תביעה לפיצוי בגין נזקים לצמחי תבלין שנגרמו עקב שימוש בתכשיר הדברה אשר הכיל קוטל עשבים. רקע ועובדות שאינן במחלוקת התובעת [להלן - "מנתה"] הינה חברה המגדלת ומשווקת צמחי תבלין שעיקרם לייצוא ומיקומה בכפר ידידיה. מנתה מנוהלת על ידי מגדל תבלינים ותיק, הוא מר בני זבידוב [להלן - "זבידוב"]. מנתה מגדלת בין היתר 3 דונמים של רוקולה, 2 דונמים של קורנית ו - 5.5 דונמים של רוזמרין. מנתה נהגה להשתמש במדביר מזיקים ומחלות המכונה "קנון". הקנון משווק בין היתר במיכלים של 10 ליטרים כאשר המינון המומלץ כתוב על המיכל או במדריכי חקלאות. צבעו של הקנון כחול, מרקמו נוזלי והוא מיוצר על ידי הנתבעת [להלן - "לוכסמבורג"]. לוכסמבורג משווקת את הקנון באמצעות חנויות. מנתה נהגה להשתמש בחומר אחר המכונה "גלייפוס", ותפקידו לקטול עשבים. הגלייפוס מרוסס בסביבות השתילים בטרם צמיחתם וניתן במינונים שונים לפי סוג הצמחים. הגלייפוס משווק על ידי יצרנים שונים ותחת שמות שונים. בשוק קיים חומר פעיל דומה ונוסף המבוסס על גלייפוס, מיוצר על ידי חברת אגן ומכונה "ראונדאפ". צבעו בגוון חום ומרקמו צמיגי. על פי תקני "איזו 9000" יש לאחסן את הקנון ואת הגלייפוס בארונות נפרדים ונעולים, אחד למדבירי מזיקים ומחלות והשני לקוטלי עשבים, כמובן על מנת למנוע נזק משימוש לא נכון. לוכסמבורג ייצרה את הקנון במנות של 4 טון ["מנת ייצור"]. בשנת 2002 פיצתה לוכסמבורג חקלאים שניזוקו עקב שימוש בקנון שייצרה ואשר נמצא מזוהם בקוטל עשבים. בעקבות אירועים אלו הפרידה לוכסמבורג את ייצורם של שני החומרים כך שהם מיוצרים בשני מפעלים שונים. מנתה נהגה לרכוש מדי חודש יחידות בודדות של קנון. היא קנתה את הקנון מכלבו הגר שמצידה קנתה אותו מאמיר בע"מ [להלן - "הגר" ו "אמיר"]. ב - 26.4.07 וב - 4.4.07 קנתה מנתה מהגר שני מיכלים של קנון. ב - 7.4.07 או בסמוך לו ריססו זבידוב ועובד בשם נשאת חריוש [להלן - "נשאת"] גידולי רוקולה. לאחר מספר ימים נצפו נזקי צריבה על הצמחים. ב - 21.4.07 ריססו גידולי רוזמרין, ב - 21.4.07 ריססו גידולי קורנית. גם כאן נצפו כעבור מספר ימים נזקי צריבה [להלן - "הנזק"]. בדיעבד ובבדיקות מעבדה ומומחים התברר שהחומר המרוסס הכיל גלייפוס או יסוד פעיל שלו וככזה, היה מיועד לקטילת עשבים ולא לריסוס של מזיקים ומחלות. למעשה אין חולק שריסוס החומר הזה הוא שגרם לנזק. אין חולק כי המרססים הוציאו את החומר לריסוס ממיכל 10 ליטרים שנשא תווית של קנון. ועוד אין חולק כי התווית הייתה שחוקה, דהויה, קרועה בחלקה ונשאה תאריך עדכון מיולי 2005 [להלן - "המיכל המזיק"]. המרססים השתמשו גם בחומר ממיכל נוסף נושא תווית של קנון אך חומר זה לא גרם לנזק. המחלוקות שאלת האחריות : האם ייצרה לוכסמבורג ושיווקה גלייפוס או נגזרת שלו במיכל של קנון או שמא לא עשתה כן והאחריות לטעות בחומר רובצת לפתחה של מנתה או של גורם אחר שאינו באחריות לוכסמבורג. בהינתן אחריות של לוכסמבורג - מה היקף הנזק. הראיות מנתה העידה את זבידוב, את השמאי - אגרונום מר סמפוליאנסקי [לעניין היקף הנזק], את מנהל הגר מר שטרנברג ואת מנהלת המעבדה במשרד החקלאות גב' שפרוט. כמו כן הגישה תיק מוצגים. לוכסמבורג העידה את ד"ר אבנסון, הכימאי הראשי שלה, את מר לנג, אגרונום במחלקה החקלאית שלה ואת ד"ר בנימיני, מנהל המחלקה החקלאית שלה. כן העידה את השמאי - אגרונום מר אייל שפירא [לעניין היקף הנזק] והגישה תיק מוצגים לרבות תוצאות בדיקת מעבדה. דיון האחריות הכל מסכימים שבפועל רוסס קוטל עשבים במקום מדביר מזיקים ומחלות. כעת יש לקבוע ולפי נטלי ומידות ההוכחה, מי האחראי לכך. האם כטענת מנתה, הייתה זו לוכסמבורג שארזה ואפשרה שיווק של גלייפוס במיכל של קנון או כטענת לוכסמבורג, היו אלה המרססים של מנתה, שטעו בריסוס החומר, לרבות עקב ערבוב יזום או רשלני של גלייפוס במיכל הנושא תווית של קנון . במצב דברים זה, רובץ נטל השכנוע על מנתה, לא רק משום "המוציא מחברו עליו הראיה" אלא משום שהיא זו שעשתה שימוש במיכלים ובחומרים לאחר שכבר היו בשליטתה. מיכלי החומרים השונים אינם סגורים הרמטית ניתנים ומיועדים לפתיחה באמצעות אדם. מכאן, שקיימת אפשרות של טעות אנוש, בין בבחירה בחומר הנכון, בין בהכנסת חומר למיכל של חומר אחר, בין בערבוב ובין מכל סיבה אחרת. תפקיד התוויות על המיכלים הינו בראש ובראשונה ליידע את המשתמש באשר לתכולתם. אך התוויות כשלעצמן אין בהן כדי למנוע טעות אנוש. על כן באו הדרישות באיזו 9000 שמשמען, הפחתה בסיכונים לטעות אנוש, על ידי אחסנה נפרדת של החומרים. בכך אין כמובן לשלול אפריורית, אריזה שגויה של חומר במיכל הנושא תווית של חומר אחר. מקום בו הביאה מנתה ראיות המצביעות על מעורבות אפשרית של לוכסמבורג, יכול ונטל הבאת הראיות לסתור, יעבור לאחרונה. ואולם על מנתה להניח תשתית ראייתית מינימאלית לאפשרות כזו. זאת בעיקר, כאשר המיכלים אינם נרכשים ישירות מהיצרן, כאשר קיימות חוליות נוספות בדרך וכאשר בידיה לשנות את תכולת המיכלים או את השימוש בהם. על רקע זה נבחן את הראיות. העד היחיד מטעם מנתה הוא מנהלה זבידוב. זבידוב העיד שנטל ממיכל סגור הנושא תווית של קנון חומר שחשב שהינו כרשום בתווית - קנון. ועוד העיד שאת המיכל הזה קנה בסמוך מהגר. אני מוכנה להניח שהגר לא פתחה את המיכלים שקיבלה במישרין או בעקיפין מלוכסמבורג. על כן בעינה עומדת השאלה, מי אחראי להכנסת גלייפוס למיכל של קנון, מנתה או לוכסמבורג. כאן ניצבת מנתה מול מכשול משמעותי: התווית "קנון" שעל המיכל שחוקה ומצביעה על ייצור או רכישה שנעשו מזמן. מכאן שקיימת אפשרות שמנתה רכשה את המיכל עם קנון לפני זמן רב, מכל מקום לפני רכישת המיכל הנוסף של קנון [בו השתמשה ללא נזק]. לאחר הרכישה ולאחר שהשתמשה בקנון שהיה בו, הותירה אותו בארונותיה, כשהוא מרוקן במלואו או בחלקו. ובמועד מסוים שפכה אליו גלייפוס ולא הקפידה על שינוי התווית או על אכסון נפרד. לכך יש להוסיף שלוכסמבורג, לאחר שנחשפה לתביעות מגדלים, פעלה למניעת "זיהום" על ידי הפרדת מקומות הייצור של שני החומרים וכל זאת עוד לפני האירועים כאן. הייתי מוכנה לשקול אפשרות של "זיהום" הקנון עם גלייפוס על יד לוכסמבורג ובשלב הייצור . אך זאת לאחר שמנתה תניח לכך תשתית מינימאלית. ועוד יש להוסיף, אם כי לא אבסס את ממצאיי על כך, שלוכסמבורג אינה היצרן היחיד של החומר הפעיל בגלייפוס, אלא נגזרות שלו, בין היתר "ראונדאפ" מיוצרות על ידי יצרניות אחרות. גם כאן, בשלב זה, נותר נטל השכנוע וודאי נטל הבאת הראיות - על מנתה. האם הרימה מנתה אל הנטל? לטעמי, התשובה שלילית. עדותו של זבידוב - במחלוקת הצרה - הינה עדות יחידה של בעל דין ונעדרת סיוע. ניתן לבסס ממצאים על עדות כזו ובלבד שבית המשפט רוחש לה אמון מלא ומושלם. תחילה לזיהוי החומר עם לוכסמבורג - ממצאי המעבדה של משרד החקלאות העלו שאכן החומר שרוסס היה מסוג גלייפוס. אך בעת האירועים לא היו בידי המעבדה אמצעים לזהות את החומר עם יצרן ספציפי לרבות עם לוכסמבורג. כך העידה גב' שפרוט ממשרד החקלאות. כך העיד גם ד"ר אבנסון מטעם לוכסמבורג, אם כי הוסיף שלדעתו, במעבדת בקטוכם נמצא דימיון רב יותר לראונדאפ המיוצר על ידי חברת אגן, מאשר לגלייפוס המיוצר על ידי לוכסמבורג. מנתה לא סתרה עדויות וממצאים אלו ולא הגישה חוות דעת מומחה מטעמה. עצם הגילוי שבמיכל קנון נמצא חומר קוטל עשבים, אפילו נגזרת של גלייפוס, אין בה כשלעצמה כדי לזהות את החומר עם לוכסמבורג. במקום בו נדרשת עדות של מומחה, לא ניתן להסתפק בעדות בעל דין שאינו כזה, גם אם רוחשים לה אמון מלא ומושלם. כעת לנסיבות הימצאות קוטל עשבים במיכל של קנון: זבידוב הצהיר שעובר לריסוס, הכין הפועל נשאת את החומר והוא זה שעסק במהילתו. בעדותו מסר שהכינו את החומר ביחד, לאחר שהוא עצמו פתח את המיכל. העיתוי של פתיחת המיכל, מצבו של המיכל עובר לכך ואופן המהילה הינם בלב ליבה של המחלוקת העובדתית. על כן, עדותו של נשאת חיונית. מנתה לא זימנה ולא ניסתה לזמן את נשאת להעיד. אמנם היא מסרה שנשאת הוא פלסטינאי המתגורר ליד טול כרם אך בכך אין כדי להצביע על מניעה מזימונו לעדות. כידוע, הימנעות מזימון עד רלוונטי, פועלת נגד בעל הדין שנמנע מלזמנו ואשר עדותו היה בה כדי לתרום לגרסת אותו בעל דין. המועד בו נקנה המיכל והמועד בו נפתח לראשונה אף הם נתונים חשובים ביותר. והנה, המיכל נשא תווית שחוקה המעידה לכאורה על חלוף זמן מאז ייצורו ושיווקו ועד לשימוש בו בעת האירועים. מנהל הגר, שטרנברג, העיד שלא סביר שלקוח יקנה מיכל עם תווית שחוקה ולא סביר שהמיכל נמצא בחנות מאז 2005. מכאן, שלא נשללה האפשרות שהמיכל הגיע למנתה זמן רב לפני האירועים ולא נשללה האפשרות שמנתה השתמשה בקנון שהיה בו, רוקנה אותו ולאחר מכן אחסן בו מן דהוא גלייפוס או נגזרת שלו. מנתה לא הביאה די ראיות על מנת להעביר את הנטל הראייתי לשלול התרשלות אל כתפי לוכסמבורג. גם לו עשתה כן, הרי לוכסמבורג עמדה בנטל שהוטל עליה ולעומתה, מנתה לא הרימה את נטל השכנוע. התוצאה שדין התביעה להידחות. לאור מסקנה זו איני נדרשת לדון בשאלות של חישוב נזק. סוף דבר התביעה נדחית. מנתה תישא בהוצאות לוכסמבורג בסך של 8,000 ₪ ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסך של 14,000 ₪ + מע"מ. פיצוייםהדברהצמחים