תביעה שיטרית נגד מי שאינו חתום על השיק כמושך או כמסב

תביעה שיטרית נגד מי שאינו חתום על השיק כמושך או כמסב, בה טוען התובע-המוטב על-פי השיק כי הנתבעת מחוייבת בתשלומו לאור הרשאה שניתנה על-ידה למושך.

הרקע

1. חברת אור הגנוז פרויקטים בע"מ (להלן: המושכת) משכה לפקודת התובע שיק בסך 51,885 ₪ שזמן פירעונו 7.3.2009 על חשבונה בסניף צפת בבנק הפועלים (ת/2). מנהל המושכת חתם מעל שם המושכת שהודפס על פני השיק (להלן: חתימת המושך). ביום 8.3.2009 הופקד השיק בחשבונו של התובע בבנק הפועלים, כשעל גב השיק מופיעה חתימת היסב שלו. לאחר שהשיק סורב, הגיש התובע ביום 18.3.2009 בלשכת ההוצאה לפועל (בתיק 07-00643-09-3) בקשה לביצוע השיק נגד המושכת ונגד הנתבעת (להלן: האגודה), שהייתה בעלת המניות היחידה במושכת. בטופס הבקשה ציין בא-כוח התובע כי "החייבים" (קרי, הן המושכת והן האגודה) חתומים על השיק.

2. האגודה הגישה התנגדות לביצוע השיק, לה צורף תצהירו של בנתור הלוי, שהיה בשעתו מזכיר האגודה (להלן: הלוי). בהתנגדות הועלו שתי טענות הגנה: (1) האגודה אינה חייבת מאומה לתובע; (2) אין בחתימת המושך כדי לחייב את האגודה, והיא נחתמה ללא הרשאה, מאחר ועל-פי תקנון האגודה ומסמכיה - דרושות לפחות שתי חתימות על גבי שיק כדי לחייב את האגודה.

3. הדיון בהתנגדות התקיים ביום 17.2.2010 בפני הרשמת (כתוארה אז) אייזנברג. לאחר חקירה נגדית של הלוי, שבסופה הודיע בא-כוח התובע על הסכמתו למתן רשות להגן, ניתנה לאגודה רשות להתגונן ונקבע כי תצהיר הלוי ישמש כתב הגנה מטעמה. בהחלטה שהעניקה לאגודה רשות להתגונן נאמר, בין השאר (ההדגשות הוספו - א"ג):

"2. בתצהיר שהגישה המבקשת לא טענה כי כלל אין חתימה מטעמה (חתימת מושך, מסב, ערב) על השטר, אלא טענה כי החתימה המופיעה על השטר אינה בהרשאה או בסמכות. מהאופן שבו נוסחה ההתנגדות ניתן היה להבין כאילו המבקשת חתומה על השטר אך מכחישה את תוקפה המחייב של החתימה. יחד עם זאת, במהלך החקירה וכשנשאל ב"כ המשיב על-ידי בית המשפט היכן מופיעה חתימת המבקשת על השטר ..., הסתבר כי המבקשת כלל אינה חתומה על השטר. אף כי למשיב טענות מטענות שונות כלפי המבקשת או מי מטעמה, הרי לא ברור לי כיצד הוגשה תביעה שיטרית כנגד המבקשת. יודגש כי אין המדובר בתובענה אזרחית אלא בתיק שנפתח לביצוע שטר ...
בשלב זה ולאור העובדה שבהתנגדות לא נטען מפורשות כי המבקשת כלל אינה חתומה על השטר אינני פוסקת הוצאות..."

4. בעקבות זאת, בישיבת קדם משפט ביום 25.9.2011 בטענה באת-כוח האגודה לראשונה כי האגודה אינה חתומה על השיק, ואילו בא-כוח התובע טען כי האגודה נתנה למושכת הרשאה לפעול בשמה.

תשתית עובדתית - גרסאות הצדדים

5. עד התביעה היחיד היה התובע עצמו. בתצהירו (ת/1) הוא תיאר את התשתית העובדתית העומדת ברקע עסקת היסוד, ואת נסיבות החתימה על השיק: לטענת התובע, שהינו משווק סיטונאי של בשר ועופות, הוא התקשר בהסכם עם המושכת ועם האגודה לאספקת בשר ועופות, ואת תמורתם קיבל במזומן ובשיקים. חתימת המושך על-גבי השיק נשוא התביעה הינה חתימתו של אברהם סופר (להלן: סופר), אשר באותה עת "חבש שני כובעים" - כובע מנהל המושכת וכובע של אחד משני בעלי זכות החתימה מטעם האגודה. מאחר ועל-פי דו"ח רשם החברות מיום 8.3.2009 (אשר העתקו צורף לתצהיר) כל מניות המושכת הוחזקו על-ידי האגודה, הרי האגודה היא אשר נתנה הרשאה לסופר לחתום מטעמה על השיק.

6. מטעם האגודה הוגש תצהירו של מזכיר האגודה החל ממאי 2011, דוד מנחם (להלן: מנחם) (נ/1) אשר לא נכללה בו גרסה עובדתית כלשהי, אלא רק טענות משפטיות, עם הפתיח המוכר: "לפי יעוץ משפטי שקיבלתי ..". למרות זאת, נחקר מנחם בחקירה נגדית, והשלים את שהחסיר בתצהירו.

הוכחת הגרסה העובדתית על-ידי התובע

7. גרסת התובע בתצהירו מבוססת על מספר טענות עובדתיות אשר - לנוכח כפירת האגודה בחבותה על-פי השיק - רובץ נטל הוכחתם על התובע: (1) התובע התקשר בעסקת היסוד עם האגודה; (2) האגודה נותרה חייבת לתובע את סכום השיק; (3) השיק שמשכה המושכת לפקודת התובע הינו בגין חוב של האגודה; האגודה נתנה למושכת (או לסופר) הרשאה לשלם לתובע את חובה, או הרשאה לסופר לחתום על השיק בשמה. להלן אבחן האם הוכחו טענות עובדתיות אלו.

8. לא עלה בידי התובע להוכיח כי הוא התקשר עם האגודה (להבדיל מהמושכת) בעסקת היסוד נשוא השיק. שלוש אינדיקציות מצביעות על ההיפך - על קיומה של התקשרות התובע דווקא עם המושכת ולא עם האגודה:

(א) התובע ציין בחקירתו החוזרת כי ההתקשרות העסקית נעשתה בעל-פה, ובחקירתו הנגדית הסביר כי חשבוניות, קבלות ותעודות משלוח היו התיעוד המצביע על קיום עסקת היסוד (עמ' 19). אולם התובע נמנע מלהציג מסמכים אלו, האמורים להימצא בחזקתו, על מנת שניתן יהא ללמוד מהם עם מי הוא התקשר. הימנעות זו מהצגת הראיות פועלת לחובתו.
(ב) טענת התובע לפיה הוא התקשר עם האגודה אינה מתיישבת עם דבריו לפיהם, בהתאם להוראת סופר, הוא הנפיק חשבוניות, קבלות ותעודות משלוח על-שם "ברכת הדרך", שהייתה רשת בעלת שלושה סניפים (במושב אור הגנוז, בחצור ובצפת) אותה הפעיל סופר, וכי "אבי סופר הוא נתן לי את העוסק מורשה ואת כל הפרטים" (עמ' 17);

(ג) בחקירתו הנגדית העיד התובע על האופן שבו קיבל בסוף כל חודש את התשלום עבור הסחורה שסיפק: תחילה היה סופר בודק את החשבוניות לתשלום אשר הוגשו לו על-ידי התובע ומאשרן, ואילו בשלב השני היה "מזכיר הישוב" (שישב באותו משרד, ואליו הופנה התובע על-ידי סופר) קובע את המועדים בהן תשולמנה החשבוניות אותן אישר סופר. אין בדרך זו של אישור התשלומים כדי להצביע על האגודה כבעלת דברו של התובע בעסקת היסוד שבגינה נמשך השיק. דווקא נסיבות מסירתו של השיק לידי התובע מצביעות על המושכת, ולא על האגודה, כבעלת דברו. לשאלה ממי קיבל את השיק נשוא התביעה השיב התובע (ההדגשה הוספה - א"ג):

"קיבלתי אותו מגב' כהן, מנהלת החשבונות בסניף אור הגנוז פרויקטים במושב אור הגנוז" (עמ' 19).

9. התובע לא הניח כל תשתית עובדתית לטענתו כי האגודה נותרה חייבת לו את סכום השיק. החזקה על תמורה שניתנה בעד שטר (סעיף 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות)), אשר הופכת את נטל הבאת הראיות, חלה ביחסים שבין הצדדים לשטר, ואין היא פועלת ביחסים בין צד לשטר לבין צד שלישי שאינו צד לשטר ואין חתימתו מתנוססת עליו. כאמור לעיל, על גבי הבקשה לביצוע השיק, אותה הגיש בא-כוח התובע בלשכת ההוצאה לפועל (ת/2) נרשם על-ידו כי "החייבים" חתומים על השיק, אולם הדבר אינו נכון, שהרי על השיק שנמשך על ידי המושכת מתנוססת חתימה אחת (של סופר) על גבי שמה המודפס של המושכת (ולא של האגודה). אף אם היה עולה בידיו של התובע להוכיח כי הוא התקשר עם האגודה, הרי - בהעדר חזקה על תמורה שנתן התובע לאגודה, ובהעדר ראיה לחוב האגודה לתובע - לא הוכח כי האגודה נותרה חייבת לו סך של 51,885 ₪.

10. האם הוכח כי השיק שמשכה המושכת לפקודת התובע הינו בגין חוב של האגודה? התובע השיב בחיוב לשאלה זו באומרו כי האגודה ייפתה את כוחו של סופר לחתום בשמה, או נתנה למושכת הרשאה לשלם לתובע את חובה. הוא ביקש להסיק זאת כמסקנה מתבקשת מהעובדה כי באותה תקופה היו מניות המושכת בידי האגודה, כי סופר - החתום על השיק - היה בעל תפקיד ניהולי הן באגודה והן במושכת, כי הוא בעל זכות חתימה באגודה וכי הוא פעל ממשרדי האגודה. לא ניתן לראות בטענתו מסקנה מתחייבת, לאור האמור בפסקות 9-8 לעיל, ואף לאור עדות מנחם (בעמ' 25) שאמר כי לאחר שבדק את מסמכי היסוד של האגודה ואת השיק נשוא התביעה התברר לו כי אין על השיק חותמת מחייבת וחתימה של שני בעלי זכות חתימה מטעם האגודה. התובע אף לא הוכיח את מעמדו המשפטי של סופר באגודה. הוא לא ידע להשיב מה תפקידיו של סופר במושכת ובאגודה, וכל שידע לומר הוא כי סופר הוא איש חזק במושב אשר "ידע הכל ועשה הכל". על אף האמור בתצהירו אודות סופר כמורשה חתימה מטעם האגודה, כשנשאל על כך בחקירתו הנגדית אמר:
"לא בדקתי ואני לא יודע" (עמ' 20).

11. מעבר לדרוש אציין כי לא הבינותי מדוע (לשיטת התובע) הייתה האגודה צריכה לתת לסופר הרשאה לחתום בשמה על שיק של המושכת, במקום שסופר ובעל זכות חתימה נוספת מטעם האגודה יחתמו על שיק לפקודת התובע המשוך על חשבונה של האגודה, אם אכן היא נותרה חייבת כספים לתובע.

12. יש להדגיש כי התובע לא הניח תשתית עובדתית לביסוס טענה לפיה אין מקום להבחין בין האישיות המשפטית של המושכת לאישיות המשפטית של האגודה. הטענה העובדתית בדבר הרשאה שנתנה האגודה לסופר לחתום על שיק המשוך על חשבון אישיות משפטית אחרת (החברה המושכת), אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הטענה כי יש להרים את המסך המפריד בין האגודה לחברה, המושתתת על טענה עובדתית כי שתיהן פעלו כגוף אחד.


חיוב שיטרי של מי שאינו מושך או מסב

13. ברע"א 7991/09 צור נ' שטרן, פסקות 14-11 לפסק דינו של השופט דנציגר ( 31.7.2012) נקבע כי נקודת המוצא לבחינת שאלת אפיונה של החתימה על שטר מצויה בסעיף 25(א) לפקודת השטרות, ממנו עולה כי חתימתו של אדם על שטר מחייבת אותו, לכאורה, בחבות אישית, אלא אם נלוות לה מילים המעידות בבירור כי החתימה נעשתה בשם מרשה או מטעמו, או בבחינת נציג. הודגש כי הסדר זה מבטא את אחד מעקרונות היסוד בדיני שטרות - עקרון השקיפות - שלפיו השטר עצמו צריך להכיל את כל הפרטים הדרושים לקביעת מהותה של ההתחייבות.

הגישה שהתקבלה בפסיקה באשר לאפיון חתימתו של אדם - כחתימה אישית, או כחתימה שנועדה לחייב אחר - נוטה לפרשנות מרחיבה של סעיף 25(א) לפקודת השטרות, ולפיה אפיון החתימה נעשה על רקע השטר כולו. נקבע כי כאשר עיון בחזות השטר כמכלול מעורר ספק בדבר זהותו של עושה השטר - יש לפנות לפרשנות השטר, על מנת להתיר את הספק.

(להרחבה ראו: סמדר אוטולנגי "בחינת דיני השטרות במשקפי דיני החוזים - מגמות חדשות בפסיקה" עיוני משפט כג(1) 192-190 (2000); ישראל גלעד "חתימה על שטר - סוגיית ההרשאה" משפטים כ"ט 263 (1998)).

14. בע"א 4294/90 עיזבון רינסקי נ' רחמני ושות' מימון בע"מ, פ"ד נ(1) 453 (1996) העלה הנשיא ברק את אפשרות חיובו של שולח בחיוב שטרי, אשר מקורו בחבותו השטרית של השלוח, ואשר כוחו בא לו מחוק השליחות, גם כאשר חתימתו של השלוח על-גבי השטר היא חתימה שלא צוין בה דבר השליחות, אולם רעיון זה הושאר באותו מקרה בצריך עיון.

15. במקרה הנוכחי, בו עיון בחזות השיק כמכלול אינו מעלה ספק בדבר זהות עושה השיק, ובהעדר ראיות על קיומה של שליחות, אין מקום לחיוב האגודה בתשלום השיק מכוח דיני השטרות. מאחר ובתביעה שיטרית עסקינן - דינה להידחות.

התוצאה

16. לאור האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה.

כמו כן הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך-דין בסך 6,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שיק שסורב

  2. פרשנות שיק

  3. שיק על תנאי

  4. ההגדרה של שיק

  5. השיק חזר אכ"מ

  6. פגם בסיחור שיק

  7. החזרת שיק אכ"מ

  8. שיק נגד מטלון

  9. תביעה על שיקים

  10. חתימה על גב השיק

  11. ביטול שיק שנוכה

  12. הודעת חילול שיק

  13. החלפת שיקים טובה

  14. כתיבת שיק ביטחון

  15. חריגה מהרשאה בשיק

  16. התנגדות לביצוע שיק

  17. שימוש בשיקים גנובים

  18. שיק עם הגבלת סחירות

  19. סיחור שיק שניתן לקבלן

  20. ערעור על הגבלת שיקים

  21. חובת הבנק לפרוע שיק

  22. שיק ביטחון בסופרמרקט

  23. מחזיק בשיקים בעל משכון

  24. תביעות שטריות בגין שיקים

  25. כיבוד שיק בטעות של הבנק

  26. חוקיות עסקת ניכיון שיקים

  27. ניכיון שיקים למוטב בלבד

  28. מתן שיק ללא כיסוי לקזינו

  29. ביטול מניין שיקים שסורבו

  30. דחיית התנגדות לביצוע שיק

  31. עסקת ניכיון שיקים עם הבנק

  32. התנגדות לביצוע שיק שנגנב

  33. סירוב שיקים ללא משלוח התראה

  34. העברת שיקים שבוטלו לניכיון

  35. הסבת השיק לצורך הברחת נכסים

  36. החזרת שיקים לאחר ביטול הזמנה

  37. תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי

  38. כיבוד שיק למרות חריגה בחשבון

  39. גריעת שיקים ממנין שיקים שסורבו

  40. רשלנות הבנק בבדיקת שם על השיק

  41. סעיף 10 א לחוק שיקים ללא כיסוי

  42. התנגדות לביצוע שיק בהעדר חתימה

  43. הפקדת שיק למוטב בלבד לחשבון אחר

  44. טענה כי אינו זכאי להיפרע על פי השיק

  45. תביעה שטרית מבלי להציג שיק לפרעון

  46. מסירת שיקים כנגד הלוואות למראית עין

  47. העברת שיקים לקרוב משפחה בחברה אחרת

  48. הגשת תביעה לביצוע שיקים לבית המשפט

  49. הבאת שיקים במניין השיקים המסורבים

  50. חיוב חשבון בגין ניכיון שיקים שחוללו

  51. הגשת שיקים - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  52. סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי

  53. בקשה לבטל שיקים ממניין השיקים שסורבו

  54. ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי

  55. טענה כי החתימה על גבי השיק אינה חתימה אמיתית

  56. טענה כי השיק אינו בכתב ידה ואינו חתום על ידה

  57. ערעור על פי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי

  58. הפקדת שיקים על שכירות בניגוד להסכמה לא להפקיד

  59. התחייבות לא לפנות להוצל''פ במקרה של ביטול שיק

  60. בקשה לגרוע הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו

  61. החזר שיק בגין עסקת מקרקעין אשר לא יצאה אל הפועל

  62. טען כי השיק בגין שירותים רפואים הוצא ממנו בכפייה

  63. תביעה שיטרית נגד מי שאינו חתום על השיק כמושך או כמסב

  64. שיק נמסר כהלוואה "למוטב בלבד" אולם שורת המוטב נותרה ריקה

  65. המומחה קבע: כתב היד על השיק "קרוב לוודאי" כתב היד של הנתבע

  66. מצילום השיק, עולה שהשיק לא כובד על ידי הבנק בנימוק: "אין כיסוי מספיק"

  67. לטענת התובע השיק נמסר לו כבטוחה להבטחת תשלום חוב של בעלה של הנתבעת

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון