות בגינן קיבלה התובעת כספים שלא הגיעו לה.

2. הנתבעת טוענת כי הסכום ששילמה התובעת במסגרת ההליך הפלילי מהווה קנס ולא פיצוי, ואין בו כדי למצות את התחייבויות התובעת כלפיה.

3. כן טוענת הנתבעת כי התובעת לא הציגה את החשבוניות המקוריות, וכי צילומי החשבוניות שהוצגו חתומות, מופיעות עם חתימה מחוקה, והאדם שנחזה כמי שחתם עליהן לא הובא לעדות.

4. הנתבעת טוענת כי לאור אי סדרים שהיו אצל התובעת, אין לקבל את טענתה שלאור הנהלים של הנתבעת, מסרה התובעת לנתבעת תעודות משלוח, הפניות וחשבוניות חתומות על ידי הנכים.

5. בנוסף, טוענת הנתבעת כי התובעת עשתה דרור לעצמה, ולאחר שהושעתה מעיסוקה עם הנתבעת, ביצעה עבודות עבור נכי צה"ל ללא רשות, כאשר היא יודעת שלא תקבל מהנתבעת שכר תמורתן, ובגין אלה הוצאו חלק מן החשבוניות נשוא התביעה. לטענתה, הנתבעת אישרה לתובעת רק חלק מהעבודות שהיא ביצעה לאחר מועד ההשעיה.

6. חלק מהחשבוניות הוצאו בגין עבודות שלא בוצעו, והנכים אליהן יוחסו העבודות, הכחישו כי העבודות בוצעו או כי קיבלו את הפריטים בגינן הוצאו החשבוניות.

7. לנתבעת הזכות לקזז כספים של התובעת כנגד חובות של התובעת לנתבעת וכן הזכות לעכב כספים של התובעת כנגד חובות של התובעת.


דיון והכרעה.
1. התובעת הייתה, משך שנים, ברשימת הספקים של משרד הביטחון. בעקבות תלונה של אחד מנכי צה"ל, לפיה לא סופקה לו תותבת, נבדקו הרישומים במשרד הביטחון ונמצא שעל פי דיווחי התובעת, התותבת סופקה לו על ידה. בעקבות זאת התנהלה חקירה פנימית במשרד הביטחון, בין היתר באמצעות חוקרים פרטיים. לאור הממצאים, הוגשה תלונה במשטרה שפתחה בחקירה, הוגש כתב אישום, והתובעת ואחד ממנהליה הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן בקבלת כספים במרמה בגין עבודות שלא בוצעו.

2. ביום 24.10.02, שלחה הנתבעת לתובעת את מכתב ההשעיה ומאותו רגע לא הופנו אל התובעת עבודות נוספות, והיא גם לא הורשתה להמשיך בביצוע עבודות שלא הושלמו, למעט אלו שעל פי מכתב ההבהרה מיום 29.10.02.

3. התביעה הוגשה על יסוד 8 חשבוניות ו-2 תעודות משלוח כדלקמן:
חשבונית מספר 102247 על סך 23,223.33 ₪ מיום 26.6.02.
חשבונית 102409 על סך 255,499.60 ₪ מיום 11.9.02.
חשבונית מספר 102461 על סך 32,255.48 ₪ מיום 22.10.02.
חשבונית מספר 102462 על סך 264,298.78 ₪ מיום 22.10.02.
חשבונית מספר 102589 על סך 23,255.44 ₪ מיום 18.12.02.
חשבונית מספר 102590 על סך 11,482.58 מיום 19.12.02.
חשבונית 102592 על סך 161,208.06 ₪ מיום 19.12.02.
חשבונית מספר 102593 על סך 6,511.24 מיום 19.12.02.
תעודת משלוח 502803 מיום 23.12.02 על סך 10,333 ₪
תעודת משלוח 503019 מיום 20.2.03 על סך 21,689 ₪.

מיצוי הפיצוי בהליך הפלילי.
1. התובעת טוענת כי הסכום ששילמה, בסך 150,000 ₪, במסגרת ההליך הפלילי, מהווה פיצוי סופי ומוחלט בגין כל טענות הנתבעת כלפי התובעת.

2. הנתבעת טוענת כי הסכום ששילמה התובעת לא מהווה פיצוי אלא קנס, שהוא עונש פלילי.

3. על-פי הסדר הטיעון שהגישו הצדדים, הסך של 150,000 ₪ שולם כ"פיצוי". סעיף 77(א) לחוק העונשין מאפשר לחייב, במסגרת הליך פלילי, את מי שהורשע, לשלם לניזוק על ידי העבירה, פיצוי בגין הנזק או הסבל שנגרם לו. בחיוב זה אין כדי לחסום את הנפגע מלהוכיח, בהליך אזרחי, כי נגרם לו נזק העולה על סכום הפיצוי שנקבע בהליך הפלילי, ולקבל את יתרת המגיע לו במסגרת הליך אזרחי שינקוט בו.

4. לפיכך אינני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה אין מדובר בפיצוי, ומאידך אינני מקבלת את טענת התובעת לפיה החיוב בתשלום מקים מחסום בפני הנתבעת מלהעלות טענות בדבר פיצוי נוסף המגיע לה מהתובעת עקב הנזקים שגרמה לה.

5. אוסיף ואציין כי החשבוניות שלגביהן נעשתה על ידי התובעת המרמה נשוא ההליך הפלילי אינן החשבוניות נשוא התביעה שכן על-פי כתב האישום המתוקן, ההליך הפלילי נסב על חשבוניות שהתובעת הגישה וקיבלה בגינן תשלום, במרמה, בעוד שבתובענה שבכותרת מדובר בחשבוניות ושתי תעודות משלוח שהתובעת לא קיבלה בגינן תשלום. כמו כן, על-פי כתב האישום המתוקן הדיון הפלילי נסב על תשלומים שהתובעת ופלגי קיבלו בשנים 1999 ועד יולי 2002, ואילו התביעה נסבה על חשבוניות שלאחר תאריך זה (למעט חשבונית אחת, מיום 26.6.02).


קיומו של חוב וסכומו.
כללי .
1. התובעת חוזרת וטוענת כי הנתבעת לא הכחישה את החוב הנטען על ידי התובעת, ואף הודתה בו, וכל שהיא טוענת, למעשה, הוא כי חלק מהחשבוניות הוצאו מבלי שהעבודות המפורטות בהן בוצעו וכי התובעת ביצעה עבודות ללא אישור הנתבעת לאחר מכתב ההשעיה.

2. לטענת התובעת, כל העבודות המפורטות בחשבוניות ותעודות המשלוח נשוא התביעה בוצעו, והן נעשו על-פי אישור הנתבעת לביצוען.

3. הנתבעת טוענת כי לא הודתה בחוב כלשהו וכי היקף אי הסדרים בהתחשבנות שבין הצדדים לא הוברר מעולם. כן לטענתה, תוכן החשבוניות שהגישה התובעת לא הוכח. לפיכך, לטענתה, לא הוברר שיעור החוב שנותר, ומן הדין לדחות את התביעה.

4. לאור טענות הצדדים שלעיל, ראשית יש לבדוק האם קיימת הודאה של הנתבעת בסכום החוב הנטען על ידי התובעת. במידה ולא – יש לבדוק האם הוכיחה התובעת את העבודות שביצעה והאם הן אושרו לביצוע על ידי הנתבעת.


הודאת הנתבעת בחוב לתובעת.
1. התובעת טוענת כי במספר התבטאויות של הנתבעת בכתב, יש משום הודאה בקיומו של חוב שלה כלפי התובעת ואף בסכומו, כפי שיפורט להלן.

2. ראשית, טוענת התובעת, כי עוד במכתב עו"ד יצחק וכטל מטעם הנתבעת, מיום 13.11.02, מודה הנתבעת בקיומו של חוב לתובעת בכך שכתב כי הנתבעת החליטה לעכב את התשלומים המגיעים לתובעת עד גמר הבירור בעניין אחריותה למעשים הפליליים המיוחסים לה.

3. כל שנכתב באותו מכתב (נספח ד' לתצהירו של יעקב פלגי, ת/1) הוא:
"הנני מתכבד להודיעך כי משרד הביטחון החליט לעכב התשלומים למרשתך עד גמר הבירור שעורך משרד הביטחון בעניין זה.
עם גמר הבירור יחליט משרד הביטחון לעניין ביצוע התשלומים למרשתך".

4. מדובר במכתב קצר ביותר, שכל עניינו להעמיד את התובעת על העובדה שלא ישולמו כספים כלשהם, עד לגמר הבירור, ואין לראות בו הודאה בחוב כלשהו או בקיומו של חוב בכלל.

5. המסמך השני, אליו מפנה התובעת הוא המלצת הוועדה להשעיית ספקים בעניין שוורץ מיום 8.11.05 (נספח ה' לכתב התביעה המתוקן). המסמך הוא סיכום דיון שנערך ביום 8.11.05 בבקשה של מר שוורץ להיות ברשימת הספקים של משרד הביטחון. המסמך מפרט את המשתתפים בישיבה, הרקע, הדיון וההמלצות. במסגרת הרקע נרשם בסעיף 10 כי בעקבות החקירה הפלילית עיכב משרד הביטחון לתובעת 700,000 ₪.

6. גם במסמך זה אין כדי להוות הודאה של הנתבעת בחוב שלה לתובעת, בסכום כלשהו או בכלל. מדובר בפירוט רקע הנסיבות לבקשה שהייתה לפני הוועדה. לא ניתן לדעת אם מדובר בסכום נטען על ידי התובעת או בסכום לאחר בירורו על ידי הנתבעת, ולאיזה מועד.

7. כך גם לגבי מכתבה של הנתבעת מיום 31.1.07 (נספח ו' לכתב התביעה) לפיו לעניין הכספים המעוכבים, בוצעה בדיקה ולאור הסכומים הגבוהים שעלו בעניין נבחנות דרכי הפעולה לרבות כניסה למו"מ עם התובעת.

8. לאור המסקנה לפיה הנתבעת לא הודתה בקיומו של חוב שלה כלפי התובעת, וממילא לא בסכומו, על התובעת להוכיח את החוב הנטען.


החוב.
1. התובעת מסרה, בזמן אמת, לנתבעת את החשבוניות ותעודות המשלוח נשוא התביעה שפורטו לעיל.

2. התובעת טוענת כי היא הגישה את המסמכים בגין השירותים והציוד שנתנה נשוא התובענה, כנדרש על ידי הנתבעת, כשהם חתומים על ידי הנכים, שכן אלמלא הגישה אותם כאמור, ממילא לא הייתה זכאית לתשלום. לטענתה, המסמכים המקוריים נמסרו לנתבעת, ולא נותר בידה אלא צילום שלהם או עותקים המודפסים ללא חתימות מהקבצים שבמחשביה.

3. מטעם התובעת הוגשו תצהירים של מר פלגי ומר שוורץ, אשר בין היתר, העידו כי העבודות והשירות נשוא החשבוניות נעשו בפועל על ידי התבעת, כי החשבוניות ותעודות המשלוח נמסרו לנתבעת עוד בשנת 2002, ונבדקו על ידי הנתבעת מבלי שהביעה לגביהן הסתייגות.

4. מטעם הנתבעת העידו הגב' איילה דולב צייכנר, ראש יחידת הבקרה של אגף השיקום במשרד הביטחון, ד"ר נוגה בן מנחם, רופאה אשר שימשה בעת הרלוונטית בתפקיד אחראית על מכשור אורטופדי, מר נח נדלר, חוקר במחלקת חקירות מיוחדות במשרד הביטחון, גב' עדינה פרץ, ראש תחום ביקורת באגף שיקום, מר עפר ידין ומר אשר קמחי, מנהלי משרדי החקירות שביצעו את החקירות, החוקרים אליהו פרץ, עפר חיטין והרצל סייג, וכן מספר נכים שקיבלו, או שנטען שקיבלו, שירות על ידי התובעת בהפניית הנתבעת, ה"ה יואב וולפסון (הודעתו – נ/12), יצחק קופלוב (הודעתו – נ/13), ולדרר יהב (הודעתו – נ/15).

5. אין חולק כי על פי הנוהל של הנתבעת, כדי שהתובעת תוכל לקבל תשלום עבור עבודות שביצעה בעקבות הפניית נכים על ידי הנתבעת, היה על התובעת למסור לנתבעת את החשבוניות, תעודת המשלוח וההפניה בצירוף חתימה של הנכים. כן אמור היה לאשר בחתימתו את ביצוע ההזמנה, בקר מטעם הנתבעת, מר חנוך בר גורן (להלן: "הבקר"). מר גורן לא הוזמן כעד על ידי מי מהצדדים ונטען על ידי הנתבעת כי הוא הושעה מתפקידו לאחר שהתברר כי חתם על המסמכים מבלי לוודא שהתובעת ביצעה את ההזמנות בפועל. על נוהל הגשת המסמכים שנדרש על ידי הנתבעת לצורך תשלום לתובעת, העידה, בין היתר, ד"ר נוגה בן מנחם (מעמ' 43 ש' 30 לפרוטוקול).

6. כאמור, במסגרת ההליך הפלילי הודתה התובעת כי היו מקרים בהם הגישה מסמכים, לכאורה חתומים על ידי הנכים והבקר, בדבר ביצוע הזמנה, אך לא ביצעה את ההזמנה בפועל. כמו כן התברר כי בחלק מהמקרים, במקום חתימת הנכה, הושמה חתימה על ידי פקידה של מר פלגי על פי הוראתו. מאחר ולטענת התובעת היא ביצעה את ההזמנות נשוא אותם מסמכים, פנתה התובעת, לנכים וביקשה חתימתם על המסמכים, ולפחות בחלק מהמקרים, הללו חתמו ואישרו כי קיבלו את ההזמנה.

7. המסמכים החתומים בחתימה מקורית, בין אם על ידי הנכים, ובין אם על ידי אחרים, נמסרו על ידי התובעת לנתבעת, וככל הנראה הועברו, כולם או חלקם, למשטרה, במסגרת החקירה שנעשתה.

8. יש לציין כי דווקא הנתבעת, ולא התובעת, עשתה מאמץ לזמן את הנכים שלכאורה קיבלו שירות מהתובעת, לשם מתן עדות, אולם עלה בידה לזמן אך קומץ מביניהם. זאת ועוד, מאז קבלת השירות הנטען, חלף זמן ניכר, ומתעצם החשש, שהיה קיים אף בעת תשאול הנכים בידי החוקרים הפרטיים מטעם הנתבעת, כי לא יזכרו היטב איזה ציוד קיבלו ואיזה – לא.

9. בנוסף למסירת החשבוניות ותעודות המשלוח לנתבעת בזמן אמת, שלחה התובעת עותקים שלהם פעם נוספת לנתבעת, במצורף למכתבו של בא-כוחה מיום 10.1207.

10. הנתבעת טוענת כי כל שיכלה לבצע היא בדיקה מדגמית, וממילא לא יכלה לברר במדויק את היקף המרמה שנעשתה על ידי התובעת או את ההתחשבנות שבין הצדדים. ואולם, מחומר הראיות שלפני עולה כי הנתבעת פתחה בחקירה מקיפה, כפי שאכן היה ראוי לעשות, תוך שהעסיקה שני משרדי חקירות פרטיות. הללו קיימו בירור עם רוב רובם של המטופלים, לגבי הציוד שקיבלו, ורשמו מפיהם הודעות. ההודעות נבדקו על ידי הנתבעת, בין היתר בהתייחס לחשבוניות הנטענות על ידי התובעת. לפיכך, יש להניח שהיקף המרמה התברר רובו ככולו.

11. העבודות נשוא התובענה, הינן עבודות מסוימות, שניתן לבדוק, אחת לאחת, אם בוצעו. החשבוניות בגינן הוצאו לאחר שמשרד הביטחון והמשטרה החלו בחקירה, והן נבדקו במשנה זהירות על ידי הנתבעת.

12. סופו של דבר שהנתבעת שלחה לתובעת מכתב מיום 12.2.09 (נספח ט' לתיק המוצגים מטעם התובעת) שאליו צורף מסמך של הנתבעת מיום 29.12.08 הכולל את הטבלאות עם ממצאי הבדיקה שנעשתה על ידי הגב' דולב צייכנר, ואשר, על-פי האמור בו, מכיל הצלבה של הנתונים בהתייחס למסמכים הבאים:
מכתב ההשעיה מיום 29.10.02, ולפיו לא תקבל התובעת תשלום בגין עבודה שלא אושרה לאחר מועד ההשעיה.
מכתבה של ד"ר נגה בן מנחם מיום 23.12.02 המכיל רשימת עבודות שהותר לתובעת להמשיך ולספק לאחר ההשעיה.
סיכום הממצאים של שתי החברות לחקירות פרטיות.
מכתבו של ב"כ התובעת מיום 10.12.07 בצירוף החשבוניות ותעודות המשלוח.

13. בהתאם לטבלה טוענת הנתבעת כי לגבי ה"ה פיטיגורסקי אלכסנדר וטדגי יצחק, אין לשלם את דרישת התובעת בשל כך שהללו לא נכללו ברשימת העבודות שאושרו על ידי ד"ר נוגה בן מנחם.

14. אשר למר פיטיגורסקי, התובעת הודיעה כי הדרישה בגינו הוצאה בטעות ואין מדובר בעבודה על פי הפנייה של הנתבעת. לפיכך אין עוד חולק כי הנתבעת אינה חייבת בתשלום זה.

15. אשר למר טדגי, התובעת טוענת כי הוא קיבל את הציוד מהתובעת ואף חתם על קבלתו. התובעת צירפה מה שנטען להיות חתימתו (נספח יא1-2 לתיק המוצגים מטעם התובעת). עם זאת התובעת לא חולקת על כך שעבודה זו אינה מצויה ברשימת האישורים של ד"ר נוגה בן מנחם, והיא אף לא חקרה את ד"ר בן מנחם אם נתנה אישור לביצוע הזמנה זו. לפיכך לא זכאית התובעת לתשלום זה.

16. פרק ב' לטבלה, מפרט חשבוניות שעל-פי טענת הנכים לפני החוקרים הפרטיים, כוללות פריטים שלא התקבלו במלואם, בצירוף שוויים הכספי, סה"כ 164,066 ₪.

17. התובעת מעלה טענות באשר לאופן הבירור שנעשה על ידי הנתבעת עם הנכים בשאלה אם קיבלו את המוצרים נשוא החשבוניות, וכן טוענת לגבי האפשרות שהללו זכרו שלא כהלכה את המוצרים שקיבלו. כן לטענתה, רוב הנכים לא זומנו לעדות על ידי הנתבעת.

18. אינני מקבלת טענה זו של התובעת. זימון המטופלים נעשה על ידי הנתבעת למעלה מהצורך, וניכר היה כי בכוונתה לפרוס את מלוא העובדות מבלי להסתיר דבר. משטענה הנתבעת כי לא התובעת לא נתנה את השירותים המפורטים במסמכים שהגישה, היה על התובעת להוכיח את מתן השירותים, והיא זו שאמורה לזמן את העדים הדרושים לצורך הגשת המסמכים להוכחת תוכנם. לא ניתן לטעון, כפי שעושה התובעת, כי 'הנתבעת לא הכחישה מעולם את החתימות של הנכים', שעה שעיקר טענתה של הנתבעת הוא לאי סדרים ומרמה מצידה של התובעת, שבגינם לא ניתן להסתמך על המסמכים החתומים ללא חקירת החותמים. העובדה שהתובעת מסרה לנתבעת, בזמן אמת, מסמכים שנטען כי נחתמו על ידי הנכים, אין בה די, במיוחד כאשר התברר כי לפחות בחלק מהמקרים, מסמכים שנטען כי נחתמו על ידי הנכים, לא נחתמו על ידם, ומוצרים שנטען כי סופקו על ידי התובעת, לא סופקו על ידה בפועל.

19. עם זאת, משנערך על ידי הנתבעת בירור מקיף, והיא מצאה אי התאמות כפי שציינה, אין מקום שלא לשלם לתובעת את התמורה המגיעה לה בגין החשבונות שלא נמצאה לגביהם אי התאמה.

20. לפיכך, בהתחשב בבירור שבוצע על ידי התובעת, כעולה בין היתר מתצהירי החוקרים הפרטיים והמסמכים שהוגשו על ידם, וההצלבה בין המסמכים השונים שבוצעה על ידי הנתבעת, כמפורט לעיל (ולמעלה מהצורך, בהתחשב בכך שנטל ההוכחה מוטל על התובעת), אני מקבלת את טענת הנתבעת כי הפריטים שבפרק ב' לטבלה לא סופקו על ידי התובעת.

21. פרקים ג' וד' לטבלה מתייחסים לחשבוניות שתאריך הוצאתן מיום 24.10.02 ואשר מופיעים באישורים של ד"ר בן מנחם. בהתחשב בכך שלגבי חלקים אלה בטבלה, אין ראיות ספציפיות לכך שהתובעת הגישה חשבוניות בגין ציוד שלא סופק, למרות הבדיקה המקיפה שנעשתה, יש לשלם לתובעת את התמורה בגין העבודה שנעשתה.

22. לאור כל האמור לעיל, יש להפחית מהסכום הנומינלי של העבודות שבוצעו על ידי התובעת, בסך 810,110 ש"ח, שני סכומים: האחד, בסך של 164,066 ₪ כאמור בפרק ב' לטבלה, והשני, בסך של 354 ₪ (בגין מר פיטיגורסקי).

23. סה"כ זכאית התובעת לסך של 645,690 ₪ (קרן, כולל מע"מ).

פסיקתא.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 645,690 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.1.03 ועד למועד התשלום.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעת ועד למועד התשלום על ידי הנתבעת, וכן שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה רשות

  2. שערוך חוזה

  3. זניחת חוזה

  4. איבוד חוזה

  5. סיכול חוזה

  6. חוזה פיקטיבי

  7. חוזה על תנאי

  8. התבטלות חוזה

  9. חוזה לא חוקי

  10. חוזה עם קטין

  11. חוזה ללא תמורה

  12. חוזה להספקת נכס

  13. חוזה בלתי חוקי

  14. איך מבטלים חוזה

  15. עושק דיני חוזים

  16. חיוב לקיים חוזה

  17. חוזה מסחר בברזל

  18. חוזה למראית עין

  19. סעיף מעורפל בחוזה

  20. הסדר שלילי בחוזה

  21. חוזה התקנת דלתות

  22. חוזה שירותי שחיטה

  23. תנאים לקיום חוזה

  24. חוזה לבניית ממ''ד

  25. חוזה דירה פיקטיבי

  26. חוזה על תנאי מתלה

  27. מימוש אופציה בחוזה

  28. עורך דין חוזה מקרקעין

  29. ערעור תעבורה מחוזי

  30. סעיף אי תחרות בחוזה

  31. חתימה על טופס הצעת ביטוח

  32. סעיף 41 לחוק החוזים

  33. סעיף 34 לחוק החוזים

  34. חיובים שלובים בחוזה

  35. חוזה שירות עם מנכ''ל

  36. חתימה על חוזה תחת לחץ

  37. חוזה למראית עין יחסית

  38. חוזה על תנאי במקרקעין

  39. נוסחת הקשר דיני חוזים

  40. אי חתימה על חוזה פיתוח

  41. התנאים לקיומו של חוזה

  42. השלמת חוזה לטווח ארוך

  43. שינוי תנאי חוזה בעל פה

  44. הפרת תנאי תשלום בחוזה

  45. מו''מ לכריתת חוזה ביטוח

  46. פי סעיף 62 ד' לחוק חוזה

  47. חתימה על חוזה בלי לקרוא

  48. אי חוקיות חוזה אספקת מים

  49. חוזה בכירים שירות המדינה

  50. שערוך חוזה בשל אינפלציה

  51. הפרת תנאי תשלום לפי חוזה

  52. התחייבות בלתי סבירה בחוזה

  53. הפסקת שירות בניגוד לחוזה

  54. חוזה המבוסס על יחסי אמון

  55. חיובים שלובים חוק החוזים

  56. חוזה הסותר את תקנת הציבור

  57. השלמת פרטים בחוזה מקרקעין

  58. סעיף 10 לחוק החוזים תרופות

  59. שני חוזים נפרדים לעסקה אחת

  60. פיצויים על פגם בכריתת חוזה

  61. חובת הקטנת הנזק בדיני חוזים

  62. חוזה ללא תאריך השלמת הבניה

  63. סעיף 25 המתוקן לחוק החוזים

  64. פיצויים מוסכמים דיני חוזים

  65. נוהג הארכת חוזה רטרואקטיבית

  66. אי חוקיות הבטחת תשואה בחוזה

  67. זמן אספקה ''משוערת'' בחוזה

  68. שינוי בהתנהגות של חוזה בכתב

  69. חופש העיסוק מול חופש החוזים

  70. חוזה למראית עין - סעיף 13 חוק החוזים

  71. חוזה לביצוע עבודות אינסטלציה

  72. התקנה בניגוד למפרט נספח לחוזה

  73. שירות המדינה חוזה בכירים חוזה

  74. חוזה לסילוק חוב בין שתי חברות

  75. האם ''מכתב כוונות'' מהווה חוזה

  76. אומד דעתם של הצדדים פירוש חוזה

  77. חוזה שאינו ניתן לביטול עם המינהל

  78. התנהגות הצדדים לאחר חתימת חוזה

  79. 10 סעיפים חשובים בחוזה קניית דירה

  80. פיצויים מוסכמים בלתי סבירים בחוזה

  81. חוזה למראית עין לצורך הברחת נכסים

  82. תביעה כספית לתשלום תמורה על-פי חוזה

  83. סעיף שיפוט בישראל בחוזה עם חברה זרה

  84. תביעה לתשלום פיצויים מוסכמים בחוזה מכר

  85. חובת הקטנת הנזק בפיצויים מוסכמים בחוזה

  86. איחור של יום אחד בקיום תנאי מתלה בחוזה

  87. חוזה לקניית דירה - איחור בתשלום האחרון

  88. האם אפשר לבטל חוזה בגלל אי שיתוף פעולה ?

  89. לפי מה קובעים האם החוזה הוא "חוזה מקפח" ?

  90. השתחררות מחוזים עם מכוני כושר ויחידות נופש

  91. טענת קבלת דירה פגומה לאחר חתימה על חוזה מכר

  92. האם סעיף ויתור על תביעות עתידיות בחוזה חוקי ?

  93. תביעה כספית על פי חוזה לתשלום יתרות חוב בגין שירותי שמירה

  94. האם תניה בחוזה הקושרת לקוח לתקופה ארוכה נוגדת את תקנת הציבור ?

  95. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון