תביעה בגין שירותי פרסום

התובעת טוענת, כי הנתבע 2 ערב לחובה של הנתבעת 1 בגין שירותי פרסום שניתנו לה מאת התובעת שירותי הפרסום ניתנו, לפי האמור בכתב התביעה במקומונים ברמת גן ובחולון בת ים. הנתבע 2, לעומת זאת, מכחיש כל קשר של ערבות להזמנת הפרסומים נשוא כתב התביעה. עדויות הצדדים מטעם התובעת העיד מר טל בר (להלן: "בר") ומטעם הנתבע העיד הוא לבדו. באמצעות בר הוצגו המסמכים עליהם סומכת התובעת כמשקפים את ערבותו האישית של הנתבע 2 לחובותיה של הנתבעת 1. המסמכים שהוצגו כוללים: הסכם מיום 23/12/07 (נספח א'). הזמנה מיום 07/04/08 על סך 5,775 ש"ח (נספח ב'). הזמנה מיום 25/03 (אינה נושאת שנה) על סך של 4,851 ש"ח (נספח ב'1). הזמנה מיום 04/03/08 על סך של 4,274 ש"ח (נספח ב'2). הזמנה מיום 23/12/07 על סך של 65,835 ש"ח (נספח ב'3). הזמנה מיום 02/04/08 על סך 3,234 ש"ח (נספח ב'4). הזמנה ללא תאריך על סך 3,234 ש"ח (נספח ט'). הזמנה מיום 05/02/08 על סך 17,325 ש"ח (נספח ט'1). הזמנה ללא תאריך על סך 4,735 ש"ח (נספח ט'2). הזמנה מיום 25/03 (אינה נושאת שנה) על סך 7,507 ש"ח (נספח ט'3). בשולי נספח א', מצויה חתימתו של הנתבע מספר 2 כשהיא מאושרת, לכאורה, על ידי העד בר. נספחים ב', ב'1 ו- ב'4 נושאים בשוליהם חתימת ערב בלתי מזוהה ובלתי מאושרת. נספח ב'2 נושא את חתימתו של נתבע 3 כערב. נספח ב'3 אינו נושא כל חתימת ערבות. נספח ט' נושא את חתימתו של הנתבע 2, ללא חתימה מאשרת. נספח ט'1 נושא את חתימתו של הנתבע 2 המאושרת על ידי נציג התובעת, מר איתי כדורי. נספח ט'2 נושא את חתימתו של הנתבע 3, ללא כל חתימה מאשרת. נספח ט'3 נושא אף הוא את חתימתו של הנתבע 3, באישור נציג התובעת, מר איתי כדורי. החייבת על פי נספח א' היא הנתבעת 1 ואילו בסעיף שבו נקוב שם הלקוח נרשם גוף בשם "קומזיץ". נספחים ב' ו- ב'1 נושאים את שם הלקוח המפרסם כ"קומזיץ". נספחים ב'2 ו- ב'3 נושאים את שם הנתבעת 1 כשם הלקוח המפרסם. נספח ב'4 נושא את השם "קומזיץ" כשם הלקוח המפרסם. נספח ט' כולל את שם הלקוח המפרסם כ "קומזיץ". נספח ט'1 נושא את שם הנתבעת מספר 1 כלקוח המפרסם. נספח ט'2 אינו נושא את שם הלקוח המפרסם. נספח ט'3 נושא את שם הנתבעת מספר 1 כגוף המפרסם. בר אישר בעדותו את חתימתו של הנתבע 2 על גבי נספח א' ואולם, לדבריו אין הוא זוכר את מעמד החתימה עצמו. הוא מניח שהמסמך נחתם בפניו, היות שכך נהג. מקום שחתימתו מופיעה כמאשר, משמע, כי הוא זה שנכח במועד החתימה ואישר את זהות החותם בפניו. בר הוסיף וציין, כי מעולם לא חתם על מסמכים מסוג זה כשהם ריקים. בחקירתו הנגדית נשאל בר ביחס לחוסר האחידות בשם הלקוח המפרסם. בר הסביר, כי השם "קומזיץ" הוא שם מסחרי של מועדון לילה, שעבורו בוצעו הפרסומים. המדובר בלוגו שבו נעשה שימוש פרסומי. מבחינתו, מדובר באותו הגוף כמו הנתבעת מספר 1. לגרסתו, חשב, כי הינו מעניק שירות ללקוח קבוע שעבד עם התובעת, לאורך תקופה. לעניין זה ראה דבריו לפרוטוקול: "קומזיץ זה היה סוג של מועדון לילה והיה רשום בשלט "קומזיץ", אז כנראה שבזמנו הייתי תמים, ראיתי "קומזיץ" ואמרתי או.קיי זה היה מועדון לילה והיה את הלוגו - "קומזיץ"... הלוגו "קומזיץ" זה היה שם ההיכר ובשם הזה נתקלתי בפליירים, פוסטרים במקום, זה היה מועדון לילה... לפני 5-6 שנים לא ידעתי לקשר בין זה לזה. בנוסף, הלקוח עבד עם ידיעות חולון במשך תקופה ארוכה, השיקים ירדו והכל היה בסדר. היה תהליך עבודה. שוב, זה לא היה לקוח חדש שעבד אתנו, אלא לקוח שהיה קבוע" (פרוטוקול יום 24/06/13, עמ' 9, שורות 11-16, ו- 29-31). עוד אישר בר בעדותו, כי חלק הנספחים לא נחתמו בפניו. לעניין זה ראה דבריו לפרוטוקול: "ש: אני מפנה אותך לנספח ב' - מה מתוך נספח ב' הוא כתב ידך? ת: (מעיין) אני לא רואה פה את כתב ידי" (שם, עמ' 11, שורות 26-27). לסיכום הדברים, מראיות התובעת למדתי, כי תמונת המצב הנה כזו: בסעיף 5 לכתב התביעה טענה התובעת, כי החוב מורכב מצירוף של אחת עשרה חשבוניות, שלא שולמו. פרטי החשבוניות שלגביהן נטען, כי לא שולמו אינן תואמות את פרטי עדותו הראשית של בר ואת המסמכים שצורפו מטעם התובעת. מתוך אחת עשרה החשבוניות שנזכרו בכתב התביעה (נספח ה'), רק שלוש חשבוניות תואמות להזמנות, הן נספחים ב', ב'1 ו- ב'2. נספח ב'3 נוקב בסכום של כ- 65,000 ש"ח, בעוד שההפניה בסעיף לכתב התביעה היא לסכום של 6,583 ש"ח. משמע, אי התאמה בולטת. נספחי ב' אינם נושאים כלל את חתימתו של הנתבע 2 כערב. רובן אינן נושאות כלל חתימת ערב וב'2 נושאת את חתימתו של נתבע מספר 3. בסעיף 9 לכתב התביעה טוענת התובעת לחוב נוסף המורכב מצירוף של שש חשבוניות שלא שולמו. מתוך ששת החשבוניות שנזכרו בכתב התביעה (נספח יא') רק חשבונית אחת תואמת להזמנה היא נספח ט'2. נספחים ט' ו- ט'1 נושאים אמנם את חתימתו של הנתבע 2 כערב ,המאושרת על ידי נציג התובעת, מר איתי כדורי, ואולם האחרון לא זומן כלל לעדות כך, שעדותו לא הועמדה לבחינה ואין לסמוך עליה לצורך קביעת ממצא עובדתי כל שהוא. הנספחים הנוספים ט'2 ו- ט'3 אינם נושאים כלל את חתימת של הנתבע 2 כערב. באופן לא מוסבר קיימת אי בהירות מודגשת הן ביחס לזהות המפרסם, הן ביחס לזהות הערב והן ביחס לזיהוי ההזמנות שתמורתן לא שולמה. לפיכך, לפי התרשמותי, לא עלה בידי התובעת להציג את גרסתה באופן המניח את הדעת ולהרים ולו את הנטל הראשוני לצורך העברתו לצד שכנגד, שלא לדבר על הנטל הסופי. בהצלבת פיסות המידע שהוצגו בפני לא נמצא ולו מסמך אחד המאגד את כל הפרמטרים המינימאליים הנדרשים לצורך הערכת משקלו הראייתי. מילים אחרות; לא נמצא ולו מסמך אחד החתום על ידי המפרסם הנכון, על ידי הנתבע 2 כערב, שחתימתו מאושרת על ידי עד התובעת כנכון וסכומו תואם את מספר ההזמנה שבגינה הוגשה התביעה. אציין, כי לא נעלמו מעייני הקשיים שעלו מגרסתו של הנתבע 2. הגירסא נראתה מבולבלת ולעיתים התפתחה בכיוונים מנוגדים. עם זאת, במצב הדברים המתואר, דומני, שאין בכך כדי להוסיף על איכותן הירודה של ראיות התובעת. לנוכח התרשמותי זו, לא מצאתי, כי התביעה הוכחה כנדרש במאזן ההסתברות. סוף דבר התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הדחייה בסך של 7,000 ש"ח. פרסוםשירותי פרסום