נפילה בירידה במשעול המוביל אל אתר הקבר במקום בו לא מותקן מאחז יד

עת ירדה במשעול המוביל אל אתר הקבר, במקום בו לא מותקן מאחז יד, "חשה לפתע ריק מתחת לרגלה ונפלה ונחבלה בצד שמאל של גופה ולכל אורכו" (להלן: "התאונה").

5. הנתבעת בכתב הגנתה טענה, בין היתר, ובתמצית כי איננה נושאת באחריות או חבות לפיצוי התובעת בגין נזקיה וכן כי לא קיים קשר סיבתי בין חובה כלשהי המיוחסת לה לבין התאונה המתוארת בכתב התביעה. לשיטת הנתבעת, המדובר בתאונה שאירעה לאור יום וכל מי שעיניו בראשו ושם לב למדרך רגלו יכול היה למנוע את התאונה הנטענת ומשכך, וככל שאירעה התאונה, יש להטיל על התובעת אשם תורם מירבי.

6. כראיה מטעם הנתבעת, הוגשה חוות דעתו של מומחה הבטיחות ד"ר אלעזר אייל ביקלס מיום 10.2.11. המומחה חיווה דעתו כי במועד קרות התאונה בשנת 2006, התקנות המקילות שפירסמו בשנת 2008 לא היו ידועות ולמעשה השביל והמדרגות שבו, כמו גם הפרש הגובה שבין שני המפלסים, נבנו על מנת להקל על המבקרים אשר בעבר הלכו על פני הקרקע הטיבעיים במקום. לדברי המומחה, ברור שהפרש הגובה שבמקום עומד בכל דרישות התקנות, הן לענין אתרים היסטוריים והן לענין הפרשי גובה שמחוץ לבנין.

חוות דעת רפואיות

7. מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של האורתופד, ד"ר ברוך עמרמי, אשר העריך את נכותה כתוצאה מהתאונה בשיעור 10% בגין הגבלה בטווח מפרק ירך שמאל לאחר שבר תת ראשי ו- 10% נוספים בגין ממצאים בכתף שמאל כאשר מתוכם יש לנכות מחצית בגין עבר רפואי.

8. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של פרופ' יואל אנגל, אשר העריך נכותה של התובעת בשל הפגיעה בצוואר עצם הירך בשיעור 5% ובגין הפגיעה בכתף בשיעור של 2.5%.
התובעת הגישה כראיה מטעמה (ת/1) את סיכום חקירתו של החוקר, מר מאיר בק, מיום 30.4.07 בצירוף תצהיר עדותו מיום 10.1.12.

9. בתיק מונה פרופ' משה סלעי, כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי. בחוות דעתו מיום 18.9.09 העריך המומחה את נכותה האורתופדית הצמיתה של התובעת כדלקמן:

א. 5% עקב מצב לאחר קיבוע שבר בצוואר ירך שמאל עם השפעה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי והתנועות;
ב. 5% עקב מצב לאחר חבלת כתף שמאל עם השפעה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי והתנועות.

המומחה העריך כי התובעת היתה מוגבלת בתפקודה העצמאי ונזקקה לעזרה חלקית – 50%, למשך 4-6 חודשים ממועד הניתוח ולאחר מכן שיעור מוגבלתה כשיעור נכותה, והיא זקוקה לעזרה ביתית בעבודות הבית הקשות בלבד.
עוד ציין המומחה, כי חוות דעת המומחים מטעם הצדדים ניתנו בהפרש זמן ניכר, כשנה וחצי, ומאז חל השיפור במצבה של התובעת, כפי שעלה ממצאי בדיקותיו העדכניות.

אירוע התאונה – שאלת האחריות

10. מטעם התובעת הוגשו ,לתיאור אירוע התאונה ואופן התרחשותה, תצהירי התובעת ותצהירה של גב' סוזן בן צבי.

11. התובעת בחקירתה ציינה, בין היתר, כי התאונה אירעה בין השעות 12:00 ל- 13:00, כאשר מזג האוויר היה נוח, לא ירד גשם באותו יום, המדרגות לא היו רטובות והיא נעלה נעליים נוחות. לדברי התובעת הם החנו את הרכב ליד הגבעה, במקום שלא היתה חניה מסודרת והתחילו לרדת לקבר. היא נשאלה כיצד נפלה והשיבה:

"נפלתי כשבדיוק עצרתי לפני המדרגה האחרונה ואני כאילו גמרתי לרדת המדרגות הכל אותו צבע, גם מה שבהמשך כאילו המשטח שמה אז אני הגעתי ואני עומדת מסתכלת ואני ככה כאילו מתפעלת מהמקום, פתאום נפלתי כי שמתי את הרגל שלי באוויר, חשבתי שזה משטח אחד ישר ואז אח"כ כשקרה נוכחתי לדעת שלא ככה, לא מסומן ולא כלום" (עמ' 6 ש' 1-5).

התובעת ציינה כי אחריה ירדה סוזן של אלברט וגיסתה ובעלה של גיסתה והם רצו כשראו שהיא נפלה. לדבריה, היא ירדה שניה והם היו מאחוריה.
התובעת הציגה לביהמ"ש על גבי התמונה ת/2 היכן נפלה וביהמ"ש סימן שני קווים על גבי התמונה, המראים את מקום נפילת התובעת.
התובעת העידה , כי באותה עת שהגיעה לקבר, לא נעזרה במקל הליכה "המקל זה אחרי שנה" וכי היא ירדה את המדרגות באופן חופשי (עמ' 7 למטה).
12. הגב' סוזן בן צבי, בעדותה ציינה כי מזג האוויר ביום התאונה היה נוח, לא ירד גשם והמדרגות לא היו רטובות. לדבריה, הם החנו את הרכב לא רחוק "ובדיוק ירדנו, הגברים הלכו לבית הכנסת מימין ואנחנו הנשים הלכנו מאחור והולכים לאט ופתאום שמענו בום שאני בעצמי לא הולכת כל כך טוב כי אני סובלת אז החזקתי את הגיסה ושמענו בום וצעקתי לגברים שאני לא יכולתי אפילו לרדת זאת אומרת זה היה על ידנו אבל המדרגה לא ראינו אותה ופתאום כשצעקתי אז יצאו מהר ופתאום בעלי צעק ואמר אוי זה גם לי קרה אבל אני קפצתי, גם אני יכולתי ליפול באותו מקום" (עמ' 26 ש' 8-14).

בהמשך עדותה ציינה הגב' בן צבי, כי : " לפי התמונה ת/2 עמדנו אני והגיסה איפה שרואים את פולט ברחבה ופולט עשתה צעד קדימה היא לא ראתה את המדרגה, היא התקדמה, היינו במרחק של כחצי מטר, מטר ממנה כשהיא נפלה, כמו שרואים את המיקום של פולט בתמונה שם אני עמדתי כשהיא נפלה... היא הלכה באופן רציף היא לא עצרה לנוח כשעמדנו במעקה ירדנו לאט לאט ופתאום היא נפלה... בדיוק כשהיא נפלה אז אני הסתכלתי ככה למטה וראיתי שיש מדרגה שלא רואים אותה בכלל ואמרתי שיכולנו גם אנחנו ליפול. עמדנו מעל המדרגה ככה והסתכלתי ככה עליה וכשראיתי את המדרגה אמרתי אוי יכולנו גם ליפול" עמ' 28 ש' 7-23).

13. מר אלברט בן צבי בעדותו ציין כי הוא לא ראה את התאונה אלא רק שמע אותה ואישר כי הוא בעצמו איבד את שיווי המשקל במדרגה וכמעט נפל. לדבריו, "אני תודה לאל שלמרות גילי מחזיק מעמד, לא נפלתי, אבל לא תארתי לעצמי שמי שמאחורי לא יסתכלו..." (עמ' 29).

14. מומחה הבטיחות ביקלס בעדותו ציין, בין היתר, כי השאלה שעמדה בפניו היא האם במקום המיוחד הזה שהוא אתר היסטורי ובמקום שהתובעת טוענת כי נפלה, מדובר בסיפור רגיל או מיוחד בהתחשב במיקום המיוחד של האתר (עמ' 41 ש' 3-6).

העד ציין כי תקנות התכנון והבניה "לא אומרות מה צריך לעשות למען הבטיחות אלא שהן אומרות שאנחנו רשאים לחרוג מדרישות הבטיחות שנמצאות בתקנות לתכנון ובניה הרגילות בגלל שמדובר באתר היסטורי".

במענה לשאלת ביהמ"ש, אם לא היו תקנות שהסדירו את הנושא של אתר היסטורי או ארכיאולוגי מה נעשה אז, השיב העד "לפני כן הלכו לפי השכל הישר של מומחים, של בתי משפט, יש לכם פסיקה לכאן ולכאן. אין לבית המשפט כלי חקיקתי איך הוא רוצה לבדוק את זה" (עמ' 42 ש' 1-9).

בהמשך נשאל המומחה על ידי ביהמ"ש מה ההסבר שלו לנפילת התובעת באותה מדרגה והשיב "שהיא לא שמה לב להפרש הגובה". הוצג לו על ידי ביהמ"ש כי עד נוסף שהלך במקום לפני התובעת אמר שגם הוא מעד שם. הוא נשאל מה הבעיה, האם לא רואים את המדרגה? תשובתו "מי שמגיע מלמעלה ולא נותן את עיניו ברצפה עלול שלא לשים לב למדרגה בגלל שמדובר במדרגה בודדת".

הוא נשאל מה צריך לעשות בשביל שישימו לב למדרגה בודדת והשיב "כאשר מדובר במבנים שהם לא במקומות מסוג זה המדרגה הזאת לדעתי אסורה חד משמעית וזה גם כתוב בחוות דעתי, אלא שהמקום הזה הוא מקום מיוחד ובמקומות אלה התירו לחרוג והחריגות האלה גורמים לפעמים לתאונות אבל צריך להחליט אם אנו רוצים לגשת לקבר של רבי מאיר או לפעול לפי החוק של התכנון והבניה".

הוא נשאל לפיכך על ידי ביהמ"ש מה אפשר לעשות כדי שישימו לב למדרגה הזאת והשיב "כחוכמה שלאחר מעשה, יתכן שהייתי מסמן, אגב סימון בצבע יורד לאחר תקופה, אפשר כמובן לחזור ולצבוע, אם עושים תחזוקה על שפת המדרכה סימון בצבע יכול לעזור, עמוד אם אני יעמיד אותו שם אז מחר נגיע לביהמ"ש עם מישהו שנתקל בעמוד הזה... מעקה חלול עוד יותר גרוע כי זה פחות רואים מפטריה, אז קורה שמגיע מכשול אחר במקום המכשול של המדרגה. אם לשים שלט, אז בכמה שפות? לא הכל פשוט בחיים ולו היו פשוטים לא היו תקנות שעוסקים רק בתקנות תכנון ובניה במקומות היסטוריים ובמקומות של עתיקות אלא שבגלל המיוחדות של המקומות האלה והרצון כמה שפחות לפגוע במקום נוצר האילוץ ולכן התקנות גם התירו לחרוג מדרישה זו" (עמ' 42 ש' 1-30).
הוצג לו כי בת/2 מאחורי הגב' בסגול יש מעקה. האם היה שם על המעקה שלט "זהירות מדרגה לפניך" בכל השפות. תשובתו "יכול להיות שזה היה עוזר ולפעמים לא, אנשים לא תמיד שמים לב לזה, איני יודע מה הגברת הזאת יודעת לקרוא ובאיזה שפות, יכול להיות ששלט היה עוזר".

בסייפת עדותו ולאחר שהוצגה לעד אפשרות שהמקום היה מתוכנן ללא המדרגה, אלא בשיפוע ציין הוא "אם אנחנו מדברים על ליקויים ברור שיש פה באיזה שהוא מקום בעיה, אם נזיז אותה הצידה, פתרנו חלק מהבעיה אך לא את כולה אבל יכול להיות שהגברת היתה נופלת שם, היה שם אדריכל או מישהו שתכנן מה שתכנן" (עמ' 43 ש' 1-27).

דיון והכרעה

15. ככלל, הבעלות או החזקה במקרקעין, מטילה חובת זהירות מושגית על הבעלים או המחזיק כלפי המבקרים בתחום המוחזק על ידו שכן הבעלות/ההחזקה במקרקעין יוצרת זיקה בין הבעלים/המחזיקים לבין סיכונים שנוצרו במקרקעין (ר' ע"א 8/79 גולדשמיט נ' ארזי פ"ד לה(3) 399, 405; ע"א 145/80 וקנין נ' המועצה המקומית בית שמש פ"ד לז(1) 113; ע"א 1531/04 סידי נ' מלכה (19.2.07); ע"א 1068/05 עירית ירושלים נ' מימוני (14.12.06)).
ככלל, מקום שקיימת "צפיות טכנית" קיימת גם "צפיות נורמטיבית" והנחה היא כי מקום שבו ניתן לצפות את הנזק, קמה חובה לצפותו, אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות מיוחדים המצדיקים צמצום החובה (ר' ע"א 243/83 עירית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 129).

16. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר . רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית . הסיכון הבלתי סביר שבגינו מוטלת חובת הזהירות כאמור , הוא אותו סיכון אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה ובאופן שהיא דורשת כי ינקטו אמצעי סבירות סבירים כדי למנעו ( ר' פרשת ועקנין לעיל; ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם פ"ד לח(1) 72, 77-76 ) .

הלכה היא כי התנהגות מסויימת תאופיין כעוולתית , כאשר היא יוצרת סיכון צפוי ובלתי סביר ומכאן שהנזק מושא התביעה צריך להיות התממשות של אותו סיכון (ר' ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני ( 15/7/13 )) . ביהמ"ש הבהיר כי " סיכון בלתי סביר" הינו סיכון שתוחלת הנזק שלו גבוהה מעלות מניעתו ( שם עמ' 20 ) , כמצב הדברים בענייננו אנו .

יצויין כי בפרשת פלוני לעיל , הביע ביהמ"ש דעתו כי יש גם הגורסים כי במקרים מסויימים ניתן לראות התנהגות עוולתית גם בשל נזקי סיכון צפוי וסביר , מן הטעם שגם סיכונים אלה ניתן היה למנוע אלמלא ההתרשלות והם עשויים להיות חלק מהתחשיב שהביא לכך שההתנהגות אופיינה מלכתחילה כעוולתית ( שם עמ' 21 ; ר' א. פורת " תנאי הסיכונים העוולתיים בדיני הנזיקין" ספר אור ,119 (2013 ) ).

17. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים במחלוקת שבשאלת החבות, נחה דעתי כי יש מקום לקבוע כי הנתבעת התרשלה בתכנון הירידה לאתר הקבר באופן שגרם סיכון בלתי סביר, ובענייננו באופן שגרם לתאונה ולפציעתה של התובעת ז"ל.

18. אין חולק, כי על המדינה חלה חובת זהירות מושגית לדאוג כי הירידה לאתר הקבר תהא בטיחותית. יסודה של חובה זו נובע מתפקידה של המדינה כבעלים ומחזיק של מקרקעין שבהם מתרחשת פעילות ציבורית ענפה בדמות ביקור של אנשים מכל שכבות העם מהארץ ומחו"ל, באתר הקבר. ניתוח ועיון מעמיק בעדות המומחה מטעם הנתבעת, מר ביקלס, כמצוטט בין היתר לעיל, מלמד על המפגע הבטיחותי הקיים בירידה (בדמות המדרגה הבודדת) באופן המשקף הפרה של חובת הזהירות הקונקרטית, אשר בענייננו חייבה את המדינה לנקוט ברמת זהירות גבוהה , לפי שמדובר באתר אליו מגיעים מבקרים מכל טווח הגילאים.

19. אין מחלוקת, כי גם אם ברצון הרשויות/המדינה לעודד ביקור באתרי קבורה ובאתרים ארכיאולוגיים, אין משמעות הדבר שניתן לחרוג מתקנות התכנון והבניה, באופן שיגרום לסיכון בלתי סביר ומהותי למבקרים באתר.

20. ניתן היה לנקוט באמצעים טובים יותר, שעלותם סבירה , על מנת להפחית במידה ניכרת את הסיכון הגלום במדרגה הבודדת במורד , אשר אליבא דמהנדס ביקלס - מומחה הנתבעת - היא אסורה ובעייתית. ניתן היה למשל לבצע צביעה/סימון הולם , שילוט בולט ומתאים , ואף לשקול מבחינת אדריכלית, לוותר על המדרגה במיקומה וליצור שיפוע מתון ורציף של ירידה. על כל פנים, המצב בשטח במועד נפילת התובעת , היה של מדרגה בודדה נטולת כל התראה על מיקומה . בהינתן עובדה זו, נפלה התובעת ונגרם לה נזק גוף. בעניינו ניתן לקבוע במידת הודאות הנדרשת, לאחר שמיעת הראיות והתרשמות מן העדים , כי הסיכון היה צפוי והאירוע מושא התובענה הינו פועל יוצא והתממשות של אותו סיכון .

21. בשולי הדברים אף יצויין, כי ככל שעסקינן באתר ארכיאולוגי או במבנה היסטורי, נראה שיש ממש בטיעון ב"כ התובעת , כי התאונה אירעה בשנת 2006 והיא קדמה לתיקון משנת 2008 , אשר התיר לגרסת מומחה הנתבעת , סטיה מהדרישות של תקנות התכנון והבניה העוסקות בבניה חדשה (ר' בהרחבה סעיף 6 לסיכומי התובעת). כך או כך מצאתי בנסיבות תובענה זאת , כי הנתבעת התרשלה בתכנון והקמת דרך הגישה לקבר , באופן שגרם סיכון בלתי סביר (וצפוי) למבקרים , סיכון שהתממש בעניינה של התובעת .

22. הלכה היא , כי האשם התורם מהווה הגנה למזיק מפני החובה לפצות את הניזוק על מלוא נזקו (ר' י' אנגלרד "יסודות האחריות בנזיקין" דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית 119, 236 (מהד' 2, ג. טדסקי עורך, תשל"ז)).
המבחן לקיומו של האשם התורם ולקביעת שיעורו הינו מבחן כפול. תחילה, על בית המשפט לבדוק אם נהג הניזוק כאדם אחראי ובזהירות סבירה, קרי האם נהג הוא כ"אדם סביר". היה ונמצא כי התשובה לשאלה זו היא בשלילה, כי אז תחולק האחריות לנזקו של הניזוק בינו לבין המזיק על פי מבחן האשמה המוסרית, דהיינו על ידי הצבת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה בכדי להשוות ולהעריך את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל אחד מהם (ר' ע"א 316/75 שור נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 299, 304-306; ע"א 2245/91 ברנשטיין נ' עטיה, פ"ד מט(3) 709, 723; ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1, 21; עדי אזר ואילנה נירנברג "רשלנות רפואית" (2000), בעמ' 564-565; ע"א 44/08 שרותי בריאות כללית נ, קסלר (19.5.09 )).


23. בנסיבות תובענה זו, לאחר התרשמות מהעדויות שבאו בפני ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים , לא מצאתי מקום לקבוע קיומו של אשם תורם מצד התובעת. לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי התובעת התרשלה במהלך ירידתה או נהגה באופן לא אחראי, לא סביר ולא זהיר.

נזקי התובעת והפיצוי

24. המומחה מטעם ביהמ"ש, פרופ' מ. סלעי בחוות דעתו מיום 18.9.09 ציין, בין היתר, כי התובעת נפגעה במפרק הירך וכתף שמאל בעת הנפילה. בבדיקתה מצא הגבלה קלה מאוד בחלק מתנועות הירך והכתף ללא חסר נוירולוגי או הופעת שינויים ניווניים. לדבריו, חוות הדעת מטעם הצדדים ניתנו בהפרש ניכר ומאז חל שינוי במצבה של התובעת כפי שעולה ממצאי בדיקתו העדכנית.

המומחה העריך נכותה הצמיתה של התובעת בעקבות האירוע נשוא התובענה כדלקמן:
א. 5% בהתאמה לפי סעיף 35(1)ב – עקב מצב לאחר קיבוע שבר בצוואר ירך שמאל עם השפעה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי והתנועות.

ב. 5% בהתאמה לפי סעיף 35(1)ב – עקב מצב לאחר חבלה בכתף שמאל עם השפעה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי והתנועות.
המומחה לא צפה החמרה בעתיד או צורך בטיפולים אורתפדיים או מגבלה בתפקוד התובעת.
בנוסף העריך המומחה כי התובעת היתה מוגבלת בתפקוד העצמאי ונזקקה לעזרה חלקית (50%) למשך כ- 4-6 חודשים מהניתוח ולאחר מכן שיעור המגבלה הינו כשיעור נכותה והיא זקוקה לעזרה ביתית בעבודות הבית הקשות בלבד (ר' עמ' 3 לחווה"ד).

25. התובעת נחקרה בדבר מצבה הבריאותי והרפואי כמפורט בפרוטוקול מיום 15.6.11 בעמ' 7 -19. בתמצית יאמר, כי התובעת ציינה בעדותה, בין היתר, כי טרם נפילתה היא לא נזקקה לעזרה וליווי (עמ' 8 ש' 16-21), כי כבר משנת 2000 היתה לה עוזרת אחת לשבועיים למשך 4 שעות (עמ' 9 ש' 1-3 וש' 15). התובעת אישרה כי אף טרם התאונה היא סבלה שנים מכאבי גב ואף היתה לה פריצת דיסק וכן כי הצוואר היה נתפס לה מידי פעם. היא אישרה כי בשנת 2005 אושפזה בבית חולים במרוקו בשל תסחיף ריאה. לדבריה לא סבלה טרם התאונה מלחץ דם גבוה, חולשה או סחרחורות (עמ' 10). התובעת אישרה, כי פנתה לפני התאונה למוסד לביטוח לאומי וביקשה עזרה וזאת לאחר ששבה ממרוקו (עמ' 11). התובעת אישרה כי טופלה לפני התאונה במרפאת כאב עקב כאבי צוואר וגב (עמ' 15 ש' 6-9). לדברי התובעת היא העסיקה לאחר התאונה עזרה בשכר, עוזרת אשר עבדה עם המוסד לביטוח לאומי למשך חודש "אבל אחרי זה המשיכה פעם בשבוע. עדיין יש לי עזרה בפעם בשבוע" (עמ' 16 ש' 17-23). התובעת ציינה כי אותה עוזרת שבאה במסגרת המל"ל הינה בחורה בשם סיגל אשר עבדה איתה במהלך שנה ואחרי סיגל היתה מישהי מאלפי מנשה אשר דווח על ידה למוסד לביטוח לאמו (עמ' 16 למטה ו- 17 למעלה). עוד השיבה התובעת כי במועד מתן עדותה היא מקבלת עזרה מזאת "שבאה בשביל בעלי, היא מאוד מוגבל, אז יש לנו אחת שחיה איתנו, עובדת זרה... חוץ מזה? מידי פעם אני מביאה אחת שתעשה נקיונות שהעובדת הזרה אינה חייבת לעשות (עמ' 17 למטה).

26. בתה של התובעת, גב' דינה צמח בעדותה מיום 10.1.12 ציינה, בין היתר, כי ביקרה את אמה לפחות פעם בשבוע (עמ' 34), כי לפני התאונה לא היה ניתן למצוא אותה בבית אלא רק בסופי שבוע (עמ' 34 ש' 3-7). הבת ציינה כי האירוע המוחי בא לידי ביטוי בקושי של התובעת בביטוי, אבל כשהיא יצאה מבית החולים היא פחות או יותר חזרה לעצמה והיתה בסדר (עמ' 34 למטה). גב' צמח ציינה כי אמה מתגוררת עם אביה באותו בית, כי מצבו של האב אינו שפיר "בשנה וקצת האחרונות הוא מוגדר כחולה דינציה, הא צריך השגחה צמודה של 24 שעות ביממה" (עמ' 35 ש' 24-31). לדבריה הוא נזקק לעזרה, סיעוד מלא ויש לו מטפלת 24 שעות ביממה עובדת זרה שמתגוררת עימם בבית, מבשלת ומנקה (עמ' 36 למעלה ובאמצע).

27. העדה נשאלה האם היא עוזרת בפועל, מנקה ומבשלת והשיבה "היום לא. לפני שהעובדת הזרה הגיעה לבית הורי אז אנחנו לקחנו את (צ"ל "על" – ד.ח.) עצמנו את כל המטלות האלה, אנו חמישה אחים והתחלקנו בינינו, כל יום היה לכל אחד את היום הקבוע שלו לפעמים היו מגיעים עם אוכל מוכן ולפעמים מבשלים עצל ההורים בבית" (עמ' 36 ש' 29-32).
עוד נשאלה העדה האם נכון כי האם אושרה לאמה עזרה מהמוסד לביטוח לאומי עקב ההתדרדרות ממצבה כתוצאה משבץ שעברה. תשובתה "לא, עוד הרבה קודם. אחרי התאונה, אחרי שהיתה מישהי במשך חודש אחרי התאונה שזה משהו שנותנים באופן אוטומטי, אנחנו ביקשנו מביטוח לאומי סייע, אז היא קיבלה פחות שעות אבל עם הזמן כשמצבה החמיר אז ביקשנו הגדלה של שעות ואישרו לה 9.5 שעות משהו כזה שזה עד היום מה שהיא מקבלת" עמ' 37 ש' 20-26).
העדה ציינה כי לפני הנפילה הם לא סייעו לאמם התובעת (עמ' 39 ש' 6).

עזרה וסיעוד בעבר
28. בכתב הסיכומים מטעם התובעת (ר' סעיפים 19-23) נתבע סכום של 18,000 ₪ מיום התאונה ועד לתום תקופת אי הכושר. ביחס לשלושת החודשים שלאחר האישפוז נתנה הסך של 38,808 ₪ וכסיוע במשך 45 חודשים נוספים נתבע סיוע בסך של 45,000 ₪ על בסיס יום יומי בהיקף של כשעתיים בכל יום. סה"כ נתבע סך של 107,458 ₪ בראש נזק זה.
29. הנתבעת בסיכומיה טוענת לענין ראש נזק זה, כי התובעת לא היתה בריאה טרם לתאונה ואף פנתה לבקש עזרה מהמל"ל כשנה לפני התאונה. היא אף לא עשתה כל עבודות קשות במשק הבית ואף העידה כי משנת 2000 העסיקה עזרה בשכר. לדברי הנתבעת, המדובר בראש נזק מיוחד הטעון הוכחה והתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה, לא הוכיחה את היקף העזרה שלקחה וקיבלה בשכר. לטענת הנתבעת, מומחה ביהמ"ש העריך כי התובעת נזקקה לעזרה חלקית (50%) למשך 4-6 חודשים מהניתוח, וכי טענות התובעת כי עד חודש 10.10 קיבלה עזרה של פעם בשבוע לא הוכחו ולא הוכח כל קשר סיבתי בין העזרה ובין התאונה.
עוד צויין, כי החל מתחילת שנת 2011, לאור ההתדרדרות במצבו של הבעל החלה עובדת זרה להתגורר עם התובעת ובן זוגה בדירתם המשותפת.

30. ככלל, פסיקת פיצוי בראש נזק של עזרת הזולת אינה נעשית באופן אוטומטי, אלא זהו נזק הטעון הוכחה ככל נזק אחר ופיצוי בשל עזרה יפסק בהסתמך על ראיות שיובאו בפני ביהמ"ש (ר' ע"א 619/86 חב' שחר זר נ' אטג'די; ע"א 5212/90 טרכטנברג נ' שמיר חב' לביטוח).
"הפיצויים בשל עזרה לא יפסקו בכל מקרה של הגבלה בתפקודו הגופני של הנתבע והדבר יהיה תלוי בראיות שיובאו בפני ביהמ"ש, "העזרה תלויה ביכולתו התפקודית של הנפגע והדבר יקבע בכל מקרה לגופו"" (ר' קציר, "פיצויים בשל נזקי גוף", עמ' 792).

כך אף נפסק כי אם העזרה הניתנת כ"עזרה מקובלת הניתנת במסגרת חיי משפחה תקינים", לא יהיה מקום לפסוק פיצוי בגין כך (ר' ע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז פ"ד לח(3) 580, 588).
לצד זאת, יש לזכור כי הלכה היא שהמזיק אינו זכאי להנות מן העובדה שנפגע נעזר בבני משפחתו העושים מלאכתם ללא שכר (ר' ע"א 1164/02 קרנית נ' בן חיון (4.8.05); ע"א 8380/03 קרנית נ' עבדאלולי (8.12.05)).

31. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, התרשמותי מכלל הראיות שבאו בפני ומהעדויות, מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי בגין עזרת צד ג' כדלקמן:
א. בגין 6 חודשים של מוגבלות בשיעור 50% ממועד הניתוח – סך של 1750 ₪ לחודש על דרך האומדנה, ובסה"כ 10,500 ש"ח.

ב. בגין יתר החודשים עד תחילת שנת 2011 , שאז הגיעה לביתם עובדת זרה – סך של 33,750 ₪ על דרך האומדנה.



הוצאות רפואיות לעבר
32. בגדרי סיכומי התובעת נתבע סך נומינלי של 2,642 ₪ בגין טיפולים רפואיים שונים שקיבלה התובעת. הנתבעת בסיכומיה מציינת כי מדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה, התובעת קיבלה מלוא טיפוליה במסגרת הרפואה הציבורית ובחינת האסמכתאות שצירפה מלמד כי קיבלה טיפולים אף טרם התאונה ויש להפחית בראש נזק זה את דרישתה לכדי מחצית – 1,321 ₪.

33. לאחר שבחנתי טענות הצדדים והתיעוד שצורף מצאתי לאשר לתובעת הוצאות רפואיות לעבר בסך כולל נומינלי של 2,000 ₪ ואשר לסכום זה יצורפו הפרשי הצמדה וריבית ביחס לכל התקופה, מאמצעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.

כאב וסבל
34. בראש נזק זה של סיכומי התובעת צויין כי בתביעה המתנהלת לפי פקודת הנזיקין, ביהמ"ש אינו מוגבל בפסיקת פיצויים בגבולות חוק הפלת"ד. נתבע סך של 100,000 ₪.
הנתבעת מציעה פיצוי שהינו כפל הפיצוי המחושב לפי הפלת"ד ובהתחשב בימי האישפוז ובמיעוט הטיפולים בסך של 45,000 ₪.

35. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ואת הראיות שבתיק, לרבות חוות דעת המומחה, בשים לב לעובדה כי המדובר בתובעת ילידת שנת 1929 אשר נגרמה לה נכות בגובה של 10% ותוך התחשבות באישפוזה ,במוגבלות שנגרמה לה ובגילה, מצאתי לפסוק לתובעת בראש נזק זה פיצוי בסך של 60,000 ₪ נכון למועד מתן פסה"ד.

לסיכום

36. בהינתן האמור, תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים שנפסקו בסעיפים 31, 33, 35 לעיל.

37. כן, תשיב הנתבעת לתובעת חלקה של זאת בשכר טרחת המומחה מטעם ביהמ"ש, בסך 1,553 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום.

38. הנתבעת תשא בשכר טרחת ב"כ התובעת בשיעור כולל של 23.6% מהסכומים שנפסקו כאמור בסעיף 36 לעיל.

39. כל התשלומים שעל הנתבעת לשלם לתובעת ישולמו לה עד ליום 1.12.13.

40. כמו כן תשא הנתבעת באגרת ביהמ"ש כמתחייב.

זכות ערעור כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בים

  2. נפילה במטבח

  3. נפילה בחתונה

  4. נפילה בכביש

  5. נפילה במרפאה

  6. נפילה מהגלריה

  7. נפילה מנדנדה

  8. נפילה אדיופטית

  9. נפילה בבית ספר

  10. נפילת עובד מהגג

  11. נפילה מגג בניין

  12. נפילה מרכב נוסע

  13. נפילה בתחנת דלק

  14. נפילה ממכסה מנוע

  15. נפילה ברחוב ביבנה

  16. נפילת ילד בקניון

  17. פיצויים על נפילה

  18. נפילה מגג בית ספר

  19. נפילת אבן על עובד

  20. נפילה בגלל שלולית

  21. נפילה בטיול לילי

  22. נפילה ליד פח זבל

  23. פיצוי על נפילה מעץ

  24. נפילה בשטח ציבורי

  25. נפילה בגלל רוח חזקה

  26. נפילה ממתקן שעשועים

  27. נפילה על אספלט ברחוב

  28. נפילה בשביל בגלל מפגע

  29. מוות עקב נפילה מסוס

  30. נפילה על רצפת קרמיקה

  31. פציעה קשה עקב נפילה

  32. תביעה על נפילה בסופר

  33. פיצוי על נפילת תקרה

  34. נפילה בשטח בית חולים

  35. נפילה לבור ברחוב חשוך

  36. נפילה בהחלקה על הקרח

  37. נפילה בגלל בור במדרכה

  38. נפילה בכביש בגלל הצפה

  39. נפילה במהלך טיול בצפון

  40. נפילה ביציאה מהג'קוזי

  41. נפילה בזמן יציאה מהרכב

  42. נפילה במדרכה בירושלים

  43. נפילה בירידה ממיניבוס

  44. נפילת מכסה מנוע על היד

  45. נפילה בירידה מאוטובוס

  46. נפילה של חולה אפילפסיה

  47. נפילה ממכסה מנוע של רכב

  48. נפילת שער כדורגל על ילד

  49. נפילה של ילד בחצר הבית

  50. נפילה מהמיטה בבית חולים

  51. נפילת ארגז כלים על היד

  52. נפילה לאחר תאונת דרכים

  53. נפילה על הרצפה באוטובוס

  54. נפילה על הברך בזמן ריצה

  55. נפילה בחדר אמבטיה במלון

  56. נפילה בבריכה במלון באילת

  57. נפילה בגלל תאורה לא מספקת

  58. נפילת חפץ מדירה על בנאדם

  59. נפילה לאחר עליה על שולחן

  60. נפילה בירידה מגג אוטובוס

  61. נפילה בגלל שרשרת על הרצפה

  62. נפילה על קולטן מי גשם שבור

  63. הינתקות או נפילה מרכב עומד

  64. נפילה תוך כדי יציאה מהרכב

  65. נפילה בזמן נסיעה באוטובוס

  66. נפילה במרצפות מדרכה מורמות

  67. נפילה עקב רטיבות באולם ספורט

  68. נפילה מהגג כדי לתקן נזילת מים

  69. נפילה לאחר עליה על גגון טנדר

  70. נפילה בגלל חגורת בטיחות ברכב

  71. נפילה בשביל אבנים בבית הקברות

  72. נפילה בגלל חבל שהיה על הרצפה

  73. תאונה במכסה ביוב בחולון

  74. אחריות עיריית ראשל"צ לבור בסמוך למדרכה

  75. נפילה בשל הפרשי גובה ברצפת בטון

  76. פיצויים על נפילה ברחוב בבאר שבע

  77. שבר ביד עקב נפילה במהלך ריקודים

  78. נפילת הולך רגל בכביש ליד מכונית

  79. נפילה בהליכה בגלל בור במרכז הכביש

  80. נפילה בגלל אבן במדרכה עקב צפיפות

  81. נפילה באוטובוס בגלל עצירה פתאומית

  82. נפילת אבן גדולה ממבנה החומה על הראש

  83. נפילת קורה על ראש של עובד באתר בניה

  84. נפילת חפץ על הרגל - האם תאונת דרכים

  85. ? נפילה בגלל מרצפות שבורות – תביעת פיצויים

  86. תביעה נגד מכון כושר - נפילה מהליכון

  87. נפילה בכניסה לבית - תביעה נגד ועד הבית

  88. נפילה ברחוב עקב התקלות בחפץ שהיה על הרצפה

  89. החלקה ונפילה על הרצפות הרטובות של חדר האשפה

  90. נפילה בגלל מכשול במדרכה בדרך חזרה מבית הכנסת

  91. נפילה על קקי של כלב בקניון - אחריות בנזיקין

  92. חלוקת אחריות בין העירייה לקבלן - נפילה ברחוב

  93. נפילה בגלל מלכלוך רב ורטיבות שהיו על רצפת המחסן

  94. נפילה בשל מחלה או חולשה פנימית ללא סיבה חיצונית

  95. נפילה בזמן קניות בסניף מגה בגלל קצה בולט של מדף

  96. נפילה כתוצאה מהיתקלות בבור בהליכה בשטח כביש החניה

  97. נפילת עצים/ענפים מרכב לאיסוף גזם על רכב שעמד לידו

  98. נפילה מצוק גבוה בטיול כתוצאה מסחיבת משקל יתר על הגב

  99. נפילת דלת תא מטען אוטובוס על הראש - האם תאונת דרכים

  100. החלקה בסניף שופרסל על גבינה לבנה שהיתה מונחת על הרצפה

  101. נפילה בירידה במשעול המוביל אל אתר הקבר במקום בו לא מותקן מאחז יד

  102. בנסיון לבלום את נפילתו הושיט קדימה את ידו הימנית וכתוצאה מכך נחבל קשות בכף ידו הימנית

  103. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון