תביעה ביחס למתן שירותים משפטיים

תביעה כספית על סך 455,639 ₪

2. הנתבעת 1 לא התגוננה כנגד התביעה ולפיכך ניתן נגדה פסק דין. פסק דין זה מתייחס למערכת היחסים שבין התובע לנתבע 2.

3. התובע הינו תושב טירת הכרמל, אשר יצא לגמלאות בשנת 2000. הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), הינו עו"ד במקצועו.

טענות התובע

4. בשנת 2000 הוא פרש לגמלאות ממקום עבודתו כמנהל אחזקה בטכניון והוא קיבל כספי פיצויים. הוא חיפש אפיק להשקעת כספיו. הוא פתח עסק לנכיון שיקים עם אדם בשם לוי (להלן: "לוי"), אשר ניהל עסק לנכיון שיקים ומתן שירותים משפטיים בקניון "לב העיר" (להלן: "הקניון"), בטירת הכרמל. בעסק זה הוא השקיע כ-100,000 ₪, כאשר הוא רכש שיקים של אנשים שונים באמצעות לוי ונקט בפעולות לגבייתם. הוא מסר את השיקים למספר עורכי דין לצורך טיפול בגביה, ובין היתר הוא מסר חלק לנתבע. התובע לא ראה ברכה באפיק השקעה זה, שכן הסכומים שהצליח לגבות היו מזערים.


5. הוא חיפש אפיק נוסף להשקעת כספי הפיצויים שקיבל בפרישתו. בשנת 2000 הוא איתר את הנתבעת כמי שרצתה למכור את דירתה שברח' בר אילן 9 בקרית אתא (להלן: "הדירה" או "דירת קרית אתא"). הקשר עם הנתבעת נוצר באמצעות לוי, שעסק גם בתחומי הנדל"ן ובאמצעות מר שמעון גריז ז"ל (אביו של הנתבע), שבינתיים הלך לבית עולמו, שעסק בתיווך מקרקעין בזמנו וגם הוא מיקם את משרדו בקניון. הוא סיכם עם הנתבעת כי ירכוש את הדירה תמורת 105,000$ כערכם בשקלים אז לפי שער של 4.12 ₪, שעומדים על 432,600 ₪. הגם שלא נערך הסכם בכתב בין הצדדים, התובע שילם לנתבעת את התמורה בגין הדירה והחזקה בה נמסרה לו. מאותו שלב החל לנהוג בדירה מנהג בעלים ולהשכירה כנכס מניב.

6. בשלב מסויים הנתבע ליווה את התובע בכל הקשור לעסקה של רכישת הדירה. בקשר לדירה עצמה אין לתובע טענות כלפי הנתבע. התובע מודה בכך שהנתבע השלים את העסקה וביצע את הפעולות הנדרשות לכך, ובסופו של דבר הזכויות בה נרשמו על שמו. טענות התובע כלפי הנתבע מתייחסות להמשך.

7. לאחר שהתובע סיכם עם הנתבעת את רכישת הדירה, התברר שחלק מהזכויות בה רשומים על שם שני ילדיה הקטינים ולפיכך יש צורך באישור בית המשפט לענייני משפחה לעסקה. הנתבע הגיש בקשה לצורך כך ובית המשפט קבע מספר תנאים לביצוע העסקה, אשר אחד מהם היה כי יופקדו בחשבון בנק סגור לטובת כל אחד מהקטינים סכום של 77,500 ₪ (סה"כ 155,000 ₪), עד הגיעם לגיל 18. לסכום זה ייקרא "הסכום הנוסף".

8. התובע לא רצה לשלם את הסכום הנוסף תמורת הדירה, שכן הוא היה מעבר לתמורה המלאה ששולמה לנתבעת על פי ההסכמה ביניהם. מצד שני, הוא רצה להשלים את העסקה של קניית הדירה. לפיכך פנה בייעוץ לנתבע. בליווי מקצועי של הנתבע הוסכם עם הנתבעת, שהסכום הנוסף יופקד ע"י התובע על מנת שאפשר יהיה להשלים את העסקה של קניית הדירה. עם זאת סכום זה יהווה הלוואה של התובע לנתבעת, אשר תוחזר לו כאשר שני הקטינים יגיעו לגיל 18, שכן אז ניתן יהיה לשחרר את הכסף שהופקד בבנק לטובתם. הסכם הלוואה נערך בהתאם. כבטוחה להחזר הלוואה הנתבעת שיעבדה לטובת התובע דירה אחרת שהייתה בבעלותה ברח' החרוב 1/14 בטירת הכרמל (להלן: "דירת טירת הכרמל"). השעבוד נרשם ברשם המשכונות ביום 14.3.02.

9. כאשר הגיעו ילדי הנתבעת לגיל 18, הנתבעת לא החזירה לתובע את ההלוואה, דהיינו את הסכום הנוסף. לפיכך התובע פתח בהליכי הוצל"פ לצורך מימוש המשכון על דירת טירת הכרמל. אז התברר שעל דירת טירת הכרמל רשום משכון קודם לטובת בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (אשר נרשם ביום 13.8.01), ולפיכך לא ניתן היה לממש את המשכון לטובת התובע. בעניין זה התובע ניהל הליכים משפטיים עד ביהמ"ש העליון, כאשר בסופו של דבר נקבע בתיק רע"א 203/08 מפי כב' השופט ס. ג'ובראן בהחלטה מיום 17.9.08, כי זכויות בנק דיסקונט גוברות על זכויות התובע בכל הקשור לדירת טירת הכרמל.

10. בהעדר יכולת לגבות חזרה את הסכום הנוסף מהנתבעת, ו/או לממש את המשכון על דירת טירת הכרמל, נגרם לו נזק של 155,000 ₪ קרן. כן טען התובע ששילם לנתבעת, במסגרת הסכם הלוואה, סכום נוסף של 6,500 ₪, שגם אותו היא התחייבה להחזיר, ולפיכך יש להוסיף סכום זה על נזקיו. לטענת התובע הנזק שנגרם לו עומד נכון ליום הגשת התביעה על סכום התביעה, שהוא גובה החוב בתיק ההוצל"פ שהתובע פתח לצורך החזר ההלוואה.

11. טענתו העיקרית והמרכזית של התובע כנגד הנתבע היא, שהנתבע התרשל מבחינה מקצועית בכל הקשור לייצוגו בעניין הסכם ההלוואה, ו/או בקשר לרישום המשכון לטובתו על דירת טירת הכרמל. לטענתו הנתבע לא ביצע בדיקה פשוטה שניתן היה לבצע אצל רשם המשכונות. לו הנתבע היה מבצע בדיקה זו היה מגלה, שמספר חודשים לפני רישום המשכון לטובת התובע כבר היה רשום על הדירה משכון לבנק דיסקונט. לפיכך, הוא יכול היה לייעץ לתובע שלא ליתן את ההלוואה ו/או לדרוש מהנתבעת בטוחה אחרת. מאחר ולא ביצע בדיקה זו ולא נתן לתובע את הייעוץ המתאים, התובע נתן את ההלוואה ומדובר בכספים שירדו לטמיון ובכך נגרם לו נזק. לפיכך, תביעה זו הוגשה גם נגד הנתבע. במכתב מיום 5.8.08, שנשלח לנתבע באמצעות בא כוחו הנוכחי, הוא פירט טענה זו בצורה קצרה וקולעת. מכתב זה צורף כנספח יב' לכתב התביעה.

טענות הנתבע

12. הנתבע מכחיש את התביעה נגדו ואת עיקר טענות התובע ביחס למתן שירותים משפטיים.

13. הנתבע מודה בכך שנתן לתובע היקף מצומצם של שירותים משפטיים בעסקו בקשר לנכיון שיקים. ביחס לשירותים אלה אין לתובע טענות. עד חודש דצמבר 2001, הוא כלל לא ידע על עסקה שנרקמה בין התובע לבין הנתבעת לרכישת דירת קרית אתא, הוא לא היה מעורב בעסקה זו בשום צורה ואופן ולא היתה לו כל נגיעה אליה. התברר לו בדיעבד, שככל הנראה התובע הגיע עם הנתבעת לסיכום בדבר רכישת הדירה בשנת 2000. הנתבעת הגישה ביום 14.6.00 בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה במסגרת תיק תמ"ש 21530/00, לאשר את העסקה. האפוטרופוס הכללי הגיב לבקשה. תמצית התגובה היא ששווי הדירה על פי הערכת השמאי הממשלתי הינה 620,000 ₪, וכי לילדיה הקטינים של הנתבעת 1/4 מזכויות הדירה, אשר עומדים על 155,000 ₪. מאחר וחובותיה של הנתבעת הגיעו לסך של 320,000 ₪, האפוטרופוס הכללי לא התנגד לעסקה ובלבד שזכויות הקטינים יובטחו באמצעות הפקדה לחשבון בנק. בית המשפט לענייני משפחה בהחלטתו מיום 6.12.00, קבע כי על הנתבעת לפעול כאמור בתגובת האפוטרופוס, ולפיכך דחה את הבקשה במתכונתה הנוכחית. עד שלב זה כאמור, הנתבע לא ידע על העסקה של דירת קרית אתא, לא היה מעורב בה בשום צורה שהיא, לא הגיש את הבקשה לבית המשפט ולא הייתה לו נגיעה לעניין.

14. לאחר החלטת בית המשפט הנ"ל, התובע והנתבעת פנו אליו וביקשו שרות נקודתי וספציפי של הגשת בקשה חדשה לבית המשפט לענייני משפחה, לאשר את העסקה של דירת קרית אתא. התובע והנתבעת הגיעו אליו באמצעות לוי, שהיה מפנה אליו מידי פעם עבודה משפטית. לפיכך, ביום 2.12.01 הגיש בקשה חדשה לאישור העסקה. בבקשה זו, אשר לוותה בתצהיר של הנתבעת, נכתב שמחיר הדירה יעמוד על 609,000 ₪ וכי הנתבעת מצאה רוכש לדירה, הכוונה לתובע, אשר יפקיד מתוך תמורת הדירה סכום של 77,500 ₪ עבור כל קטין בחשבון בנק סגור. שוב בית המשפט ביקש את תגובת האפוטרופוס הכללי. האפוטרופוס הודיע שלאור מצב נכסי הנדל"ן בארץ, יש להניח ששווי הדירה לא עלה, ולאור הסכמת הרוכש להפקיד את הכסף לטובת זכויות הקטינים הוא הסכים למכר. בעקבות זאת בית המשפט לענייני משפחה אישר את העסקה בהחלטה מיום 9.5.02.

15. בהמשך התובע הביא אליו אישורי הפקדות בנק לטובת קטיני הנתבעת, אותם הגיש לבית המשפט. כמו כן התובע והנתבעת הציגו בפניו הסכם מכר ביחס לדירת קרית אתא מיום 5.3.02. למרות שהסכם המכר לא נערך על ידו, ולמעשה לא היה לו שום קשר לביצועו, הוא דיווח לרשויות השונות בגין העסקה, הוא ביצע את הפעולות לצורך רישום הזכויות בדירה על שם התובע ובכך הסתיים הטיפול המשפטי שנתן לתובע ו/או לנתבעת. על פי הבנתו מי שערך את הסכם המכר היה לוי, אשר ליווה את התובע ואת הנתבעת בכל הקשור לעסקה, וככל הנראה בכל הקשור להסכם ההלוואה שנערך לאחר מכן, ושיעבוד דירת טירת הכרמל לטובת התובע.

16. הנתבע מכחיש כל קשר לעסקת ההלוואה, לרישום משכון לטובת התובע על דירת טירת הכרמל, או לכל מעורבות בעניין. לטענת הנתבע הוא מעולם לא ייעץ לתובע בקשר להלוואה של 155,000 ₪, לא טיפל בעניין, לא ערך את המסמכים המשפטיים בעניין, ולא היתה לו כל נגיעה לכך. הוא התבקש ליתן טיפול משפטי נקודתי, שכלל הגשת בקשה מחודשת לבית המשפט לענייני משפחה לצורך קבלת אישור עסקת המכר של דירת קרית אתא, ואת זה הוא עשה בהצלחה. לאחר מכן התבקש ליתן טיפול משפטי נקודתי של דיווח על העסקה והעברת הזכויות על שם התובע בדירה זו, לאחר שהוצג לו הסכם המכר שלא הוא ערך אותו, וגם את זה הוא עשה בהצלחה. מעבר לכך לא נתן לתובע כל טיפול משפטי (חוץ מטיפול מצומצם בעניין גביית שיקים שניתן לתובע לפני כן) ובוודאי שלא התרשל כלפי התובע.

דיון

17. מדובר בגרסה מול גרסה. עדות התובע הינה עדות יחידה של בעל דין המעוניין בתוצאות המשפט. לפיכך אין בה די על מנת להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לצורך קבלת התביעה.

18. שני הצדדים טענו שמי שהיה מעורב, כגורם מוביל ומרכזי, הן בעסקה של דירת קרית אתא והן בעסקת ההלוואה בקשר לשיעבוד דירת טירת הכרמל הינו לוי. שני הצדדים לא זימנו את לוי למתן עדות בבית המשפט. נראה שיש לזקוף זאת לחובת התובע הרבה יותר מאשר לחובת הנתבע. התובע טען שהוא הגיע לנתבע באמצעות אותו לוי, וכי לוי ליווה את העסקה בצורה כזו או אחרת, והכיר את הפרטים הנוגעים לעניין, ובכלל זה פרטי השירות המשפטי שקיבל מהנתבע. לפיכך לוי היה יכול להעיד על היקף השירות שהנתבע נתן לתובע. מדובר בעד מרכזי מבחינת התובע להוכחת התביעה. לפיכך, אי זימונו של לוי להעיד, מחליש את גרסת התובע ומחזק את גרסת הנתבע.

19. התובע הודה שלוי עסק במתן שירותים משפטיים שונים, וכי בשלב מסויים נעשה שותף עסקי שלו לצורך נכיון שיקים. יש בכך לחזק את גרסת הנתבע, שפעולות משפטיות רבות שנעשו בקשר לדירת קרית אתא, בקשר להסכם ההלוואה ובקשר לדירת טירת הכרמל, נעשו על ידי לוי ולא על ידו. על פי עדויות הצדדים לוי היה ידוע כאדם שיודע לתת שירותים משפטיים שונים, הגם שאיננו עו"ד. לפיכך סביר שללוי היה יד בעריכת המסמכים המשפטיים הקשורים לעניין, בהיותו אדם שהביא את התובע לעסקאות אלה וליווה אותם. יש בכך לחזק את גרסת הנתבע ולהחליש את גרסת התובע.

20. עצם זה שלוי איתר את דירת קרית אתא בסיועו של מתווך מר שמעון גריז ז"ל (שהינו אביו של הנתבע), אינו תומך באופן מספק בגרסת התובע, שהנתבע היה מעורב בעסקה זו, בהיקף לו הוא טוען. מדובר במתווך שהיה בזמנו בקשר עם לוי. עם זאת אין עדות לכך שהנתבע, כבנו, נתן שרות משפטי לעסקאות של משרד אביו, כולן או חלקן.

21. הבקשה הראשונה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, הוגשה ע"י הנתבעת ולא ע"י הנתבע. יש בכך לחזק את גרסת הנתבע, שלא הייתה לו מעורבות מלכתחילה, עוד בשנת 2000, בעסקה של דירת קרית אתא. יש בעובדה זו לחזק את גרסת הנתבע ולהחליש את גרסת התובע.

22. הנתבע הוכיח ששני שירותים משפטיים אשר נתן, נעשו בצורה מוצלחת. הפעולה הראשונה היא קבלת אישור בית המשפט לעסקה של דירת קרית אתא. הפעולה השניה היא הדיווח על העסקה ורישום הזכויות על שם התובע. יש בכך לחזק את גרסתו, שהוא ביצע את השירות המשפטי אותו התבקש בצורה מושלמת. באופן כללי יש בכך לחזק את גרסתו ולהחליש את גרסת התובע.

23. הסכם המכר ביחס לדירת קריית אתא נערך ביום 5.3.02. בהסכם זה התובע התחייב לשלם לנתבעת תמורת דירת קרית אתא 605,000 ₪. עדותו של התובע לוותה בהיתממות, כאשר טען שלא הכיר את פרטי ההסכם. התרשמתי שהתובע היה מודע היטב לכל הפרטים הכספיים בכל הקשור לעסקיו, בכלל זה העסק של נכיון השיקים וכן העסקה של קניית דירת קרית אתא, שהייתה מבחינתו קניית נכס להשקעה. התובע התחייב במסגרת החוזה עם הנתבעת לשלם תמורת הדירה 605,000 ₪, כאשר הוא מודע לתנאי זה בחוזה. בהסכם מצויין שהתובע משלם לנתבעת במעמד חתימתו 450,000 ₪ וכי סכום נוסף בסך 155,000 ₪ יופקדו בידיו הנאמנות של הנתבע על מנת שיופקדו בחשבון בנק לטובת קטיניה של הנתבעת. רואים אם כן, שעל פי חוזה המכר שהתובע עצמו חתום עליו, הסכום הנוסף של 155,000 ₪ אותם הפקיד לטובת קטיני הנתבעת הינו חלק מתמורת הדירה אותו הסכים לשלם. התובע ידע היטב שהתנאי לקניית הדירה על ידו, שקבע בית המשפט לענייני משפחה, הוא שישלם 609,000 ₪ עבורה. לפיכך הסכמתו לשלם 605,000 ₪, כאשר הסכום הנוסף של 155,000 ₪ כלול בו, מהווה את התמורה הנכונה עבור הדירה. יש בעובדה זו ללמד שני דברים. הדבר האחד הוא, שלתובע כלל לא נגרם נזק מכך ששילם את הסכום הנוסף. זאת מאחר וסכום זה הינו חלק מתמורת הדירה. התובע קיבל חזקה פיזית בדירה כבר בשנת 2000 והחל לנהוג בה מנהג בעלים ונהנה ממנה כנכס מניב, ובהמשך הזכויות בה נרשמו על שמו. לפיכך, לא נגרם לו נזק מזה ששילם את הסכום הנוסף, ומכך שלא גבה אותו חזרה מהנתבעת, למרות כל מיני הסכמים שהיו לו איתה, ככל שהיו. הדבר השני הוא, שעובדה זו מחזקת את גרסת הנתבע, שלא היה כלל מעורב בהסכם ההלוואה של 155,000 ₪, לא בעריכת ההסכם ולא בשיעבוד דירת טירת הכרמל כבטוחה לצורך החזרת ההלוואה. זאת משום שכלל לא היה צורך בהסכם הלוואה ולא הייתה לו הצדקה, שכן הסכום של 155,000 ₪ לא היה הלוואה אלא חלק מתמורת הדירה. לא נדרש בעניין זה שירות משפטי, ועל כל טענת הנתבע שלא נתן שירות כזה סבירה ומתקבלת על הדעת. יש בכך להחליש את גרסת התובע ולחזק את גרסת הנתבע.

24. הסכם ההלוואה הינו מיום 6.3.02. לאחר מכן במועד לא ידוע, שכן המסמך המשפטי אינו נושא כותרת, בתו של התובע, גב' אביבה טליה איליה (להלן: "אביבה") רכשה מהנתבעת את דירת טירת הכרמל תמורת 120,000 ₪. בהסכם זה מצויין שאביבה משלמת לנתבעת סכום של 155,000 ₪ עבור שני ילדיה הקטינים וסכום נוסף של 6,500 ₪. מעדות התובע התברר, שהסכומים הנ"ל הינם למעשה אותם הסכומים שהוא טוען שהוא נתן לנתבעת כהלוואה לצורך אישור העסקה של דירת קרית אתא. הסכם זה לא דווח לרשויות המס. הסכם זה גם לא יצא אל הפועל. מאוחר יותר אביבה קנתה את דירת טירת הכרמל מכונס הנכסים שטיפל במימוש השיעבוד של דירה זו לטובת בנק דיסקונט. הן הסכם ההלוואה והן הסכם המכר, בין אביבה לבין הנתבעת, בקשר לדירת טירת הכרמל ערוכים בצורה לא משכנעת, ונראה שהם לא טופלו ע"י עו"ד. הסכם המכר כלל לא דווח לרשויות המס והוא כולל הצהרות פיקטיביות, שכן התובע עצמו הודה שאביבה לא שילמה לנתבעת סכום של 161,500 ₪, אלא הוא שילם אותם במועד מוקדם יותר. יתרה מזו, בעדותו בבית המשפט התובע שינה גרסתו וטען, שמי שערך את הסכם ההלוואה היה דב לוי והנתבע ביחד. יש בשינוי גרסה זו להחליש את גרסת התובע ולחזק את גרסת הנתבע, שהוא לא טיפל כלל בהסכם ההלוואה ובהסכמים בקשר לדירת טירת הכרמל, ועל פי הבנתו מי שטיפל בכך היה לוי ללא מעורבות שלו.

25. התובע הציג כראיה מטעמו הסכם שכירות ביחס לדירת קרית אתא מיום 16.7.00, על פיו הוא השכיר דירה זו לצד שלישי. לטענתו מי שטיפל בחוזה השכירות הינו הנתבע. לטענתו יש בכך לחזק את גרסתו, שהנתבע נתן לו את כלל השירותים המשפטיים בקשר לדירה, כפי שטען בכתב התביעה. לטענתו כתב היד המופיע בהסכם השכירות הוא של הנתבע. אינני מקבל טענה זו. מדובר בהסכם שכירות סטנדרטי, כאשר הפרטים הספציפים ביחס לעסקת ההשכרה הוספו בכתב יד. גם אם הנתבע נתן לתובע שירות משפטי בעניין זה, מדובר בשירות משפטי מצומצם בהיקפו, אשר לא מעיד על כך שהנתבע נתן לתובע, ו/או לנתבעת, שירותים משפטיים בקשר לעסקת המכר של דירת קרית אתא, לפני שהגיש את הבקשה לאישור המכירה בדצמבר 2001.

26. במהלך עדותו התובע התבקש להגיב לעובדה, שעל פני הדברים לא נגרם לו נזק. זאת מאחר ועל פי טענתו הוא שילם לנתבעת עבור הדירה רק 432,600 ₪. לפיכך גם אם לוקחים בחשבון סכום נוסף ששילם בסך 161,500 ₪, מגיעים לסכום כולל של 594,100 ₪, פחות ממחיר הדירה שהיה עליו לשלם ושהיה תנאי לכך שיקנה את הדירה. התובע לא הכחיש זאת, אלא שטען שסוכם עם הנתבעת שישלם רק 432,600 ₪ וכי לא היה מוכן לשלם יותר. התובע הודה בכך שהוא הבין שלא ניתן היה להשלים את העסקה מבלי לשלם את הסכום הנוסף, שכן לא היה ניתן לקבל את אישור בית המשפט למכר. בהקשר זה הוא טען שאם היה יודע שלא ניתן לשעבד את דירת טירת הכרמל, לא היה מבצע את התשלום הנוסף, אפילו במחיר שהדירה מעולם לא היתה נרשמת על שמו. לכן לטענתו, בכל זאת נגרם לו נזק. אני דוחה טענה זו. מדובר בעסקה מיוחדת שדרשה את אישורו של בית המשפט. אחד מהתנאים לאישור העסקה היה שמכירה תהיה תמורת 609,000 ₪. התובע שילם פחות מסכום זה וקיבל בדירה, הן את החזקה הפיזית והן את הזכויות המשפטיות. לפיכך גם אם הסכימה הנתבעת שמחיר הדירה יהיה רק 432,600 ₪, הסכמה זו איננה יכולה לגבור על החלטת בית המשפט ביחס למחיר הדירה. המסקנה שלא נגרם לתובע נזק. יתרה מזו, אם התובע לא היה מבצע את התשלום הנוסף, היה ניתן לראות בו כמי שהתעשר ולא במשפט, שכן הוא קיבל את החזקה הפיזית בדירה והחל לנהוג בה מנהג בעלים והחל ליהנות ממנה כנכס מניב, מבלי שישלם את מלוא התמורה, כפי שנקבע ע"י בית המשפט.

סיכום

27. בסיכומו של דבר הוכח שלתובע לא נגרם נזק, שכן לא שילם בעבור דירת קרית אתא מעבר למחירה כפי שנקבע ע"י בית המשפט. גם אם התובע נתן לנתבעת סכום של 161,500 ₪, אותו לא הצליח לגבות חזרה, אין בכך נזק, שכן קיבל תמורת סכום זה, בנוסף לכספים קודמים ששילם עבור הדירה, את מלוא הזכויות בדירה בקרית אתא.

28. לא הוכח שהנתבע טיפל בחוזה ההלוואה כפי שנטען ע"י התובע בכתב התביעה, ו/או טיפל בשיעבוד הזכויות של הנתבעת בדירת טירת הכרמל לטובת התובע. לפיכך, גם אם התובע לא הצליח לממש את דירת טירת הכרמל, לצורך פירעון ההלוואה שנתן לנתבעת, לא ניתן לייחס זאת לרשלנות כלשהי מצד הנתבע.

29. המסקנה היא שדין התביעה להדחות.

תוצאה

30. אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבע 2.

31. התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

32. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


33. כל העיקולים הזמניים שהוטלו על נכסי הנתבע, מבוטלים בזאת.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה כנה

  2. תזכיר תביעה

  3. הפרדת תביעות

  4. פגיעה בעמוד שדרה צווארי

  5. תביעה על קללה

  6. תביעה על קללות

  7. דוגמא לתביעת סרק

  8. נכות כתוצאה מתאונת דרכים

  9. דוגמא לתביעת פח

  10. תביעות ע"י עורך דין בגדרה

  11. פגיעה בשלוש תאונות דרכים

  12. תביעה על הכפשות

  13. תביעה לדמי הרשאה

  14. תביעה לדמי קבורה

  15. תביעה של רב חובל

  16. כריכת תביעת רכוש

  17. תיבת סעף - תביעה

  18. הקטנת סכום התביעה

  19. תביעה לדין קדימה

  20. תביעה להחזרת כספים

  21. תביעה להסרת קיפוח

  22. תביעה להחזרת תרומה

  23. תביעה על איכות צבע

  24. תביעה ראויה לטיעון

  25. תביעה לחזור לעבודה

  26. תביעה בשם אדם שמת

  27. תביעה על התקנת מערכת מיגון

  28. תרגיל עוקץ - תביעה

  29. כתב ויתור על תביעות

  30. עורך דין תביעה כספית

  31. ויתור התובע על תביעתו

  32. תביעה של עובד רפא''ל

  33. הפסד הנחת העדר תביעות

  34. תביעה להחזרת ספרי תורה

  35. תביעה לדמי פדיון חופשה

  36. תביעה טורדנית וקנטרנית

  37. ההבדל בין תביעה לתובענה

  38. תביעה לפדיון חופשה שנתית

  39. תביעה להחזר לפי סעיף 322

  40. תביעה על התקנת דלת פלדלת

  41. תביעה על משלוח מכתבי נאצה

  42. תביעה על החלפת טונר במדפסת

  43. פיצוי על הוצאות רפואיות בתאונת עבודה

  44. תביעה בנושא אספקת תוצרת חלב

  45. תביעה נבלעת בתגמולי המל''ל

  46. תביעה על קניית חומרי בניין

  47. תביעה לתגמולים רטרואקטיביים

  48. תביעה לחייב לשלם קצבה של חודש

  49. תביעה לשמירת מעמד יועץ משפטי

  50. תביעה של עובד שעבד פחות מחודש

  51. תביעה לסכום קצוב אך לא מוסכם

  52. תביעה ביחס למתן שירותים משפטיים

  53. מחיקת תביעה בשל סיכויים קלושים

  54. טענות סותרות בשתי תביעות שונות

  55. תביעות הדדיות בין מוכרים לקונים

  56. תביעה של וועד בית כנגד חברת אחזקה בעיר לוד

  57. תביעה בטעית התקנת סככה באופן לקוי

  58. תביעה על סמך כרטסת הנהלת חשבונות

  59. מחיקת התביעה ללא מתן אפשרות תגובה

  60. תביעה על עבודות אלומיניום וזכוכית

  61. האם ''חזרה מתביעה'' מחיקה או דחייה

  62. האם אפשר לנהל תביעה כשהתובע בחו''ל

  63. אי מחיקת התביעה למרות סיכויים נמוכים

  64. תביעה מופרזת על סכום כסף לא פרופורציונלי

  65. תביעה לתשלום עלות של הופעה שלא יצא לפועל

  66. נטען כי התביעה הוגשה תוך התעלמות מההליכים הקודמים

  67. הפסקות הינו זכות נילוות שאינה ניתנת לתביעה בדיעבד

  68. האם חייבים לגלות גם מסמכים "לא רלוונטיים" במסגרת תביעה ?

  69. נדחתה תביעה בטענת מרצפות שקועות וכי צבען השתנה לאחר שטיפה

  70. האם אפשר להגיש תביעה על פגיעה במוניטין בגלל ביטול אירוע ?

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון