הליכי גבייה בשל חובות ארנונה שקיומם הוכחש

הנתבעת נקטה בהליכי גבייה, בשל חובות ארנונה, שקיומם הוכחש. אין מחלוקת כי במסגרת הליכי הגבייה ננקטו הליכי עיקול והוצאת מעוקלים, מעסקה של התובעת, בהתאם לפירוט שנערך על ידי המעקל מטעם הנתבעת, מר שאלתיאל, ואשר צורף כנספח 2 לתצהירו של מר שאלתיאל.
אין מחלוקת כי ביום 5.6.06 ננקטו הליכי הוצאת מעוקלים, והוצאו פריטים שונים, שפורטו באותו הנספח.

אין מחלוקת כי פריטים אילו הועברו לאחסנה, בחברת אביה שירותי אחסנה בע"מ, וכי בסופו של דבר נמכרו ביום 4,500 ₪, בלבד.

לאחר מכר המעוקלים, נקטה הנתבעת בהליכים כנגד חברת אביה שירותי אחסנה בע"מ, (להלן: "חברת אביה"), ת.א. 9230/07, בשל עמדתה, כי המעוקלים נמכרו במחיר הנמוך משווים, ובלא ידיעתה, וביהמ"ש פסק כי על חברת אביה שירותי אחסנה לפצות את הנתבעת בתשלום הסכום של 38,000 ₪. פס"ד צורף כנספח 1 לתצהיר ראובני מטעם הנתבעת. חברת אביה שילמה את הסך של 38,000 ₪ הנ"ל, שקוזזו מחיוביה של התובעת בגין ארנונה. אין מחלוקת כי לאותה התובענה לא צורפה התובעת כצד, ולא הודע לה על קיומה של התובענה כנגד חברת אביה, ועל פס"ד שניתן אלא בדיעבד.

אין מחלוקת כי בינתיים ניתן פס"ד בנוגע לחיובי הארנונה במסגרת תא"ק 114/08 ביהמ"ש לעניינים מקומיים באריאל, של נפסק כי במועד הרלוונטי, הייתה חייבת התובעת ארנונה בסכום של 112,641.9 ₪, נכון ליום 14.4.08, ( בניכוי סכומים שונים ששולמו במסגרת הגבייה שיבוארו להלן).

התובעת עתרה בתובענה להורות לנתבעת לשלם בגין הנזקים שנגרמו לה, בסכום של 232,800 ₪ שהועמדה כאמור לעיל בהסכמת הצדדים על הסכום של 106,500 ₪ נכון ליום 2.5.07 כמפורט לעיל.

מטעם התובעת העידו התובעת ובעלה מר גולן, המומחה מר קורלניו, רו"ח יעקובי, מטעם הנתבעת העידו מר שאלתיאל המומחה מר נס, ומר ראובני. באי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון:

קיומו של חוב הארנונה,

הנתבעת טוענת, כי לאור קיומו של חוב הארנונה קמה לה הזכות לבצע הליכי גבייה מנהליים.

התובעת הכחישה את קיומו של חוב הארנונה, ואת זכותה של הנתבעת לבצע הליכי גבייה מנהליים, אולם לאחר שנין פס"ד בפי שפורט לעיל, על ידי ביהמ"ש לעניינים מקומיים באריאל, שם נקבע ולאחר דיון כי התובעת חבה בסכום של 12,641.9 ₪ בחיובי ארנונה, וזאת נכון ליום 14.4.08, הרי אין מקום לטענות לעניין זה.

עוד יש לציין כי הנתבעת צירפה לתצהירו ל מר ראובני תדפיס יתרת חוב, נספח 2 ממנו עולה קיומו של חוב ארנונה.

עוד יש להפנות לסיכומי ב"כ התובעת מהם עולה כי אומנם קיימת הכחשה לקיומו של חוב ארנונה, אולם אין כל גרסה עובדתית אחרת בנוגע לחוב זה, לא טענה כי החוב סולק, או כי תשלומי הארנונה שולמו ולא טענה אחרת.

אם כך אני קובעת כי לאור חיובי ארנונה שלא סולקו הנתבעת הייתה רשאית לנקוט בביצוע הליכי גבייה מנהליים לשם גבייתם, ובכלל זה עיקול מיטלטלין.




שווי המעוקלים;

עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שווים של המעוקלים, כאשר הטענה המרכזית של התובעת הינה, שהמעוקלים נמכרו במחיר הנמוך משווים.
התובענה הועמדה על הסכום של 106,500 ₪, על יסוד מסמך שנערך על ידי מר שאלתיאל, ובו פירוט המעוקלים ושווים.

התובעת טענה, כי המעוקלים שווים גבוה מסכום זה, והנזקים שנגרמו לאור התנהלות הנתבעת הינם גבוהים מסכום זה, ולכן יש לזכות את התובעת במלוא הסכום שננקב על ידי מר שאלתיאל כשווי המעוקלים.

הנתבעת לעומת זאת, טענה, כי הסכום שננקב על ידי מר שאלתיאל בטופס אישור הוצאת המעוקלים, הינו שווי המעוקלים כפי שהוצג על ידי התובעת ונציגה, בעלה מר גולן, אולם כאשר מעוקלים נמכרים במסגרת ההוצאה לפועל, אין שווים בהתאם לשווי שוק, אלא הם נמכרים במחיר נמוך בצורה משמעותית.

בעניין זה טענה הנתבעת, כי מכירת המעוקלים נעשתה שלא על דעתה, ולא בהסכמתה, אלא על ידי חברת אביה, בסכום מגוחך של 4,500 ₪, וכאשר גילתה את המכירה לא שקטה על שמריה ומיד הגישה תביעה כנגד חברת אביה על מנת לקבל, לטובת התובעת, את הכספים שהיו מתקבלים לו המכירה הייתה נעשית כדין, וביהמ"ש קבע כי שווי המעוקלים לו היו נמכרים היה עומד על הסכום של 38,000 ₪, כך חייב את חברת אביה, בפס"ד 9230/07.

התובעת טוענת מנגד, כי לא צורפה להליך זה, לא דווח לה כי הוא מתנהל, כי המחיר שנקבע כשווי המעוקלים הינו נמוך, ואינו משקף את השווי האמיתי, וכי אינה מחויבת בסכום שנפסק, ולכן הביאה ראיות להוכחת טענתה, כי שווי המעוקלים היה גבוה באופן משמעותי מהסכום שננקב על ידי מר שאלתיאל. בלי כל קשר להסכמה להעמיד את סכום התביעה על הסך של 106,500 ₪, אולם לכל הפחות יש לחייב את הנתבעת ולזכות את חיובי הארנונה של התובעת בסכום זה במלואו.

בעניין זה ניסתה התובעת להביא ראיות רבות להוכחת טענתה, כי שווי המעוקלים עמד על סכום של 224,600 ש"ח שווי לסוחר, ו - 487,800 ש"ח שווי לצרכן. ( ראה חוות דעתו של מר קורנליו). כמו כן הובא לעדות מר יעקובי רואה החשבון.

עיון בחוות דעתו של מר קורלניו, יגלה כי לא ניתן להגיע ל מסקנות עובדתיות על בסיס חוות דעתו. חוות דעתו הייתה מבוססת על צילומים ותמונות של המעוקלים, תמונות שלא צולמו על ידו, ולא נערך כל תיאום בין התמונות לבין רשימת המעוקלים. גם לא ברור האם המוצרים שנאמדו על ידו הינם המוצרים שעוקלו, והוא מסתמך בעניין זה באו]ן בלעדי על הצהרותיו של מר גולן. עוד נאה מחוות דעתו, כי מר קורלניו תמחר מוצרים במחיר הגבוה מהמחיר המופיע בתמונות כמחיר לצרכן. אין כל הבחנה בין מחיר רכישה למחיר מכירה. לא נערכה על ידו בדיקה מינימאלית הנוגעת לחשבוניות, ספרי הנהלת חשבונות כדי לברר כמה מוצרים נמכרו, מה גילם של המוצרים, באיזה מחיר הם נרכשו, מאומה לא נבדק על ידו. יותר מכך, מר קורנליו הניח כי מאחר ועל גבי המוצרים בתמונות הופיע המילה "דרקסל", כי המדובר במוצרים אותנטיים מבלי שנערכה על ידו כל בדיקה מכל סוג שהוא, כדי לוודא את האותנטיות של המוצרים, ואת העובדה כי אכן עסקינן בפירמה זו, ולא רק בתווית. אין בדיקה של מוצרים אחרים של התובעת, לכאורה התובעת עוסקת במכירת ריהוט, ניתן היה לסבור כי בידי התובעת פרטי ריהוט נוספים, או אחרים שנמכרו על ידה, ניתן היה לבחון את המוצרים הנוספים שבבעלותה כדי לברר האם המדובר בפרטי ריהוט באיכות טובה או טובה עד מאוד כפי עמדת המומחה.

אם היה צורך בחיזוק הדברים, הגיע רו"ח יעקובי, והגיש חוות דעת, ממנה עולים דברים שלא יכולים לעלות בקנה אחד עם עמדת התובעת והמומחה מטעמה, ובמה דברים אמורים. על מנת לבסס את שווי המעוקלים, הגישה התובעת חשבוניות נספח ג' לתצהיר מר גולן מיום 21.12.04, בסכום של 271,500 ₪. כשר מר יעקובי בחוות דעתו, מבהיר כי רכישת הטובין לעסק נעשתה במהלך שנת 2005.

העיקול והוצאת המעוקלים נעשו ביום 5.6.06, למעלה משנה לאחר רכישת המעוקלים, המכירה נעשתה ביום 2.5.07, כשנה לאחר הוצאתם.

אין בחוות הדעת מטעם מר קורנליו כל התייחסות לעובדה כי במשך למעלה משנה, כשנה וחצי, המעוקלים לא נמכרו על ידי התובעת בדרך העסקים הרגילה.

התייחס לכך מר נס, המומחה מטעם הנתבעת, כשהסביר, כי אם נצא מנקודת הנחה, כי המעוקלים אכן נרכשו במחיר הנטען, הרי לאחר כשנתיים ממועד הרכישה, כאשר התובעת לא הצליחה למכור את המעוקלים, כפריטי ריהוט, שווים לטעמו מגיע ל -50,000 ₪, במחירי שוק.

מהנתונים שהוצגו בפני ביהמ"ש קיימות סתירות בין טענת התובעת לעניין העסק שלכאורה ניהלה, לבין ההצהרות שלה לרשויות המס. כך למשל, הסתבר כי הרכישה של הציוד, הייתה מעסק שהיה רשום על שם בניה של התובעת, שניהלו עסק בסמוך, ואותו העסק לכאורה נסגר והריהוט הועבר לתובעת, אולם התובעת לא הצליחה להראות כי הסכום של 261,400 ₪ הועברו לטובת תשלום בעבור הריהוט שלכאורה נרכש לטובת העסק החדש של התובעת שנפתח ב 1.1.05.

רו"ח יעקובי הסביר במסגרת החקירה הנגדית, כי מסקנותיו לגבי המלאי שנותר בעסק לא מבוססות על ניתוח ספרי הנהלת החשבונות של העסק או על ניתוח מסמכי הבנק, או ביצוע פעולה חשבונאית כלשהי, אלא על בסיס תיאורטי, על בסיס הנחה שנמסרה לו ממר גולן, על פיה, כל מה שנמכר היה פרטי ריהוט, והיתרה הינה המלאי שנמכר. למעשה מר יעקובי, הגיע למסקנה על פי מה שהתבקש ולא על פי ניתוח חשבונאי כלשהו. עוד הסתבר, כי מר גולן בחקירתו, טען שהעסק עבד כשלושים יום, ( ראה חקירתו של מר גולן בפרוטוקול הדיון מיום 4.3.13 עמוד 87 שורות 23 ).רו"ח יעקובי, לא הצליח להסביר איך יתכן, כי למרות שלכאורה על פי עדותו של מר גולן, העסק לא עבד לאחר פברואר 2005, הוא מוצא רכישות ומכירות ציוד?

בהעדר נתונים ענייניים, כגון, מסמכי יבוא של הסחורה, פירוט הנהלת החשבונות, בדיקה המבוססת על כרטסת הנהלת החשבונות, התאמת בנקים, מסמכי יבוא ומסמכים שכל רואה חשבון עוסק בהם בבואו לבחון את הצד החשבונאי של עסק כלשהו, כאשר מסמכים אלו מצויים בידי התובעת, או אמורים להיות מצויים בידיה, כאשר עסקינן בחשבוניות שבהם לכאורה נרכשה הסחורה מעסק קודם, ולא ברור מתי הסחורה נרכשה על ידי העסק הקודם. כאשר העסק הקודם היה בניהולם לכאורה של בניו של מר גולן, והעסק הנוכחי הינו בניהולה של גב' גולן אשתו של מר גולן, כאשר הגב' גולן לא יודעת כלום, עדותה הפנתה למעשה לבעלה שהוא מקור ידיעותיה, כאשר לא מונחת בפני ביהמ"ש כל תשתית עובדתית שממנה ביהמ"ש יוכל לבחון איזה פריטים עוקלו, מעבר לרשימת ציוד, אלא הצגה של כל פריט, מתי נרכש מה היה שוויו, כשמסמכי רשויות המס לא תואמים את עדותו של מר גולן, אין לביהמ"ש אלא להגיע ל מסקנה, כי לא ניתן לקבל את עמדת התובעת באשר לשווי המעוקלים.

הנתבעת טענה, כי המחיר שנכתב על ידי מר שאלתיאל, נמסר לו מפיו של מר גולן בזמן אמת.

אני סבורה כי המחיר שנכתב על ידי מר גולן משקף את שווי המעוקלים במועד הוצאת המעוקלים. הנתבעת אינה יכולה להתכחש לשווי זה, ולהציג מחיר אחר, כפי המופיע בחוות דעת מר נס מטעמה. שווי המעוקלים, נכתב על גבי מסמך שיצא מלפני הנתבעת, על נייר המכתבים שלה.

ראשית, נספח 1א לתצהירו של מר שאלתיאל, בעל התפקיד, הינו צו עיקול הנושא את הכותרת "מועצה מקומית שומרון", ומפרט את רשימת המעוקלים שהוצאו. שנית נספח 2 לתצהירו של מר שאלתיאל, הינו אומדן מחיר למעוקלים, מיום 2.5.07, בסכום של 106,500 ₪, שנכתב על גבי נייר המכתבים של המועצה.

מכל הנימוקים הנ"ל אני קובעת כי שווי המעוקלים היה בסכום של 106,500 ₪.


התנהלות הנתבעת;

הנתבעת הכחישה כי התרשלה, וטענה, כי התקשרה בהסכם עם מחסן אביה, לביצוע מכירת המעוקלים, וכי המכר נעשה שלא על דעתה ולא בהסכמה, והיא מתוך חובתה כנושה וכגוף ציבורי, לא הייתה מוכנה לקבל את המכר שנערך על ידי מחסן אביה, והגישה תביעה כנגד מחסן אביה.

אין לטעמי כל מחלוקת עובדתית, כי אכן המ כר נעשה שלא בידיעת המועצה, הנתבעת. אפילו חולקת על כך התובעת, לא הובאה בפני ביהמ"ש כל גרסה עובדתית אחרת, ( שלא לדבר על הוכחת גרסה אחרת).

מהעדויות שבפניי, ומעדותו של מר ראובני בפניי, שאני מקבלת אותה כמהימנה עולה, כי לא נינתה כל הסכמה לביצוע מכר המעוקלים, וכי כשנודע לנתבעת דבר המכירה הגישה תביעה כנגד מבחן אביה.

יחד עם זאת, ביהמ"ש באותו ההליך, ת.א. 9230/07 כבר קבע כי המועצה, הנתבעת לא פעלה כהלכה, בין היתר בכך שלא דאגה לביצוע שומה למעוקלים, ולטעמי לא נערך כל פיקוח נאות על מחסן אביה.

יש לזכור, כי המעוקלים הוצאו ביום 5.6.06 ונמכרו כשנה לאחר מכן .2.5.07, לא פורט בפניי, ולא נטענה כל טענה, מה עשתה המועצה כל אותו הזמן, איזה דיווח קיבלה, האם יש בידיה נוהל הנוגע לדיווחים שעליהם לקבל ומה הנוהל במקרה ואינה מקבלת כל דיווח בנוגע למעוקלים שהוצאו.

הנתבעת טענה, כי התובעת פנתה לביהמ"ש וניסתה למנוע את מכירת המעוקלים, ואכן הוגשו נספחים 4-5 לתצהיר מר ראובני המפרטים את בקשות התובעת ומר גולן באשר לעיכוב מכירת המעוקלים.

כלומר, התובעת הייתה מודעת לכך שהמעוקלים ימכרו לאחר שלא הצליחה להוביל להחזרתם למרות בקשותיה. יחד עם זאת, לא הוצגו בפני ביהמ"ש ההחלטות על בקשות התובעת ומר גולן לביהמ"ש, בעניין המעוקלים, ולא הוצגה הודעה שנשלחה אליה בעניין מכירת המעוקלים.

זאת ועוד, מחסן אביה ביצע את הפעולות המכר במסגרת הסכם בינו לבין הנתבעת, לטעמי, מעבר לאמור לעיל, הנתבעת אמורה להיות אחראית כלפי החייב בעת ביצוע מעשה רשלני כלפיו על ידי מחסן אביה, שכן הם המשמשים כנציגי הנתבעת לביצוע הפעולות שהחוק מתיר לנתבעת לבצע, היינו הליכי גבייה מנהליים.

כלומר, לטעמי גם אם מחסן אביה התרשל, ולא הנתבעת הרי יש לייחס את האחריות לנתבעת. בענייננו, אני סבורה כי הנתבעת לא ביצעה פיקוח מתאים על פעולות המחסן, לא דאגה כי המעוקלים ישומו על ידי שמאי מוסמך, לא קבעה נוהל במקרה שמעוקלים לא נמכרים, ביחס לדיווח שהנתבעת אמורה לקבל והמשך טיפולה בנושא, ומנגנון הודעה מסודר לנישום שבגין חובו ננקטים הליכי מכר המעוקלים.

לפיכך אני קובעת כי הנתבעת התרשלה.

הנזק;

קבעתי כי שווי המעוקלים עמד על הסכום של 106,500 ₪ נכון ליום 2.5.07.

טוענת הנתבעת, כי מאחר והתובעת לא שילמה את חובות הארנונה, וכיום לאחר קבלת פס"ד הקובע כי לתובעת חובות ארנונה בסכום של 112,641.9 ₪, (פס"ד תא"ק 114-08), הרי הנתבעת הייתה רשאית וזכאית לביצוע הליכי גבייה, ולמכור את המעוקלים.

לכן טוענת הנתבעת, בכל מקרה במסגרת מכר מעוקלים בהליך של מכר כפוי, לא היה מתקבל סכום העולה על הסכום שנפסק על ידי ביהמ"ש בעניין 9230/07, התובענה כנגד מחסן אביה, שם נקבע, כי בנסיבות העניין הנזק שנגרם הינו בסכום של 38,000 ₪.

התובעת טוענת, כי מאחר ולא הייתה צד לאותו הליך אין הסכום מחייב אותה, ועוד טוענת, כי לו הייתה צד להליך הייתה יכולה להביא ראיות מהם ביהמ"ש יסיק ששווי המעוקלים גדול בצורה משמעותית, ועוד טוענת, כי מאחר והנתבעת נהגה ברשלנות, הרי מן הראוי לזכות אותה במלוא סכום שווי המעוקלים.

אין בפני ביהמ"ש חוות דעת המתייחסת למכר במסגרת הליכי הוצל"פ, מהי ההפחתה שיש לבצע כפריט ריהוט נמכר במסגרת הוצאה לפועל.
חוות הדעת מתייחסות לשווי המוצרים בשוק, בלא להתייחס למכר הכפוי.

חוות הדעת לא מתייחסות לעובדה כי המעוקלים לא נמכרו במשך כמעט שנה, ולא ברור מדוע? האם הוצאו למכירה והמכר לא צלח? האם נותרו במחסן כאבן שאין לה הופכין? התובעת לא הסבירה מה עשתה במהלך אותה השנה, ומדוע לא פנתה לברר מה עלה בגורל המעוקלים?

ברור כי מכירה במסגרת כפויה, בהליכי הוצאה לפועל, כמו הליכי גבייה מנהליים, אין עסקינן במכר של מוכר מרצון לקונה מרצון, ולכן קיימת הפחתה של מחיר השוק, והדברים יפים שבעתיים כשמדובר במעוקלים שנותרו במחסן כמעט שנה בלא מכירה.

יחד עם זאת, הותרת המעוקלים במחסן בלא שהנתבעת מבררת מדוע הם לא נמכרים, מה קרה איתם, שהרי קיים חייב שחב בארנונה ובגין חובו, הנושא ריבית ננקטו אותם הליכי עיקול, הינה שיקול שלא להפחית כל סכום משווי המעוקלים.

שיקול נוסף הינו, כי החייב, התובעת, למרות שחולפת לה כמעט שנה לא מסדירה את חיובי הארנונה. התובעת לא הציגה לביהמ"ש מה עלה בגורל בקשתה לעיכוב הליכים, ומה עשתה לאחר שלכאורה, כך ביהמ"ש מסיק בקשתה לעיכוב הליכים נדחתה.

כל השיקולים הללו, והעדר כל שומה הנוגעת להפחתה משווי שוק של מעוקלים בגין מכירה כפויה, מובילים אותי למסקנה, כי יש להפחית 30% בלבד כהערכה ואומדן.

כלומר, אני קובעת את שיעור הנזק שנגרם לתובעת בסכום של 74,550 ₪ = 70% X 106,500 ₪ נכון ליום 2.5.07.

מתוך סכום של יש להפחית את מחיר המעוקלים ששולם בגין מכירתם 4,500 ₪, וכן את הסכום שנפסק לטובת הנתבעת בהליך מול מחסני אביה, 9230/07 בסך של 38,000 ₪.
אני קובעת את שיעור הנזק שנגרם לתובעת בסכום של 32,050 ₪ נכון ליום 2.5.07.

סיכום:

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את שיעור הנזק בסכום של 32,050 ₪ נכון ליום 2.5.07.

לו הייתה הנתבעת פועלת כהלכה, הסכום הנ"ל היה מופקד בחשבון הארנונה של התובעת ומוביל להפחתת חובה, ומשכך, אני מורה לנתבעת להפחית את חיובי הארנונה של התובעת בסכום של נכון למועד הנ"ל.

עוד אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 7,500 ₪ כסכום הכולל את שכר הטרחה וההוצאות.

קבעתי שיעור צנוע של הוצאות ושכ"ט במאוחד, לנוכח הסדר הביניים שאליו הגיעו הצדדים .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה על פאב

  2. ארנונה על מכבסה

  3. ארנונה על רפתות

  4. ארנונה על מספרה

  5. ארנונה על מחסנים

  6. ארנונה על ממגורה

  7. ארנונה תחנות דלק

  8. ארנונה על בית ריק

  9. ארנונה על שטח פתוח

  10. תביעת השבה ארנונה

  11. מהי מטרת הארנונה ?

  12. הוצאות אכיפה ארנונה

  13. ארנונה על גן לאומי

  14. ארנונה שימוש מעורב

  15. חיוב אישי בארנונה

  16. הנחה בארנונה בטעות

  17. חוב ארנונה במטולה

  18. ארנונה על בית אבות

  19. ארנונה על אדמת מרעה

  20. ארנונה על בית מלאכה

  21. האם ארנונה היא מס ?

  22. תשלום ארנונה עודפת

  23. השגה למנהל הארנונה

  24. תעריף ארנונה מדורג

  25. ארנונה לפני טופס 4

  26. הבטחה שלטונית ארנונה

  27. ארנונה על מעון ילדים

  28. חוב ארנונה של השוכר

  29. ממתי משלמים ארנונה ?

  30. ארנונה על שטח חקלאי

  31. ארנונה על שטחי שירות

  32. ארנונה מספרות תל אביב

  33. ארנונה על שטחי ביטחון

  34. חוב דמי שילוט ארנונה

  35. תעריפי ארנונה השוואה

  36. ארנונה על אולם אירועים

  37. ארנונה על מבנה תעשייה

  38. ארנונה על שטחים טכניים

  39. הגדלת שטח לחיוב ארנונה

  40. התחייבות להפחתת ארנונה

  41. איך מערערים על ארנונה

  42. טעות במדידה החזר ארנונה

  43. תשלום ארנונה פתח תקווה

  44. חוב שנוי במחלוקת ארנונה

  45. השגה על ארנונה תחנת דלק

  46. חובות ארנונה של יורשים

  47. חוב ארנונה לעיריית חיפה

  48. אינטרס ההסתמכות - ארנונה

  49. קבלת תשלום ארנונה בחזרה

  50. החזר ארנונה אולם אירועים

  51. נטישת מושכר חיוב בארנונה

  52. תשלום תחת מחאה – ארנונה

  53. החזר הארנונה שנגבתה ביתר

  54. שינוי ארנונה רטרואקטיבי

  55. ארנונה על מחסן חלק מדירה

  56. חיוב רטרואקטיבי בארנונה

  57. שינוי ארנונה לאחר 10 שנים

  58. מכתב השגה על חיוב בארנונה

  59. שינויים בהגדרות צו ארנונה

  60. סיווג מרפאות לצורך ארנונה

  61. הקלה בארנונה למבנים חקלאים

  62. תשלום ארנונה בניה ללא היתר

  63. תשלום ארנונה על כניסה לעסק

  64. חובות ארנונה מלפני 20 שנה

  65. חוקיות הטבה בארנונה לחברות

  66. ארנונה למשפחה מעל 8 ילדים

  67. גביית ארנונה מחברה שהתפרקה

  68. הבטחה שלטונית לפטור מארנונה

  69. תשלום ארנונה באחוזת ראשונים

  70. ערעור על החלטת מנהל הארנונה

  71. חוב ארנונה לעיריית תל אביב

  72. אי קבלת תשובה להשגה בארנונה

  73. תביעה בגין ארנונה ומים - עיריית בת ים

  74. סיווג ''תעשיה'' לצרכי ארנונה

  75. גביית ארנונה מהבעלים של החברה

  76. שינוי סיווג ארנונה מחסן לעסק

  77. ארנונה על מחסן בגובה מטר וחצי

  78. חוב ארנונה לעיריית פתח תקווה

  79. מכתב הנחה בארנונה מראש המועצה

  80. אישור משרד הפנים לגביית ארנונה

  81. ארנונה על מפעלים במועצה אזורית

  82. איחור בתשובת מנהל הארנונה להשגה

  83. מחזיק מטעם הממשלה לצורך ארנונה

  84. תביעה לתשלום החזר תשלומי ארנונה

  85. תעריפי ארנונה שונים באותו אזור

  86. אי שימוש במחסנים - תשלום ארנונה

  87. השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין

  88. ארנונה על חניון ציבורי ללא תשלום

  89. ארנונה על מרתף שאינו ראוי לשימוש

  90. גביית ארנונה בזמן הליכים משפטיים

  91. ארנונה על מבנה שאינו ראוי לשימוש

  92. תביעה כספית בגין חוב ארנונה בשכירות

  93. ארנונה על החלק היחסי בבניין משרדים

  94. אי שימוש במחסנים 6 חודשים - ארנונה

  95. מגורים עם ההורים במשק חקלאי - ארנונה

  96. הליכי גבייה בשל חובות ארנונה שקיומם הוכחש

  97. שינוי סיווג ארנונה מ"בית פרטי" ל"בית משותף"

  98. האם צריך לשלם חוב ארנונה בזמן שהייה בחו"ל ?

  99. טענת אי מגורים בנכס במסגרת תביעה לתשלום ארנונה

  100. האם אפשר להגיש השגה על ארנונה גם אחרי 90 יום ?

  101. סיווג ''מפעל תעשייתי'' כ''עסק אחר'' לצורכי ארנונה

  102. ארנונה: האם מספרה נחשבת "בית עסק" או "בית מלאכה" ?

  103. האם מותר לחייב אוטומאטית בריבית פיגורים על ארנונה ?

  104. השגה על הארנונה, בטענה כי שטחו בפועל קטן מהשטח המדווח

  105. סיווג מבנים לצורכי ארנונה - מבנה חקלאי - מבנה תעשייתי

  106. האם צריך לשלם ארנונה על "בריכה פתוחה" לא פעילה בחורף ?

  107. האם מכתבי דרישה לגביית ארנונה עוצרים את מרוץ ההתיישנות ?

  108. עתירה לביטול דרישת ארנונה בנכסים המשמשים בבניית מסילת ברזל

  109. חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק ממ"ר חויב כמ"ר שלם

  110. ביהמ"ש לעניינים מנהליים מוסמך לדון בענייני ארנונה בעתירה של אזרח כנגד החלטה של רשות

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון