פגיעה בתאונת דרכים מרכב חולף ביציאה מהבית לכביש

נפגע לטענתו בתאונת דרכים כהולך רגל עת יצא מביתו בכפר קאסם לכביש, ורכב חולף, שלא הבחין בו העיפו באוויר.
לאחר שהנתבעים הסכימו להכיר באחריות לתאונה, הגם שזו הוכחשה בכתב הגנה, נותר היקף הנזק במחלוקת.

הפגיעה / הנכות הרפואית

2. התובע פונה ע"י הנתבע 1 למרכז רפואי בכפר ומשם הובהל ע"י אמבולנס לביה"ח בלינסון. עפ"י תעודת חדר מיון אובחן כסובל משבר פתוח של הרדיוס והאולנה מימין. עקב כך עבר התובע ניתוח שבמהלכו בוצע קיבוע השברים ע"י פלטות וברגים והיד קובעה בגבס. בשל חוסר חיבור השבר באולנה נותח התובע בשנית ביום 22.1.08, שאז בוצעה השתלת עצם וקיבוע מחודש עם פלטה וברגים.

3. מומחה ביהמ"ש, ד"ר ינאי, שבדק את התובע קבע בחוות דעתו כדלקמן:

"המצב הסתיים בחיבור השברים שקובעו ובתנועה מלאה, אך עם שינוי במבנה הפרק הרדיו-אולנרי המרוחק מימין עם ביטוי קליני ורנטגני.
כ"כ בצלקות רגישות. לתלונותיו בנושא התחושתי והעצבי אין תימוכין לא בבדיקה הקלינית ולא ב-EMG.
בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי מגיע לנ"ל:
5 אחוז נכות לפי סעיף 35 (1) א-ב – עבור הפגיעה בשלד.
5 אחוז נכות לפי סעיף 75 (1) א-ב – עבור הצלקות."
בחוות דעתו המשלימה קבע המומחה גם נכויות זמניות כדלקמן:

"מיום הפגיעה ב-14.5.07 – 100 אחוז נכות לצרכי עבודה למשך חודשיים.
מה-14.7.07 ועד למועד הניתוח השני ב-22.1.08 – 50 אחוז נכות לצרכי עבודה.
מיום הניתוח השני ב-22.1.08 למשך חודשיים – 100 אחוז נכות לצרכי עבודה.
מה-22.3.08 למשך חודש – 50 אחוז נכות לצרכי עבודה.
החל מה-22.4.08 – נכות צמיתה בהתאם למומלץ בחוות דעתי מה-18.4.10."

4. בתשובות הבהרה לשאלות ב"כ התובע, הסביר המומחה קביעתו להעדר הצורך במינוי מומחה נוסף לאחר שהתובע נבדק ע"י רופא נוירולוג ורופא א.א.ג ולא נמצאה פגיעה הקשורה לתאונה.

5. המומחה זומן לחקירה על חוות דעתו באשר התובע חלק על ממצאיו והסביר כי הואיל ועצם אחת ביד לא התחברה כמצופה ובאופן מיטבי, נערך ניתוח נוסף שחייב השתלת עצם. לאחר הניתוח, ותקופת הנכויות הזמניות בהן לא יכול היה התובע לעבוד באופן מלא, יכול היה לשוב לעבודה.

6. אין חולק, כי המומחה קבע נכות בגין הצלקות שנותרו בידו של התובע.
בחקירתו התבקש המומחה להבהיר טיבן של הצלקות והאם חלקן נופלות להגדרת "צלקת מכערת". המומחה תיאר את הצלקות והסכים כי אין המדובר בצלקות קטנות של מה בכך, ושלוש מהן אף רגישות.
בנוגע למהותן השיב (בעמ' 10 ש' 22):

"זה ניתן לשיקול של מומחה. כיוון שיש לי ניסיון של צלקות כמומחה לכירורגיה פלסטית, המידה של הכיעור נקבעה בסופו של דבר, ואני צריך לתת מספר מסוים. אני לא יכול לא לקבוע מספר. והמספר שקבעתי הוא זה שמופיע בחווה"ד."

עוד הסביר המומחה כי בבדיקתו נוכח בצלקת הניתוחית הנראית לעין, אולם אין הדבר מלמד כי אינה אסתטית, זאת בשונה ממצב שבו הצלקת מעוותת את האיבר כמו במקרה של צלקות שנגרמות מכוויה.
המומחה תיאר גם את מצב המרפק, במקום שממנו ניטל השתל ומצאו תקין, עפ"י צילום שערך. עם זאת הודה כי "רואים שיש הצטברות של סידן באותו אזור" (עמ' 13 לפר'), וכי גם ההסתיידות שמצא אין לה משמעות קלינית. הוא לא מצא בכך או במגבלות האובייקטיביות של התובע משום עוגן לתלונותיו בנוגע לחולשה בידו בהרמת משקולות.
לפיכך סיכם את מגבלותיו כך (בעמ' 14 ש' 4):

"לא הייתי ממליץ לו על הגבלה כלשהי. השברים נרפאו יפה. היום יש לו עצמות חזקות כמו שיש לו ביד השניה. יש לו כאב, הסיבה העיקרית שנתתי לו את אחוזי הנכות כלשהם, זה כיוון שיש לו כאב בתנועה, וכיוון שיש שינוי קל במבנה הפרק הרדיו-אולנרי המרוחק ביד שנפגעה, והוא מתלונן על כאב שמתאים לפעולה של הפרק הזה, נתתי לו אחוזי נכות על זה. לא בגלל שהעצם לא בסדר."

המומחה הודה כי לאחר הניתוח השני נמצא קיצור קל של עצם האולנה, אולם לדבריו (בעמ' 15 ש' 7-17):

"ת: אני לא מקבל שזה כתוצאה מהניתוח דווקא. אך כתוצאה מכל הטראומה, והטיפול, והניתוחים שעבר, וכל התהליך, בסופו של דבר המצב הסתיים בקיצור קל.
ש: אז זה מביא לעיוות מסוים קל של יד ימין לעומת יד שמאל, נכון?
ת: לא, לא עיוות של היד.
ש: עיוות של העצם?
ת: לא, זה עיוות במבנה של הפרק הרדיו-אולנרי המרוחק. יש שני פרקים רדיו-אולנרי, באזור ששני הזרועות הארוכות של האמה מתחברות בחיבור פרקי, אחד זה הרדיו-אולנרי המקורב שהוא במרפק, והשני הוא הרדיו-אולנרי המרוחק שהוא בשורש היד.
ש: יש גם שינוי במבנה הפרק עצמו, נכון?
ת: בוודאי.
ש: יש לנו גם שינוי במבנה הפרק?
ת: כן."

7. המומחה התבקש להתייחס לתלונות התובע כמו לעניין כאבים בשינויי מזג אוויר, ואישר כי התובע התלונן על תחושת כאב בשינויי מזג אוויר, אולם לדבריו תחושות אלו הן סובייקטיביות ומשתנות ממטופל למטופל.

8. ב"כ התובע הגיש מיד עם תום ההוכחות בקשה לפסול את המומחה ולהחליפו באחר, בהתבסס על כמה טעמים:
ראשית, אי מסירת הודעה על קשרי עבודה עם מי מהצדדים בעוד שהתברר אחרת כי פעל מול ב"כ הנתבעת.
שנית, העדר סבירות בקביעות חווה"ד.
בהחלטתי מיום 7.2.13 נדחתה הבקשה בהעדר עילה של ממש לשקול פסילת המומחה.

ב"כ התובע בסיכומיו הסתפק בהפניה לטיעוניו הקודמים ובהודעה על שמירת טענותיו במסגרת הבקשה להחלפת המומחה ולא יסף. ב"כ הנתבעים גם כן נשען על תגובה קודמת והוסיף כי טענות ב"כ התובע באשר לטיבו של המומחה וקביעתו הן טענות סרק.

9. אין לי אלא להפנות לעיקרי החלטתי הנ"ל ולהדגיש, כי אין המקרה שבפני מקים חריג המצדיק פסילת חוות דעת המומחה. גם לגופה של חוות דעתו ולאחר עדותו של המומחה בפני מצאתי את קביעותיו של ד"ר ינאי סבירות, תשובותיו מלאות ומפורטות ובהגינותו לא בחר להתעלם מתלונות התובע והשלכתן. על כן, אני מאמצת את קביעות המומחה במלואן.

השפעת הנכות על הגריעה בתפקודיות

10. לטענת ב"כ התובע לאור הניתוחים שעבר התובע, והנכות על מגבלותיה, יש לקבוע את נכותו התפקודית של התובע לפחות בשיעור של 15%.
מנגד, טען ב"כ הנתבעת, כי התפקודיות נלמדת מחוו"ד המומחה וממצאיה, ועל פיהן אין לתובע מגבלות בתנועות, והנכות ניתנה לו בעיקר בשל ביטוי רנטגני, ותימוכין לכך נמצא גם בחוו"ד המומחה ובחקירתו.

11. ביהמ"ש העליון נדרש לאפיונה של הנכות התפקודית ומידת גריעת כושרו של הנפגע והסביר בע"א 4716/07 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (13.7.09) (פסקה יג'):

"עניינה "מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. התפתחות זו באה לבטא את תרגום הנכות הרפואית לנכות אשר באה לבטא את מידת הפגיעה בתפקודו של הנפגע" (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792, 799 ..... כפי שמציין המחבר י' אנגלרד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מה' 3 (תשס"ה) 485), "הנכות התפקודית נקבעת על פי שיקול הדעת של בית המשפט, לאור כישוריו וסגולותיו האישיים של הנפגע על רקע עיסוקו... עם זאת, דרגת הנכות הרפואית היא יסוד חשוב בהערכת הנכות התפקודית...", ובהיעדר נתונים אחרים משמשת היא כאמת מידה. עוד משכבר הימים, בע"א 132/65 מיררו נ' לנגברג, פ"ד יט(3) 282, 284 ציין השופט - כתארו אז - ח' כהן, "שבהעדר ראיות אחרות לענין זה להנחת דעתו של בית המשפט משמשים אחוזי הנכות שנקבעו על-ידי הרופאים כאמת מבחן סבירה הצודקת למידת אבדן כושר העבודה"; ובע"א 4946/06 צל דוד נ' אליהו (לא פורסם) נאמר מפי המשנה לנשיאה ריבלין, כי "בהיעדר ראיות אחרות עשויה הנכות הרפואית ללמד על שיעור הפגיעה התפקודית של הנפגע, אולם יש לבחון תמיד את מידת 'התפקודיות' של הנכויות הרפואיות ואת המאפיינים הספציפיים של המקרה ושל הנפגע...".

12. ב"כ התובע ניסה להדגיש את השפעתן של צלקות התובע, וקרא לביהמ"ש לעשות שימוש במראה עיניו כדי להפריך את הביטוי הנמוך שניתן להם ע"י מומחה ביהמ"ש. מחוו"ד המומחה וחקירתו ניתן לטעמי להשתכנע כי הנכות התפקודית של התובע הולמת את שיעור הנכות הרפואית, אולם יש לייחס היבט תפקודי מסוים גם לצלקות התובע.

הפסד השתכרות

13. התובע העיד כי עבד בעבודות מזדמנות כפועל בניין ושיפוצים עד לאירוע ירי שקרה בשנת 06' טרם התאונה. בתצהירו פירט מעבידים ומקומות עבודה שונים מאז אפריל 02' ועד חודש יולי 04'. לדבריו, לאחר תקרית הירי בשנת 06' ניסה להשתקם והאמין כי היה מצליח לולא התאונה שהתרחשה בחודש מאי 07'. מאז התאונה אינו עובד ואינו משתכר אלא חי מקצבת המל"ל. עפ"י החלטת ועדת המל"ל נקבע אי כושרו בשיעור של 65%.
לטענת ב"כ התובע, הנתבעים לא עשו מאמץ קל להפריך את גרסת התובע. מנגד ביקש ב"כ הנתבעים לשכנע כי התובע אינו אדם נורמטיבי שעבד עובר לתאונה אלא בחודש פבר' 06', היה מעורב בפציעת ירי במהלך סכסוך עבריינים והשלכת תאונה זו הייתה משמעותית עד כי היה עובר לתאונה באי כושר מוחלט. עוד עלה כי הוא נדון לעבודות שירות ושהה אף בכלא.

14. התובע פירט בעדותו, כי פגיעתו באירוע ירי בשנת 06' אירעה עת שיצא מתפילה במסגד. לדבריו, לא היה לו קשר לפלילים או לריב החמולות. עם זאת הודה, כי הורשע בהיותו קטין ונדון לביצוע עבודות שירות. מאז הספיק להתחתן, להיפך לאב ל-5 ילדים, ואף לבצע עבודות מזדמנות כעצמאי אף עובר לתאונה. הוא אף הודה כי מזמיני העבודות מוכרים לו ואף נקב בשמם אלא שנמנע מהעדתם ע"מ לחסוך את שכרם. הסבר טוב יותר להימנעות מהעדת קרובי משפחה או אף את אשתו, לא היה לו.
לכשנשאל מדוע אינו עובד במומו הסביר (בעמ' 26 ש' 32):

"ש: ניסית לעבוד?
ת: לא ניסיתי, כי אני לא מסכן את עצמי. אסור לי גם לעבוד.
ש: מי אמר לך?
ת: אני ביטוח לאומי, אז אסור לי. גם הפרופ' אמר לי שיותר מזה אסור לי להרים. אני לא זוכר כמה ק"ג. תנועה לא במקום, זה לא טוב."

לדבריו, הוא משועמם, לא עושה דבר במהלך כל יום, מסתכל טלוויזיה, ומסתובב בבית קפה או בשכונת מגוריו.

15. אני סבורה, כי התובע לא עמד בעול ההוכחה המוטל עליו באופן מלא לגבי הפסדי ההשתכרות. כאן אציין, כי במסגרת תחשיבי הנזק ציין ב"כ התובע, כי יש להתחשב לצורך החישוב בשכר מינימום של 4,000 ₪ לחודש, ואילו בסיכומיו ערך את התחשיב על פי שכר 7,200 ₪. הצהרותיו של התובע בנוגע להשתכרותו עובר לתאונת הירי, היו חסרות ובוודאי אינן מספיקות כדי הוכחת הפסדי שכר בעבר בהקשר לתאונה נשוא התביעה. כמו כן, הימנעותו מלהעיד עדים רלבנטיים נזקפת לחובתו. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח תחלואיו הנוספים של התובע כנשקף מקביעות המל"ל בהתייחס לנכויות ומחלותיו האחרות, ובעיקר לאחר אירוע הירי משנת 06'.
יש להוסיף לכך את קביעות מומחה ביהמ"ש כי התובע יכול היה לשוב גם לעבודה פיזית במגבלות שהוכרו לאחר תום תקופת הנכויות הזמניות. על פי התרשמותי, העדר שובו למעגל העבודה משרת את נוחותו יותר מאשר מתאים למצבו התפקודי.

בהתחשב בכל האמור, אני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעים, כי יש לערוך במקרה זה אומדן גלובאלי הנותן ביטוי לנכות התפקודית הרפואית, המגבלות שנותרו, גילו של התובע ותחלואיו הכלליים. אני סבורה כי פיצוי בסך של 55,000 ₪ יהיה למעלה מהולם בעבור הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד.

הפסדי פנסיה

16. התובע ביקש לפסוק לו 8.25% מהפסד השכר ובסך של 18,176 ₪ ואילו לטענת הנתבעים בהעדר הוכחת השתכרות יש לדחות התביעה ברכיב זה.
אני סבורה כי רמת ההוכחה של התובע אינה מאפשרת לקבוע מסקנה בדבר הפסדי פנסיה בעתיד.
הוצאות

17. בהעדר פירוט הוצאות כדבעי יש לטענת ב"כ הנתבעים לדחות את תביעת התובע בעניין, וממילא הוצאותיו, אם היו, מומנו במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
התובע אזכר בתצהירו את ההוצאות בהן נשא בגין נסיעות מחוץ לכפר וטיפולים רפואיים. אמנם הצהרה זו לא נתמכה באסמכתאות, אולם בהתחשב בניתוחים שעבר ,מהות הטיפולים לאחריהם, והוצאות חוו"ד מומחה, סבורני, כי התובע זכאי לפסיקת הוצאות נסיעה רפואיות בסך של 6,000 ₪.

כאב וסבל

18. עפ"י שיעור הנכות הרפואית המשוקללת וימי האשפוז זכאי התובע לסך של 20,300 ₪ .

ניכויים

19. הנתבעים הגישו חוו"ד אקטוארית של המומחה שי ספיר, ועל פיה שולמו לתובע סך של 747,911 ₪. לטענתה, סכום זה יש לנכות במלואו כאשר התובע לא טען כלל לניכוי חלקי של הגמלאות ולא חלק על הקשר הסיבתי. לחילופין, יש לטענתה לנכות תקבולי נכות כללית בקשר סיבתי לתאונה.

אכן על פי ההלכה ברע"א 1459/10 מל"ל נ' כלל יש יסוד לתחשיב הנתבעים בעניין חלקה היחסי של הנכות שנקבעה לתובע ובשיעור של 18%, קרי 136,392 ₪.
ב"כ התובע, שלא חלק על החישוב הנ"ל (בניגוד לטענותיו הקודמות), טען כי התובע זכאי ל-25% מהנזק שמגיע על פי חישוביו לסך של 265,496 ₪, ולכן יש לפסוק לו סך של 66,324 ₪.
ב"כ הנתבעים ערך את החישוב של 25% הנ"ל מהנזק ולטענתו ערכו מגיע לכדי 12,781 ₪ בלבד.
כפי שציינתי לעיל, נזקו של התובע מסתכם בסך של 81,300 ₪ . עפ"י סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי (שתנאיו לכאורה התקיימו עפ"י הצהרת התובע) זכאי התובע לסך של 20,325 ₪.


לסיכום

20. לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 20,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

לסכום זה יתווספו הוצאות (אגרה) וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין כביש 6

  2. עבודות יישור כביש

  3. סלילת כביש ליד הבית

  4. תאונת דרכים בכביש 431

  5. סלילת כביש ליד שטח פרטי

  6. עתירה לביטול פיזי של כביש

  7. אחראית לתחזוקת כבישים בכפר

  8. תאונת דרכים באזור בו בוצעו עבודות בכביש

  9. כשלה בבור בכביש הסמוך לביתה, נפלה ונחבלה

  10. איבוד שליטה ברכב אשר התהפך לתעלה בצד הכביש

  11. פגיעה בתאונת דרכים מרכב חולף ביציאה מהבית לכביש

  12. התנגשות ברכב שעמד בעצירה מוחלטת בשול הכביש בגלל סטיה מנתיב

  13. פגיעה במבנה בטון שהוצב באמצע הכביש וכתוצאה מכך נגרם אובדן מוחלט

  14. האם סטייה מהנתיב בשל חשש מפגיעה בילד שהתפרץ לכביש, פוטרת את נהגת הרכב מאחריות לתאונה ולנזקיה ?

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון