פינוי לבית החולים לאחר תאונת דרכים ממקום התאונה - שבר בעצם הבריח השמאלית

ממקום התאונה פונה לבית החולים, שם אובחנו בין היתר שפשופים בראש משמאל ושבר בעצם הבריח השמאלית. התובע אושפז במחלקה הנוירולוגית ושוחרר לביתו ביום 8.3.07 עם מתלה ליד שמאל.

לאחר שחרורו המשיך התובע טיפול ומעקב במסגרת קופת חולים, ובמהלכם אובחנו גם שבר דחיסה בחוליה 3L וממצאים נוספים בעמוד השדרה המותני.

4. ד"ר אריאל אורן, מומחה לכירורגיה אורטופדית, אשר מונה כמומחה לבדיקת התובע, סיכם את ממצאיו בחוות דעתו כדלקמן:

עמוד שדרה מותני – לתובע נגרם שבר דחיסה בחוליה מותנית L3 אשר עברה דחיסה עם היוותרות קיפוזיס ניכרת, FUSION מתני בחוליות L2-L5 והיצרות של התעלה הסיפנלית. קיימת הדגמה של השבר והתפתחות של איחוי עמוד שדרה מתני במהלך ריפוי השבר. קיים עיוות של עמוד שדרה מתני קליני לקיפוזיס ניכר והגבלה קשה בתנועתיות עמוד שדרה מתני. היצרות התעלה הספינלית לאחר השבר משמעותית ויכולה להסביר את הקושי בהליכה ממושכת.
אשר לעבר, קיימת עדות רישומית חד פעמית לתחלואה קודמת בשנת 2005.

כתף שמאל – בבדיקה נמצאה הגבלה קלה בתנועות הכתף וסימנים קלינים המתאימים לקרע בעובי מלא של הסופראספינטוס בכתף שמאל. שכיחות קרע ניווני סימפטומטי בגילו של התובע יכולה להגיע לשיעור של 80% ודרגת הקרע אף חמורה יותר בכתף ימין אשר לא נפגעה בתאונה ושם התפתחו שינויים ניווניים עקב הקרע. בנוסף, קיימת תחלואה קודמת הכוללת בין היתר ממצאים של הגבלה משמעותית וקרע בגיד שעל פי הרישומים לא הוטבו על ידי טיפולים תרופתיים ופיזיותרפיה.
על כן, קבע המומחה כי התחלואה הקיימת בכתף מקורה בתהליך ניווני קודם לתאונה וללא קשר אליה.

עצם בריח שמאל – השבר שנגרם בעצם בריח שמאל התחבר בקיצור של יותר מ-2 ס"מ, כפי שעולה מהמדידה הקלינית והרנטגנית. קיצור כזה יכול לפגוע בעיקר בפעילות חוזרת של שריר חגורת הכתף ומתבטא בעיקר בירידה בסיבולת. לדעת המומחה, קשה לקבוע מהו הביטוי הקליני של הקיצור לאור הקרע המשמעותי בכתף אך מאחר והוא בעל פוטנציאל להפרעה תפקודית בכתף בריאה יש לקבוע בגינו נכות.

לאור ממצאיו קבע ד"ר אורן כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות כדלקמן:
נכות בשיעור של 30% לפי סעיף ליקוי 37(7)ג לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי), בגין מגבלות התנועה בעמוד השדרה המותני.
ונכות בשיעור של 5% לפי סעיף 39(2) (מותאם) לתקנות בגין הפגיעה בעצם הבריח.

עוד קבע המומחה כי לתובע נכויות שאינן קשורות לתאונה:
נכות בשיעור של 20% לפי סעיף 42(ד)(2) בכתף ימין,
ונכות בשיעור של 10% לפי סעיף 42(ד)(1) בכתף שמאל.

ד"ר אורן נחקר על חוות דעתו.

5. הנתבעת טוענת כי אין לקבל את קביעות המומחה באשר לנכותו של התובע בעקבות התאונה, וכי יש לקבוע נכות בשיעור נמוך מזה שקבע המומחה. לטענתה, זו המסקנה המתבקשת מחקירת המומחה ומהסרט שהוצג בפניו בו נראה התובע מתפקד ללא קושי או מוגבלות משמעותית בתנועותיו. עוד טוענת הנתבעת כי יש לדחות את קביעת המומחה לפיה יש לשייך את מלוא הנכות בעמוד השדרה המתני לתאונה, וזאת נוכח תחלואה קודמת שנמצאה אצל התובע בעמוד השדרה.

6. אתחיל מטענת הנתבעת לפיה יש לחלק את הנכות באופן שרק חלק ממנה יוכר כתוצאת התאונה. לטענת הנתבעת, המומחה אישר כי נמצאו אצל התובע שינויים ניווניים משמעותיים בעמוד השדרה וממצאים נוספים שאינם תוצאת התאונה.

אכן, לתובע שינויים ניווניים בעמוד השדרה ובנוסף אובחן אצלו תהליך של חיבור גרמי של עצם בין החוליות בעמוד השדרה המותני (FUSION) על רקע ניווני. עם זאת, שוכנעתי מעדות המומחה אשר הסביר את קביעותיו ואת שיעור הנכות שקבע לתובע כתוצאת התאונה ואשר לא ראה לשנות מקביעותיו. בין היתר הסביר ד"ר אורן כי השבר שנגרם בחוליות בעקבות התאונה גרם להגדלת אותו חיבור גרמי שבין החוליות (FUSION) ולעלייתו בעוד גובה או אפילו שניים. עוד הסביר כי על אף השינויים הניווניים שהיו קיימים בעמוד השדרה עוד קודם לתאונה, לא נמצאה תחלואה סימפטומתית לפני התאונה ואף שהתובע נבדק בעברו גם על ידי מומחים אורתופדים לא נמצאו תלונות המצביעות על תחלואה כזו.
במקרה דנן, הסביר המומחה, לתובע נגרם שבר עם תזוזה ניכרת, בעקבותיו התפתחו גם שינויים ארתרוטיים סביב השבר; בנוסף, נמצאו מגבלות תנועה קשות באיזור של השבר; וכן השפעה של השבר על ה-FUSION שיצרה יחידת תנועה נוספת שבה יש עיוות של עמוד השדרה עקב כך (קיפוזיס), ויש בה הגבלה נוספת בתנועות (עמ' 16-17 לפרוטוקול).

ד"ר אורן הסביר כי סעיף ליקוי 37(8)ג לתקנות הביטוח הלאומי מעניק 20% במקרה של שבר של גוף החוליה שהתרפא עם תזוזה ניכרת ושינויים ארטרוטיים אבל בלי הגבלות התנועה של עמוד השדרה בקרבת אותה חוליה. במקרה דנן, נוסף על השבר עם תזוזה ניכרת ושינויים שהתפתחו סביבו נגרמו אצל התובע גם הגבלות קשות בתנועת עמוד השדרה באיזור השבר, והכול תוצאת השבר והשפעתו על עמוד השדרה לרבות על גובה ה-FUSION והשלכותיו. לפיכך ראה לקבוע לתובע נכות בשיעור 30% לפי סעיף ליקוי 37(7)ג המשקף את מכלול הממצאים ואת מגבלות התנועה הקשות שנגרמו בעקבות השבר ובסביבתו.

כפי שציינתי, ד"ר אורן הסביר את ממצאיו ואת מסקנותיו באופן ברור והגיוני. בנוסף, לפי עדותו שלא נסתרה מתיישבים ממצאיו עם הממצאים שנמצאו בבדיקות הדמיה, ועם התיעוד הרפואי, זה שקדם לתאונה וזה שאחריה. עדותו היתה משכנעת וראיתי לאמץ את חוות דעתו ואת מסקנותיו במלואן.

נכותו הרפואית של התובע היא אפוא, כפי שקבע המומחה, בשיעור של 30% בגין השבר ומגבלות התנועה הקשות בעמוד השדרה המותני, ונכות בשיעור של 5% בגין הפגיעה בעצם הבריח.

תפקוד התובע

7. כאמור, הנתבעת הציגה בבית המשפט ובפני המומחה סרט המתעד יום בחיי התובע. בסרט נראה התובע יוצא מביתו, צועד לתחנת אוטובוס, נוסע באוטובוס מביתו ביפו לסופר-מרקט בבת-ים, עורך קניות, ושב לביתו.

לטענת הנתבעת, הסרט, המתעד "יום טיפוסי בחייו של התובע", מעלה כי התובע מתפקד באופן עצמאי ללא צורך בתמיכה כלשהי, וכי הוא מבצע את כל הפעולות שתוארו "ללא קושי או מאמץ כלשהו" (ר' סיכומי הנתבעת).

עוד טוענת הנתבעת כי הממצאים שעולים מהסרט מצטרפים לרושם שהתקבל מעדות התובע, רושם של עדות מגמתית ובלתי מהימנה, בה ניסה להאדיר ולהעצים את נזקיו בעקבות התאונה ולהסתיר או למעט מתחלואה קודמת, באופן שאינו תואם את המציאות בה מתפקד התובע ללא מגבלות ביחס לגילו.

8. איני מקבלת את טענת הנתבעת.

אשר לעדות התובע, אכן זו לא היתה נקייה מפגמים, אך התרשמתי שהמקור לחלקם לפחות נעוץ בגילו של התובע ובאישיותו. לא התרשמתי מעדות מגמתית מתוכננת ומוסדרת. כך למשל התובע עצמו סיפר על סדר יומו, על כך שהוא עושה תרגילים כל בוקר או כל לילה, ועל התעמלות שהוא עושה במתקני הכושר לילדים שבגן הסמוך לביתו (עמ' 9). הוא גם אישר מיידית בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעים כי הוא עורך קניות בסופר, כי לפעמים נעזר במקל הליכה ולעתים לא, וכי הוא עושה שימוש בתחבורה ציבורית (עמ' 10).

אף שנמצאה בעדות התובע הפרזה מסוימת בתיאור מצבו בעקבות התאונה ואידיאליזציה של מצבו עובר לה וללא קשר אליה, שוכנעתי כי גרעין עדותו אמת. אין בליבי ספק כי עקב נכותו בעקבות התאונה, סובל התובע ומוגבל בתפקודו במידה לא מבוטלת. העובדה כי הוא הולך, גם ללא מקל, נוסע בתחבורה ציבורית, מבצע קניות בסופר-מרקט, אינה מפריכה את טענתו באשר לכאביו, למגבלותיו ולקשייו בביצוע פעולות אלה. בנקודה זו אציין כי לא ברורה לי טענתה של הנתבעת כי הסרט מוכיח כי התובע מצבע פעולות אלה "ללא קושי או מאמץ". התובע מבצע אמנם את הפעולות שמתוארות אך מאין לנתבעת הביטחון כי הוא מבצען ללא כל קושי או מאמץ?

גם ד"ר אורן ציין בעדותו כי תלונותיו של התובע בפניו תואמות את הממצאים שמצא בבדיקתו ושנמצאו בבדיקות העזר (עמ' 21). הוא אישר כי תלונות התובע על כאבי גב תחתון, על כאבים בלילה שמעירים אותו משינה, על קושי בקימה משכיבה בשל הכאבים בגב ועל כך שהוא נאלץ לנוח לאחר הליכה רצופה של 10 דקות בשל כאבים (עמ' 3 לחוות הדעת) - מתיישבות עם ממצאיו. ד"ר אורן הסביר גם שהזיווּת של השבר והבליטה שלו לתוך תעלת השדרה גורמים להיצרות בתעלה שמתבטאת בכאבים ברגליים בהליכה ממושכת (עמ' 21); וכן ציין שהיה מעודד את התובע לבצע כל פעילות גופנית שהוא יכול לבצע, דווקא במצבו.

9. אשר לסרטון נ/1. לאחר שהוצג בפני המומחה העיר ד"ר אורן, את שניתן לראות גם בסרט, כי התובע נראה מתכופף ותוך כדי כך מכופף את פרק הירך ומכופף את הברך (עמ' 13). תנועה זו של כיפוף פרק הירך והברך מחליפה למעשה את תנועת כיפוף הגב שהתובע מוגבל בביצועה.

ד"ר אורן ציין כי לא ניתן לראות בסרט את התובע מתכופף עם רגליים ישרות וכי לא ראה בסרט משהו שאינו מתיישב עם ממצאיו שלו בבדיקת התובע (עמ' 19).

גם אני לא מצאתי כי יש בסרטון כדי לסתור את ממצאי המומחה או את תלונות התובע. כפי שכבר ציינתי, לתובע מגבלת תנועה קשה בעמוד השדרה המותני, אך הוא אינו חסר יכולת תנועה. הפעולות שהוא נראה מבצע בסרטון נ/1 אינן סותרות או מפריכות את ממצאי המומחה כמו גם את תלונות התובע כי הוא מוגבל בתפקודו וכי הוא סובל מכאבים במיוחד לאחר מאמץ.

10. נראה כי התובע עושה כל מאמץ לנהל חיי שגרה, ומקפיד גם להתעמל בדרך זו או אחרת כדי להקל על מצבו. אין בכך כדי להפריך או לסתור את טענותיו בדבר קשייו ומגבלותיו. מאידך, יש בעובדות אלה על מאמציו לתפקד על אף מצבו ונכותו כדי לתמוך בעדותו על תפקודו, חיותו וחיוניותו לפני התאונה על אף גילו [כך למשל העיד כי עד לתאונה נהג לרכוב על אופניים והיה "כמו טייגר" כלשונו (עמ' 9)].

11. לסיכום, שוכנעתי כי נכותו של התובע משמעותית. הוא סובל ממגבלת תנועה קשה בעמוד השדרה, מכאבי גב קשים, ומכאבים לאחר מאמץ. אין ספק בעיני שלכל אלה השפעה לא מבוטלת על יכולת התפקוד היומיומי שלו.

לאור ממצאיי, אעבור לדון בפיצוי התובע על נזקיו בהתאם לראשי הנזק שתבע בסיכומיו.

עזרת הזולת

עזרה בעבר

12. ד"ר אורן קבע בחוות דעתו כי התובע היה מוגבל באופן מלא ונכה בשיעור של 100% לתקופה של 3 חודשים ממועד התאונה. בגין אותה תקופה אושרה לתובע עזרה מהמוסד לביטוח לאומי בהיקף של כשעה וחצי ביום, שמומנה על ידי המוסד לביטוח לאומי. התובע העיד כי היה מוגבל ביותר במשך תקופה של 6 חודשים וכי במשך 6 חודשים נעזר בקביים (עמ' 9).

התובע סבל משבר קשה בחוליות עמוד השדרה ומשבר נוסף בעצם הבריח. נוכח הפגיעה ובהתחשב גם בגילו, סביר בעיני שהיה מוגבל מאד, גם אם במידה פחותה מ-100%, גם בתום 3 החודשים הראשונים ובמשך כשלושה חודשים נוספים. אני מקבלת את הטענה כי נזקק במשך 6 חודשים לעזרה וסיעוד בהיקף רב יותר מזה שניתן על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכי נזקק לשם כך לעזרת רעייתו באופן שחרג מעזרה "רגילה" של בן משפחה.

על כן, ראיתי לפסוק לתובע פיצוי גלובאלי בסכום של 12,000 ₪ בערכי היום, בגין עזרת מיטיביו בתקופה זו (מובהר כי הסכום הוא מעבר לסיעוד שניתן מהמל"ל ועל כן אין לנכות את שוויו).

13. ממועד התייצבות הנכות, על אף נכותו וקשייו לא שכר התובע שירותי עזרה בשכר. בתצהירו טען כי לפני התאונה נהג לעזור בביצוע עבודות הבית וכי כעת אינו יכול לעזור ולפיכך, עד לאחרונה, עזרה לו אשתו (סע' 14-15 לתצהיר). מחקירתו עולה כי עזר באופן חלקי בעבודות הבית (הוא לא נהג לשטוף רצפות למשל. ר' עמ' 10), בין היתר בעריכת קניות שאותן הוא מבצע גם כיום (עמ' 10).
לא הוכח כי התובע נזקק בתקופה זו לעזרת בני המשפחה באופן שחרג מעזרה שגרתית, על כן לא ראיתי לפסוק לו פיצוי בגין התקופה שממועד התייצבות הנכות.


עזרת הזולת בעתיד

14. כאמור, אין לי ספק שנכותו של התובע משמעותית ופוגעת בתפקודו היומיומי. סביר גם שעם השנים ונוכח גילו הוא יזדקק גם לסיעוד אישי בהיקף כזה או אחר כשלתאונה ולנכותו בעקבותיה תרומה נכבדה לכך.

בנוסף, מהראיות עולה כי בתקופה האחרונה חלה הרעה במצבה הרפואי של רעייתו (ר' סיכום מחלה שצורף לסיכומי התובע ועדות התובע בעמ' 12 לפרוטוקול), ונראה כי הוא לא יוכל עוד להיעזר בה כבעבר, לא לעזרה אישית ולא לביצוע עבודות הבית ואחזקתו, עבודות שבעבר היה שותף לביצוען.

על כן, יש לפצות את התובע על הצורך בעזרת הזולת בעתיד, לרבות עזרה בביצוע עבודות הבית ואחזקתו.

עם זאת, בפסיקת הפיצוי לא ניתן להתעלם מגילו המתקדם של התובע, ממצבו ללא קשר לתאונה ומנכותו הנוספת שאינה קשורה לתאונה ואף היא משמעותית (נכות בשיעור של 20% בכתף ימין ונכות בשיעור של 10% בגין כתף שמאל).

15. לאחר ששקלתי ושקללתי את כל האמור, ובהתחשב בתוחלת חייו של התובע בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בעניין זה אעיר כי לא הוכח שיש הצדקה לסטות מנתונים אלה), ראיתי לפסוק לתובע פיצוי בסכום גלובאלי של 75,000 ₪ בראש נזק זה.

הוצאות רפואיות ונסיעות

16. התובע טוען כי נגרמו לו הוצאות רפואיות. בנוסף טוען הוא כי נגרמו לו הוצאות נסיעה מוגברות שכן עובר לתאונה נהג לרכוב על אופניים ואילו לאחריה נאלץ לעשות שימוש בתחבורה ציבורית וגם רכש קלנועית משומשת בסכום של 2,500 ₪.

במסגרת מוצגיו הגיש התובע קבלה על סכום של 336 ₪ מ"דנאל" (לדבריו בגין שכירת קביים), קבלות על תשלומים עבור ביקורי רופאים או השתתפות בהם, קבלות על תרופות שנראה כי חלקן לפחות הוא עבור משככי כאבים שניתן לקשור לכאבי הגב, וקבלות עבור נסיעות במוניות. סיכומן של קבלות אלה מסתכם באלפי שקלים בודדים.

17. נוכח מצבו ונכותו, סביר בעיני שלתובע נגרמו הוצאות רפואיות וכן הוצאות נסיעה מוגברות במידת מה. סביר גם שלא כל הוצאותיו מגובות בקבלות וכי לא כל הקבלות נשתמרו בידיו. בנוסף סביר שיזדקק להוצאות מסוג זה גם בעתיד, במיוחד למשככי כאבים (המומחה אישר כי התובע סובל מכאבי גב חזקים), ולהקלה בדרך התניידותו.

לאור האמור, ראיתי לפסוק לתובע פיצוי בסכום גלובאלי של 8,000 ₪ בערכי יום פסק הדין, בגין הוצאותיו מכול סוג, בעבר ולעתיד.

נזק לא ממוני

18. לתובע נכות בשיעור 33.5% כתוצאה מהתאונה.

הצדדים חלוקים באשר למספר ימי האשפוז כתוצאה התאונה. בעקבות התאונה אושפז התובע בבית החולים וולפסון ושוחרר ביום 8.3.07 לאחר 5 ימי אשפוז. ביום 8.4.07 אושפז התובע במחלקה הפנימית למשך 5 ימים נוספים. לטענת הנתבעת האשפוז השני אינו קשור לתאונה. התובע אושפז בעקבות פקקת ורידית ביד שמאל והמומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי לתובע תחלואה קודמת ביד זו.
הצדדים לא חקרו את ד"ר אורן על האשפוז. עם זאת, בסיכום האשפוז (צורף למוצגי התובע) צוין תחת הכותרת 'מחלה נוכחית': "חולה אושפז ב- 3/07 בנוירולוגיה בשל טראומה ביד שמאל וע"ש גבי. מאז מוגבל בתפקודו חלקית. מזה יומיים נפיחות וכאבים ביד שמאל. פנה למיון, בוצע דופלקס ונצפה פקקת וורדית ביד שמאל". ב'מהלך ודיון' צוין: "לציין שמדובר בארוע ראשון לאחר טראומה, ולכן בשלב זה לא נדרש ברור אתיולוגי נוסף". מהאמור בסכום האשפוז עולה אפוא כי קיים קשר בין האשפוז לתאונה. גם ד"ר אורן ציין את פרטי האשפוז בפרק 'פרטי המקרה' בחוות דעתו ללא הסתייגות. בנסיבות אלה, ניתן לקשור ברמת הסתברות מספקת גם את האשפוז השני לתאונה.

על כן, ועל פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976, אני פוסקת לתובע פיצוי בסכום של 42,717 ₪ על הנזק הלא ממוני שנגרם לו. הסכום בערכי היום וכולל ריבית.

הפסדים בחנות

19. בסיכומיו מבקש התובע לפסוק לו פיצוי גלובאלי בגין הפסדים שנגרמו לו לטענתו בעסק שניהל, חנות נעליים. לטענתו, הוא ניהל חנות נעליים משך שנים רבות ובעקבות התאונה נאלץ להפסיק את פעילותה. אמנם, היא לא הניבה רווחים עוד שנים קודם לתאונה אך הכנסותיה כיסו את הוצאות החזקתה. לאחר התאונה צמצם מאד את פעילותו, הכנסותיו קטנו ולא עלה בידו לכסות מהן את הוצאות החנות אותן המשיך לשלם.

הטענה להפסד הכנסה או להפסדים בחנות לא נטענה כלל בכתב התביעה. בכתב התביעה נטען כי התובע פנסיונר ולא נתבע פיצוי כלשהו בגין הפסדי שכר או הכנסות מכול סוג. לראשונה הועלתה הטענה בתצהיר עדותו הראשית של התובע. הנתבעת התנגדה לשינוי חזית (ר' עמ' 5 לפרוטוקול).
אני מקבלת את התנגדות הנתבעת. הטענה בדבר הפסדי הכנסה היא בגדר שינוי חזית מכתב התביעה, ואף עומדת בסתירה לאמור בכתב התביעה. למעלה מן הצורך אוסיף שהתובע גם לא הוכיח כי נגרמו לו הפסדים כנטען, ולא הוכיח את שיעורם כמו גם את הקשר לתאונה.
נראה כי גם התובע עצמו זנח את תביעתו זו, שכן הוא לא חזר על הדרישה לפיצוי בפרק סיכום הפיצויים בסיכומיו.

על כן, איני פוסקת לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה.

סוף דבר

20. התביעה מתקבלת ואני פוסקת לתובע פיצויים כדלקמן:
עזרת הזולת בעבר - 12,000 ₪.
עזרת הזולת בעתיד - 75,000 ₪.
הוצאות - 8,000 ₪.
נזק לא ממוני - 42,717 ₪.
סך הכול - 137,717 ש"ח.

21. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בסכום של 137,717 ₪. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.34% מסכום הפיצויים שפסקתי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב לבית חולים

  2. התאבדות של חולה

  3. פריקת כתף בבית חולים

  4. תוספת תמריץ בית חולים

  5. הקמת חטיבות בבתי החולים

  6. תביעה נגד בית חולים העמק

  7. תביעה נגד בית חולים מקאסד

  8. שמירה על חולה בבית חולים

  9. העברת אח לבית חולים אחר

  10. תביעה נגד בית חולים הדסה

  11. לידה בבית חולים ללא פגיה

  12. תביעה נגד בית חולים סורוקה

  13. תביעה נגד בית חולים הלל יפה

  14. תביעה נגד בית חולים אסף הרופא

  15. טיפול רפואי רשלני בבית חולים

  16. תביעה נגד בית החולים הממשלתי בחברון

  17. תוספת שכר לעובדי בתי חולים ממשלתיים

  18. הפעלת מרפאה פרטית ע''י רופא בבית חולים

  19. תוספות שכר לעובדי מינהל ומשק בתי חולים ציבורי

  20. פינוי לבית החולים לאחר תאונת דרכים - שבר בעצם הבריח השמאלית

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון