בדיקת רופא לאחר פגיעה מסוג "Whiplash" בתאונת דרכים

לאחר בדיקה ראשונית מצאו הרופאים, כי מדובר בפגיעה מסוג "Whiplash", בבדיקת האורתופד נמצאה רגישות פרה – ורטברלית משמאל.
התובע המשיך טיפול במסגרת קופ"ח והופנה לטיפולי פיזיותרפיה לאחר שנמצאו טווחי תנועה צוואר מופחתים אקטיבית, כאב בקצה תנועה וספזם שרירי פראוורטברלי.
בנוסף נמצא כי התובע סובל מטנטון באוזן ימין ומאטימות באוזניים. לטענת התובע, הוא סובל עד היום מטנטון קבוע באוזן ימין וכאבים בצוואר.

3. נכותו הרפואית של התובע:
התובע פנה למוסד לביטוח לאומי למיצוי זכויות ונקבעו לו 10% נכות זמנית בגין טנטון מיום 17/4/2008 ועד ליום 31/1/2010 (ר' נספח ד' לתצהיר התובע). ביום 11/10/2010 נקבע ע"י הוועדה הרפואית לעררים, כי לתובע נותרו 10% נכות צמיתה בגין טנטון קבוע באוזן ימין לפי סעיף 72(4) 3 II לתקנות (נספח ד' לתצהיר התובע).

4. נכות תפקודית:
לטענת התובע, הנכות התפקודית אף גבוהה מהנכות הרפואית שנקבעה לו ויש להעמידה על 15%. התובע פירט את השתלשלות תעסוקתו ממועד התאונה. לטענתו, הדבר מעיד על כי הפגיעה בכושר ההשתכרות שלו נבעה מהנכות התפקודית שנגרמה כתוצאה מהתאונה.
במועד התאונה עבד התובע כמפעיל מכונת C.N.C בחברת ניסקו. מעבודה זו פוטר לאחר קרות התאונה. לטענתו, הדבר נבע מהקשיים הפיסיים הכרוכים בעבודה וכושר הריכוז הנדרש.

לאחר מכן מצא התובע עבודה בחנות צילום, אשר גם ממנה פוטר. כיום עובד התובע כצלם סטילס כפרילנסר, אך שכרו פחות מזה שקיבל כמפעיל מכונת C.N.C.
לטענת התובע, עצם הצורך למציאת מקום עבודה חדש לאחר התאונה, שההשתכרות בו נמוכה יותר, מעידה על הפגיעה בכושר העבודה.

5. כאב וסבל:
אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע זכאי לפיצוי בסך 18,878 ₪.

6. הפסד השתכרות לעבר:
45 ימי אי כושר על בסיס שכרו הממוצע עובר לתאונה משוערך לאחר ניכוי מס הכנסה – 7,638 ₪.
החל מחודש 04/2008 ועד למועד פיטוריו בחודש 06/2010 עבד התובע בחנות צילום. שכרו החודשי הממוצע משוערך ולאחר ניכוי מס הכנסה, עמד על כ – 5,385 ₪ עם שינויים קלים.
הנזק שנגרם לו והנובע מההפרש בין השכר שקיבל בפועל והשכר שהרוויח לפני התאונה, עומד על סך של 59,698 ₪.
החל מחודש 01/2011 החל התובע לעבוד כצלם סטילס במסגרת של "עוסק פטור". שכרו הממוצע לחודש משוערך, לאחר ניכוי מס הכנסה , הגיע לסך של 3,775 ₪.
סה"כ בגין הפסד השתכרות לעבר – 102,675 ₪.

7. הפסד השתכרות לעתיד:
לטענת התובע, את חישוב הפסד ההשתכרות לעתיד יש לבדוק על פי הנכות התפקודית שנגרמה לו עקב התאונה. קביעת אחוז הנכות התפקודית נתונה לשיקול דעתו של ביהמ"ש. במקרה הנדון הוכח כי הנכות התפקודית עולה על זו הרפואית ויש להעמידה על 15%. את הבסיס הכספי לקביעת גובה ההפסד, יש לחשב על סמך המשכורת הממוצעת במשק, כאשר מדובר באדם צעיר, כבמקרה הנדון, אשר עתידו המקצועי עדיין לא גובש.
על כן, יש לפצות במקרה הנדון בסך של 347,998 ₪.

8. הפסדי פנסיה:
הפסדי פנסיה– 40,432 ₪, (סעיף 45 לסיכומים).

9. הוצאות:
שכ"ט עו"ד בגין ההליך שנוהל בבית הדין האזורי והארצי לעבודה – 11,700 ₪.

10. עזרת צד ג' לעבר ולעתיד:
סך של 64,772 ₪.

תמצית טענות הנתבעת:
הנתבעת איננה כופרת בחבות, אך לטענתה מדובר בתאונה קלה והתובע עשה ניסיון להשיג רווח משני מן התאונה בטיעוניו לגבי גובה הנזק.

11. נכות רפואית ותפקודית:
הנתבעת גוללה בסיכומיה את השתלשלות הליך קביעת אחוזי הנכות של התובע במל"ל. לטענתה, גם לאחר כל ההליכים שנוהלו, לא הוכח הקשר הסיבתי שבין התאונה לפגיעה, שכן הועדה עצמה, אליה הוחזר התיק לבדיקה נוספת, קבעה לאחר אותה בדיקה כי:
"בדיקות השמע אינן בדיקות שמע האופייניות לחבלה אקוסטית" (סעיף 2 לסיכומי הנתבעת).
מכאן, שקביעת הנכות בשיעור של 10% נוגדת את סעיף 72 (4) (3) (2) על פיו נקבעה.
הנתבעת סברה שמסיבה זו הייתה הצדקה להתיר לה להביא ראיות לסתור את החלטת המל"ל, אך בקשה זו נדחתה ע"י ביהמ"ש.
מכל מקום, אין לראות בנכות זו כנכות תפקודית.

12. רקע תעסוקתי ובסיס השכר:
עיון בדו"ח רציפות הביטוח של התובע מעלה, כי מאז ששוחרר מהצבא עבד במספר מקומות עבודה ובכל מקום עבודה למס' חודשים בלבד.
בחברת "ניסקו" עבד כמפעיל מכונת C.N.C מספר חודשים בלבד. ביום 1/3/2008 קיבל מכתב פיטורים וביום 2/3/2008 נפצע בתאונה הנידונה, כאשר היה בתקופת "ההודעה המוקדמת".
שכרו הממוצע באותה תקופה עמד על סך 5,025 ₪ (אישור המל"ל על דמי פגיעה – נספח א' לסיכומי הנתבעת).
לטענת הנתבעת, אין קשר בין התאונה לפיטורין שנעשו יום לפני התאונה ואשר נבעו מעבירת משמעת.

13. התובע שהה בחופשת מחלה 45 יום וכשבוע לאחר מכן החל לעבוד במשרה חלקית בחנות צילום בה השתכר סך של 4,484 ₪ לחודש בממוצע.
לטענת הנתבעת, אין לקבל את טענת התובע, כי בחר עבודה בתחום הצילום מתוך אילוץ הנובע ממצבו הרפואי – תפקודי לאחר התאונה, שכן זה תחביבו משכבר הימים. התובע התמקצע בתחום, לקח קורס ופתח בקריירה של עצמאי בתחום.

אין לקשור את הסבת המקצוע שעשה התובע על דעת עצמו, לנכות הנטענת כנובעת מהתאונה. הירידה בהשתכרותו של התובע איננה פועל יוצא מן התאונה, ולכן יש להעמיד את בסיס השתכרותו הממוצע על 3,600 ₪, בהתאם לשכרו עובר להגשת התביעה.
אין מקום לקבוע את הבסיס לחישוב הפסד ההשתכרות על בסיס השכר הממוצע במשק, שכן התובע כבר בן 30 וניתן לבחון את כושר השתכרותו בפועל.

14. העדר השפעה תפקודית:
לטענת הנתבעת, אין לתרגם כל נכות רפואית או כאב וסבל לנכות תפקודית ולעניין זה היא מסתמכת על ת.א. 1161/85 (שלום הרצליה) וע"א 413/88.
הטנטון אינו בעל השפעה תפקודית ואין לשייכו לירידה בכושר השתכרותו של התובע.

15. הפסד השתכרות לעבר:
אין קשר בין פיטוריו של התובע לתאונה אשר אירעה בתקופת ה"הודעה המוקדמת". התובע זכאי לפיצוי בגין 45 יום. התובע קיבל דמי פגיעה בסך 6,813 ₪ המהווים 75% משכרו ברוטו, כך שהוא זכאי לפיצוי בסך 2,270 ₪ להשלמת הסכום ל-100%.

16. הפסד השתכרות בעתיד:
לא נותרה נכות תפקודית, והנכות הנובעת מטנטון איננה בעלת השפעה על כושר ההשתכרות. בנסיבות אלו, לכל היותר יש לפצות בסכום גלובלי בסך של 15,000 ₪.

17. היעדר הפסד פנסיוני:
מאחר ולא נגרמה כל נכות תפקודית, ולא הוכח הקשר הסיבתי בין ירידת השתכרותו של התובע לתאונה, אזי, לא נגרמו לתובע הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות אחרות.

18. עזרת צד ג':
מדובר בפגיעה קלה שלא הצדיקה עזרת צד ג'. עזרת בת זוגו, המוכחשת, הינה בגדר העזרה המקובלת בין בני זוג.

19. הוצאות:
התובע דורש החזר הוצאות שנגרמו לו עבור הייצוג במל"ל העומדים על סך כולל של 10,000 ₪ + מע"מ. נושא זה לא עלה בכתב התביעה ויש לראות בו הרחבת חזית אסורה. שכ"ט בתביעות פלת"ד מוסדר בחוק הפלת"ד ואין להוסיף עליו. התובע תבע סכומים אלו במל"ל ותביעתו נדחתה.

20. כאב וסבל:
אין מחלוקת – 18,878 ₪.

21. ראיות:
יש להוציא מחומר הראיות את דיסק ההקלטה והתמלול שסומנו ה2 – ה3, מאחר והצד השני (מעבידו של התובע) לא זומן למתן עדות. גם אם יקבע בית המשפט כי הראיות קבילות, יש לתת להן משקל אפסי.
כמו כן, המסמך שסומן ח' – מכתב הפיטורין מחנות הצילום, אינו קביל מאחר ועורכו לא זומן להגישו, או לחלופין יש לתת לו משקל אפסי.

דיון:
במקרה הנדון אין מחלוקת עובדתית לגבי עצם קרות התאונה ואף אין מחלוקת בעניין החבות. המחלוקת מתמקדת בשאלת גובה הנזק ובראש וראשונה על קיומה של נכות תפקודית.

22. הנכות הרפואית:
לפני שאדון בשאלת הנכות התפקודית, אתייחס בקצרה לשאלת הנכות הרפואית. לתובע נקבעה נכות רפואית ע"י הוועדה של 10% בגין טנטון.
הנתבעת ביקשה להביא ראיות לסתור, מאחר, ולטענתה, לא הייתה התייחסות לקשר הסיבתי שבין הטנטון לתאונה.

החלטה מפורטת בנידון ניתנה על ידי ביום 31/12/12 ובה קבעתי:
"דרגת הנכות של התובע נקבעה לאחר בדיקה ודיון ממצים של ועדה של מומחים רפואיים, שהוסמכו לכך על-פי דין, ואשר אינם פועלים מטעמו של אחד מבעלי הדין. הוועדה שבה ובדקה את ממצאיה ונימקה את מסקנותיה בשנית ואני לא רואה כל טעם נפגם בהחלטת הוועדה... אין במקרה דנן, נסיבות חריגות המצדיקות הבאת ראיות לסתור בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה".

לאור האמור לעיל, הנכות שנגרמה כתוצאה מהתאונה עומדת על 10% בגין טנטון.

23. הנכות התפקודית:
לטענת התובע, הנכות התפקודית עולה על הנכות הרפואית, כפי שניתן לראות בפועל בירידת כושר השתכרותו. בנסיבות אלו, יש להעמידה על 15%. הנתבעת, לעומתו, טוענת שלא נגרמה כל נכות תפקודית.

שני הצדדים ציטטו פסקי דין התומכים בעמדתם – העיקרון המנחה בפסקי הדין שצוטטו ובשורה של פסקי דין נוספים הינו ששאלת הנכות התפקודית נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט הבוחן כל מקרה לנסיבותיו המיוחדות.

לעיתים נכות רפואית נמוכה תגרור בעקבותיה נכות תפקודית גבוהה כמו במקרים של נכות אורתופדית לאדם מבוגר שעבד בעבודה פיסית. מאידך, קיימים גם מקרים בהם נכות רפואית גבוהה לא תגרום לנכות תפקודית באותו שיעור .

במקרה הנדון, מדובר בנכות רפואית של 10%. לא השתכנעתי מראיות התובע, כי נכות זו אמורה לפגוע בכושר עבודתו לעתיד בצורה מהותית, וזאת למרות שבפועל ירדה רמת שכרו.
התובע, שהיה בשנות העשרים לחייו, היה בתקופה שעדיין לא עיצב את עתידו המקצועי. בעת קרות התאונה הוא היה בן 25 ועד לאותו מועד ממועד שחרורו מהצבא, החליף מספר מקומות עבודה. ממקום עבודתו במועד התאונה פוטר יום לפני התאונה, אשר אירעה בתקופת ה"הודעה המוקדמת".

אני מקבלת את טענת הנתבעת שאין לקשור בין הפיטורין לתאונה.
ההשלכה של הנכות על תפקודו אינה מהותית ובוודאי שאינה עולה על הנכות הרפואית, ולטעמי אף פחותה ממנה.

בעקבות התאונה, שהה התובע בחופשת מחלה בת 45 יום. כשבוע לאחר תום חופשת המחלה, החל התובע לעבוד בחנות צילום והחל להשתלם במקצוע. לאחר שפוטר מחנות הצילום, החל התובע לפתח קריירה של צלם סטילס, אשר במועד הגשת הסיכומים עדיין הייתה בחיתוליה ולא ניתן עדיין לחזות את התפתחותה. התובע סיים קורס מקצועי בתחום והיה חובב צילום. מהמסמכים שצרף התובע עולה, כי הוא עבד רוב הזמן מאז התאונה, למרות שחלק מהזמן היה מובטל.
24. השתכרות לעבר:
לא ניתן לשייך את הירידה בשכר לנכות שנקבעה לתובע בעקבות התאונה, שכן מדובר בנכות רפואית של 10%, אשר מבחינה תפקודית היא אף פחותה. בנסיבות אלו מצאתי, כי יש לפצות את התובע פיצוי גלובלי בגין הפסד ההשתכרות בעבר בסך של 25,000 ₪.

בנסיבות אלו, אני קובעת כדלקמן:
בגין 45 ימי אי כושר על בסיס שערוך משכורתו האחרונה של התובע בניכוי מס הכנסה נכון להיום סך של 11,654 ₪.
הפסד השתכרות לעבר לאחר תקופת אי הכושר: כפי שכבר פורט לעיל, לא מצאתי כי מדובר בנכות תפקודית מהותית וכי יש לשייך את הירידה בכושר ההשתכרות לתאונה הנדונה. בנסיבות אלו אני פוסקת סכום גלובלי בסך של 25,000 ₪.

25. השתכרות לעתיד:
במועד התאונה התובע עדיין לא עיצב את עתידו המקצועי, הוא בדיוק פוטר ממקום עבודתו. דו"ח רצף תעסוקתי גם הוא מעיד על היעדר קביעות ורצף. התובע נמצא בשלב עיצוב תעסוקתו, כך שאין עדיין בסיס שכר מוצק ממנו ניתן לגזור את הפסד ההשתכרות. כמו כן, כפי שכבר פורט לעיל, לא מצאתי, כי קיימת נכות תפקודית הפוגעת באופן מהותי בכושר ההשתכרות ומצאתי שהיא פחותה מהנכות הרפואית.
בנסיבות שפורטו לעיל, אני קובעת פיצוי גלובלי בסך של 80,000 ₪.

26. הפסד פנסיוני:
הפרשה לפנסיה הינה חובה לכל מעביד ועצמאי, ולכן אין צורך בהוכחה נוספת כל עוד מדובר בהפרשה המקובלת – 12%, ובמקרה הנדון כנגזרת מהפיצוי הגלובלי 12,600 ₪.

27. עזרת צד ג':
לא הוכח כי התובע נעזר בעזרה חיצונית, אך אני מקבלת את טענת התובע, כי היה זקוק לעזרה במיוחד בתקופה הראשונה שלאחר התאונה. גם עזרה הניתנת ע"י בן זוג היא עזרה הראויה לשיפוי.
בגין ראש נזק זה, אני קובעת פיצוי גלובלי בסך של 5,000 ₪.

28. הוצאות:
התובע מבקש החזר ההוצאות שנגרמו לו בגין ההליכים שניהל כנגד המוסד לביטוח לאומי.
לטענתו, היה עליו לנהל הליכים אלו לצורך התביעה הנדונה ולכן על הנתבעת לשאת בהוצאות
שנגרמו לו. הנתבעת לעומתו טוענת שחוק הפלת"ד קובע את שכר טרחת עורכי הדין בצורה
ברורה ואין לסטות ממנה, מה גם שהתובע דרש הוצאות גם במסגרת ההליכים שניהל כנגד
המל"ל , אך דרישתו נדחתה. בנוסף, טוענת הנתבעת שמדובר בהרחבת חזית שכן התובע לא
ציין זאת בכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמו.

מבדיקה שערכתי עולה, כי נושא הוצאות ההליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי הועלו לראשונה בתצהיר התובע. בכתב התביעה שהוגש בשנת 2008 ציין התובע שתביעתו כוללת הוצאות שנגרמו עקב התאונה. בשלב זה עדיין לא נחתם הסכם שכ"ט עו"ד בגין הליכים במל"ל, שכן הסכם שכ"ט אשר צורף כנספח האחרון לתצהיר התובע נחתם רק בדצמבר 2010. במועד הגשת התצהיר ופרוט ההוצאות פירט התובע הוצאות אלו וצירף את הסכם שכר הטרחה, כך שבנסיבות אלו אינני מקבלת את הטענה שיש לדחות את התביעה להחזר הוצאות עקב הרחבת חזית .

לגופו של ענין, צודקת הנתבעת ששכר טרחת עו"ד בתביעות פלת"ד מוסדר ואין להוסיף עליו בדרך ישירה או עקיפה, אלא שבמקרה הנדון מדובר על החזר הוצאות שנגרמו עקב התאונה.
דווקא המבחן המהותי במקרה הנדון מצדיק את החזר ההוצאות לפחות בצורה חלקית. ההליכים שניהל התובע מול המל"ל מטרתם הייתה קביעת אחוזי נכות שנגרמו לו עקב התאונה. לולא היה התובע מנהל הליכים אלו היה על בית המשפט למנות מומחה מטעמו, אשר את שכרו הייתה משלמת הנתבעת, דהיינו ההוצאות שהוציא התובע לניהול ההליכים מול המל"ל, חסכו לנתבעת הוצאות שהייתה נדרשת לשלם עבור מומחה מטעם בית המשפט. בנסיבות אלו מצאתי כי צודק יהיה לחייב את הנתבעת בהחזר הוצאות בגין ההליכים כנגד המל"ל בסך 5,000 ₪.


34,732 ₪ - ניכויי מל"ל בהתאם לנספח ה' לסכומי הנתבעת, אשר הוגש בהסכמת התובע בהתאם להודעה משותפת שהוגשה על ידי הצדדים ביום 17.4.13, משוערך להיום 35,390 ש"ח.

29. סוף דבר:
לאור האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 יום את הסכומים המפורטים להלן:
הפסד השתכרות בגין תקופת "אי כושר" 11,654 ₪.
הפסד השתכרות עבר לאחר תקופת "אי כושר" 25,000 ₪.
הפסד השתכרות לעתיד : 80,000 ₪.
הפסד פנסיה: 12,600 ₪.
הוצאות: 5,000 ₪.
הוצאות בגין ההליכים שניהל התובע מול המל"ל 5,000 ₪ .
כאב וסבל: 18,878 ₪.
בקיזוז הסכומים שהתקבלו מהמל"ל משוערך להיום: 35,390 ₪.
סה"כ: 122,742₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל, ובתוספת
שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מהסכום הפסוק (כולל מע"מ) (ראו לעניין זה ע"א 3454/11 בוקאעי בלאל נ' חדוה אביטל מיום 11.10.11). כמו כן, הנתבעת תשיב את אגרת בהמ"ש ששולמה ע"י התובע בהתאם לקבלות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון