תביעה בסדר דין מקוצר, בגין חומרים שרכשו הנתבעים מהתובעת ועבודות גידור שביצעה התובעת עבורם באתרי בית רימון ובית נטופה בשנים 2006-2007. רקע עובדתי וטענות הצדדים: 2. התובעת עוסקת בין היתר באספקת חומרי בניין, ביצוע עבודות מסגרות, וגידור. נתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), הינה חברה לעבודות עפר, תשתיות ופיתוח, אשר הזמינה מהתובעת עבודות גידור בבית רימון ובמצפה נטופה (להלן: "הישובים"). נתבע מס' 2 (להלן: "יצחק") הוא מנהל פרויקטים אצל הנתבעת. 3. הנתבעת התקשרה עם התובעת בהסכם לביצוע עבודת גידור בבית רימון. ההסכם אינו נושא תאריך, אלא נראה שנשלח בפקס ביום 24/2/2006. בהסכם, ה"ה התחייבו נתבעים מס' 1 ו- 2 כלפי התובעת: "לכיסוי כל חוב של חברת טל אד סוללים קבלנים בע"מ, בגין עבודת גדר זו בבית רימון, אם ייווצר כזה, אנו ערבים אישית לחובותיה של החברה בסעיף 1 כלפי עמי וגבי רשתות טבריה בע"מ. לאחר פרעון השטר בסך 45,000 ₪ הערבות האישית של עבו דוד ועבו איציק תבוטל". (להלן: "ההסכם"). בנוגע לעבודות במצפה נטופה לא נחתם הסכם בין הצדדים. 4. מר גבי אהרון, מנהל התובעת (להלן: "אהרון") הצהיר, כי התובעת התנתה התקשרותה להסכם זה עם הנתבעת בערבות נתבעים מס' 2 ו- 3 כערבים אישיים לכיסוי כל חוב של הנתבעת לתובעת, אם וכאשר ייווצר חוב כזה, ואכן נתבעים מס' 2 ו- 3 חתמו על כתב ערבות ביום 21/2/2006. בכתב הערבות, התחייבו הללו, בין היתר, כלפי התובעת לכיסוי כל חוב של החברה/העסק לתובעת באם ייווצר כזה. כן נרשם שם כי במידה והחברה/העסק לא תפרע חובותיה ולא תעמוד בתנאי התשלום, תהא התובעת זכאית להצמדה וריבית בשיעור של 3% לחודש החל מיום או תשלום עד למועד פירעונו בפועל (להלן: "הערבות האישית"). 5. אהרון הצהיר עוד, כי התובעת ביצעה עבור הנתבעת עבודות בעלות של 199,555 ₪ (כולל מע"מ), אך שולם לה ע"י הנתבעת באמצעות הרשאות סך של 159,130 ₪ בלבד, ומכאן שהנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך של 42,136 ₪ (קרן). ויודגש, בכתב התביעה נטען לסכום קרן חוב של 42,000 ₪, 11,992 ₪ ריבית פיגורים ו- 5,000 ₪ הוצאות ועמלות. 6. נימוקי בקשת הרשות להתגונן שהגישו הנתבעים פורטו בתצהירי הנתבעים. השניים הצהירו, בין היתר, כי בהתאם להסכם שנערך על-ידי התובעת ביום 24/2/06, התחייבו לחתום ערבות אישית אצל התובעת עד לסך 45,000 ₪, וסוכם כי לאחר פירעון השטר בסך 45,000 ₪, ערבותם האישית תבוטל. השטר נפרע וחרף זאת התובעת לא ביטלה ערבותם האישית. 7. יצחק הצהיר עוד, כי התובעת לא ביצעה עבודות הגידור בצורה תקינה, ומשכך הנתבעת ביצעה התיקונים באמצעות פועלים מטעמה. בנוסף, התובעת השאירה באתר העבודה גושי בטון שהיה עליה לפנות לאתר שפיכה מאושר. חרף פניותיהם לתובעת, דבר לא נעשה, לפיכך קוזז סך של 4,000 ₪, עקב עלויות הפינוי שנעשו על-ידי הנתבעת. 8. יצחק הוסיף, כי שווי העבודות שביצעה התובעת עבור הנתבעת ביישובים עומד על-סך 159,225 ₪, בעוד שהנתבעת שילמה לה, בשטרות אוצר השלטון המקומי סך של 159,130 ₪. כך, שהתובעת קיבלה את מלוא התמורה בגין העבודות אותן ביצעה עבור הנתבעת. על-פי בדיקה שנערכה נמצא, כי ישנו הפרש בין החשבונות שאושרו לתובעת, לחשבונות שהוגשו על ידה בסך של 11,834.65 ₪ (כולל מע"מ). 9. עוד הצהיר יצחק, כי התובעת שלחה לנתבעת מכתב, בו טענה, כי יתרת החוב של הנתבעת כלפי התובעת הינה בסך 17,698 ₪, בגין הפרשי מדידה בעבודות שבוצעו בישובים. בהתאם לכך, הוצא מכתב לתובעת ובו הכמויות המאושרות ששולמו ע"י הנתבעת. במועד זה סוכם עם נציגת התובעת, גב' ליליאן, על הוצאת זיכוי נוסף של 17,698 ₪, וכי יתרת הכרטיס אצל התובעת תועמד על אפס ₪. חרף הבטחות גב' ליליאן, התקבל מכתב מהתובעת ביום 6/10/08 בו נטען כי נכון לחודשים ינואר - אפריל 2007, יתרת החוב של הנתבעת אצל התובעת עמדה על סך של 18,070 ₪. 10. ביום 10/6/2010 נתן כב' הרשם, דאז, אדריס נעמן, רשות להתגונן בכפוף להפקדת 4,000 ₪. 11. מטעם הצדדים, הוגשו תצהירי מודדים, אשר להם צורפו דפי מדידה ו/או מפה. מטעם התובעת הצהיר מר חיים שבח, מהנדס ומודד מוסמך (להלן: "שבח"), כי נתבקש על-ידי התובעת לערוך לה מדידות וחישוב אורך הגדרות ביישובים, וכי ביום 18/12/12 בוצעו המדידות תחת פיקוחו והוראותיו, ולאחר ביצוען, הוכנו על-ידו דפי מדידות. מטעם הנתבעים, הוגשה מפה as made שהוכנה על-ידי המודד מר מוחמד חסן (להלן: "חסן"), ואשר צורפה לתצהירו. לטענתו הוא ביצע ביום 15/9/11 מדידות לפרויקט עבודות גידור ביישובים לבקשת הנתבעת. מטעם הנתבעים גם הוגש תצהיר מר מועלם ויסאם ג'וזיף, אשר הינו מהנדס אזרחי ומודד מוסמך (להלן: "ג'וזיף"), ובתצהירו טען כי ביום 15/1/07 הוציא דף ריכוז חישובי כמויות למדידה שהוצגה לפרויקט עבודות גידור ביישובים לבקשת הנתבעת, ולתצהירו צורף דף מדידה. 12. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 9/1/13 העידו מטעם התובעת שבח, מר קליידרמן רפאל, מפקח בנייה של מועצה אזורית גליל תחתון (מזמינת העבודה), ואשר היה מעורב בעבודות שנעשו בישובים (להלן: "קליידרמן"), מר יצחק פרסמן, מהנדס המועצה (להלן: "פרסמן"), מר איציק תורג'מן, עובד התובעת (להלן: "תורג'מן") ואהרון. מטעם התובעת הוגש גם תצהירו של מר חוסין שחאדה, קבלן המשנה, אך הוא לא הופיע לדיון, וב"כ התובעת ויתר על תצהירו. כן, הלה ויתר על חקירת ג'וזיף. מטעם הנתבעים העידו מר אבנר ברק, עו"ד ומהנדס, אשר הגיש חוו"ד מטעמם (להלן: "ברק"), חסן ויצחק עבו. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. התייחסות לסיכומים ככל שתהא רלבנטית, תהיה במסגרת הדיון גופו. דיון והכרעה: 13. לאחר ששמעתי את העדים, ועיינתי בחומר המצוי בתיק, מצאתי לנכון לאמץ את מדידות הנתבעים על פני מדידות התובעת. 14. שני העדים, אשר ביצעו המדידות מטעם התובעת, לפי תצהיריהם, הינם ה"ה אהרון ותורג'מן, עשו זאת ללא כל הכשרה בעניין (ראה: עמ' 19, שורות 6-7, עמ' 22, שורות 21-22), ומדידותיהם אינן קבילות בנסיבות העניין, הואיל ואינם מודדים מוסמכים. לעניין זה יאים הדברים, שנאמרו על-ידי עד התביעה, פרסמן, כתשובה לטענה שלאדם מן הישוב אין הידע למדוד כפי שמודד מוסמך: "הוא יכול למדוד פרטי בשבילו, אבל על פי התקנות של המדידה, רק מודד מוסמך יכול לעשות ורק זה יחייב את המועצה...". (עמ' 18, שורות 5-6. ראה גם : עמ' 17, שורות 15-16). יתרה מכך, ה"ה אהרון ותורג'מן טענו בתצהיריהם, כי ביצעו המדידה בגלגל מדידה, כלי שאינו מדויק כלל, במיוחד באזור הררי כמו בית רימון ומצפה נטופה, וזאת בהתאם לעדות פרסמן שהינו עד ניטראלי (עמ' 17, שורות 17-24), וכן בהתאם לעדויות המודדים מטעם הנתבעים, ואף המודד מטעם התובעת, שבח (עמ' 12, שורות 6-8). ה"ה אהרון ותורג'מן, שינו את גרסתם על דוכן העדים, וטענו כי השתמשו בפועל בכלי מדידה נוסף של סרט מדידה, דבר הסותר את האמור בתצהיריהם, ואף לא אוזכר קודם לכן, ומהווה ניסיון לשיפור את גרסתם על מנת לגרום לבית המשפט לקבל את מדידותיהם. איני מאמינה כי השתמשו כלל בסרט מדידה. 15. ב"כ התובעת טען בסיכומיו, לסתירה בין המוצהר בסעיף 10 לתצהיר יצחק, כי נפגש מספר פעמים עם נציגי התובעת ומדד איתם את שטחי העבודה, וכי הכמויות המצויות בנספחים ב' ו-ז' לתצהירו הן הכמויות שבוצעו בפועל בשטחי העבודה, לבין חקירתו של יצחק ממנה עלה כי הוא מדד עם מר שחאדה קטע אחד בלבד. כן טען ב"כ התובע בסיכומיו כי מהצהרתו ותשובותיו של יצחק אפשר להסיק בין היתר, כי אפשר היה לאמץ מדידות פרטיות בסוג זה של עבודות עם סרט מדידה בלי להיזקק למודד מוסמך כפי שעשתה התובעת בהתחלה. ב"כ התובעת עוד טען כי הן המדידות שבוצעו ע"י יצחק באופן אישי והן ע"י המודדים מטעמו, היו ערוכות מראש כדי להתאים את סך התקבולים ששולמו לתובעת, וכאשר נוצר פער הקרוב ל- 4,000 ₪, נולדה פרשת הקיזוז, במטרה לאזן בין חישוביה לפי מדידות ערוכות מראש לבין התשלומים ששולמו בפועל. הנני דוחה טענות אלו. אומנם, איני מקבלת את טענת הקיזוז של הנתבעת, כפי שיובהר בהמשך, אך לא הוכח בפניי ע"י התובעת כי הקיזוז נולד במטרה לאזן, כאמור לעיל. כן, איני מאמינה שה"ה אהרון ותורג'מן השתמשו בסרט מדידה, ולא עלה בידי התובעת להוכיח שהמדידות היו ערוכות מראש כדי להתאים את סך התקבולים שקיבלה התובעת, ולו היה דברים בגו היה ב"כ התובעת עומד על חקירת מר ג'וזיף, דבר שלא נעשה. 16. מעבר לכך, נפלו גם אי דיוקים וסתירות בעדויות התביעה לעניין מועדי המדידות, כמות המדידות, זהות האנשים שנכחו במדידות וכו', ולכן אין כל מקום לאמץ את טענת התובעת לעניין המדידות של אורך הגדרות שנבנו על-ידה, ואני קובעת כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את כמות הגדרות שהיא ביצעה. 17. כך למשל תמוהה הצהרת אהרון, כי ביצע חישוביו לפי מדידות שביצע אישית עם תורג'מן ביום 1/1/2011 (מר תורג'מן ליווה אותו בתאריך זה באתר 1 בלבד). המדידות שבוצעו סמוך ל- 15/1/10 נעשו ע"י תורג'מן יחד עם שחאדה, כשהמצב באתרי העבודה עדיין אותו דבר ולא חל כל שינוי בעבודות אשר בוצעו. על-כן הטבלה המצ"ב מ- 1/1/2011 והמסומנת באות ז' משקפת במדויק המצב משנים 2006 -2007 לפי הטבלה המסומנת באות ו' (סעיפים 19-20 לתצהיר אהרון. ראה גם: סעיפים 4-5 לתצהיר תורג'מן בישיבה מ- 9/1/13, עמ' 19, שורות 29-30). כותרת מסמך ו' מ- 15/1/10: "חשבון עבודות שבוצעו לטל-אד משנת 2006-2007 המדידות נעשו לפני תביעה ב- 15.02.09 ע"י איציק תורגמן מנהל עבודה שלנו + קבלן משנה המבצע חוסן שחאדה מטובה" . כותרת מסמך ז' מ- 1/1/11 הינה: "חשבון עבודות שבוצעו לטל-אד בשנת 2006-2007 המדידות נעשו לפני התביעה ב- 15.02.09 ע"י איציק תורגמן מנהל עבודה שלנו + קבלן משנה המבצע חוסן שחאדה... חשבון העבודה הנ"ל נבדק ע"י גבי אהרון ב- 31.01.10 ונימצא נכון ולפי הכמויות הנ"ל". 18. האמור בכותרת נספח ז' אינו עולה בקנה אחד עם המוצהר על-ידי אהרון, שכן לדבריו המדידות של ה"ה תורג'מן ושחאדה בוצעו סמוך ל- 15/1/10, ולא לפני התביעה. כן, הכיצד חשבון העבודה נבדק על-ידי אהרון ביום 31/1/10, שעה שהצהיר, כי ביצע חישוביו לפי מדידות שביצע אישית עם תורג'מן ביום 1/1/2011. לא זו אף זו, שתמוה בעיני מדוע בדק את חשבון העבודה ביום 31/1/10, דהיינו לאחר הגשת התביעה, ולא טרם הגשתה. גם אם המדידות נעשו לפני התביעה, תמוה מדוע המסמך נושא את התאריך 1/1/11. אין להכביר במילים אודות כך, ו"די לחכימא ברמיזא". ויודגש, ערה אני למכתב ששלחה התובעת לנתבעת ביום 13/1/08 (נספח ח' לתצהיר מר יצחק), שם צוין, כי ביום 13/1/08 בוצעה מדידה נוספת ע"י תורג'מן, ברם אי אפשר להתעלם מתצהיר אהרון כאמור לעיל. 19. הסברי ה"ה אהרון ותורג'מן, בעניין זה, במסגרת חקירתם אינם משכנעים. אהרון העיד, כי המדידות בוצעו בפברואר 2009 ובינואר 2010, ובכלל זה העיד, בניגוד לנספחים לעיל, כי אחת המדידות בוצעה על ידו, והפנה לשורה הרביעית בנספח ז'. טענה זו, הינה טענה בעל-פה הסותרת מסמך בכתב, ואיני מקבלת בעניין זה את הסברו, מדוע לא טרח לציין שזה נמדד על-ידו : "אני לא עו"ד" (עמ' 23, שורה 5). אהרון אישר בחקירתו בנוגע לנספח ו', כי לא היה בשטח במדידה (עמ' 23, שורות 6-7), ומשכך אינו יכול להצהיר על מדידה זו. אהרון גם אישר, כי החשבון (נספח ז') נבדק אחרי הגשת התביעה, והמדידות בוצעו אחרי הגשת התביעה, עו"ד ביקש שימדדו עוד פעם וזה מה שעשה. ברם, התברר מהעדויות שנשמעו בפניי, כי אחרי שהסתיימו עבודות התובעת, בוצעו עבודות גידור נוספות שלא על ידה. כך, שמדידות אלו אינן משקפות את המצב לאשורו בשטח. בהמשך העיד אהרון כי אחרי ביצוע העבודות בוצעה מדידה מדויקת של הגדרות, וכי החשבונות הם המדידות, כשביצע את העבודה הוציא חשבוניות. ברם, לשאלה איפה המדידות, השיב: "אין, בחשבוניות" (עמ' 24, שורה 1), ובכלל זה העיד, כי ביצעו המדידות שני אנשים מטעמו ולא מודד חיצוני. הללו אינם מודדים מוסמכים, ולכן אין כל נפקות למדידות אלו. מה גם, שתורג'מן שביצע המדידה הינו עובד התובעת מזה 16 שנה, לפיכך לכאורה, קיים חשש למידת הדיוק של מדידתו. 20. יתרה מכך, בעוד שאהרון העיד, כי המדידות בוצעו ביום 15/2/09 ואומתו ביום 31/1/10, וכי כתב התביעה הוגש אחרי המדידות, והמדידות בוצעו לצורך הגשת התביעה (עמ' 24, שורות 10-15), הרי תורג'מן העיד, כי את הטבלאות נספחים ו'-ז' לתצהיר, לא הוא הכין, הוא הביא מדידות והם ערכו את הטבלאות, וכי המדידות הללו, לא בוצעו לצורך התביעה (עמ' 21, שורות 3-4). בהמשך גם העיד, כי זה שיש מדידות נוספות זה בגלל שהגישו תביעה. כשנשאל לפשר סתירה זו השיב, שהוא הלך לאשר המדידות הראשונות שהיו מהתחלה. אין להכביר במילים אודות סתירות אלו, המצביעות על מהימנות עדי התביעה, ובכלל זה אין לחזור על נפקות מדידות שלא נעשו בידי מודד מוסמך ובעיתוי שנעשו. 21. תורג'מן העיד כי המדידות נערכו בפברואר 2009 (עמ' 20, שורה 9) והמדידות שצוינו בתצהירו שנערכו בסמוך ל- 15/1/10, הינן מדידות שניות ונוספות. לשאלה, היכן המדידות הללו, השיב: "זה אושר על אותן מדידות שבוצעו בהתחלה. כשהסתיימה העבודה הלכנו ומדדנו את השטח, אני אישית עשיתי את זה. ביקשתי מאיציק לבוא ולמדוד איתי פיזית בשטח, נעניתי בדבר תמדוד אנו נשלח אח"כ מודד" (עמ' 20, שורות 15-17). טענה זו משום מה לא אוזכרה בתצהיר, ואיני מקבלת את הסברו של תורג'מן לסיבה בגינה הטענה לא הועלתה בתצהיר. הדבר מחזק עוד יותר את הרושם השלילי שנתקבל מעדויות התביעה. 22. מאידך, אני מוצאת לנכון לאמץ את המדידה של מר ג'וזיף, שנעשתה בזמן אמת בשנת 2007, אומצה ע"י הנתבעים וגם ע"י מזמינת העבודה, המועצה האזורית, ובעקבותיה אושר החשבון הסופי של העבודות ושולם כל החשבון ע"י המועצה לנתבעים או ישירות לתובעת. ויודגש, קליידרמן בעדותו ביחס למדידה זו העיד, כי החתימה ליד המילים "אישור המפקח", הינה חתימתו, והוא ביקש גיבוי של מודד מוסמך, כדי לגבות את הכמויות לחשבון סופי לתשלום. ב"כ התובעת ויתר על חקירת מר ג'וזף, ובגין כך לא נסתרה המדידה שלו, ויש לקבלה כפי שהיא, ולתת לה את המשקל המכריע. בעניין זה אין לקבל את טענת ב"כ התובעת כנגד המדידה של ג'וזף מהטעם שהלה לא הכין שרטוט. לא חייב המודד להכין שרטוט, ודי בכך שהכין כמות מדידה מפורטת לפי המדידה שביצע בעצמו. 23. גם אין לקבל את טענת ב"כ התובעת בסיכומיו, כי משלא דאגה הנתבעת להופעתו של ג'וזף, ואשר ביססה את חישוביה לפי דף מדידות לקוי מטעמו, הרי שחזקה היא כי עדותו, אינה תומכת בגרסת הנתבעת אם כי בגרסת התובעת. ב"כ הנתבעים מסרה בישיבת ההוכחות, כי הזמינה אותו באמצעות בית-המשפט פעמיים, והוא לא התייצב, והיא נאלצת לבקש צו הבאה בעניינו, אם ב"כ התובעת עומד על חקירתו, וב"כ התובעת באותו מעמד הוא זה שוויתר על חקירתו. כן, לא נהירה הטענה, כי דף המדידות לקוי, שעה שהעד מטעם התובעת, קליידרמן, אישר כי הוא חתום על דף המדידה, ובכלל השיב לשאלה האם המדידות האלה הם מה שבוצע בפועל: "למיטב זכרוני, סביר להניח שכן" (עמ' 15, שורות 2-3). בנוסף העיד, כי החשבון הסופי חייב להיות מאושר על בסיס מדידה מעודכנת של אותה עבודה, והמסמך הזה הוא דף מדידה. 24. באשר לתצהיר מר חסן, הוא לא נסתר ע"י התובעת והמדידה של אותו מודד מוסמך קרובה למדידה של מר ג'וזיף, וב"כ התובעת לא הצליח לקעקע את הבסיס של השרטוט של מוחמד חסן או של המדידה שלו. 25. חוות-הדעת של מר ברק אין היא חוות-דעת, והיא יותר מהווה סיכומים או אפילו טיוטת פסק-דין, הכוללת ניתוח של הראיות (כך למשל ראה: ניתוח הסכומים הנתבעים המשתנים -סעיף 5 לחות-הדעת), ניתוח התצהירים וניתוח המדידות, ובוודאי אין זה מתפקידו של המומחה ברק או של כל אדם אחר, חוץ מבית-משפט, לנתח ולהגיע למסקנות המתבקשות. אינני מוצאת לייחס לחוות-דעת זו כל משקל ראייתי, היות ואינה מהווה חוות-דעת כדין. 26. חשוב להדגיש כי לפי עדויות עדי ההגנה (ראה: עדות מר חסן, עמ' 30, שורות 6-9, עדות יצחק עבו, עמ' 35, שורות 25-31, עמ' 36, שורות 1-5, שורות 17-19) וכן לפי עדויות חלק מעדי התביעה (ראה: עדות מר קליידרמן, עמ' 15, שורות 4-6 ועדות פרסמן, עמוד 17, שורות 30-31) בוצעו עבודות גידור נוספות באותו אזור שבוצעו עבודות הגידור נשוא התביעה, והעבודות הנוספות בוצעו ע"י קבלנים אחרים במועדים מאוחרים יותר, ואפילו ביום שמיעת ההוכחות ביום 9/1/13, כעדותו של פרסמן מבוצעות עבודות נוספות של גידור באותם אזורים, כך שהמצב היום בשטח שונה באופן מהותי מהמצב בשטח בתום העבודות של התובעת בשנת 2007, וזה אולי אחד הנתונים המסבירים את ההפרש הגדול בין הממצא של המודד ג'וזיף והמודד חסן מצד אחד, לבין הממצא של המודד שבח מטעם התובעת שביקרו עובדיו בשטח רק בחודש 12/12, ושיקפו את המצב בשטח כפי שהוא באותו יום. ברור אם כך, כי חלק נכבד מהגדרות שנמצאו בשטח בחודש 12/12 לא נבנו בפועל ע"י התובעת באותו פרויקט, אלא ע"י קבלנים אחרים במועדים מאוחרים יותר. ויודגש, לתובעת ניתנה הזדמנות על-ידי להביא חוות-דעת מקצועית על המדידות אף לאחר הגשת התצהירים בתיק. ברם, התובעת לא ניצלה ההזדמנות שניתנה לה, ולא הגישה חוות-דעת ערוכה כדין, אלא תצהיר של מודד מוסמך, מר שבח, בצירוף שרטוט, כך שיש לייחס לאותה עדות משקל מזערי ביותר, אם בכלל, נוכח העובדה כי שבח לא היה בשטח, לא ערך המדידות בעצמו, לא ערך השרטוטים בעצמו, ובכלל זה אינו מכיר את שטח המדידות ואינו יודע אם בוצעו עבודות נוספות לאחר עבודות התובעת ע"י קבלנים אחרים (ראה: ישיבה מיום 9/1/13, עמ' 10, שורות 21-26, שם עמ' 11, שורות 1-10, 17-21, 25-26), כך שעדותו כולה היא עדות שמיעה, בשים לב שמדובר בתצהיר עדות ראשית, להבדיל מחוות דעת. 27. עדותו של יצחק עבו לא נסתרה כלל ע"י התובעת, והוא הותיר בי רושם חיובי ומהימן, ואני מקבלת את מירב טענותיו לעניין כמות המדידות ואורך הגדרות שבוצעו ע"י התובעת בשטח. 28. לכל האמור לעיל יש להוסיף את הסתירות בסכומים שנדרשו ע"י התובעת מהנתבעים במשך השנים לאחר השלמת העבודה. התובעת התחילה לדרוש מהנתבעים סכומים אשר הלכו וגדלו ככל שעבר הזמן, עד שהגיעו מסכום של כ- 17,698 ₪, כפי שעולה ממכתב הדרישה מיום 13/1/08, עד לסכום של 59,823 ₪, כפי שנדרש בכתב התביעה. בעוד שבמכתב מיום 13/1/08, דרשה התובעת 17,698 ₪, על-מנת לסגור את הכרטיס, הרי שביום 6/10/08 שלח אהרון מכתב לנתבעת ובו טען, כי יתרת חובם נכון לינואר-אפריל 2007, עומדת על-סך 18,070 ₪. בתצהירו טען, כי הנתבעת נותרה חייבת לתובעת 42,136 ₪ (קרן) (ראה: סעיף 10 לתצהירו), לעומת הנטען בכתב התביעה, כי סכום קרן החוב עומד על 42,000 ₪. בחקירתו הנגדית טען, כי סכום התביעה כיום: "משהו כמו 45,000" (עמ' 21, שורה 29). ההסברים של אהרון לעניין ההבדלים בסכומים שנדרשו מהנתבעים אינם משכנעים כלל. טענה זו זוכה למשנה תוקף לאור עדותו : "...הפערים נבעו מכך שדיברתי עם נציג הנתבעת והוא אמר שיצאו פחות מטרים ועשיתי זיכוי והזיכוי נעשה בטעות. הזיכוי נמדד בכ - 14,000 ₪. אין לי מסמך שהזיכוי נעשה בטעות, אך יכול לצאת איתך לשטח. לגבי ההפרשים הקטנים, זה לא רלוונטי, זה טעות בכמה מטרים בודדים במדידות בין 2009 ל- 2010" (עמ' 22, שורות 9-12). אין מקום לטעון טענות בעלמא, ואם הזיכוי נעשה בטעות דרוש הדבר הוכחה. אותו הדין בנוגע להסברי אהרון, כי ההוצאות והעמלות להן הוא טוען, הן הימים שהפסיד בבית-המשפט, אך שנשאל אם יש לו קבלות, השיב שימציא, וכי לא צרף לתביעה. 29. באשר לסכום של 4,000 ₪ אשר קיזזו הנתבעים מחשבון התובעת, הנטל להוכיח עניין זה מוטל על הנתבעים והוא לא הורם. אמנם הוכח במכתבים שהתובעת הותירה פסולת בניה וגושי בטון בשטח (ראה: הודעות פקסימיליה בעניין מיום 18/5/07 ומיום 19/6/07 - נספחים ד2-ד3 לתצהיר מר יצחק), דבר שגרם לקליידרמן, המפקח מטעם המועצה, להוציא פניות ומכתבי דרישה לנתבעת כדי לטפל בעניין זה (ראה: מכתבו מיום 17/5/2007 ופקס מ- 19/6/07), אך עצם העובדה שהעבודה אושרה סופית ונמסרה למועצה, ועובדה שהחשבון הסופי אף הוא אושר ושולם כולו על ידי המועצה, מובילה למסקנה, כי גושי הבטון בפועל הוסרו והשטח נוקה. הנתבעים לא הוכיחו, כי מי מטעמם ביצע עבודה זו, או שהם הביאו קבלן אחר לבצע את העבודה, או שהם נשאו בכל נטל כספי כלשהו בגין ביצוע עבודה זו, לפיכך לא היה מקום לבצע את הקיזוז האמור בסך 4,000 ₪. אותו הדין, לגבי טענת הליקויים, אשר גם אם היו, לא נאמדו על-ידה כלל. אומנם הוכח במכתבים, כי היו ליקויים, למשל התקנת השער הפוך, הברזל השטוח לאורך הגדר הולחם גבוה מעל פני הקרקע (ראה מכתביו של קליידרמן מיום 27/3/2006 ו- 17/5/2007, נספחים ג1-ג2 לתצהיר מר יצחק עבו), ברם, לא הוכח על-ידי הנתבעת, כי פועלים מטעמה ביצעו התיקונים ומה עלותם. קליידרמן, שלדבריו היה מעורב בעבודות ביישובים וביקר באתרים העיד, כי העבודה שבדק הייתה תקינה, הוא זכר שאישר את החשבונות הסופיים, אך לא זכר אם היו ליקויים, ואם היו הרי שתוקנו להנחתו ע"י הקבלן המבצע. באותו עניין, לאחר שהוצג בפניו מכתבו מיום 27/03/06 (נספח ג'1 לתצהיר מר יצחק עבו), ונאמר לו כי בתחילה טען שהעבודה הייתה תקינה, השיב: "התכוונתי לומר שהעבודה בסופו של דבר היתה תקינה, אחרת לא היה מאושר חשבון סופי" (עמ' 15, שורה 9). במכתבו זה ציין, כי השער הכפול הורכב הפוך, ובהתייחסו לזה אמר שהשכל הישר אומר אם כך שהיו ליקויים. בכלל זה שהופנה לנספח ג/2, מכתבו מיום 17/5/07, שם צוין התקנת פשפשים בגדרות שבוצעו, וכשנאמר לו שהתקנה זו בוצעה על-ידי התובעת, זאת אומרת שהיו ליקויים בביצוע העבודות על-ידה, השיב שסביר להניח שכן. ברם, ליקויים אלו לא נאמדו, והנתבעת לא קראה לפועלים מטעמה להעיד כדי לאשש את טענותיה בנידון, ועובדה כאמור לעיל, שהחשבון הסופי אושר. ויודגש, ב"כ הנתבעים טענה בסיכומיה, כי הנתבעים קיזזו מתשלום התובעת תיקון ליקויים ופינוי פסולת שנוצרו בעקבות עבודתה הלקויה ו/או הרשלנית של התובעת. ברם, מעיון במכתב הקיזוז, הלא היא הודעת פקסימיליה מיום 19/6/07 שנשלחה ע"י איציק עבו (נספח ד'3 לתצהירו) עולה, כי קיזוז זה הינו בגין פינוי וניקיון הפסולת, ולא בגין תיקון הליקויים. המסקנה מכל האמור לעיל היא שיש לאשר לתובעת סך של 4,000 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 31.3.09 ועד לתשלום בפועל. ערבות אישית: 30. בהסכם התחייבו ה"ה דוד ואיציק עבו כלפי התובעת לכסות כל חוב של הנתבעת, בגין עבודת גדר בבית רימון, אם ייווצר כזה, ובכלל זה כי הם ערבים אישית לחובות החברה בסעיף 1 כלפי התובעת, וכי לאחר פרעון השטר בסך 45,000 ₪ הערבות האישית שלהם תבוטל. בהסכם, צוין בין היתר כי: "התשלום יתקבל בשטר שהתקבל בערך 45,000 ₪ של מועצה אזורית גליל תחתון לפני תחילת העבודה". מעבר לכך קיימת כאמור לעיל הערבות האישית של ה"ה איציק ודוד עבו מיום 21/2/2006. 31. נטל ההוכחה על התובעת להוכיח מה מחייב את הנתבעים ההסכם ו/או הערבות האישית. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח, כי הערבות האישית תקפה במקרה דנא. ההסכם לא נקב בתאריך, אלא רק בערבות האישית ננקב התאריך 21/2/06. ברם, מעיון בשני המסמכים נראה, כי נשלחו ביום 24/2/2006. אהרון אישר, כי ההסכם נחתם לגבי בית רימון בלבד, וכי הוסכם שהסך של 45,000 ₪ ישולם באמצעות שטר של המועצה והשטר נפרע. לשאלה, אם נכון שעל-פי ההסכם עם פירעון השטר תפקע הערבות האישית של הנתבעים 2-3 השיב: "יכול להיות, אני לא יודע" (עמ' 25, שורה 12). היעדר ידיעתו זו פועלת לזכות הנתבעים. אומנם אהרון שלל שההסכם נחתם אחרי שהערבות האישית נחתמה, ברם, לשאלה מתי נחתם השיב: "ת. לא זוכר, לא יודע. גם לא יודע מתי נחתם נספח ב'. הסכם העבודה אני מעריך שהוא נחתם ב-24.2.06 הערבות האישית נחתמה שלושה ימים לפני כן. ש. כלומר נספח ב ' מבטל את נספח ג'. ת. לא, אחד מגבה את השני. ש. למה לא רשמת את זה בתצהיר. ת. לא יודע על מה מדובר" (ישיבה מ- 9/1/13, עמ' 25). ויודגש, יצחק עבו העיד, כי החתימה על הערבות האישית הינה חתימתו, אך הוציאו אחר כך את ההסכם שהערבות האישית מבוטלת, דהיינו ההסכם מבטל את הערבות האישית. הסיבה לדבריו שההסכם לא נושא תאריך הינה, כי זה מסמך שהוצא על-ידי התובעת. אמנם, איני מקבלת את טענתו, כי הסיבה שההסכם לא נושא תאריך הינה, כי עסקינן במסמך שהוצא על ידי התובעת, עם זאת, משלא עמדה התובעת, כאמור לעיל, בנטל ההוכחה המוטל עליה, כי הערבות האישית חלה במקרה דנא, דין התביעה כנגד נתבעים מס' 2-3 להידחות. לא די באמירתו של אהרון, כי שני המסמכים מגבים אחד את השני, אלא ישנה חשיבות לשאלה מתי כל אחד מהם נחתם ועד מתי הינו בתוקף. נראה מעדותו כי רב הנסתר על הגלוי, וכי למעשה הוא לא שלל לחלוטין בעדותו שסוכם בהסכם שעם פירעון השטר, הערבות האישית פוקעת, עדות הפועלת כאמור לזכות נתבעים מס' 2-3. 32. יובהר, כי הקיזוז בסך 4,000 ₪ שמצאתי לחייב את הנתבעת בתשלומו, הוא בנוגע לאתר בית רימון (ראה: הודעת פקסימיליה מיום 19/6/07 אשר נשלחה ע"י מר איציק עבו). משלא שלל אהרון שעם פירעון השטר פקעה הערבות האישית של נתבעים מס' 2-3, והוא אף אישר שהשטר נפרע, הרי שמתוקף ההסכם: "לאחר פרעון השטר בסך 45,000 ₪ הערבות האישית של עבו דוד ועבו איציק תבוטל". 33. מצאתי לחייב את הנתבעת גם בסך של 95 ₪, אותו הפרש בין החשבונות שאושרו לתובעת לבין התשלומים ששולמו לה בפועל (ראה סעיף 17 לתצהיר מר יצחק התומך בבר"ל, וסעיף 12 לתצהיר עדות ראשית מטעמו). לא מצאתי בעניין ה- 95 ₪ לבחון האם יש לחייב את הנתבעת ו/או נתבעים מס' 2-3 ביחד עימה בשים לב לגובה הסכום, ובכלל זה שהעבודות כוללות גם את בית רימון עליו חל ההסכם וגם את מצפה נטופה, עליו לא חל ההסכם. 34. לסיכום, אני דוחה את מרבית התביעה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 4,095 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.3.09 ועד לתשלום בפועל. בנסיבות העניין, ומשמירב התביעה נדחתה, ומשמירב הטענות של התובעת נדחו, אין מקום ליתן צו להוצאות. סדר דין מקוצרגדר