5% נכות רפואית לפי סעיף ליקוי 34(ב)(1)-(2) 2. המערערת טענה בערעורה, כי כל כיוון בדיקתה היה שגוי, שכן טענותיה הינן שהיא סובלת מליקוי למידה, והגדרת הבעיה כבעיה נפשית, הינה שגויה. לטענת המערערת, היה מקום לבדוק את נכותה במישור הנוירולוגי. המערערת אף ציינה בערעור, כי הועדה הרפואית לעררים לא התייחסה לחוות דעת ולאיבחונים שנעשו לה בבית חולים רמב"ם בשנים 1998 ו-2007. המערערת אף הסבירה בהודעת הערעור, כי מטרת פנייתה לקביעת דרגת נכות, הינה לקבל שיקום אשר לו זכאים סטודנטים לקויי למידה ואין מטרתה לקבל גימלת נכות כללית. להודעת הערעור צרפה המערערת גם תוכנית שיקום של המוסד לביטוח לאומי לסטודנטים לקויי למידה, ובמעמד הדיון אף צרפה הנחיות פנימיות של ד"ר סקולסקי, המנהל הרפואי בלשכה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, בנוגע לקביעת נכות בנושא לקויות למידה. 3. מהנחיות שצרפה המערערת, ואשר הינן מ-11.4.10, עולה כי בתביעה בנושא לקות למידה יש לדרוש איבחון דידקטי או פסיכודידקטי עדכני , אשר צריך לכלול את דרגת החומרה של הלקות. כמו כן עולה מההנחיות, כי את הלקות יש לקבוע לפי סעיף 29(5)(ד) לרשימת סעיפיי הליקוי, מותאם לפי חומרת הלקות, וכי אין לקבוע נכות ללקות למידה לפי סעיף 34, או 91. בחוזר הפנימי גם קיימות דוגמאות, מה נחשבת לקות למידה חמורה, כגון דיסלקציה חמורה, דיסקלקוליה חמורה, בעיות זכרון קשות, הפרעות קשב, לקות בלתי מילולית חמורה ועוד. 3. מעיון בדו"ח הועדה הרפואית לעררים בעניינה של המערערת עולה, כי בפירוט המסמכים שעמדו לפני הועדה, ציינה הועדה רק את מכתב הערר ואת סיכום הביקור בבית חולים רמב"ם מ-18.2.07, הגם שללא ספק, היו לה מסמכים נוספים כגון המסמך מ"ניצן", המוזכר בפרק ממצאי הבדיקה בפרוטוקול הועדה. בהרכב הועדה ישבו רופאים מומחים בתחומי האורטופדיה, הנוירוכירורגיה והפסיכיאטריה, אך לא ישב מומחה נוירולוג. הועדה שאלה את התובעת שאלות בכיוון של לקות פסיכיאטרית, לרבות, האם היא מקבלת טיפול בתחום זה, והאם היא נוטלת תרופות פסיכיאטריות, אולם המערערת לא נשאלה שאלות רלוונטיות לתחום הנוירולוגי. בפרק ממצאי הבדיקה קיימת הדגשה, כי המדובר בהתייחסות "מבחינה פסיכיאטרית", והועדה התייחסה לבדיקה פסיכיאטרית וציינה, כי אין סימני דיכאון ואין סימנים לפעילות פסיכוטית, וכן כי המערערת לא נוטלת תרופות להפרעת קשב וריכוז. קיימת התייחסות אך ורק לסיכום מ"ניצן", והממצאים של הבדיקה מבית החולים רמב"ם אינם מוזכרים כלל, ולא קיימת אליהם התייחסות כלשהי. 4. המשיב בתגובתו לערעור טען, כי על המערערת לפעול בדרך של הגשת תביעה מחודשת עם אבחון עדכני, ואזי לפנות לועדה מדרג ראשון. אביה של המערערת הבהיר בעניין זה, כי פניה חדשה בסוף שנת 2013, לא תקנה לה זכאות בהתייחס לשנת הלימודים הקודמת, ועל כן המערערת אינה מסתפקת בהגשת תביעה חדשה. עוד ובנוסף נטען מטעם המערערת, כי לא חל שינוי במצבה בהתייחס לאיבחון משנת 2007, וכי הועדה כלל לא ביקשה מהמערערת להמציא איבחון עדכני, והמערערת מוכנה להיבדק מחדש. דיון והכרעה: 5. בעניינה של המערערת הטוענת ללקות למידה, היה מן הראוי שישב בהרכב הועדה גם מומחה בתחום הנוירולוגיה, וזאת אף בהתאם להנחיות הפנימיות של המוסד לביטוח לאומי מתאריך 11.4.2010, המתייחסות ללקות זו כבעיה נוירולוגית בעיקרה. יתר על כן, לא ברור, מדוע הועדה התייחסה לסעיף ליקוי 34 ולא לסעיף ליקוי 29, הדן בבעיות נוירולוגיות ובהשלכות של פגיעה בעצבי המוח. עוד ובנוסף, חסרה התייחסות של הועדה לסיכום מבית החולים רמב"ם משנת 2007, אשר אין ספק שהיה לפני הועדה, שכן הוא הוזכר בפרוטוקול בפרק ו' כמסמך שעמד לפניה. בסיכום הביקור מבית החולים רמב"ם מ-18.2.07, שנעשה בהיות המערערת כבת 21, לאחר שירותה הצבאי, קיימת התייחסות לאיבחון שנעשה לגבי המערערת בעבר בשנת 1998, לרבות ממצאי בדיקתMRI משנת 1998, קיימת התייחסות לבדיקתCT מתאריך 30.1.2007, המראה ציסטה ארכנואידית, תוך שמצוין, כי אין הבדל בהשוואה לסריקה קודמת משנת 2002. באותו סיכום ביקור מבי"ח רמב"ם משנת 2007, קיימת בדיקה עדכנית, אשר בה אף צוין, כי תוצאות האיבחון מהוות אומדן תקף של יכולותיה הנוכחיות של המערערת. קיים פירוט של המבחנים שהועברו, של ממצאי המבחנים, של התייחסות לבעיות בתחומי השפה, בתחום עיבוד חומר לא מילולי, בתחום פתרון הבעיות ובתחום הרגשי. בסיכום אותו ביקור מבית החולים רמב"ם נכתב: "ממצאי האיבחון הנוירופסיכולוגי הנוכחי מצביעים על תפקוד קוגנטיבי בלתי אחיד הנע מרמה ממוצעת נמוכה עד רמה ירודה ...". אי ההתייחסות לממצאי הבדיקה בבית החולים רמב"ם משנת 2007, כמו גם אי הבדיקה של המערערת בתחום הנוירולוגי, באשר ללקות הלמידה, מהוות פגם משפטי בהחלטת הועדה. 6. אשר על כן, יוחזר עניינה של המערערת לועדה הרפואית לעררים, תוך שינוי ההרכב כך שלפחות אחד מבין חברי הועדה יהיה מומחה בתחום הנוירולוגי. הועדה תבדוק את המערערת באשר ללקות הלמידה גם בתחום הנוירולוגי ותתייחס לסיכום הביקור מבית החולים רמב"ם משנת 2007. ככל שהועדה תהא סבורה, כי מצבה של המערערת עשוי היה להשתנות בין השנים 2007 ל-2013, עליה להבהיר זאת מפורשות, וכן להבהיר, האם ניתן להגיע למסקנה באשר לאחוזי הנכות של המערערת על סמך סיכום הביקור משנת 2007, ועל סמך בדיקת הועדה, או שיש צורך בביצוע בדיקות נוספות, וככל שיש צורך בהן, איזה בדיקות נוספות צריכה המערערת לבצע בטרם קבלת ההחלטה הסופית של הועדה. 7. על המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.רפואהנכותנכות רפואיתסעיפי ליקוי