ערעור על החלטת ועדה אשר דחתה את הערעור וקבעה 100% נכות

ערעור על החלטת ועדה אשר דחתה את הערעור וקבעה למערערת נכות של 100% מיום 6/8/11 ועד ליום 8/8/11, נכות של 20% מיום 1/9/11 ועד ליום 31/12/11, נכות של 10% מיום 1/1/12 ועד ליום 31/3/12 ונכות יציבה של אפס אחוז (0%) מיום 1/4/12 ואילך, מאחר ואין נכות הקשורה לתאונה. מכאן הערעור לבית הדין. להלן עובדות המקרה: 1. המערערת, ילידת 24/10/1946, אחות במקצועה, עובדת בשירותי בריאות כללית. 2. ביום 5/8/11 נפלה המערערת במדרגות בעבודתה ונחבלה בעכוז, בגב התחתון, בברך וביד שמאל. התאונה הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה"). 3. עובר לתאונה סבלה המערערת מכאבים בעמוד שדרה מותני. 4. בתאריך 2/12/12 ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערערת נכות זמנית בשיעורים הבאים: 100% מיום 6/8/11 עד ליום 8/8/11 20% מיום 10/9/11 עד ליום 31/12/11 10% מום 1/1/2 ועד ליום 31/3/12 0% לצמיתות החל מיום 1/4/12. הוועדה קבעה באבחנות כדלקמן: "אבחנות: חבלה בגב תחתון על רקע של מצב קודם. סיכום ומסקנות: בעיון בתיק הרפואי מתברר שנפגעה בגב לפני מס' שנים ומאז מטופלת בתהליכים שונים עד מספר חודשים לפני האירוע. ב-2010 צוין כי סובלת מהגבלה קשה בע"ש מותני שנה לפני התאונה. לדעת הוועדה מדובר באירוע על רקע של מצב קודם שחלף. הוועדה קובעת נכות כדלקמן: הוועדה מקבלת תעודות אי כושר מיום 6.8.11-8.8.11 100% נכות - דהיינו תקופת הפער בדמי הפגיעה". 5. על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון הוגש ערעור לוועדה הרפואית לעררים. לערעור צורפה חוות דעת מומחה של ד"ר מרק ויסמן, שהינו כירורג אורתופד. 6. ביום 28/4/13 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים, אשר דחתה את הערר והותירה על כנה את קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. טענות ב"כ המערערת: 7. הוועדה הרפואית לעררים לא ערכה בדיקה למערערת בתחום הנוירולוגי והאורתופדי. 8. הוועדה לא התייחסה לבדיקת ה-EMG, לתוצאותיה ולקביעת המומחה, ד"ר ויסמן בנדון ולא נימקה החלטתה. 9. הוועדה התייחסה לעברה הרפואי של המערערת והתעלמה מהעובדה שכשנה לפני התאונה לא היו למערערת תלונות על כאבים או על מיחושים. 10. הוועדה התעלמה מחוות דעתו של ד"ר ויסמן, אשר קבע, כי מדובר בהחמרת מצב וכי המערערת לא סבלה בעבר מבלט דיסק בחוליות L2-L3 וגם לא מהקרנה לרגל ימין - שהנו ההיבט הנוירולוגי של הפגיעה. 11. ב"כ המערערת ביקשה, כי בית הדין יורה על החזרת הדיון לוועדה הרפואית לעררים, שתשב בהרכב חדש ותדון בפגיעות המערערת מחדש. טענות ב"כ המשיב: 12. ב"כ המשיב הסכים להחזרת הדיון לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתתייחס באופן מפורט ומנומק לחוות הדעת של ד"ר ויסמן, כולל ההשוואה שערך בין שתי בדיקות ה-MRI. כן ביקש, כי הוועדה תציין את ממצאי בדיקת עמוד השדרה המותני ותקבע האם יש בהן כדי להקנות נכות למערערת או לאו, ואם כן מה הנכות הנובעת מהתאונה דנן ומה ממצב קודם. 13. בעניין הנוירולוגי, המערערת נבדקה על ידי נוירולוג ותוצאות הבדיקה הנוירולוגית מפורטות בפרוטוקול וקיים הסבר ספציפי, כי לא קיימת עדות קלינית לנזק שורשי. 14. הוועדה אינה נעולה בדעתה ולכן אין הצדקה משפטית לפסילת חברי הוועדה ולמינוי ועדה חדשה בהרכב חדש. א. נכות נוירולוגית: 15. ב"כ המערערת טוענת, כי הוועדה לא ביצעה למערערת בדיקת של סימן מילגרם וסימן נרי, למרות שבחוות הדעת של ד"ר זוסמן צוין במפורש, כי שני סימנים היו אלו חיוביים. 16. בוועדה ישב רופא נוירולוג - ד"ר עאיד מחאג'נה - אשר בדק פיזית את המערערת וציין במימצאיו את תוצאות בדיקתו, כי: "גפיים תחתונות אין דלדול, אין פסיקולצות, כוח שמור פרוקסימלית ודיסטלית. תחושה תקינה, החזרים תקינים... לסיכום - ללא עדות קלינית לנזק שורשי. אין ביטוי לממצאים בבדיקת EMG.". 17. בדיקת סימן נרי או סימן מילגרם הינן בדיקות שעל המומחה להחליט לגביהן ואין זה מתפקידו של בית הדין להתערב בתחום הרפואי ולהורות למומחה הרפואי כיצד לבצע מבחינה מקצועית את בדיקתו ואיזה בדיקות לבצע בפועל. 18. המערערת התלוננה על תופעות נוירולוגיות מהן החלה לסבול בעקבות התאונה ולכן הופנתה לבדיקה EMG שבוצעה ביום 18/3/13. תוצאות הבדיקה היו כדלקמן: "תוצאות בדיקת הולכות: הולכות תקינות, חביון גל F תקין בפרוניאל דו צדדי. הולכות תקינות בסורל דו-צדדי. לסיכום: תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה שורשית L5 מימין L4-5 משמאל ללא סימני דנרבציה פעילה". 19. ביחס לבדיקת ה-EMG ציינה הוועדה במפורש, כי קיימת עדות קלינית לנזק שורשי ללא סימני דנרבציה פעילה, כפי שהדבר גם עולה במפורש מתוצאות בדיקת ה-EMG מיום 18/3/12 שנערכה למערערת. החלטת הוועדה תואמת את תוצאות בדיקת ה-EMG ואין כאן כל טעות רפואית בנדון. 20. בנסיבות אלה לא מצאתי כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ביחס לנכות הנוירולוגית. על כן הערעור נדחה בנקודה זו. ב. נכות אורתופדית: 21. ביום 20/8/09 בוצעה למערערת בדיקת תהודה מגנטית של עמוד השדרה המותני (MRI) ובו אובחן, כי המערערת סובלת מ"ליסטזיס ניווני קל ב-L4-5 עם בקע פורמינלי שמאלי קטן". פרט לכך שאר הבדיקות היו בגדר הנורמה. 21. ביום 27/8/11 בוצעה למערערת בדיקת MRI נוספת שתוצאותיה כדלקמן: "סריקת L1-L2 - אין עדות לבקע דיסק. הפורמינות חופשיות. סריקת L2-L3 - אין עדות לבקע דיסק. הפורמינות חופשיות. סריקת L3-L4 - בלט אנולוס פורמינלי מצד ימין. אין לראות לחץ על השק הדורלי או השורש בפורמינה. סריקת L4-L5 - שינויים ניוונים בפסטים. ליסטזיס קדמית דרגה 1 של חוליה L4. בלט אנולוס כללי. קיים לחץ מינימאלי על השק הדורלי. אין לראות לחץ על השורשים בפורמינות. סריקת L5-S1 - אין עדות לבקע דיסק. הפורמינות חופשיות. לסיכום: ספונדילוליסטזיס על רקע ניווני ב-L4-5 ללא לחץ משמעותי על השק הדורלי או על השורשים בפורמינות.". (ההדגשה הוספה - א.ק.). 22. קיים הבדל בין בדיקת MRI מיום 20/8/09 לבדיקה מיום 27/8/11, מאחר ובסריקת L3-L4 נתגלה "בלט אנולוס פורמונלי מצד ימין", וכן גם צוין, כי בסריקה L4-L5 נתגלה "בלט אנולוס כללי". אין כל התייחסות של הוועדה להבדלים הללו והאם מדובר בממצאים חדשים שלא היו בבדיקה הקודמת ומה משמעות ההבדלים הללו. 23. בחוות דעת ד"ר וייסמן צוין במפורש, כי קיימת החמרה בעוצמת הכאבים בגב התחתון וכי לפני התאונה לא סבלה המערערת מכאבים רדיקולרים ברגל ימין וכן מהחמרה בהגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני. 24. הוועדה לא התייחסה במפורש ובאופן מנומק לחוות דעת ד"ר מרק וייסמן. על כן אני מורה על החזרת הדיון לוועדה הרפואית לדון מחדש בעניינה של המערערת. 25. על הוועדה לציין במפורש את ממצאי בדיקת עמוד השדרה המותני וכן את טווח תנועות עמוד השדרה מותני ועליה לקבוע האם יש בהם כדי להקנות נכות למערערת או לאו, ואם כן - מה הנכות הנובעת מהתאונה דנן ומה הנכות שהיתה למערערת ממצב קודם. 26. לא התרשמתי מהפרוטוקול הדיון בוועדה הרפואית לעררים, כי "הוועדה נעולה בדעתה". על כן הבקשה להחזרת הדיון לוועדה בהרכב חדש - נדחית בזאת. 27. על המשיב לשלם למערערת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 28. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. ערעורנכות