תקנה 125 - לבית הדין לעבודה סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק

לבית הדין לעבודה סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק תקנה 125

תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, קובעת כי לבית הדין סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק, כדלקמן:

"מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

הנה כי כן, בהתאם לתקנה 125 הנ"ל, על המבקש הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, להצביע על "טעם מיוחד" אשר יצדיק היענות לבקשתו.

הצורך להצביע על "טעם מיוחד" נובע מכלל סופיות הדיון, לגביו נפסק:
"סופיות הדיון מחייבת תחימת מועדים להתמשכותם של הליכים, כאשר בחלוף זמן סביר מסיומם, מתגבשת צפייתו של הצד שכנגד כי מסכת ההתדיינות בה נטל חלק תהפוך לנחלת העבר... לאור עקרון "סופיות הדיון" עומדת לצד שכנגד הזכות לכלכל ענייניו מבלי שחרב הערעור תהא תלויה על צווארו זמן ממושך" [ראו: עא"ח 49/06 איגור סומרוקוב - מדינת ישראל, (מיום 21.12.2006)].

לאור זאת נקבע בפסיקת בית דין זה ובפסיקת בית המשפט העליון כי "כנגד האינטרס של סופיות הדיון חל על המערער נטל ההוכחה לכך שהתקיים "טעם מיוחד" שלא היה בשליטתו ושבגינו נבצר ממנו להגיש את הערעור או לבקש הארכת מועד להגשת ערעור" [ראו: עא"ח 49/06 איגור סומרוקוב לעיל; ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה - קסט, פ"ד נה(2) 904, 908 (2001)].

באשר לשאלה מהם אותם טעמים מיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות, הרי שלעניין זה, נקבע:
"אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא" [ראו: עא"ח (ארצי) 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ (מיום 23.05.05)].

עם זאת, נקבעו על ידי בית המשפט העליון עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", כדלקמן:
"...במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" [ראו: ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה - קסט לעיל].

על פי הפסיקה, איחור של ימים בודדים או אף יום אחד בלבד בהגשת הערעור טעון אף הוא תרוץ והצדקה [ראו: ע"א 769/79 מועלם נ' מטא, פ"ד לה(1) 375; המ' 513/77 בוסקילה נ' משרד החינוך, פ"ד לא(3) 447; בש"א 3086/95 אנגל חברה לקבלנות בע"מ נ' בויום מהנדסים בע"מ, פ"ד מט(5) 89, 93; ע"א 694/01 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן, (פסה"ד מיום 30.7.01)].
הלכה היא כי נוכח גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של טעם מיוחד "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" [ראו: דב"ע נג/59 - 9 אליעזר גת - הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552], וכן נקבע כי: "אכן, יש ולעתים אף איחור של יום אחד לא יהווה 'טעם מיוחד'. כזאת היא עת אין בידי בעל-הדין כל צידוק אחר נוסף לבקשה, או אם קיימת מצדו התרשלות חסרת הסבר" [ראה: עאח 30/06 רוני שמעון בע"מ – חארבי עליאן, (פסה"ד מיום 20.12.06); עאח 1008/01 אלברט רחימי - מרגוט מלכה, פד"ע לז 385].

על האמור לעיל מן הראוי להוסיף כי בהתאם לפסיקה, שיקול מרכזי נוסף בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור, הוא סיכויי הליך הערעור [ראו: בש"א 604/05 טובה אירלנדר - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (החלטה מיום 21.8.2005)].

לעניין זה נקבע כי סיכויי הערעור הם שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ערעור כאשר סיכויי הערעור, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, יכולים כשלעצמם להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד [ראו: עאח 14/07 בריסק לירן - המוסד לביטוח לאומי; עאח 44/06 משה קרסנטי - תדיראן קבוצת הקשר בע"מ, (מיום 30.10.06)].



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרכב בית הדין לעבודה

  2. דיני עבודה משתתף חופשי

  3. כימות תביעה בדיני עבודה

  4. המבחן המעורב דיני עבודה

  5. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  6. מותב קטוע בבית הדין לעבודה

  7. מקום שיפוט בית הדין לעבודה

  8. תיקון 43 לחוק בית הדין לעבודה

  9. הגשה בפקס לבית הדין לעבודה

  10. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  11. מחיקת תביעה בבית הדין לעבודה

  12. שיקולי המדיניות של בית הדין לעבודה

  13. צירוף נתבעים בית הדין לעבודה

  14. דיני עבודה בעיר אילת

  15. סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה

  16. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה

  17. בקשה להפרדת דיון בבית הדין לעבודה

  18. הבעת עמדה של דיין בבית דין לעבודה

  19. תביעה חסרת סיכוי בבית הדין לעבודה

  20. בקשת שחרור מייצוג בבית הדין לעבודה

  21. תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  22. תביעה על סכום נמוך בבית הדין לעבודה

  23. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  24. תביעה על סכום נמוך לבית הדין לעבודה

  25. דחייה מוחלטת של תביעה בבית דין לעבודה

  26. איחור בהגשת כתב הגנה בבית דין לעבודה

  27. בקשה לקבלת כרטיס DVR בבית הדין לעבודה

  28. מילה נגד מילה בתביעה בבית הדין לעבודה

  29. תביעה של מנהל חשבונות בבית דין לעבודה

  30. מכתב התראה דיני עבודה - חילופי מעבידים

  31. תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה - סדרי דין

  32. טענת מרמה והפרת אמונים בבית הדין לעבודה

  33. סעיפי חוק בכתב התביעה בבית הדין לעבודה

  34. הגשת טופס תביעה בבית הדין לעבודה ע''י עו''ד

  35. תביעה לפי סעיף 24(א) (2) לחוק בית הדין לעבודה

  36. התערבות בית הדין לעבודה בהחלטת נציב שירות המדינה

  37. תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי אומצה בבתי הדין לעבודה

  38. האם אפשר לתקן "חישוב של רכיב תביעה" בבין הדין לעבודה ?

  39. הפרת צו בית הדין לעבודה: אי ניהול מו"מ עם נציגות העובדים

  40. תקנה 125 - לבית הדין לעבודה סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק

  41. בית הדין לעבודה רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ועיון במסמכים

  42. תקנה 467 סד"א חלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון