תביעה חוזית לאכיפת חוזה, למסירת חזקה בדירה ולסעד כספי במסגרת ההליך, הצדדים הגיעו להסדר דיוני, שקיבל תוקף של פסק דין חלקי ביום 4.8.09 (להלן: "ההסדר הדיוני"), לפיו תימסר לתובעים החזקה בדירה וכי בית המשפט יכריע במחלוקות הכספיות שנותרו בין הצדדים. 2. ביום 19.1.12 ניתן בתיק זה פסק דין חלקי. כפי שצוין בפסק הדין החלקי, המחלוקת העיקרית בין הצדדים ראשיתה באופן עריכת החישוב שהגישו הנתבעים לתובעים בדרישה ליתרת תשלומים, כתנאי למסירת החזקה בדירה. בין חשבון התובעים לחשבון הנתבעים, ישנו הפרש בסך של כ- 75,000 $. הפרש זה הביא לכך שהצדדים נמנעו מלבצע את התשלום הסופי ואת מסירת החזקה בדירה. בהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, במסגרת הליך זה, הוסכם על מסירת חזקה בדירה בהתאם לתנאים המפורטים כדלקמן: "1. כאמור בעמ' 2 לפרוטוקול, שורות 27-28, התובעים ישלמו התובעים לנתבעים סך 125,000 דולר כנגד ערבות בנקאית ע"ס 38,000 דולר (להלן:"הערבות הבנקאית") להבטחת תוצאות המשפט וכנגד מסירת החזקה בדירה. 2. במידה ויתברר בסוף ההליך המשפטי, כי התובעים חבים לנתבעים סכום העולה על 87,000 דולר תבוטל הערבות הבנקאית. 3. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, במידה ויתברר, בסוף בירור ההליך המשפטי, כי התובעים חייבים כספים לנתבעים מעל לסך של 125,000 דולר ישלמו התובעים לנתבעים את ההפרש, לפי קביעת בית המשפט. 4. בכפוף לכך שהתובעים יקיימו התחייבויותיהם על פי הסכם זה, הנתבעים מתחייבים להשלים את רישום הבעלות בדירה על שם התובעים כנגד התשלום המלא עבור הדירה, כפי שייקבע על ידי בית המשפט. 5. ככל שמסיבה כלשהי לא יקבע ביהמ"ש מהו גובה הסכומים אותם חבים התובעים לנתבעים, יהיו רשאים הנתבעים להגיש תביעה כנגד התובעים. 6. בית המשפט מתבקש ליתן להסכמה זו תוקף של פסק דין חלקי. " לאחר מסירת החזקה בדירה ולאור ההסדר הדיוני בין הצדדים, נותרה בין הצדדים מחלוקת כספית. 3. בסעיף 17 לכתב התביעה נאמר כך: " בית משפט נכבד זה מתבקש לקבוע כי: 17.1. הנתבעים שילמו לתובעים את מלוא התשלומים שהיו חבים בגין הדירה, למעט סך של 87,446.46 דולר ארה"ב, בשקלים, לפי השער היציג, אשר טרם שולמו. 17.2. מתוך יתרת התמורה הנ"ל מתבקש כב' בית המשפט לצוות על קיזוז סך של 22,000 דולר ארה"ב כפיצויים קבועים על פי החוזה, במסגרת התביעה העיקרית. 17.3 כן מתבקש כב' בית המשפט, לקבוע פיצוי על נזקיהם הכלליים של התובעים, עוגמת נפש, הוצאות טיסה לישראל ושוב כדי לקבל דירה שאינה מוכנה ואינה ראוייה למגורים, שהייה בבתי מלון במקום בדירה, בסכום השווה, לכל הפחות, לסך של 20,000 דולר ארה"ב. 17.4. כנגד תשלום היתרה הנ"ל, או כל סכום אחר שיקבע כב' בית המשפט- לצוות על הנתבעים למסור את החזקה בדירה לידי התובעים לאלתר." בפסק הדין החלקי נדחתה התביעה של התובעים לפיצוי מוסכם ולפיצוי כללי בטענה לאיחור במסירה. כמו כן, אף התביעה של התובעים לפיצוי בגין נזקים כלליים נדחתה. 4. בכל הנוגע לטענות הצדדים לעניין הסכום שנותר לתשלום, נקבע בפסק הדין החלקי כי לגבי התשלום הראשון נותרו התובעים חייבים סך נוסף של 3,069.5 ₪ ולגבי התשלום השני סך של 2,371.5 ₪ כאשר סכומים אלו יהיו בערכי קרן נכון למועד מתן פסק הדין. לגבי התשלום הרביעי, נקבע כי שולם, בהסכמת הצדדים, במלואו. בכל הנוגע לתשלום החמישי והשישי, נקבע כי שולמו באיחור וכי יש למנות את האיחור בתשלומם מהמועד שנקבע ועד לתשלומם בפועל ביום 14.1.08. לגבי התשלום הסופי, נקבע כי שולם באיחור ויש לחשב מיום 8.10.08 ועד ליום ההסדר הדיוני מיום 4.8.09. עוד נקבע כי חישוב ההפרשים יעשה לפי המפורט בסעיף 17.3 להסכם שבין הצדדים. בפסק הדין החלקי נקבע כי ב"כ הצדדים יבואו בדברים ויערכו תחשיב וכי ככל שלא יוגש תחשיב מוסכם או הסכמה דיונית אחרת, נקבע לדיון ליום 12.2.12. 5. לא הוגשה הודעה משותפת מטעם הצדדים והתקיים דיון. במהלך הדיון נדונה האפשרות של מינוי רואה חשבון כמומחה מטעם בית בית המשפט לצורך עריכת התחשיב. ניתנה לצדדים אפשרות להשלים טיעוניהם בכתב. 6. בהחלטת בית המשפט מיום 29.8.12 מונה רו"ח יעקב אביטל כמומחה מטעם בית המשפט לצורך עריכת התחשיב. בהחלטה נקבע כך: "המומחה יחווה את דעתו ביחס לחישוב הסכומים הבאים וזאת בהתאם לאמור בפסק הדין החלקי בו נאמר כך: 'משקבעתי כי התשלום החמישי והשישי שולמו באיחור, יש לחשב הפרשי הצמדה וריבית פיגורים מהיום שהיה על התובעים לבצע את התשלום, קרי יום 7.9.07 ועד ליום התשלום בפועל 14.1.08 בגין התשלום הסופי יש לחשב מיום 20.9.08 בתוספת 18 יום קרי מיום 8.10.08 ועד ליום ההסדר הדיוני 4.8.09". את חישוב ההפרשים יש לבצע בהתאם לאמור בהסכם בין הצדדים כמפורט בסעיף 17.3 להסכם: '....בגין כל תשלום שהקונה חב בו למוכר לפי הסכם זה ואשר לא שולם במועד, ישלם הקונה למוכר החל מהיום הרביעי לאיחור ריבית פיגורים שיקלית בשיעור ובאופן המחושב בבנק הפועלים לישראל בע"מ בגין יתרות משיכה חריגות בלתי מאושרות בחשבונות דיביטורים בתוספת הפרשי הצמדה, לפי מדד יוקר המחיה או מדד מחיר התשומות בבניה למגורים, הכל לפי בחירת המוכר מיום מועד התשלום עפ"י ההסכם ועד יום הפרעון בפועל...." התובעים עתרו לתיקון טעות סופר בהחלטה מאחר והתשלום הסופי שולם ביום 1.7.09, חישובי הריבית וההצמדה יערכו עד לאותו מועד ולא עד למועד ההסדר הדיוני מיום 4.8.09 כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט. בהחלטה מיום 23.10.12 נעתר ביהמ"ש לבקשה והורה על תיקון המועד עד אליו יש לחשב את הריבית בגין התשלום הסופי, כמבוקש על ידי התובעים. הנתבעים ביקשו לבטל החלטה זו ולאחר מכן הודיעו כי הם חוזרים בהם מהבקשה לביטול ההחלטה. 7. המומחה מטעם בית המשפט הגיש חוות דעת ובה ערך את החישובים בהתאם להחלטת בית המשפט. בהתאם לחוות דעתו יתרת החוב של התובעים לנתבעים כשהיא משוערכת ליום 1.7.09 מסתמכת לסך של 132,039.51 ₪. 8. חוות הדעת נשלחה לתגובת הצדדים. 9. התובעים הגישו תגובה שכותרתה "טעויות בסיסיות בחוו'ד". הנתבעים הגישו תגובה. בהמשך לכך, הגישו התובעים תגובה נוספת שנשלחה אף היא לתגובת הנתבעים, אשר הגישו תגובתם. 10. התובעים טוענים, כי בחוות הדעת נפלו טעויות חשבונאיות עובדתיות ומשפטיות. לטענתם, המומחה שגה כאשר לא הפחית את התשלומים ששולמו ביתר בתשלום השלישי והרביעי מקרן התשלומים החמישי והשישי. לטענתם, המדובר בתשלום יתר בסך של 5,012 ₪, בתשלום השלישי עקב ירידת המע"מ ובתשלום יתר בסך של 4,725 ₪ בגין התשלום הרביעי. עוד טוענים התובעים כי נפלה טעות בסעיף 5.2 לחוות הדעת בה נקבע כי שער הדולר ליום 7.9.07 עומד על סך של 4.236 ₪ לדולר בעוד ששער הדולר למועד זה עמד לטענת התובעים על 4.129 ₪ לדולר. התובעים אף טוענים, כי לא הוסכם על חישוב ריבית "רבעונית" מצטברת. לטענת התובעים, הנתבעים טענו לריבית בשיעור שנקבע על ידי בנק הפועלים, מבלי שהוכיחו ריבית זו ולא טענו לריבית רבעונית מצטברת. התובעים מוסיפים וטוענים, כי המומחה מבסס את חישוביו על "טבלה מס' 102" של ההוצל"פ המתפרסמת לכאורה על ידי בנק הפועלים. לטענתם, טבלה איננה דבר חקיקה ואין לה בסיס משפטי או אחר ולפיכך נדרש תצהיר מטעם פקיד הבנק בעת פתיחת תיק הוצל"פ כדי להוכיח את אמיתות נתוני הטבלה. לטענתם, מומחה מטעם בית המשפט אינו מהווה תחליף ראייה. לפיכך, לטענת התובעים, לא ניתן לקבל את חוות הדעת. 11. לטענת הנתבעים, המדובר במומחה שמונה בהסכמת הצדדים. עוד טוענים הנתבעים, כי התקנות קובעות מועדים למשלוח שאלות הבהרה למומחים, אך התובעים לא שלחו שאלות הבהרה. לפיכך, מבקשים הנתבעים כי בית המשפט יקבל את חוות דעת המומחה. יצוין, כי הנתבעים לא השיבו לגופן של הטענות שהועלו על ידי התובעים. 12. בתגובה הנוספת שהגישו, טוענים התובעים, כי הינם רשאים להעמיד את בית המשפט על טעויות שנפלו בחוות הדעת לאו דווקא באמצעות שאלות הבהרה וחקירה. התובעים שבו וטענו, כי טבלאות הוצאה לפועל אינן רלוונטיות להסכם בין הצדדים. 13. התובעים הגישו, בהמשך, בקשה לזמן את המומחה לחקירה נגדית. הנתבעים התנגדו לכך. בהחלטת בית המשפט הותר לתובעים לזמן את המומחה. 14. המומחה מטעם בית המשפט נחקר נגדית בישיבת בית המשפט מיום 15.7.13. בהתאם להחלטת בית המשפט שניתנה בתום הדיון, אף הוגשה על ידו ביום 24.7.13 השלמה לחוות הדעת בה נערכו החישובים בהתאם לבקשת ב"כ התובעים. 15. בחוות הדעת המשלימה ערך המומחה מטעם בית המשפט חישובים נוספים בהתבסס על שלוש הנחות. השלמות אלו נעשו בעקבות הטענות שהועלו על ידי התובעים כנגד חוות הדעת. ההתאמה הראשונה התייחסה להשלכה של קיזוז התשלומים העודפים בתשלום השלישי והרביעי מסכום הקרן לפני חישוב ריבית והצמדה. בהתאם למפורט בהשלמה לחוות הדעת, ההפרש דהיינו הסכום להפחתת חוב התובעים נכון ליום 1.7.09 הינו סך של 886.4 ₪ נכון ליום 1.7.09. ההתאמה השניה מתייחסת לשער הדולר הידוע ליום 7.9.07 בבוקר. בהתאם למפורט בהשלמת חוות הדעת, ההפרש, הסכום להפחתת חוב התובעים נכון ליום 1.7.09 עומד על סך של 39,938.53 ₪. ההתאמה השלישית מתייחסת להשפעת חישוב שער הדולר ביום 8.10.08 במקום ביום 20.9.08. בהתאם למפורט בחוות הדעת, התוצאה הינה כי ההפרש, הסכום להפחתה חוב התובעים עומד על סך של 2,989.05 ₪ נכון ליום 1.7.09. בהתאם למפורט בחוות הדעת, הריכוז של השפעת שלושת החישובים מביא להפחתת חובם של התובעים לנתבעים בסך של 43,813.82 ₪. 16. התובעים הגישו השלמת טיעונים בכתב. במסגרת השלמת הטיעונים, חזרו התובעים על טענתם כי הריבית הבנקאית טעונה הוכחה. התובעים טוענים, כנגד כך שמונה מומחה מטעם בית המשפט, מקום שהנתבעים לא הביאו ראיה לענין זה, כאשר מדובר לטענתם בעניין הוכחתי ולא בענין שבמומחיות. עוד טוענים התובעים כי המומחה לא הבהיר בחקירתו את המקור החוקי לחישובי הריבית שערך. התובעים אף טוענים כי חוות דעת המומחה לא הבהירה את השאלה מהי הריבית ההסכמית לה התכוונו הצדדים בהסכם המכר. עוד נטען כנגד אופן עריכת חישובי הריבית על ידי המומחה מטעם בית המשפט. כן נטען כי בשל הטעויות אשר נפלו בחוות הדעת, הרי שאין לקבלה כלל. התובעים טוענים כי בהעדר הוכחה לגבי גובה הריבית ההסכמית ואופן חישובה, על בית המשפט לפסוק ריבית על דין, דהיינו על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה. התובעים מציינים כי בחישוב כזה, התוצאה היא כי שילמו לנתבעים למעלה מהסכומים המגיעים להם. 17. הנתבעים הגישו בקשה למחיקת הסיכומים שהוגשו על ידי התובעים. בבקשה נטען, בין היתר, כי ב"כ התובעים מנסה בטיעוניו לערער על קביעות בפסק הדין החלקי. עוד נטען כנגד כך שעולה מה"נספחים" לסיכומי התובעים כי ב"כ התובעים פנה ישירות למומחה מבלי לשתף את הנתבע. 18. בתגובה לבקשה למחיקת סיכומים, טען ב"כ התובעים כי המדובר בהשלמת טיעונים כפי שהותר בהחלטת בית המשפט. 19. שקלתי את טיעוני הצדדים. התחשיב של המומחה מטעם בית המשפט מבוסס על טבלאות הוצל"פ מס' 102 במחשב ההוצל"פ בנק הפועלים. המומחה מציין בחוות דעתו, כי שיעור הריביות בבנק הפועלים בגין יתרות משיכה חריגות בלתי מאושרות בחשבונות דיביטורים מפורסם בטבלה מס' 102 במחשב ההוצל"פ. כפי שנקבע בפסק הדין החלקי חישוב ההפרשים צריך להיעשות בהתאם להוראות סעיף 17.3 להסכם בין הצדדים שבו נקבע כך: "....בגין כל תשלום שהקונה חב בו למוכר לפי הסכם זה ואשר לא שולם במועד, ישלם הקונה למוכר החל מהיום הרביעי לאיחור ריבית פיגורים שיקלית בשיעור ובאופן המחושב בבנק הפועלים לישראל בע"מ בגין יתרות משיכה חריגות בלתי מאושרות בחשבונות דיביטורים בתוספת הפרשי הצמדה, לפי מדד יוקר המחיה או מדד מחיר התשומות בבניה למגורים, הכל לפי בחירת המוכר מיום מועד התשלום עפ"י ההסכם ועד יום הפרעון בפועל...." בחוות הדעת נערך חישוב של ריבית רבעונית מצטברת, כפי שעולה מעיון בחוות הדעת (כך למשל בסעיף 5.3. לחוות הדעת). בחקירתו הנגדית נחקר המומחה מטעם בית המשפט על ידי ב"כ התובעים לענין זה והשיב כך (ר' עמ' 48 ואילך לפרוט' הדיון): "ש: אתה אומר שעשית את החישוב שלך על פי איזה שהוא לוח, טבלה 102, במחשב ההוצל"פ בבנק הפועלים. טבלה 102 זה לא תקנות הוצל"פ אלא איזה שהיא טבלה שבנק הפועלים נותן אותה... תסביר מה זה טבלה 102. ת: בפסק הדין הונחיתי ששיעור הריבית יהיה שיעור הריבית שבנק הפועלים מחייב על יתרות דיבוטוריות חריגות לא מאושרות. טבלה 102 מחשב ההוצל"פ מכילה את הריביות האלה. ש: זה טבלה שבנק הפועלים מספק. ת: מחשב הוצל"פ מתחזק אותה. ש: בנק הפועלים מספק אותה להוצל"פ. ת: כן. ש: כדי לחשב חובות של חיייבים אחרי שניתן נגדם פסק דין. ת: נכון והיא כוללת ריבית חריגה לא מאושרת. ש: במידה ומגישים לביצוע שטר משכנתא אז אין צורך לכאורה בפסק דין אבל צריך שפקיד הבנק יתן תצהיר שזו אכן הריבית הנכונה. בבקשה לביצוע הוצל"פ. ת: אני ניזון מהמחשב של ההוצל"פ, הגשתי מעל 1000 חוות דעת באותה שיטה, אף פעם לא שאלו אותי שאלה כזאת. נוסף לכך, אני לפני כ-20 שנה בדקתי את המחשב של ההוצל"פ שהכניסו את טבלאות הבנקים, בדקתי את התהליך ואני יודע איך התהליך עובד ואת נכונות הנתונים. פקיד הבנק שולח לפקיד ההוצל"פ מידי פעם שיש שינוי בריבית הודעה בכתב למערכת החשבות של הוצל"פ ומחשב הוצל"פ מעודכן בהתאם להוראה זאת. ש: עדיין לפני שמחייבים חייב מישהו צריך לתת תצהיר ולהוכיח שאכן זאת הריבית הרלוונטית. ת: לא מכיר את זה. הבנק מחייב בריבית רבעונית. ש: הריבית הרבעונית מופיעה בהסכם החח"ד. ת: כן. ש: יש מצב שבהסכם חחד בין לקוח לבין הבנק הופיע ריבית אחרת או מצב אחר. ת: בדר"כ לא וחוץ מזה זה לא רלוונטי. פה אין הסכם עם הבנק. הטבלאות של הבנק מחייבות ומפרטות רק את שיעור הריבית, איך לחשב זה בדר"כ זה מחושב ריבית + קרן מידי שלושה חודשים, כך מוגדר שפותחים תיק הוצל"פ. שאני עושה את זה במחשב שלי אני עושה את מידי רבעון. אני מחשב כמו שהבנק עושה." 20. התובעים טוענים כי לא הובאה ראיה מטעם הנתבעים לענין גובה הריבית הבנקאית ולכן לא היה מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט ויש לפסוק בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה. כזכור, מדובר בתביעה שהוגשה על ידי התובעים, והתובעים הם שעתרו לסעד שלפיו בית המשפט יקבע את היתרה שנותרה לתשלום, כמפורט בכתב התביעה שצוטט לעיל. הצדדים הם שהגיעו להסדר דיוני כי, ככל שיקבע כי התובעים נותרו חייבים כספים לנתבעים, בית המשפט יקבע את הסכום שנותרו התובעים חייבים לנתבעים. המומחה מטעם בית המשפט מונה, בהחלטת בית המשפט שניתנה לאחר שנפסק כי לא ניתן לקבל את התחשיבים של מי מהצדדים, לאור הקביעות בפסק הדין החלקי שבו לא התקבלה עמדתו של אף אחד מהצדדים במלואה. לפיכך, ולאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין החישוב, מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יערוך את החישובים הנדרשים בהתאם לקביעות בפסק הדין החלקי. יש לציין כי חוות הדעת של רו"ח קליין שהוגשה מטעם הנתבעים כוללת פרק של חישוב ריבית פיגורים. עוד יש לציין, כי בתצהירו של עו"ד שטוסל, שהוגש מטעם התובעים, צויין כי הריבית השקלית המירבית שנהגה בבנק הפועלים בתקופה הרלבנטית היתה כ- 10-12 אחוז בשנה (בסעיף 16.6 לתצהירו). 21. שוכנעתי, לנוכח האמור בפסק הדין החלקי ולאחר עיון בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כי התובעים לא הוכיחו כי שילמו את מלוא הסכום שהיו חייבים בגין הדירה למעט הסך של 87,446.64 דולר, כפי שביקשו בכתב התביעה כי ייקבע על ידי בית המשפט. התובעים איחרו בתשלומים כמפורט בפסק הדין החלקי ומחוות הדעת עולה כי התובעים נותרו חייבים כספים, אף לאחר ששולם על ידם הסכום של 120,000 דולר בהתאם להסדר הדיוני. 22. שוכנעתי כי לא נפל פגם בחישובים שנערכו על ידי המומחה מטעם בית המשפט אשר התבסס, לעניין ריבית הפיגורים, על הטבלאות המשמשות את לשכת ההוצאה לפועל. לנוכח כל האמור, אינני סבורה כי יש הצדקה לקבל את טענת התובעים כי יש לערוך חישוב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, כאשר בהסכם המכר הוסכם על ריבית פיגורים כמפורט לעיל. 23. בכל הנוגע לטענות התובעים כנגד חוות הדעת המומחה, יצויין כי עיקר הפער נובע מטעות שנפלה לגבי שער הדולר. כפי שפורט, ניתנה לתובעים אפשרות לזמן את המומחה לחקירה נגדית. המומחה מטעם בית המשפט הגיש השלמה לחוות הדעת וערך חישובים מחדש בהתאם לטענות שהועלו על ידי התובעים כנגד חוות הדעת. ככל שהיו נשלחות שאלות הבהרה במועד, ניתן היה לקבל את התייחסות המומחה כבר אז. בהשלמה לחוות הדעת, נערכו על ידי המומחה החישובים הנדרשים, בהתאם לטענות הנוספות שהועלו על ידי התובעים ביחס לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט. לפיכך, אני מוצאת כי יש לקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בכל הנוגע לגובה החוב שנותר, וזאת לאחר קבלת התיקונים כפי שנערכו בחוות הדעת המשלימה. 24. סיכומו של דבר, לנוכח כל האמור, ובהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, אני קובעת כי התובעים נותרו חייבים לנתבעים את הסך של 88,225.69 ₪ נכון ליום 1.7.09. במכלול הנסיבות, מצאתי כי יהיה זה נכון וראוי, שעה שהתשלום הסופי שולם בשעתו בהתאם להסדר דיוני בין הצדדים, כי הסכום של 88,225.69 ש"ח שנותר לתשלום, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ולא ישא ריבית פיגורים וזאת מיום 1.7.09 ועד התשלום המלא בפועל. 25. לנוכח כל האמור, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. חוזהחזקה בנכסמסירת דירה / איחור במסירת דירהאכיפת חוזה