פיצוי בגין נזקי גוף שאירעו עקב החלקה בסמוך לבריכת מלון

פיצוי בגין נזקי גוף שאירעו לו לטענתו עת החליק בסמוך לבריכת מלון ישרוטל המלך שלמה באילת ביום 11.9.06 (להלן: "התאונה").
הצדדים חלוקים בעניין האחריות ובעניין הנזק.
האחריות
נסיבות האירוע והמקום


בתצהירו העיד התובע כי ביום 11.9.06 התארח יחד עם אשתו יפה במלון "ישרוטל המלך שלמה" באילת (להלן: "המלון") השייך לרשת מלונות הנתבעת. לטענת התובע בשעות הצהריים יצא מהבריכה במלון והתחיל ללכת לכיוון השירותים שליד הבריכה. במרחק מטרים ספורים מהבריכה נכנסה רגלו לשקע במשטח אבני הקרמיקה (להלן: "המכשול") וכתוצאה מכך איבד את שיווי המשקל, החליק ונפל על כתף שמאל. לטענתו לא הבחין במכשול היות והיה מכוסה במים ולא חשד בקיומו של בור, שכן המשטח מסביב לבריכה היה מכוסה במים. מיד לאחר התאונה אשתו הגיעה אליו, כיוון ששמעה את צעקותיו, והוא סיפר לה מה אירע והראה לה את המכשול. לטענתו לאחר התאונה לא חשב על תביעה ועל כן לא צילם את המכשול.
לטענת התובע, בסמוך לאחר התאונה הודיע לקב"ט המלון על התאונה והקב"ט רשם את דבריו ובדק עמו את מקום התאונה תוך שהוא מצלם את המכשול.
עוד טען התובע כי בתחילה סבר כי המדובר בחבלה קלה, אולם בהדרגה ולאחר שהכאבים התגברו הוא פנה למחרת בשעות אחר הצהריים לחדר המיון בבית החולים "יוספטל" שם נכתב כי קיימות רגישות והגבלה בזרוע ובכתף שמאל.
בנוסף לתצהירו הגיש התובע תצהיר של אשתו הגב' יפה אהרוני (להלן: "יפה"). בתצהירה טענה יפה כי ביום 11.9.06 בצהרי היום עת היו בבריכה ציין בעלה כי הוא הולך לשירותים, לאחר מספר שניות שמעה אותו צועק וניגשה אליו. הוא החזיק את כתף שמאל ואמר כי נפל לאחר שדרך על שקע במרצפות ליד הבריכה, והראה לה את המקום בו נפל.
הנתבעת הגישה תצהיר של מר מיקי רווה (להלן: "רווה"), קב"ט המלון בזמנים הרלוונטיים לתביעה. בתצהירו ציין רווה כי ביום 12.9.06 בשעה 13:15 עת עבד בבית המלון ניגש אליו התובע וציין כי יום קודם בשעה 12:00 החליק ונפל בזמן שיצא מבריכת המלון, וכי כתוצאה מהנפילה נחבל בכתף שמאל. לטענתו, לאור העובדה כי הדיווח נעשה באיחור של 24 שעות המליץ לתובע לפנות לטיפול רפואי אך התובע סירב להתפנות וכן בשל האיחור, לא יכול היה לאתר עדים לאירוע הנטען, אך מילא דוח "דיווח מעקב וטיפול" בו ניתן למצוא תימוכין לדבריו. לטענתו לא מילא דוח קודם, מאחר והתובע לא הגיע אליו בזמן אמת ולא ניתן היה לבדוק את תלונתו. לאחר מכן הלך עם התובע למקום המפגע ולא ראה שם מפגע או בלטה שקועה.
עוד ציין מר רווה בתצהירו, כי המשטחים מסביב לבריכה היו מכוסים אותה העת בשטיחונים ירוקים למניעת החלקה. שטיחונים אלו היו פרושים מסביב לכל הבריכה והוקפד כי הם יהיו שם כל הזמן. עוד ציין רווה בתצהירו, כי בכניסה לבריכה מוצב שלט גדול ועליו הנחיות לשימוש בבריכה, ובטיחות האורחים ובין יתר ההנחיות מוזהרים האורחים מסכנת החלקה.
לאחר הגשת תצהיר מר רווה הגיש התובע תצהיר נוסף של יפה, בו נטען, כי בניגוד לטענתו של רווה לפיו השטח מסביב לבריכה היה מכוסה בשטיחונים, עולה מהתמונות שצורפו לתצהירה ואשר צולמו בינואר 2012, באזור המכשול, כי אין שם שטיחונים.
בדיון ההוכחות בתיק נחקרו התובע ויפה וכן העד מטעם הנתבעת והצדדים הגישו סיכומיהם.
במקרה הנדון ולאחר שמיעת העדויות בתיק אני קובעת כי לא השתכנעתי מעדותו של התובע ואשתו, משום שבעדויותיהם התגלעו סתירות שאינן קלות. כמו כן לא מצאתי כי יש להטיל אחריות על הנתבעת בגין האירועים מושא התביעה. להלן אנמק החלטתי.
טענתו של התובע בתצהירו הייתה כי בשעות הצהריים יצא מהבריכה שבמלון והתחיל ללכת לכיוון השירותים שליד הבריכה, במרחק של מספר מטרים מהבריכה נכנסה רגלו לשקע במשטח אבני הקרמיקה, הוא איבד את שיווי המשקל, החליק ונפל על כתף שמאל (סעיף 4 לתצהירו). בעדותו ציין התובע לראשונה, כי היה במשטח הדשא, שהיה ממוקם במפלס גבוה מעל למפלס הבריכה, במקום שבו יש מיטות שיזוף, אשר שם ישבה אשתו, ירד למטה למפלס הבריכה לכיוון השירותים (עמוד 12 לפרוטוקול שורות 4-8). בעדותו ציין התובע בצורה מפורשת כי לא היה במים ולא יצא מהבריכה (עמוד 12 לפרוטוקול שורות 9-11).
בשונה מעדותו של התובע ציינה יפה, כי בעלה יצא מהבריכה לכיוון השירותים ושם הייתה שלולית מים (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 20-22). בעדותה נשאלה האם הייתה בתוך הבריכה והשיבה כי בעלה היה בבריכה (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 25-26). עוד השיבה בעדותה כי לאחר שיצא התובע מהבריכה הוא נעל נעלי אצבע אך לא ניגב את עצמו. בעדותה ציינה כי אין זה משנה אם נטף או לא, שכן זה לא מה שגרם להיווצרות שלולית עם שקע (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 1-6).
יוער כי מהתיעוד הרפואי וכן מהתיעוד של דוח הפציעה, שצורף כנספח 1 לתצהירו של רווה (להלן: "דוח פציעה"), עולה, כי התובע דיווח שהחלקתו הייתה לאחר יציאתו מהבריכה. בדוח הפציעה צוין כי "לטענת הנפגע בזמן שיצא מהבריכה, החליק ונפל, נחבל בכתף ויד שמאל". לא צוין בדוח כל מפגע, אלא כי ההחלקה נעשתה לאחר היציאה מהבריכה. לעניין זה ראו גם מסמכים רפואיים מיום 26.9.06 ומיום 12.9.06 (צורפו כנספח 5 למוצגי הנתבעת שם צוין כי התובע נפל בבריכה).
בנוסף לסתירות אלו התגלתה אף סתירה באשר למקום בו התרחשה התאונה. במועד עדותם בבית המשפט התבקשו התובע ואשתו לציין היכן התרחשה התאונה והיכן ישבה יפה במועד בו התרחשה התאונה. ראשית אציין, כי יפה לא הצביעה בתמונות, אשר צירפה לתצהירה המשלים, על המקום בו נפל התובע, וטענה כי גם לה יש תמונות וכי בתמונות שצירפה לתצהירה זה לא כל כך ברור (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 18-20). בזמן דיון ההוכחות עת התבקשה יפה לשרטט היכן ישבה והיכן נפל התובע ציירה שרטוט השונה מהשרטוט אשר נערך על ידי התובע (לעניין זה ראו מוצגים במ/1, במ/2).
סתירה נוספת בין עדותו של התובע לבין עדותה של אשתו הייתה באשר לריצוף שהיה במלון במועד בו צולמו התמונות. לעניין זה העידה יפה כי לא שינו את הריצוף במלון וכי הריצוף שצולם הוא אותו ריצוף (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 13-17). בעוד שהתובע העיד לעניין זה כי שינו שם את הכל כולל את הריצוף (עמוד 14 לפרוטוקול שורות 19-22).
כפי שצוין לעיל, התובע הגיש תצהיר משלים של יפה אליו צירף תמונות מבריכת המלון של הנתבעת. אף כי ביהמ"ש התיר את הגשת התמונות עולה כי אין בתמונות אלו אשר צולמו לטענת התובע כ- 6 שנים לאחר התאונה כדי לסייע לתובע (יוער כי אין על התמונות שצורפו על ידי התובע כל תאריך ולא ניתן לדעת מה הוא התאריך בו צולמו התמונות). נציין, כי התאונה אירעה בשנת 2006 והתמונות צולמו לטענת התובע בשנת 2012. לעניין זה נוסיף כי בהתאם לעדותו של מר רווה כמו גם בהתאם לעדותו של התובע, הריצוף שהיה בבית המלון בעת צילום התמונות הוא שונה מהריצוף שהיה בעת קרות התאונה (ראו עדות התובע עמוד 14, שורות 1-22) לעניין זה העיד מר רווה כי במועד התאונה פרסו שטיחונים ירוקים על מנת למנוע החלקה, אך לאחר מכן החליפו הריצוף לריצוף שמונע החלקה ועל כן אין עוד צורך בשטיחונים (עמוד 22 שורות 1-7)
מטעם הנתבעת העיד מר רווה עדות אשר מצאתיה עקבית והשתכנעתי כי היא מהימנה. אציין כי בניגוד לטענת התובע בסיכומיו אינני סבורה כי עצם העובדה שמר רווה זכר את האירוע מושא התביעה יש בה להטיל דופי בעדותו או מהימנותה. מר רווה ציין בעדותו כי כאשר התובע פנה אליו הוא לא אמר שהחליק על מרצפת שקועה, הוא רק אמר שהחליק, כאשר כל האזור מסביב לבריכה כולל המדרגות היה אותה העת מרופד בשטיחונים. לדבריו, נפילת התובע הייתה באזור הזה, האזור היה תקין ולא היה משהו מיוחד (עמוד 23 לפרוטוקול שורות 1-5). עדותו של מר רווה נסמכת על דוח הפציעה בו לא צוינה כל תלונה של התובע לגבי מרצפת שקועה, אלא צוין כי התובע החליק.
מכאן שאני מעדיפה את עדות מר רווה על פני עדויות של התובע ואשתו, אשר נטל הראיה עליהם. אני מקבלת את גרסתה של הנתבעת כי במקרה הנדון לא היה מכשול אשר גרם לנפילתו של התובע, אלא סביר יותר כי נפילתו אירעה בשל יציאתו מהבריכה כשהוא נוטף מים.
אציין כי אף אם הייתי מקבלת את טענת התובע כי באזור בו נפל לא היו שטיחונים עדיין אני סבורה כי בנסיבות אלו אין מקום להטיל אחריות על הנתבעת בשל אירוע נפילתו של התובע וזאת כפי שיפורט בהמשך תחת הכותרת "אחריות הנתבעת לתאונה".
בסיכומיו טען התובע כי הנתבעת נמנעה מלזמן לעדות את איש יחסי הציבור יוסי בוכבינדר וזאת על מנת לאמת את טענותיו של רווה, כי הדוח שהגיש הוא הדוח היחיד שנערך בעקבות התאונה. לעניין זה טען התובע, כי אין זה הגיוני שלאחר קרות ארוע בו נפגע אורח לא ייערך דוח בו מפורטים ממצאי בדיקת הקב"ט במקום התאונה. לעניין זה הפנה התובע לשני דוחות, אשר הוגשו לבית המשפט, מבתי מלון של רשת ישרוטל שם ישנו דוח קב"ט מובנה המפרט את הנסיבות התאונה, ממצאי הקב"ט, וכן דוח מעקב טיפול באורחים- כמו דוח יחסי הציבור שהוגש במקרה הנדון. על כן טען התובע כי המקרה הנדון הימנעות הנתבעת מהגשת דוח הקב"ט וכן מזימונו של העד יוסי בוכבינדר פועלת לחובתה של הנתבעת. לטעמי, דין טענות אלו להדחות. לא השתכנעתי כי במקרה הנדון, וכנטען על ידי התובע, מולא דוח נוסף לדוח הפציעה, קרי דוח קב"ט, וכי זה לא גולה על ידי הנתבעת. בנוסף, אין לטעמי בצירוף דוחות הקב"ט מבתי מלון אחרים כדי להוכיח כי גם במקרה הנדון מולא דוח מסוג זה אך הנתבעת בחרה להעלימו. לעניין זה אני מקבלת את טענתו של מר רווה, אשר היה עיקבי בעדותו כי במקרים של פציעות קשות ממלאים דוח קב"ט, אך לא במקרה פשוט כמו במקרה הנדון (עמוד 18 לפרוטוקול שורות 1-4, 21-28). עוד אציין כי ככל שהתובע סבר כי ישנה חשיבות בזימונו של מר בוכבינדר כעד בתיק, לאחר שהנתבעת לא מצאה לנכון להגיש תצהיר מטעמו, יכל התובע להגיש בקשה לזימונו וזאת על מנת להוכיח טענתו, כי במקרה הנדון נערך דוח קב"ט.
טענה נוספת של התובע ביחס לדוח הפציעה הייתה כי התאריך המופיע על הדוח הוא התאריך בו הוא מולא ואינו מעיד על המועד בו נעשתה הפניה לקב"ט. אף טענה זאת נדחית על ידי. לא השתכנעתי מעדויות התובע ואשתו, ועל כן אינני מקבלת את גרסתם, כי פנו לקב"ט כבר באותו היום בו נפל התובע וכי הדוח מולא יום לאחר מכן. מעיון בדוח הפציעה עולה, כי בדוח צוין בצורה מפורשת כי הדיווח על הפציעה נעשה 24 שעות לאחר הנפילה, דבר התואם את גרסתו של התובע כי נפל יום קודם.
עוד טענה שהעלה התובע הייתה כי בדוח הפציעה כתב היד שונה באופן בולט יחסית לשאר הטפסים וכן החתימה שונה מהחתימה של מר רווה בתצהיר העדות הראשית שנתן, והדבר מעלה ספק משמעותי לעניין נסיבות עריכת הטופס. לעניין זה וכפי שצוין בפרוטוקול דיון ההוכחות המדובר בטענות, אשר לשם הוכחתן יש לצרף חוות דעת מומחה כתבי יד, בהעדר חוות דעת מסוג זה על ידי התובע אינני נדרשת לטענות אלו.

אחריות הנתבעת לתאונה


על מנת שהתובע יוכל להוכיח תביעתו בעילת הרשלנות עליו לבסס את קיומם של יסודות מצטברים: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית, הפרת חובת הזהירות, קשר סיבתי ונזק.
באשר לקיומה של חובת הזהירות המושגית - אין חולק, כי המלון, בתור בעל מקרקעין או המחזיק בהם, חב חובת זהירות מושגית כלפי אורחיו ומבקריו (לעניין זה ראו פסק דין ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113, 125-126,להלן: "פס"ד ועקנין", וע"א (ת"א) 2906/00 מויאל מרי נ' מלון בלו ביי, מיום 26.6.02, פורסם במאגרים המשפטיים).
לעניין חובת הזהירות הקונקרטית, עלינו לשאול האם הנתבעת חבה חובת זהירות כלפי התובע, בגין הנזק שהתרחש במקרה הנדון (לעניין זה ראו ע"א 324/82 עירית בני ברק נ' רוטברד, פ"ד מה(1) 102, 119-121). בבחינת קיומה של חובת זהירות קונקרטית בוחן בית המשפט את העובדות הרלוונטיות למקרה הנדון לפניו, לעניין זה ראו פסק הדין בעניין ועקנין (עמוד 127) שם ציין בית השפט את הדברים הבאים:

"אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים. חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית. ומהו סיכון בלתי סביר? הסיכון הבלתי סביר שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית הוא אותו סיכון אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו".


השאלה היא האם בנסיבות המקרה שלפני, יכול וצריך היה אדם סביר לצפות את התרחשות הנזק כפי שאירע. כידוע, חיי היומיום מלאים בסיכונים, והחלקה כשלעצמה אינה מעידה על הפרת חובה קונקרטית, או על התרשלות. על התובע להוכיח כי החלקתו נבעה מיצירת סיכון בלתי סביר על ידי הנתבעת (ע"א 371/90, סובחי נ' רכבת ישראל, פד"י מז (3) 345, 349, ע"א 498/93 סבן נ' רותם חב' לביטוח, מיום 28.12.93, פורסם במאגרים המשפטיים).
סבירותו כמו גם אי סבירותו של סיכון נמדדת מול הזירה והנסיבות בהן הוא מתקיים. סיכון החלקה בבית מרחץ או לשפת בריכה למשל, הוא סיכון "רגיל" ביחס לסביבה שמטבע ברייתה קיימת לשם שימוש בגורמים מסכנים כגון מים וסבון (ע"א 683/77, בריק נ' עיריית תל אביב, פד"י לד (1) 157).
אין מחלוקת כי הנתבעת, המפעילה את הבריכה במלון, חבה חובת זהירות מושגית כלפי השוהים במלון והעושים שימוש בבריכה, וגם מונחת עליה חובת זהירות ספציפית למנוע ככל שניתן החלקת מבקרים בשטח הבריכה. מצד שני, גם המתרחצים בבריכה יודעים וצריכים לדעת, כי בבריכה יש סכנת החלקה, שאינה קיימת במקומות אחרים שאינם חשופים לרטיבות, ולפיכך מצופה גם ממי שמתרחץ בבריכה כי ינקוט אמצעי זהירות למניעת החלקה.
נאמר לא אחת, כי החלקה ליד בריכה, היא סיכון סביר, בסביבת בריכה שהיא בדרך כלל רטובה, ועוד יותר כשמבקרי הבריכה, יודעים, כפי ידיעת התובע כאן, כי המקום רטוב והרטיבות והמים הם חלק מטבעו של מקום.
בנסיבות העניין והיות ולא קיבלתי את גרסתו של התובע לעניין השקע שהיה בריצוף מסביב לבריכה, והיות והשתכנעתי מעדותו של מר רווה כי במקרה הנדון לא היה מפגע אשר גרם לנפילתו של התובע ועל כן מפגע זה אף לא צויין בדוח שמולא על ידו, אני קובעת כי החלקתו של התובע נעשתה בשל העובדה כי התובע יצא רטוב מהבריכה, לא התנגב, וכי גורמים אלו כמו גם הסיכון הטבעי בהחלקה בסמוך לבריכה הם אשר הובילו להחלקתו של התובע בבריכת הנתבעת.
לאור האמור אני קובעת כי דין התביעה להדחות.
ניתן היה לסיים את פסק הדין בנקודה זאת, אולם למקרה שטעיתי במסקנתי אדון גם בסוגיית הנזק.

נזק


התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת של ד"ר ערן לין, אשר העמיד את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 15% בגין הגבלה בפיסוק וכיפוף זרוע שמאל מתחת לגובה השכם.
הנתבעת הגישה חוות דעת מטעמה של פרופ' יעקב נרובאי, אשר קבע כי לתובע לא נותרה כל נכות רפואית.
בתיק מונה מומחה מטעם בית המשפט ד"ר גרינטל ארנן אשר קבע כי נכותו האורתופדית של התובע בגין הפגיעה בכתף שמאל כאבים והגבלה בתנועה היא בשיעור של 5%, מכך יש להוריד לתובע 1% בשל עברו הרפואי. מכאן שנכותו בגין התאונה נקבעה בשיעור של 4%.

הפסד השתכרות לעבר


לטענת התובע בגין התאונה נעדר מעבודתו כחודש. בגין תקופה זאת קיבל שכר חלקי על חשבון ימי מחלה וחופשה, ועל כן הוא זכאי לטענתו, לפיצוי בגין אובדן ימי מחלה וחופשה שניצל בגין פגיעתו. עוד טען התובע, כי שכרו בשנה שלאחר התאונה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עלה לסך של 233,345 ₪, כך שבשנה זאת הפסיד סך של 5,970 ₪, וזאת בנוסף להפסד שנגרם לו בגין פדיון ימי חופשה ומחלה. על כן עתר התובע לפצות אותו בגין הפסד שכר לעבר בסך של 20,000 ₪.
יש לדחות תביעת התובע בגין רכיב זה. התובע לא צירף תלושי שכר לאחר מועד התאונה או אישור מעביד המגבה את טענת התובע לגבי מספר ימי החופשה/מחלה אותם ניצל בגין התאונה. מעבר לאמור ובהתייחס לניצול ימי מחלה, התובע לא הביא כל ראיה לגבי זכותו לפדיון ימי מחלה או לשיעור הפדיון. על כן והיות ורכיב זה לא הוכח, אין מקום לפסוק פיצוי בגינו.
באשר לטענתו של התובע כי לאחר התאונה פחת שכרו, הרי שאף טענה זאת נדחית. מעיון בטופסי 106 שהמציא התובע עולה כי שכרו של התובע עלה בשנים לאחר התאונה. בשנת 2005, שנה טרם התאונה, הרוויח התובע 197,263 ₪. בשנת 2006, שנת התאונה, הרוויח התובע 199,259 ₪. בשנת 2007 הרוויח התובע סך של 210,860 ₪. בשנת 2008 הרוויח 215,252 ₪, ובשנת 2009 220,256 ₪. מכאן ובניגוד לטענות התובע שכרו לאחר התאונה עלה ולא חלה כל פחיתה בשכרו, כנטען.

עזרת צד ג' לעבר ולעתיד


לטענת התובע מאז התאונה הוא סובל מכאבים והפרעה בתפקוד כתף שמאל ולכן אינו עוזר בעבודות הבית והנקיונות ונזקק לעזרת בעל מקצוע לתיקונים שונים בעלות של 200 ₪ לחודש. על כן יש לפצותו בגין עזרת צד ג' לעבר בסך של 16,000 ₪, ובעזרת צד ג' לעתיד בסך של 20,712 ₪. בהתייחס לפיצוי בגין עזרה לעבר, הרי שהתובע לא צירף כל אסמכתה לטענתו כי נזקק לעזרת צד ג'. בעדותו ציין התובע כי אחרי התאונה העסיקו עזרה בבית, שכן הוא לא יכול היה לעשות כל מיני עבודות כגון אינסטלציה וחשמל ועבודות בבית שהיה עושה בעצמו, אך טען כי לא אסף קבלות (עמוד 15 לפרוטוקול שורות 10-15). לעניין זה ציינה יפה בעדותה כי לא העסיקו עוזרת שכן מבחינה כלכלית לא יכלו להעסיק עוזרת (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 29-32).
בנסיבות העניין והיות והתובע לא צירף כל אסמכתה הנני פוסקת לו באופן גלובלי בגין רכיב זה סך של 1,000 ₪.

הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד


לטענת התובע קיבל טיפולים רפואיים ושילם סך של כ- 5,000 ₪ עבור טיפולים אלו, וזאת בנוסף להוצאות נסיעה. לאור האמור עתר התובע לפיצוי בגין רכיב זה לעבר ולעתיד בסך של 10,000 ₪.
התובע לא הציג כל אסמכתה המגבה טענותיו לעניין הוצאות רפואיות או הוצאות נסיעה. לאור האמור ובאופן גלובלי יש לפסוק לתובע בגין רכיב זה בגין הוצאות רפואיות לעתיד סך של 1,000 ₪.

כאב וסבל


בגין רכיב זה עתר התובע לפצותו בסך של 50,000 ₪. בהתייחס לשיעור נכותו של התובע ולאחוזי נכותו בשיעור 4%, אני פוסקת לתובע בגין רכיב זה סך של 15,000 ₪.

סוף דבר


לאור האמור התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת החזר הוצאות מומחה בית משפט וכן החזר הוצאות המומחה מטעמה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד ההוצאה ועד לתשלום בפועל. בנוסף ישלם התובע שכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 ₪ כולל מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קור בחדר מלון

  2. הגדרת מלון דירות

  3. פיטורי עובד מלון

  4. תאונה בחדר בבית מלון

  5. תלונות על מלון בחו''ל

  6. בוררות בנושא בניית מלון

  7. אנטנה סלולרית על בית מלון

  8. תמיכה חודשית לעובדי מלון

  9. פיצוי על מלון ברמה נמוכה

  10. החלקה ביציאה מהאמבטיה במלון

  11. פיצויים על חדר קטן מדי במלון

  12. סיווג דירה כמלון לצורכי ארנונה

  13. האם אפשר לקבל החזר על חדר במלון ?

  14. תביעה של מלון נגד אורח הגין נזקים לחדר

  15. שינה על מיטה פגומה בבית מלון - כאבי גב

  16. מלון רחוק מהמרכז בחו''ל - תביעת פיצויים

  17. תלונות על בית מלון - אחריות סוכנות נסיעות

  18. פיצוי על מלון 4 כוכבים במקום מלון 5 כוכבים

  19. תאונה בחדר אוכל של בית מלון (תביעת פיצויים)

  20. בקשה להקמת שתי אנטנות עוקץ על מעקה הגג של מלון

  21. פיצוי בגין נזקי גוף שאירעו עקב החלקה בסמוך לבריכת מלון

  22. תביעה על אי החזרת מקדמה בשל ביטול הזמנת חדרים בבית מלון

  23. תביעה לפיצוי בגין נזק גוף עקב נפילה ליד מתחם ספא בבית מלון

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון