חתימה על כתב התחייבות להוצאת ערבויות בנקאיות

חתם הנתבע על כתב התחייבות בדבר הוצאת ערבויות בנקאיות, לפיו התחייב הנתבע להשיב לתובע כל סכום אשר ישלם הבנק לצד ג' , בהתאם לכתבי ערבות אשר ינפיק התובע לפי בקשת הנתבע.

לבקשת הנתבע הוציא הבנק ביום 23.12.2005 ערבות בנקאית ע"ס 80,000 ₪ לטובת "פז חברת נפט בע"מ" (להלן: " צד ג' "). תוקפה של הערבות נקבע עד ליום 23.12.2006 ואולם לבקשת הנתבע הוארך תוקפה ליום 23.12.2007.

4. ביום 21.02.2008 חילט הבנק את הערבות וחייב את חשבונו של הנתבע בסכומה . לטענת התובע ביום הגשת התביעה (21.12.2008) עמדה יתרת החובה בחשבון הנתבע ע"ס 72,630 ₪ בגינה הוגשה התביעה .

5. לטענת הנתבע, הבנק נהג כלפיו ברשלנות בכך שפרע את הערבות, לאחר שפג תוקפה, וחייב את חשבונו שלא כדין.

כן טען הנתבע כי לשם הוצאת הערבות שיעבד הבנק תוכנית חסכון על שמו. לאחר 23.12.2007 ומשלא נתבקש מימוש הערבות , משך הנתבע את הפיקדונות אשר היו על שמו וחשבון העו"ש אופס.

6. אין חולק כי יתרת החובה בחשבון העו"ש בגינה הוגשה התביעה הינה כתוצאה מחילוט הערבות.


הפלוגתא

7. השאלה הצריכה הכרעה בענייננו הינה בעיקרה שאלה עובדתית אחת ומובהקת: האם קיבל הבנק את דרישת החילוט ששלחה חברת פז, לפני מועד פקיעת הערבות (23.12.2007), אם לאו?

נטל השכנוע בסוגיה העומדת להכרעה מוטל על התובע, לפי שלמעשה, הוא זה אשר מבקש להוציא מחברו (ר': ע"א 748/88 בנק צפון אמריקה בע"מ בפירוק נ' רכטשפר, פ"ד מה (4) 969 ; ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז (3) 240 ). התובע הוא זה אשר טוען כי התקיימו התנאים המקדימים למימוש הערבות , קרי: המצאת דרישה בכתב לחילוט אשר הגיעה למעונו הרשום עובר למועד הפקיעה ( ר' גם : סיכומי התשובה מטעם התובע ע' 2 ס' 6).


דיון והכרעה

8. לאחר בחינת חומר הראיות, עדויות הצדדים, קריאת הסיכומים והתגובה להם, באתי לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל לפתחו ולא הוכיח , בראיות עודפות והולמות , כי מכתבה של חברת פז נמסר לו עובר ליום 23.12.2007, או כי נמסר לו בכלל . במילים אחרות, התובע לא עמד בנטל ולא הוכיח כי נתקיימו התנאים הקבועים בגוף הערבות לעניין מימושה וחילוטה. להלן, יפורטו השיקולים והטעמים המוליכים למסקנה האמורה.



מעמד הבנק ככלל

9. מגמת הפסיקה היא להרחיב את אחריות הבנקים כלפי ציבור לקוחותיהם וכלפי הציבור בכללותו. מגמה זו מבוססת על התפיסה שלבנקים תפקיד ציבורי חשוב במערכת כלכלית תקינה ועל ההכרה בעוצמתו הרבה של המוסד הבנקאי. הבנקים נתפשים כבעלי מעמד מעין ציבורי. בשל מעמדם הם זוכים לאמון גורף, עד כי אלה הבאים עימם במגע נוטים לסמוך על פעולותיהם ועל מצגיהם אף ללא חקירה ודרישה. (ר' א. פורת "דיני הנזיקין" , ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ב-תשנ"ג 301, 324).

לא בכדי נפסק כי הבנקים הם "סוכנות חברתית" , ובשל כך לצד היתרונות המוקנים להם מכוח הדין, מוטלות עליהם חובות אמון מוגברות כלפי הציבור בכלל וכלפי הלקוח בפרט (ר' למשל ע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים, ניתן ביום 28.12.09, ; רע"א 9374/04 אי. אנד ג'י. מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 11.11.04, ; מ' רובינשטיין ו-ב' אוקון "הבנק כסוכנות חברתית" , ספר שמגר מאמרים ,חלק ג' 819 (2003)).

10. חובת האמון המוטלת על בנק כלפי לקוחו היא חובה רחבה החלה לגבי כל הפעולות, השירותים והעסקאות שמבצע הבנק עבור הלקוח והיא צריכה להתקיים עוד לפני כריתת החוזה. תכלית חובת האמון היא הבטחת מידה גבוהה מאד של אמינות, מקצוענות, יעילות וזהירות במתן השירות על ידי הבנק (ר' פלאטו-שנער "דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית" 78 (2010); בן אוליאל "משכנתא בנקאית בכלל ומשכנתא על בית מגורים בפרט – סקירה ביקורתית", דין ודברים ה' 119, 149 (2010)).

יפים לעניין זה אף הדברים שנקבעו בע"א 7825/01 דאטא סימנס אנד סופטוור אינק נ' בנק דיסקונט לישראל, פ"ד נח(5) 384, 356 (2004), לפיהם:

"המסגרת הנורמטיבית החולשת על היחסים בין בנק ללקוח מורכבת מפסיפס של נורמות משפטיות, שבעיקרן הן בעלות אופי חוזי. בבסיס יחסים אלה עומדים התנאים וההסכמות שגיבשו הצדדים לצורך הסדרת יחסיהם. אולם ההסדרים החוזיים אינם חזות הכול, הואיל והבנקים כפופים לחובות נוספות, שבעיקרן שאובות הן מחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981. נוסף על אלה, חלות על הבנק חובות שמקורן בדיני הנזיקין ... עיקרן של חובות אלו הוא בדרישות מוגברות של תום-לב וגילוי נאות של הבנק כלפי לקוחותיו, ובאשר להיקפן ולביטוין המעשי של אותן חובות, כל אלה נקבעים על-פי נסיבותיו של כל מקרה" (הדגשה אינה במקור- ד.ח)



המתווה הנורמטיבי

11. ערבות בנקאית אוטונומית הינה הלכה למעשה התחייבות הבנק לשיפוי המוטב, מקום בו החייב, לקוח של הבנק, אינו עומד בהתחייבותו למוטב , על פי עסקת היסוד שביניהם. על יצירת הערבות הבנקאית עמד ביהמ"ש בע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין נ' י.ש.מ.פ חברה קבלנית לבנין בע"מ, פ"ד נח (3), 118, 130.

הערבות הבנקאית האוטונומית עומדת על שני אדנים: "עקרון העצמאות" אשר נועד להגן על מוטב הערבות ו"עקרון ההתאמה" שייעודו ככלל, להגן על מזמין הערבות (ר' : רע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נד (1) 773, 809; רע"א 2078/02 מוניטין עיתונות בע"מ נ' עו"ד מטרי, פ"ד נו (6) 97, 101; ע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נ' אז-דז טרום (1973) בע"מ (בפירוק), פ"ד נ(2) 685, 686).

12. לענייננו החשוב הוא עקרון ההתאמה. לפי עקרון זה, המוטב זכאי לדרוש את חילוט הערבות, בתנאי שהוא קיים בקפדנות אחר כל הדרישות המוקדמות הנקובות בכתב הערבות. עקרון זה מחייב קיום דווקני של תנאי הערבות האוטונומית, כתנאי מוקדם למימושה (ר' פס"ד שובל לעיל ; בש"פ 10532/03 רשל נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (6) 469).

כאמור, עקרון ההתאמה נועד, על דרך הכלל, להגן על מבקשי הערבות (ר' פס"ד ניקו בדים, בעמ' 810). אולם עיקרון ההתאמה מבטא גם אינטרס של הבנק. שכן "עיקרון ההתאמה גם מבטא את הרצון להפוך את בדיקת הבנק לפעולה טכנית ופשוטה ככל האפשר" ( ר' ע"א 151/89 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מ.ג. ברין ובניו בע"מ, פ"ד מו (1) 101, 115). בדרך זו, עקרון ההתאמה פוטר את הבנק מקבלת החלטה האם תוכן הבקשה למימוש הערבות תואם, מבחינה מהותית, את תנאי הערבות הבנקאית ומצמצם את שיקול הדעת המופעל על ידי הבנק לבדיקה טכנית פשוטה של ההתאמה בין המסמכים ( ר' ע"א 7168/03 שלמה חבר נ' צוריאל לביא בתוקף תפקידו כנאמן של נגה אלקטרוטכניקה בע"מ בהקפאת הליכים ושל נגה תעשיות אלקטו- מכניות 1986 בע"מ בהקפאת הליכים, ניתן ביום 26.09.2005 , ).






ראיות הצדדים

מטעם התובע הוגש תצהירו של מר מסארוה יוסף, מנהל מחלקת בנקאות אישית בסניף טירה של הבנק . מטעם הנתבע הוגש תצהירו שלו . שני המצהירים נחקרו . במהלך החקירות, הוגשו כראייה מוצגים אחדים.

13. לוח הזמנים והאירועים המתקבל מן העדויות והמוצגים, הינו כדלקמן:

א. הנתבע ניהל חשבון בנק אצל התובעת. במהלך עיסוקו שכר הנתבע מתקן לשטיפת מכוניות באחת מתחנות הדלק של חברת "פז". לצורך שכירת המתקן נתבקש הנתבע להעמיד לידי חברת פז ערבות בנקאית ע"ס 80,000 ₪.

ב. ביום 23.12.05 (בהמשך לבקשת הנתבע מיום 22.12.05) הוציא הבנק ערבות בנקאית מס' 129462/0005 לטובת "פז חברת נפט בע"מ" . לשם העמדת הערבות שועבדו תוכניות חסכון אשר היו על שם הנתבע.

ג. התנאי שנקבע לחילוט הערבות הוא כהאי לישנא:

"2. לפי דרישתכם הראשונה בכתב, לא יאוחר מעשרה ימים מתאריך התקבל דרישתכם על ידינו לפי כתובתנו המצויינת לעיל, אנו נשלם לכם כל סכום הנקוב בדרישה ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות בתוספת הפרשי הצמדה, מבלי להטיל עליכם חובה לנמק או להוכיח את דרישתכם ומבלי שתהיו חייבים לדרוש את התשלום תחילה מאת הנערב.

3. ערבות זו תישאר בתוקפה עד ליום 23 לחודש דצמבר שנת 2006 (כולל) בלבד ולאחר תאריך זה תהיה בטלה ומבוטלת.
כל דרישה על פי כתב ערבות זה צריכה להתקבל על ידינו בכתב לפי כתובתנו המצויינת לעיל, לא יאוחר מהתאריך הנ"ל ועד שעת הסגירה לקבלת קהל של סניפנו.

4. דרישה בכתב כאמור בערבות זו, אין פרושה דרישה שתגיע לבנק באמצעות פקסימיליה, טלקס או מברק, ודרישה כזו לא תיחשב כדרישה בהתאם לערבות זו".

ד. ביום 29.11.2006 חתם הנתבע על טופס בקשה להארכת תוקף הערבות הבנקאית. למעט תאריך הוצאת הערבות המקורית וחתימת המבקש (בענייננו הנתבע עצמו), אין בטופס הבקשה פרטים נוספים ובין היתר לא נרשם עד לאיזה מועד הוארך תוקף הערבות וכן מהו מספר הערבות המוארכת.

בהמשך לבקשת הנתבע, ביום 14.12.2006 הוציא הבנק מכתב לפז חברת נפט בע"מ ולפיו מוארכת הערבות עד ליום 23.12.2007 (נספח ז' לתצהירו של מר מסארוה יוסף).

ה. ביום 21.02.2008 חילט התובע את הערבות והעביר לטובת צד ג' (פז חברת נפט בע"מ) את סכום הערבות בסך 80,000 ₪ בנוסף הועברו, לאותו צד ג', 1,992 ₪ ביום 27.02.2008 בגין הפרשי הצמדה וריבית.

לעניין זה העיד מר מסרואה, כי ביום 26.11.2007 התקבלה בסניף הבנק הודעת צד ג' בקשר לערבות הבנקאית. צד ג' ביקש כי התובע יחלט את הערבות הבנקאית ויעביר את סכומה לחשבון המתנהל על שמו, לחילופין הודיע צד ג' כי בכפוף להסכמת הנתבע, עוד בטרם יחלוף תוקפה של הערבות הבנקאית, הוא יסכים להארכת תוקפה של הערבות לתקופה נוספת בת 12 חודשים.

מסיבה שאיננה ידועה לתובע, בקשת החילוט לא בוצעה במועד בו נתקבלה הודעת צד ג' והוא אף סבור כי יתכן ומכתב הדרישה אבד בסניף.

ו. במהלך חודש פברואר 2008 , פנה טלפונית נציג מטעם צד ג' לסניף התובע, על מנת לברר מדוע לא הועברו כספי הערבות. לאחר השיחה שלח צד ג' עותק ממכתב הדרישה (נושא תאריך 14.11.2007) וכן אישור מסירת דואר (נושא תאריך 26.11.2007), באמצעות הפקס' על אישור קבלת דבר הדואר חתום מר שביטה חוסיין, פקיד מטעם הבנק, שלא הובא להעיד .

בהסתמך על שיחת הטלפון וכן על המסמכים אשר נתקבלו בפקס' , פעל התובע וחילט את הכספים מחשבונו של הנתבע. עוד ציין התובע כי ביום העברת סכום הערבות הבנקאית לטובת צד ג' עמד חשבונו של הנתבע ביתרת זכות של 17,295 ₪.


המסקנות הנלמדות מן העובדות

14. איני נכון לסמוך על אישור ההמצאה , כראייה לכך שמכתב הדרישה מטעם צד ג' , נמסר לתובע פיזית במועד ועוד טרם מועד פקיעת הערבות וינומק להלן :

ראשית: מכתב הדרישה נושא תאריך 14.11.2007 בעוד אישור הדואר נמסר כנטען אצל התובע ביום 26.11.2007. לאמור , חלפו 12 ימים ממועד כתיבת המכתב ועד מועד המצאתו. לעניין זה ציין התובע בסיכומי התשובה, כי אין כל חשיבות בין אם המכתב "הסתובב" מספר ימים בתוך משרדי צד ג' או בדואר ויש להתייחס רק לעובדה כי בהתבסס על אישור המסירה בקשת החילוט נתקבלה במועד ועוד טרם מועד פקיעתה. אין בידי לקבל טענה/סברה זאת שלא הוכחה אמיתותה .

שנית: בחינת אישור המסירה מעלה , כי מצויינים בו שם הנמען, מועד המסירה ושם המקבל. לא ניתן ללמוד דבר ממסמך זה על זהות השולח. העדר ציון שם השולח פוגם במהימנות המסמך ומפחית ממשקלו ומנכונותי לסמוך ממצא על מסמך זה.

שלישית: היות ועותק מכתב הדרישה לא נושא "חותמת נתקבל", הרי שיקשה על ביהמ"ש לקשור את המכתב האמור לאישור ההמצאה . במילים אחרות, התובע לא הוכיח כי אישור ההמצאה מתייחס בהכרח למכתב דרישת החילוט.

בענין זה העיד, מטעם התובע, מר מסארוה:

"ש. אני מציג בפניך את אישור מסירת הדואר בנספח ח', שני הדברים האלה אתה קיבלת בפקס בסופו של יום, אנחנו לא יודעים מה היה לפני כן
ת. מה זאת אומרת אנחנו לא יודעים מה היה לפני כן
ש. אין לך מסמכים בבנק וגם אין לך את המקור
ת. נכון
ש. איך אתה יודע שאישור המסירה מתייחס להודעה של פז
ת. אני לא עובד רשות הדואר ולא יכול לזהות על פי המספר הסידורי של הדואר אני מבין שחב' פז יודעת מה שלחו אלינו, אני לא יכול לדעת.
ש. אז יכול להיות מצב שאישור המסירה מיום 26.11.07 מתייחס אולי למכתב אחר ששלחה לכם פז
ת. איני יכול לדעת" ( ר' פר' הדיון מיום 24.05.2011 ע' 8)

משנשאל העד, האם פנה לאותו מר חוסיין, מי שחתום כמקבל דבר הדואר, בניסיון לברר לגבי מכתב הדרישה השיב :

"ת. לא שאלתי, לא ידוע לי בנושא, על מה אני אלך לשאול אותו אם כל דואר שנכנס הוא פתח וקרא? לא." ( ר' פר' הדיון מיום 24.05.2011 ע' 9). עובדה זאת אף היא מיוחסת לחובת הבנק ,אשר נמנע מלתשאל את מר מוחסיין ולהעידו במשפט .

רביעית: בבקשה לחילוט כספי הערבות מצויינת גם הסכמה מטעם צד ג' להארכת מועד כתב הערבות ב- 12 חודשים נוספים. באותו מועד הנטען, כמועד קבלת הבקשה, הבנק לא פנה אל הנתבע על מנת לבחון אם ברצונו להאריך תוקף הערבות בשנה נוספת (הגם שהארכת הערבות נעשתה בעבר, בהתבסס על תוכן פנייה זהה מטעם מצד ג'). לא זאת בלבד, אלא התובע אף שיחרר, לבקשת הנתבע, כספים אשר שועבדו, בין היתר, לטובת אותה ערבות.

בעניין זה העיד מר מסארוה:

"ש. זה נכון לומר שאם היית יודע שהערבות הזאת עדיין בתוקף, אתה לא היית משחרר את הפיקדונות והחסכונות של הנתבע בינואר-פברואר 2008, למעשה טרם מימוש הערבות

ת. נכון, לא היינו משחררים לו את הכספים הנ"ל ככל שהיינו מודעים לכך שהערבות עדיין בתוקף".

"לשאלת בית המשפט, ככל שהיינו מודעים לכך שהערבות בתוקף, לכל הפחות הסניף היה מחזיק כספים בגובה הערבות".

( ר' פר' הדיון מיום 24.05.2011 ע' 9)

מכאן נמצא למדים, כי לא ניתן ללמוד מהתנהלות התובע בזמן אמת , כי בקשת החילוט הגיעה למענו , במועד הנטען לכך .

המסקנה הנדרשת מן האמור לעיל, היא, כי התובע לא הוכיח שנתקבל אצלו מכתב הדרישה מאת צד ג', עובר לפקיעת הערבות הבנקאית.

15. ניכר כי במקרה זה פעל התובע בחוסר זהירות ובחוסר מקצועיות , כאשר חילט את הערבות, הגם שבהתנהלות כתאגיד בנקאי סביר, צריכות היו להידלק מספר נורות אזהרה בעת בחינת המסמכים אשר נתקבלו באמצעות הפקס' . לאור מכלול הנסיבות הנ"ל, היה על מר מסארוה לפנות אל הפקיד החתום על אישור ההמצאה ולברר בירור מקדמי חיוני , בדבר אופן קבלת הדרישה ומועדה. אין ספק כי בירור שכזה היה הכרחי וחבל שלא נערך.

כמו כן, הן הנתבע והן צד ג' הינם לקוחות של התובע. התובע מצא עצמו נדרש להכריע בין שניהם. מצופה היה מהתובע, במצב דברים זה, כי בטרם חילוט הערבות יפנה לנתבע כדי ליידע אותו בדבר מכתב הדרישה ואופן קבלתו, או שהיה עליו לפנות בתובענה מתאימה לבית המשפט באשר לדרך הפעולה הראויה שעליו לנקוט במצב דברים זה.
נראה כי "פערי הכוחות " בין הנתבע לצד ג' הם שהכריעו את הכף והביאו את הבנק להעביר בחודש פברואר 2008 , את כספי הערבות לצד ג' ( לחשבונו בבנה"פ).


סוף דבר

16. בהינתן האמור נקבע בזאת כי התובע אינו זכאי לקבל מן הנתבע את שווי הערבות הבנקאית, שכן לא הוכח כי דרישת החילוט הומצאה לתובע עובר למועד פקיעתה של הערבות . משכך נפסק כי הערבות פקעה קודם לחיוב חשבון הנתבע בסכומה ולפיכך יש לזכות את חשבון הנתבע בסכום הערבות בערכים ראליים נכון למועד מימושה .

אשר על כן, ומפני כל המובא בפסק דיני זה, בשים לב לסכום התביעה ולגובהה של הערבות הבנקאית , מצאתי לדחות את התביעה כנגד הנתבע.

התובע ישלם לנתבע בגין שכ"ט עו"ד, סך כולל של 10,000 ₪, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין למשרד בא כוחו.



זכות ערעור כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה ערבות בנקאית ?

  2. ערבות בנקאית פגומה

  3. ערבות בנקאית במכרז

  4. טעות בערבות בנקאית

  5. החזרת ערבות בנקאית

  6. ערבות בנקאית במכרזים

  7. עורך דין ערבות בנקאית

  8. ערבות בנקאית אוטונומית

  9. פגם בערבות בנקאית במכרז

  10. ערבות בנקאית חברת ביטוח

  11. משלוח ערבות בנקאית בפקס

  12. מועד ערבות בנקאית במכרז

  13. בקשה לא לחלט ערבות בנקאית

  14. פגמים בערבות בנקאית במכרז

  15. תביעה לתשלום ערבות בנקאית

  16. סמכות בנק לגבות ערבות בנקאית

  17. מימוש ערבות בנקאית בלתי מותנית

  18. ניתוק ערבות בנקאית מעסקת היסוד

  19. טעות בכתב ערבות בנקאית מותנית

  20. דוגמא לערבות בנקאית אוטונומית

  21. הארכת מועד להגשת ערבות בנקאית

  22. ערבות בנקאית כתנאי ליציאה מהארץ

  23. עיקול ערבות בנקאית להבטחת הוצאות

  24. שלילת האוטונומיה של ערבות בנקאית

  25. בקשה לעיכוב מימוש ערבויות בנקאיות

  26. 2 תנאים לאי מימוש ערבות בנקאית אוטונומית

  27. צו מניעה זמני לעיכוב מימוש ערבויות בנקאיות

  28. פסילת הצעה במכרז עקב פגמים בערבות בנקאית

  29. פסילת הצעהבשלב הראשון עקב פגם בערבות הבנקאית

  30. מימוש ערבות בנקאית אוטונומית ללא הוכחת נזק

  31. גובה הפיצוי בגין הנפקת ערבות בנקאית פגומה

  32. אחריות הבנק בגין איחור בהוצאת ערבות בנקאית

  33. חתימה על כתב התחייבות להוצאת ערבויות בנקאיות

  34. נאסר מימוש ערבות בנקאית לקבלן שביצע עבודה בזמן כפול מכפי שנקבע

  35. פסילת ערבות בנקאית עם תוקף מיטיב ביום אחד מעבר לנדרש בתנאי המכרז

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון