מחלוקת לגבי משך זמן עבודות שיפוץ

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת הן לגבי משך זמן העבודה, הן לגבי התשלומים, והן לגבי טיב העבודה. לטענת התובע, הנתבעים עיכבו לו תשלומים, הוא נאלץ לממן מכספו תשלומים לפועליו ותשלומים לצורך רכישת חומרי בניין, הנתבעים גרמו לעיכובים בעבודה מאחר ולא היו החלטיים לגבי מיקומי נקודות חשמל ומים והתקנת כלים סניטריים, האדריכלית עזבה לאחר כחודשיים, הנתבעים לא סיפקו בזמן אביזרים שהיו צריכים לספק על פי ההסכם, ולבסוף אף לא שילמו את יתרת הסכום כקבוע בהסכם, היינו לא שילמו את המע"מ ואף לא שילמו על עבודות נוספות. 4. התובע מבקש מביהמ"ש שיפסוק את יתרת תשלום המע"מ, תשלום בגין עבודות נוספות, תשלום פיצוי בגין אובדן עבודות אחרות עקב התמשכות העבודה, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. 5. הנתבעים לעומת זאת, טוענים כי התובע הינו חסר ניסיון מקצועי, התרשל בעבודתו וגרם לנזקים נכבדים בדירה. לטענתם, התובע הבטיח כי העבודה לא תתמשך מעבר לחודשיים בעוד שבפועל הוא לא סיים את עבודתו כנדרש גם לאחר חצי שנה מתחילת העבודה. הנתבעים טוענים כי נגרמה להם עוגמת נפש רבתית, נזק בגין דמי שכ"ד שנאלצו לשלם, נזקים באינסטלציה, נזקי חשמל וכן נזק לשולחן שיש שניזוק כתוצאה מהעבודות. בגין נזקים אלה, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד וביקשו לדחות את התביעה העיקרית ולחייב את התובע בנזקיהם כמפורט בתביעה שכנגד. 6. מטעם התביעה, העידו בפניי התובע, האדריכלית הגב' איריס גרינפלד, המומחה מרזוק יעקוב, אברהם טויטו דודו של התובע וקבלן שיפוצים בעצמו. מטעם ההגנה, העידו בפניי הנתבע 1. נתבעת 2 לא מסרה תצהיר ואף לא התייצבה לעדות. עוד העידו מר רוחי שהין אינסטלטור שעבד בבית הנתבעים, ומר אריה חביב חברם של הנתבעים וקבלן בניין במקצועו. 7. להלן אבחן את טענות הצדדים בכל תביעה בנפרד. ב. התביעה העיקרית 1. נושא העיכוב - לטענת התובע, חלק מנזקיו נובעים מהעיכוב בשיפוץ שהיה צריך להסתיים לאחר כחודשיים ימים. לטענת התובע, כל העיכוב נובע מחמת התנהלותם של הנתבעים. כך למשל טוען התובע, כי הנתבעים איחרו בתשלומים ולדוגמא, עד ליום 13.7.08, כשלושה שבועות לאחר תחילת העבודה היה צריך לקבל התובע 30,000 ₪, על פי ההסדר של 10,000 ₪ לשבוע, כשבפועל קיבל רק 14,900 ₪. 2. לא הוכח בפניי, כי התובע הוציא חשבוניות מס כדין בזמן אמת ומסרם לנתבעים, או החתים את הנתבעים. הצדדים לא ניהלו רישום מסודר מתי התקבל כל תשלום עם חתימה לצידו. לטענת הנתבעים, הם ראו לראשונה את החשבוניות רק עם הגשת כתב התביעה. מעיון בחשבוניות עולה, כי סדר התשלומים הנטען בסעיף 19 לסיכומים איננו על פי סדר החשבוניות. התובע טען בסעיף 11 לתצהירו, כמו גם בסעיף 19 לסיכומיו, כי ביום הראשון לעבודתו קיבל 1,900 ₪ במקום 10,000 ₪. מעיון בחשבוניות עולה, כי חשבונית ראשונה (מס' 07), הינה ע"ס 2,500 ₪ מיום 28.6.08, והרי התובע טען כי התחיל לעבוד ב- 22.6.08. דוגמא נוספת, בסעיף 14 לתצהירו טען התובע כי עד ליום 13.7.08 קיבל בפועל רק 14,900 ₪. על טיעון זה חזרה באת כוחו בסעיף 19 לסיכומים. מעיון בחשבוניות עולה, כי עד ליום 13.7.08 קיבל התובע 4,830 ₪. 3. מהדוגמאות כמפורט לעיל, אני מקבלת את טענת הנתבעים כי בזמן אמת לא הוצאו חשבוניות לנתבעים על כל סכום וסכום. שני הצדדים פעלו באופן רשלני ולא מסודר בכל נושא התשלומים. לא היה הסכם חתום ע"י שני הצדדים לגבי מועד התשלומים, ההסדר לו טוען התובע לתשלום סך של 10,000 ₪ בתחילת כל שבוע, לא מעוגן בכל אסמכתא או ראיה תומכת. ההסכם עליו חתמו הנתבעים בלבד לא מפרט מועדי תשלום וסכומי תשלום, ועולה כי הנתבעים שילמו על פי ההבנה וההסכמה והיכולת הכלכלית באותו רגע. בנושא זה, אין לתובע להלין אלא על עצמו שלא סיכם באופן מפורש את הדברים בכתב, לא חתם על תקבול ולא הוציא חשבונית מס כדין בזמן אמת. 4. לא התרשמתי כי נושא התשלומים הוא זה שגרם לעיכוב, וגם אם בפועל היה קשה לתובע לממן את המשך רכישת חומרי הבניין, הרי אין לו להלין אלא על עצמו שלא קבע את סדרי התשלום באופן מסודר ונחרץ טרם תחילת העבודה. 5. נושא נוסף אשר גרם לעיכוב על פי טענת התובע, היא העובדה כי הנתבעים לא סיפקו לו חומרים כמו כלים סניטריים וכד'. התובע הצהיר בסעיף 27 לתצהיר עדות ראשית, כי הנתבעים שהיו אמורים לספק כלים סניטריים, ברזים, אמבטיה וכד', לא סיפקו זאת ושינו את התוכניות ובכך גרמו לעיכובים. מאידך, בסעיף 32 לתצהירו, פירט התובע עיכוב בדבר אספקת האמבטיה בלבד, וגם עיכוב זה הוא של ימים ספורים בלבד. לטענת התובע, הנתבעים רכשו את האמבטיה ביום 30.8.08 וקיבלוה ביום 2.9.08. מאחר ומדובר באיחור של מספר ימים, קשה לי לקבל את הטענה כי עיכוב זה או עיכוב של כלים סניטריים אחרים גרמו להתמשכות העבודה 4 חודשים מעבר לנדרש. 6. עוד טען התובע, כי הנתבעים לא היו החלטיים בנושא המיקומים, העבודה לא זרמה עקב עזיבתה של האדריכלית. האדריכלית הגב' איריס גרינפלד (עדת תביעה 1), העידה כי אכן הלקוחה הייתה לא החלטית, והיא הרגישה כגננת כדבריה (ראה עמ' 14 לפרו' ש' 22), אך יחד עם זאת הדגישה יותר מפעם אחת כי התובע הינו קבלן חסר ניסיון (עמ' 14 לפרו' שורה 21 ). וכך העידה האדריכלית בעמ' 12 לפרו' מול שורה 8 - 16: "היה שם אי סדר אחד גדול, חלק מזה נבע מהחוסר ניסיון של הקבלן...כאן חוסר הניסיון בלט, אבל לא חוסר הנכונות. ז"א, היתה נכונות אבל לא היתה יכולת. אני משווה את זה לקבלנים שעבדתי בעבר ועם קבלנים שאני עובדת איתם במשרד, אין בכלל מה להשוות. קבלנים שעובדים במשרדנו ויש להם ניסיון והם יודעים לקרוא תוכניות, והם יודעים במה מדובר. אבל כשהסברתי לו הוא הבין"... 7. אף התובע עצמו, איננו מכחיש כי היה חסר ניסיון בעת שהגיע לדירת הנתבעים. התובע שהינו כבן 35, שהה בחו"ל בין הגילאים 26 ל-31, ולשאלת ב"כ הנתבעים - האם יש בארץ פרויקט בסדר גודל דומה לנתבעים שעשה הנתבע, השיב התובע: "בארץ אין לי דוגמאות, בניו-יורק עשיתי חנויות בגדים ויש לי תמונות אם אתה מעוניין לראות..." (עמ' 23 לפרו' שורה 24). ובהמשך: "אני אומר שלא עשיתי עבודות בארץ בסדר גודל כזה. עשיתי עבודות בארץ אבל לא בסדר גודל כזה." (עמ' 23 לפרו' שורה 32). 8. אף עד תביעה מס' 3, דודו של התובע, העיד כי התובע בא אליו להתייעץ איך למלא את כתב הכמויות ואיך לתמחר את העבודה. לאחר ששמע את הצעת דודו, שיש לו ניסיון של יותר מ-30 שנה במקצוע, הוא הוריד בכ-30% את ההצעה על מנת לקבל את העבודה, לבנות את עצמו ולהתקדם (ראה עדות התובע בעמ' 21 לפרו' שורות 21-25). 9. לאחר ששמעתי את העדויות, שוכנעתי כי התמשכות העבודה מעבר לזמן המצופה, היינו שישה חודשים במקום חודשיים נבעה אך ורק בגלל התנהלות לקויה של הנתבעים. התרשמותי, כי העיכוב נבע במשולב הן מחוסר ניסיונו של התובע שבלט באופן שהלה קרא תוכניות עבודה וביצע אותם, כפי שהעידה האדריכלית, הן מפאת תמחור נמוך שהקשה עליו את העבודה באופן שהוא נעזר בצוות מצומצם בלבד, והן מפאת התנהלות לקויה של הנתבעים אשר פעלו בשלב מסוים ללא סיוע אדריכלית, התלבטו במיקומים של נקודות מים וחשמל או בהצבת כלים סניטריים, או שינו דעתם לאחר שהעבודה כבר בוצעה. כל הסיבות הנ"ל, הן אלה שגרמו יחדיו לעיכוב בעבודה. משכך, אינני סבורה כי יש מקום בתביעה העיקרית לפסוק איזשהו פיצוי לתובע בגין התמשכות העבודה. 10. יתרה מכך, התובע תבע באופן סתמי נזקים שאירעו לו כביכול בגלל אובדן עבודות אחרות שיכל לעשות אם לא הייתה מתמשכת העבודה. עבודות אלה פורטו בצורה סתמית בסעיף 43 לתצהיר, מבלי לציין שמות של הלקוחות או הצעת עבודה, או תוכנית עבודה. אף באופן בסיסי לא צרף התובע כתובות של מיקום העבודה, אלא ציין את שם העיר בלבד. גם אם הייתי משתכנעת כי יש מקום לתת פיצוי בגין העיכוב בעבודה, הרי לביהמ"ש לא היה את הכלים על מנת לאמוד את ההפסד. זאת ועוד, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי החשבוניות שהוצאו ע"י התובע לא הוצאו ברצף, היינו כבר בתחילת העבודה עולה כי התובע הוציא חשבונית שמספרה 07, והבאה אחריה היא 09, והבאה אחריה 11. היינו, ברור מאליו כי התובע ביצע עבודות נוספות במקביל לעבודתו אצל הנתבעים על אף חוסר ניסיונו, על אף צוות המצומצם שליווה אותו, ועל אף התנהלות הנתבעים שהכבידה. התובע לא הכחיש זאת, ואישר בעמ' 27 לפרו' בשורה 11 בעדותו, כי אכן עבד בפרויקטים אחרים במקביל לעבודה אצל הנתבעים. לאור זאת, אינני סבורה כי יש לפסוק פיצוי כלשהו לתובע בגין העיכוב בעבודה. 11. נושא התוספות- לטענת התובע, הוא ביצע עבור הנתבעים עבודות נוספות שאינן כלולות בהסכם, ולפיכך מגיע לו סכום נוסף אשר לטענתו מגיע לסך של 26,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן סך של 17,000 ₪ החזר עלות של חומרים נוספים בגין ביצוע התוספות. יודגש, כי מעולם לא נאמר לנתבעים בזמן אמת כי עליהם לשלם תשלום נוסף בגין עבודות מסוימות. יתרה מכך, התובע לא ביקש את אישורם של הנתבעים בכתב עבור כל עבודה נוספת. הצדדים לא סיכמו על תמחור העבודות הנוספות בכתב או בע"פ. הדרישה לתשלום בגין העבודות הנוספות, באה באמצעות כתב התביעה. מומחה התביעה שבדק את הליקויים מטעם התובע, והיה אמור לאמוד את עבודתו של התובע, לא ציין בחוות דעתו האם בוצעו עבודות נוספות מעבר לאמור בהסכם, ואם כן- מה שוויין. אין לביהמ"ש את הכלים לבדוק, האם האומדן שציין התובע בכתב תביעתו הוא אומדן נכון ומתאים למחירים שסוכמו בהסכם. 12. הראיה היחידה שצרף התובע הן תמונות. התובע מבקש שביהמ"ש ילמד מהתמונות שצורפו, כי אכן העבודות בוצעו. התמונות צורפו כ-ת/6, התובע לא התייחס בתצהירו לתמונות ת/6, ולא פירט מה נראה בכל תמונה ותמונה, אלא שהתובע או מאן דהוא בחר לעשות רישום על כל תמונה, ולהבהיר לביהמ"ש מה רואים בכל תמונה ותמונה. באופן כזה, קשה לביהמ"ש לאמוד אלו עבודות בוצעו והאם הם מצויים במסגרת ההסכם. 13. כך למשל בנושא הגבס - טען התובע לפתיחה וסגירת פתחים לספוטים 70 במספר, בסה"כ 420 ₪. צודק ב"כ הנתבעים, כי אכן בסוף פרק 4 להסכם הוסף בכתב יד "50 ספוטים" ונושא זה אף תומחר. מי יתקע כף לידינו, כי הספוטים שנראים בתמונות הם מעבר ל-50 המוסכמים, ומי יתקע כף לידינו כי אכן מצויים בדירה 70 ספוטים ולא 50. בתמונות נצפו ספוטים בודדים, וכאמור המומחה מטעם התובע לא ערך בדיקה או ספירה בנושא זה. 14. האדריכלית שהעידה, נשאלה האם בוצעו עבודות נוספות מעבר לכתב הכמויות שהכינה, וכך השיבה האדריכלית בעמ' 11 לפרו' מול שורה 11 ואילך: "היו שינויים מקומיים, שמתחילים לבנות אז לפעמים רואים דברים וצריך לשנות, זה דבר שהוא לא חריג. הוספנו עמוד באחד החדרים, ואני לא זוכרת שהיו עוד שינויים. הוספנו תקרת גבס מונמכת בחדר שינה הורים וחדר ילדים. לא זוכרת את גודל השטח הזה מבחינת מטרים". 15. הנמכת גבס מופיעה בכתב הכמויות הוא ההסכם שבין הצדדים, בסעיפים 01.12 ו-01.13. הנמכות גבס אלה הינם בשטח של 44 מ"ר ותומחרו בסך 4,640 ₪, היינו 105 ₪ למטר. התובע טען, כי ביצע הנמכת גבס של 66 מ"ר תקרה. התובע לא פירט האם 66 מ"ר אלה כוללים את ה-44 מ"ר המוסכמים, אם לאו. עדותה של האדריכלית שהיא בעיניי מהימנה וניטרלית, מעידה על הנמכת גבס נוספת רק בחדר ילדים ובחדר הורים. הדעת נותנת, כי שני חדרים אלה הם ה-22 מ"ר הנוספים ולא 66 מ"ר. לפיכך, תוספת המחיר צריכה להיות: 22 מ"ר X 105 ₪ למטר - היינו 2,310 ₪ , ולא כפי שטען התובע לסך של 7,900 ₪ בתצהירו. לו אכן ביקש התובע להוכיח כי מדובר ב-66 מ"ר נוספים על 44 מ"ר המצוינים בהסכם, מה יותר פשוט היה לבקש מהמומחה מטעמו לבצע בדיקה זו ולציין אותה בחוות הדעת. המומחה, למעט הציון כי הקבלן ביצע שינויים ותוספות להסכם על פי טענתו, לא ציין מאומה ואף לא בדק את מספר המטרים של התקרה המונמכת על אף שכתב הכמויות היה בפניו, ועל אף שהעבודה הסתיימה. לפיכך, אין לי אלא להסתמך על עדותה של האדריכלית, כי מדובר בתוספת של הנמכת תקרה בשני חדרים בלבד, אולם לעניות דעתי מדובר ב- 22 מ"ר נוספים שהם מעבר ל-44 מ"ר המצוינים בהסכם. 16. מאחר והאדריכלית כאמור, העידה כי היתה תוספת של עמוד גבס באחד החדרים (עמ' 11 לפרו' שורה 12), יש לקבל את התמחור שביצע התובע בגין בניית עמוד זה, בסך של 400 ₪. הנתבע מר פלדמן אישר כי התובע ביצע פתיחה לרמקולים בעבודות הגבס, וחיווט לצורך חיבור הרמקולים, עבודה זו לא מאוזכרת בהסכם ותמחורה בסך 700 ₪ הגיוני בנסיבות העניין. כמו כן, באותו חדר מחשב בו הוסף העמוד על פי עדות האדריכלית, ביצע התובע פתח לשרשור מיזוג האוויר, פתח זה נוצר בעקבות הוספת העמוד ותמחור העבודה בסך 300 ₪ גם הוא סביר והגיוני בעיניי. 17. בנושא החשמל - ציין התובע 120 שקעים ומתגים בגינם הוא מבקש תוספת תשלום. אינני יכולה לקבל דרישה זו של התובע מבלי לפרט מניין נובע מספר עצום זה של שקעים ומתגים, שהרי מדובר בדירה חדשה שנקנתה ע"י הנתבעים ברמה המאפשרת מגורים. ממילא התקין הקבלן שקעים ומתגים בדירה, ולא ברור האם מדובר במתגים או שקעים קיימים, בהחלפה, או בנוספים. התובע לא הציג כל ראיה על התקנת 120 מתגים או שקעים, ובתמונות נצפים מתגים שיש להניח שהיו קיימים שם מלכתחילה כפי שקיימים בכל דירה חדשה. 18. גם בנושא האינסטלציה והריצוף, לא אוכל לקבל את טענות התובע. ראשית, לא ברור מהי הראיה התומכת בהעברות נקודות הניקוז כפי שטען התובע. הנתבע לא אישר בעדותו, כי ביקש להעביר צינורות ביוב או להעביר נקודות ניקוז. בהסכם שבין הצדדים, הוא כתב הכמויות, מופיע פרק נפרד, פרק 3 לגבי עבודות אינסטלציה, הכולל נקודות מים, הכנת ניקוזים, נקודות גז, וכן נקודת מים לאסלה תלויה. לפיכך, לא ברורה דרישת התובע בנושא האינסטלציה. התובע אף לא דייק בדרישותיו. בתצהירו בסעיף 33 י"ד, ציין כי בוצעו שתי נקודות מים לאסלה סמויה, ודרש תוספת של 3,000 ₪. דרישה זו לא מופיעה בסעיף 46 לכתב התביעה, התובע נשאל על כך בחקירה נגדית, והשיב כי: "כנראה שכחתי להכניס אותם בתביעה." (עמ' 30 שורה 31 לפרו'). תשובתו זו של התובע, איננה מהימנה בעיניי, סעיף זה הוא הסעיף הגבוה ביותר בפרק האינסטלציה, וספק בעיניי אם היה שוכח אותו התובע בעת הכנת התביעה. 19. כאמור לעיל, גם כל נושא הריצוף לא ברור. מדוע על הנתבעים לשלם עבור קניית דבק, טיט, ומלט, או על הובלה והעלאת הדבק לאמבטיית הורים, כשכל עבודת הריצוף והחומרים כלולה בהסכם. הרי מדובר בכפל תשלום. כך גם לגבי ההוצאות בגין החומרים הנוספים להם טוען התובע בסך של כ- 17,000 ₪. הוצאה זו לטעמי איננה ברורה ואיננה מפורטת, ולא באה אלא כדי להוסיף נופך נוסף לכתב התביעה. אין מחלוקת, כי על התובע היה לספק את כל החומרים המופיעים בכתב הכמויות, אלא אם נאמר מפורשות אחרת. כך אף מעיד התובע בעמ' 28 לפרו' מול שורה 17, ובעמ' 28 מול שורה 29. משנשאל התובע, כיצד הוא מבקש תשלום עבור חומרי בניין כאשר בהסכם מצוין מפורשות כי עליו לספק את החומרים, השיב כי: "הסך של 17,000 ₪ מתייחס לחומרים שנקנו בגין העבודות הנוספות". (ראה עדותו בעמ' 29 לפרו' שורה 27 ואילך). 20. התובע צירף בליל שלם של חשבוניות מחשבוניות שונות הנוגעות לרכישת חומרי בניין של צבע, גבס, ואף חומרי בניין בלתי מפורטים מתאריכים שונים וממקומות שונים. לא ברור, האם מדובר בכל הקבלות השייכות לשיפוץ בכללותו, או שמא רק לתוספת הבנייה. מאחר ומדובר בתוספת מינורית על פי עדות האדריכלית של הנמכת גבס ועמוד גבס בלבד, לא ברור כיצד קבלות על 17,000 ₪ מתייחסות לתוספות בנייה בלבד. הדעת נותנת, כי התובע צירף את כל הקבלות שהיו בידו. יתרה מכך, אף לא בטוח כי מדובר בקבלות מחומרי בניין המתייחסים לפרויקט הנדון. מאחר והתובע גם על פי הודאתו ביצע עבודות נוספות במקביל לפרויקט הנדון, אין לדעת אם חלק מהחומרים לא שימשו עבודות אלו. על מנת לתבוע חומרי בניין נוספים, היה צריך להיעזר התובע במומחה מטעמו אשר יעיד מהי עלות הבנייה הנוספת לרבות שימוש בחומרים נוספים. דבר זה לא נעשה, ואני דוחה את דרישת התובע בנושא זה. 21. נושא המע"מ- בכתב התביעה אין כל התייחסות בנושא המע"מ באופן ברור, על אף שבהסכם דובר על סך של 65,000 ₪ + מע"מ, ובפועל שילמו הנתבעים 65,380 ₪. ההתייחסות היחידה מופיעה בסעיפים 45 - 46 לכתב התביעה. סכום התביעה הוגש ע"ס של 147,050 ₪. בסעיף 43 לסיכומים, מבקשת ב"כ התובע סך של 158,100 ₪. צודק ב"כ הנתבעים כי הפער בין שני הסכומים הינו בדיוק הפער של תשלום המע"מ בסך 11,050 ₪. ב"כ הנתבעים מתנגד להרחבת החזית ולהוספת טענה שלא נטענה בכתב התביעה. לטענתו, יש לקבוע את מלוא הסעד בכתב התביעה, התובע לא הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה לתקן את סכום התביעה, וממילא לא שילם את האגרה המתאימה בגין הסכום המלא. ב"כ התובע, טוענת בסיכומיה כי בכתב התביעה נטען לאורכו במפורש שהתובע לא קיבל את מלוא שכרו, ושהוא תובע את ההפרש. כאמור, כתב התביעה לא מציין ולו פעם אחת את הסכום של 11,050 ₪, ואף בפועל לא נכלל בתוך סך כל הסכומים הנתבעים. בסעיף 45 לכתב התביעה, נכתב כדלקמן: "עד השלב הנ"ל, שולם לתובע סך של 65,300 ₪ כולל מע"מ בלבד". בסעיף 46 לכתב התביעה, נכתב כדלקמן: "כאמור, הנתבעים לא שילמו לתובע את שכרו בהתאם להסכם ובעבור השינויים והתוספות..." אכן, סכום התביעה המצוין בכתב התביעה חסר בתוכו את סכום המע"מ, אך לא יכולה להיות מחלוקת כי הוסכם בין הצדדים על סך של 65,000 ₪ + מע"מ, כך כתוב בהסכם ולא נאמר אחרת ע"י הנתבעים. גם לא יכולה להיות מחלוקת, כי בפועל שולמו 65,380 ₪. הוצאו חשבוניות בגין סכומים אלה, ולא נטענה כל טענה כי הנתבעים שילמו סכומים נוספים שלא מקבלים ביטוי בחשבוניות, היינו החשבוניות משקפות את כל הסכומים ששולמו. אם כך, חסר סכום המע"מ. עיינתי בטענות ב"כ הנתבעים לעניין הרחבת חזית, ואינני סבורה כי מדובר בהרחבת חזית, שהרי התובע ציין כי לא שילמו את שכרו בהתאם להסכם. מכאן, ברור כי היה מקום להוסיף את תשלום המע"מ, אלא שמתוך טעות קולמוס לא הוסף הסכום בחישוב סכום התביעה. מאחר ואין מחלוקת עובדתית כי סכום המע"מ לא שולם בפועל, אני מקבלת את טענת התובע כי יש לחייב את הנתבעים בסכום זה. 22. סך הכל החיובים בתביעה העיקרית הינם כדלקמן: א. מע"מ - 11,050 ₪ ב. עמוד גבס - 400 ₪ ג. תקרת גבס נוספת- 2,310 ₪ ד. פתיחה לרמקולים- 700 ₪ ה. פתח לשרשור - 300 ₪ סה"כ - 14,760 ₪ ג. התביעה שכנגד - 1. בנושא העיכוב כפי שפרטתי בתביעה העיקרית, רשלנים שני הצדדים במשותף, וכפי שקבעתי כי אין לפסוק פיצוי לתובע בגין העיכוב, אינני סבורה שיש לפצות את הנתבעים בפיצוי על עוגמת נפש ואי נוחות בגין העיכוב. הנתבעים לא השכילו לחתום על הסכם המפרט את שלבי השיפוץ, את לוח התשלומים, עבדו ללא אדריכלית תקופה מסוימת ולא היו החלטיים לגבי מיקומים שונים כפי שפורט לעיל. כמו כן, הנתבעים טוענים כי יש לפצותם בדמי שכירות ראויים בסך של 42,000 ₪. סכום זה לא פורט ולא ברור מניין הוא נובע, וזאת בייחוד כשהנתבעים טענו כי הם התגוררו אצל הורי נתבעת 2. נתבעת 2 בחרה שלא להעיד בהליך משפטי, ולא מסרה תצהיר על אף היותה מעורבת באופן ישיר במו"מ ובהתנהלות מול התובע. הנתבעים לא המציאו כל הסבר המניח את הדעת, מדוע נכנסו להתגורר לדירה רק בדצמבר 2011 לאחר שהעבודות הסתיימו בדצמבר 2008. אינני סבורה כי יש מקום לפצות את הנתבעים בגין דמי שכירות ראויים או בגין עוגמת נפש. 2. ליקויי בנייה- הנתבעים לא צרפו חוות דעת של מומחה בניגוד לתובע שצרף חוו"ד מטעמו. מומחה התביעה, המהנדס מרזוק יעקב, עבר כל הליקויים אשר צוינו ב-נ/13. נ/13 הינה רשימת ליקויים בת 15 סעיפים, אשר מנהל העבודה מטעם הנתבעים הכין אותה. מומחה התביעה עבר כל סעיף וסעיף ב-נ/13, והעריך ותמחר את עלות התיקונים של הליקויים. המומחה הדגיש כי מדובר בליקויים המתייחסים לעבודות התובע בלבד, וכך השיב העד לשאלות ב"כ הנתבעים: "ש. כשאתה קיבלת את המקור הזה, הבחנת שבגב הדף יש רשימת ליקויים מודפסת הרבה יותר ארוכה, לא 15 סעיפים אלא 25 סעיפים. מי קיבל את ההחלטה ממך שאתה תתייחס לכתב יד ולא למודפס? ת. אני שאלתי את השאלה הזו למוחמד, ואמרו לי שהרשימה של ה-24 סעיפים זה רשימת כל הליקויים הקיימים בדירה ששייכים לכל הקבלנים שעבדו בדירה. ואז אחרי כן עשו דף אחר ובודדו את 15 הפריטים שהם באחריות התובע בלבד, ואני התייחסתי רק ל-15 האלה. אני לא בדקתי את האחרים". (עמ' 17 לפרו' שורות 4-10). 3. הנתבעים צרפו את נ/3 אשר לטענתם מהווה חוו"ד של יועץ תאורה, על פיו התקנת גופי התאורה נעשתה ברשלנות ובחוסר מקצועיות ועל מנת לתקן הנזקים יש לפרק את גופי התאורה לסתום את החורים בתקרת הגבס ולהתקינם מחדש. על פי יועץ התאורה, עלות זו מסתכמת ב- 24,500 ₪ + מע"מ. אינני יכולה לקבל את נ/3 כחוות דעת. המכתב מ-22.2.09 איננו מנוסח כחוות דעת על פי התקנות, המסמך איננו מפרט כיצד מתבטאת הרשלנות וחוסר המקצועיות, אלא נאמר באופן סתמי וכוללני כי בבדיקה שנערכה התברר כי ההתקנה נעשתה ברשלנות ובחוסר מקצועיות. לא ברור מהם הליקויים, ובמה מתבטאת חוסר המקצועיות והרשלנות. מסמך זה איננו יכול לשמש כחוות דעת. זאת ועוד, עורך המסמך לא הובא לעדות ע"י הנתבעים, ולפיכך משקלו אפסי. לעומת זאת, מומחה התביעה מר מרזוק התייחס בסעיף 12 לחוות דעתו לגופי התאורה (ספוטים), וקבע כי יש לתקן ולשפר את מיקומם בצורה שיתקבלו בקו אחיד, והעריך את התיקון בסך של 2,500 ₪. המומחה לא נחקר בנקודה זו, וחוות דעתו לא נסתרה. עדיפה בעיניי חוות דעתו של המומחה מאשר מסמך נ/3, אשר כאמור איננו מפורט ועורכו לא הובא לעדות. 4. כך באשר לליקויים נוספים להם טענו הנתבעים. הנתבעים טענו לנזק לתשתית הכבלים, להתקנה חובבנית של מערכת המיזוג, התקנה רשלנית לתשתית בזק, ולנזקים של צבע בקירות הבית ונזקים לרצפת הדירה. הפגמים הוערכו בסך של 82,000 ₪. זו לא הדרך לתבוע ליקויי בנייה. על הנתבעים היה לצרף חוות דעת מקצועית אשר תפרט כל ליקוי וליקוי, ותתעד אותו באסמכתאות ובראיות ותתמחר את התיקון בהתאם לחוות דעתו של מומחה התביעה. דבר מהאמור לא נעשה, ולפיכך בנושא הליקויים אין לי אלא לאמץ את חוות דעתו של מומחה התביעה, אשר כאמור לא נסתרה. אכן, המומחה ציין בחוות דעתו כי לא ניתנה לתובע הזדמנות לתקן את הליקויים, ואולם לאור חוסר ניסיונו ולאור המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים, ולאור העובדה כי התובע שהה בדירת הנתבעים חצי שנה במקום חודשיים, אני סבורה שניתנה לו די והותר הזדמנות לתקן את הליקויים, ויש להתחשב בעלויות כפי שקבע מומחה התביעה עצמו. בנקודה זו, יש לחייב את התובע בתשלום של 4,950 ₪ כפי שקבע המומחה. 5. עוד טענו הנתבעים לנזק בלתי הפיך, לשולחן פינת אוכל ייחודי ונדיר שיובא במיוחד ע"י הנתבעים מאיטליה אשר נפגם כתוצאה מרשלנות התובע ונזקו מוערך בסכום של 28,000 ₪. ראש נזק זה הוסף לטעמי אך ורק להאדיר את נזקי הנתבעים ולהוסיף נופך נוסף לתביעה שכנגד. צודקת ב"כ התובע, כי אף ראיה בסיסית כמו תמונה של החפץ הניזוק לא צורפה. אף לא צורפה כל אסמכתא לגבי עלות רכישת השולחן או חוות דעתו של נגר לגבי תיקון השולחן, ומדוע לא ניתן לתקנו. זאת ועוד, לא ברור הקשר הסיבתי בין נזק זה לבין עבודת התובע, שהרי הנתבע בעצמו העיד בעמ' 58 לפרו' מול שורה 31 ואילך, כי הפועלים הסינים ששכר כדי לרצף את הגג גרמו לו נזק לשולחן מאחר והניחו על אותו שולחן את כלי העבודה שלהם, וכתוצאה מכך השולחן נשבר. לא ברור אם השולחן כה יקר, מדוע השאירו אותו הנתבעים במרפסת בה החליפו את הריצוף ולא אחסנו אותו בתוך הבית. שנית, מדוע לא ציפו אותו בחומר מגן, ושלישית - אותם סינים נשכרו לעבודת הריצוף ע"י הנתבעים עצמם ולא ע"י התובע. אמנם הסינים הובאו לראשונה לבית הנתבעים ע"י התובע על מנת לבצע את החיפוי בחדרי האמבטיה, והנתבעים ביקשו לשכור את שירותיהם גם למרפסת דירתם. עינינו הרואות, כי הנזק, אם בכלל, נגרם ע"י עבודת הריצוף במרפסת. עבודה שאותה שכרו הנתבעים ללא קשר לתובע, ולפיכך צריכים היו הנתבעים לפנות לפועלים הסינים ולא לתובע. בעניין זה, אף נשאל הנתבע ע"י ב"כ התובע, האם בגלל זה לא שילם את שכרם של הסינים, והשיב כדלקמן: "אל תגידי לי מה צריך לעשות או לא, זה לא רלבנטי אלייך. קודם כל אנחנו שילמנו להם חלק". (עמ' 59 לפרו' ש' 4). אכן, נושא הריצוף והמרפסת ושבירת השולחן אינם רלבנטיים לתובע. 6. אינסטלציה - לטענת הנתבעים, כתוצאה מעבודתו הרשלנית של טויטו נאלצו הנתבעים לבצע מקצה שיפורים ונעזרו בשירותיו של האינסטלטור שאהין לצורך הרכבת כלים סניטריים בדירה. העד שאהין העיד בסעיף 5 לתצהירו, כי ההכנה להתקנת האמבטיה לא הוצאה כראוי, והיה צורך להכין מחדש את הניקוז של האמבטיה ולשנות את ההכנה של חיבור המים. כמו כן, הצהיר כי לאחר שהתקין את האסלות התלויות התברר כי יש תקלה בירידת המים אשר נבעו מסתימות בצנרת, שנגרמו מחתיכות בטון וסמרטוטים שהיו תקועים בתוך הצנרת. לטענת עד ההגנה, סתימות אלה נוצרות עקב עבודה רשלנית מבלי שסגרו את מכסה הצינור לאחר סיום העבודה. כמו כן, העיד והצהיר מר שאהין כי התגלה נזילה מניאגרה סמויה שהותקנה בחדר ההורים. עוד המשיך ופירט מר שאהין בתצהירו, כי התגלו מספר סתימות נוספות בצינור הניקוז של מכונת הכביסה, במטבח, ובשירותי אורחים. 7. הצדדים חלוקים ביניהם, האם הנזק נובע מעבודתו של האינסטלטור מטעם התובע, או האם מהפועלים שפעלו אחריו מטעמו של התובע או מטעמם של הנתבעים. לאחר שעיינתי בעדותו של האינסטלטור שאהין ומנגד בעדותו של האינסטלטור מר ניר דיין מטעמו של התובע, אני סבורה כי חלק מהליקויים ייתכן ונבעו מחוסר ניסיונו של התובע והשתרבבות של חלקי בטון לתוך הצנרת, ומאידך מדובר בתקלה אשר כנראה נבעה מפגם בייצור כמו נזילה מהניאגרה ולא מרשלנותו של התובע ו/או מי מטעמו. סך כל הנזקים הנובעים מתיקון האינסטלציה בדירת הנתבעים הינם בסכום של 11,550 ₪ כולל מע"מ, כפי שעולה מחשבונית נ/6. 8. סך הכל הנזקים בתביעה שכנגד - א. ליקויי בנייה כולל חשמל עפ"י חוו"ד מומחה התביעה - 4,950 ₪ ב. ליקויי אינסטלציה - 11,550 ₪ סה"כ - 16,500 ₪ סוף דבר: סך כל התשלומים הנוספים בתביעה העיקרית הסתכמו בסך של 14,760 ₪, ומנגד סך כל הנזקים בתביעה שכנגד הינם 16,500 ₪, ההפרש הינו בסך של 1,740 ₪. יחד עם זאת, מאחר ונזקי האינסטלציה כוללים נזקים שלא שייכים לעבודת התובע כמו נזילת הניאגרה, אינני סבורה כי יש לחייב את התובע בסכום ההפרש הזעום, ואני קובעת כי התביעות מתקזזות זו עם זו. לפיכך, אני קובעת כי התביעות נדחות הדדית, וכל צד יישא בהוצאותיו.שיפוצניקשיפוצים