פריט ליקוי ספציפי המתאים לפגיעה בכתף

שגתה הוועדה כשיישמה פריט ליקוי 35 ולא פריט ליקוי ספציפי המתאים לפגיעה בכתף.
ב. פריט הליקוי שנבחר אינו תואם את ממצאי הבדיקה ואת שיעור המגבלה ממנה סובל המערער.
ג. טעתה הוועדה אשר על אף קביעת ועדת הרשות לפיה המערער יתקשה לשוב לעבודתו, קבעה שאין להפעיל תקנה 15 בשל היעדר קיטון בהכנסותיו.
ד. קביעתה של הוועדה בהתייחס לצלקת מוטעית.
ה. יש לכנס בעניינו של המערער וועדה בהרכב חדש.

6. טענות המשיב:
א. הוועדה שקלה מהו פריט הליקוי המתאים, כמו גם בהתייחס לחוות-הדעת של פרופ' רופמן אשר היא אינה מסכימה עם ממצאיו.
ב. הוועדה שקלה את הפעלת תקנה 15 בהתאם להנחיות פסק-דין ואימצה באופן מנומק את האמור בחוות-דעת ועדת הרשות. כשמדובר בירידה בהכנסות שאינה עולה על 20% אין המדובר ב"ירידה ניכרת" ולכן אין מקום לשקול הפעלת התקנה.
ג. בשאלת הצלקות התייעצה הוועדה עם מומחה יועץ שקבע כי הצלקות הקיימות אינן מתאימות לניתוח שבוצע לפני שנתיים.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורט להלן.

7. לא מצאתי פגם בהחלטת הוועדה בכל האמור בבחירת פריט הליקוי. עוד לפני פסק-הדין קבעה הוועדה בהחלטתה מיום 22.11.11, כי:

"טווחי התנועות על-פי הסעיף הספציפי לכף כי 41(4) המתאים לממצא של אבדוקציה שהיא מעבר לגובה העתף הוא מותיר נכות בשיעור 0% בגין ההגבלה המזערית בסוף הסיבוב הפנימי ובגין הגבלה הקלה בטווחים שמעל גובה הכתף. הוועדה פונה לסעיף הכללי 35(1)ב'".

בישיבה שקיימה הוועדה ביום 14.8.12, ולאחר פסק-הדין, שבה הוועדה והסבירה כך:

"בסיכומה ובמסקנותיה מ- 22.11.11 נרשם במפורש כי קיימת הגבלה מיזערית בתנועות הסיבוב והגבלה קלה בתנועות הכתף מעל לגובה הכתף. לכן קבעה הועדה נכות בשיעור 10%. כאשר הועדה עיינה בחוו"ד של פרופ' רופמן מצאה שגם ממצאיו אינם מצדיקים את קביעת הנכות כפי שרשם בחוו"ד. יתרה על כך הממצאים במועד הוועדה היו שונים וטובים מאלה שנמצאו על"י פרופ' רופמן, ולכן הועדה שוקלת מחדש וקובעת כי אין מקום להשתמש בסעיף הספציפי שבו השתמש פרופ' רופמן".

לאור האמור יש לקבוע כי הוועדה שקלה בכובד ראש את שאלת יישום פריט הליקוי והסבירה במנומק מדוע בחרה ליישם את פריט הליקוי הכללי. בכך מילאה הוועדה אחר הוראות פסק-הדין.

8. באשר להתייחסות לשאלת הצלקת, הפנתה וועדה את השאלה ליועץ מטעמה. המערער התלונן מדובר בצלקת מגרדת ודלקתית. בחוות-דעתו של פרופ' פלד מיום 13.9.12 קבע פרופ' פלד כי קיימים בחלק העליון של הכתף שני פצעים טריים עם אודם מסביב וללא הפרשה אשר אינם מתאימים להצטלקות של ניתוח ארטוסקופיה שבוצע לפני שנתיים. המומחה מסכם כי, בכל אופן, מדובר בצלקת שאינה מכערת, ללא הפרשה ואשר אינה מסבירה את התלונות של המערער. לאור בדיקתו סיכם המומחה כי מצבו של המערער בתחום זה מתאים ל- 0% נכות לפי פריט ליקוי 75(1)(א) לתוספת לתקנות הנכות מעבודה.
ממצאיו של המומחה תואמים את פריט הליקוי שנבחר ואין סתירה או אי התאמה בולטות ביניהם. קביעתו של המומחה כי הפצעים הטריים באזור הכתף אינם מתאימים לניתוח הארטוסקופיה שבוצע לפני למעלה משנתיים היא בגדר קביעה רפואית שאינה נושא לערעור בפני בית הדין.

9. באשר לשאלת הפעלת תקנה 15, הפנתה הוועדה את הדיון בשאלה זו לוועדת הרשות. בהחלטתה מיום 3.3.13 המליצה הוועדה שלא להפעיל את התקנה. ועדת הרשות קבעה אמנם כי המערער "יתקשה לשוב לעבודתו הדורשת הרמת משאות ועבודה עם ידיים מורמות עם משקל", שכן עבד עד מועד הפגיעה כטכנאי מיזוג אוויר ואיש אחזקה. יחד עם זאת קבעה וועדת הרשות כי קיימת ירידה בהכנסות בשיעור 19% אשר אינה מהווה ירידה ניכרת.
וועדת העררים קיבלה את המלצות ועדת הרשות, וזאת לאחר שעיינה בהשגות ב"כ המערער שטען כי מדובר בירידה בהכנסות בשיעור 30%. הוועדה קבעה בהחלטתה כי אין באפשרותה לבחון את "החלק המתמטי".
על-פי לשון תקנה 15 נדרש לצורך יישומה קיומם של שני תנאים מצטברים: היעדר אפשרות לחזור לעסוק או למקצוע, כמו גם ירידה ניכרת בהכנסות. השאלה אם אכן מדובר בירידה בשיעור 19% כקביעת הוועדה או 30% כטענת המערער – היא שאלה מקצועית שנמצאת בתחום סמכותה של הוועדה ואינה נושא לערעור בפני בית הדין.

יחד עם זאת, משועדת הרשות קבעה כי המערער יתקשה לשוב לעבודתו, וכן כי קיימת ירידה בשיעור 19% (אשר אף אם אינה מגעת כדי "ירידה ניכרת", הרי שמדובר קיטון שאינו מבוטל), היה על הוועדה לשקול הפעלת התקנה באופן חלקי.

10. לאור האמור, יש לקבל את הערעור. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב. הוועדה תשקול שוב עמדתה באשר להפעלת תקנה 15, ולו באופן חלקי, בהתייחס לקביעת ועדת הרשות כי המערער יתקשה לשוב לעבודתו וכי חלה ירידה של 19% בהכנסותיו בעקבות הפגיעה.


11. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

12. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון