פיצוי בגין נזק גוף שארע לתובע עת עבד עבור הנתבעת באתר בנייה

פיצוי בגין נזק גוף שארע לתובע עת עבד עבור הנתבעת באתר בנייה

1. התובע, יליד 29.3.81, עבד בטפסנות ב'עיר המלכים' באילת; ביום 16.2.05, כאשר עובד אחר של הנתבעת ניסה לנעוץ מסמר פלדה בלוח עץ, עף המסמר אל עינו השמאלית של התובע, ופגע בה.

2. לאחר הפגיעה אושפז התובע למשך שלושה ימים, ובהמשך אושרו לו 79 ימי אי כושר (נספח א' לכתב התביעה, אליו הפנה התובע במסגרת תחשיב הנזק ותצהיר עדותו הראשית).

3. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, ולתובע נקבעה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 27% מיום 17.5.05.

3.1 בישיבת קדם המשפט מיום 3.10.11 הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה דיונית ממנה עולה, כי קביעת המל"ל מקובלת עליהם, כאשר לכל צד נשמרה הזכות להגיש חוות דעת רפואית מטעמו.


3.2 בפועל, אף אחד מהצדדים לא ביקש להגיש חוות דעת כאמור, אף הנתבעת לא טענה דבר בעניין זה, ומכאן שקביעת המל"ל בדבר גובה הנכות הרפואית היא קביעה מוסכמת, למצער בין התובע לנתבעת (וכן ראו: דברי ב"כ הנתבעת בעמ' 19 ש' 20-21).

3.3 ואולם, בסיום הבאת ראיות התובע, טען ב"כ צדדי ג', כי ההסכמה בדבר שיעור הנכות ע"י צדדי ג' ניתנה לצורך הגשת תחשיבי נזק וקבלת הצעת בית משפט בלבד, אף הציג מסמך ששלח לב"כ התובע בעניין זה (עמ' 19 ש' 24-27, וכן מוצג ג/7); ב"כ צדדי ג' טען, כי התובע לא הוכיח נכותו הרפואית כלל.

3.4 יחד עם זאת, ונוכח התוצאה אליה הגעתי של דחיית ההודעות לצדדי ג', תוצאה הנובעת ישירות מהימנעותה של הנתבעת מלהביא כל ראיה לחבות של מי מצדדי ג', אין בעובדה זו כדי לשנות את הסכמתה של הנתבעת לשיעור הנכות הרפואית כאמור, או לחבותה של הנתבעת כלפי התובע עפ"י נכות זו.

4. הצדדים חלוקים בשאלת החבות ובשאלת גובה הנזק.

5. שאלת החבות והאשם התורם

5.1 חרף הכחשתה הגורפת של הנתבעת את טענות התובע, לא הוגש כל תצהיר מטעמה של הנתבעת, ולא הוגשו מטעמה כל ראיות שהן.

5.2 בהחלטה מיום 10.3.13 (בבקשה מס' 23) פורט אופן התנהלות הנתבעת בהקשר זה, ומפאת ההשלכות המהותיות שיש לדבר על ההכרעה בתיק זה, הן כלפי התובע והן כלפי צדדי ג', אביאה בקיצור בשנית:

5.2.1 ביום 17.7.12 ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית; החלטה זו ניתנה לאחר שהנתבעת לא הודיעה עמדתה להצעת בית המשפט, שנמסרה לצדדים בישיבת קדם המשפט מיום 23.4.12, ולאחר שניתנו שתי החלטות בעניין זה ביום 15.6.12 וביום 3.7.12.

ויודגש: הנתבעת לא השיבה בחיוב או בשלילה להצעת בית המשפט, אלא פשוט לא הגיבה במשך מספר חודשים, וחרף שתי החלטות שניתנו בעניין כמפורט לעיל.

5.2.2 התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ביום 20.8.12, וזאת בנוסף על תצהיר הנסיבות שהגיש עוד ביום 20.1.10.

מטעם הנתבעת או צדדי ג' לא הוגש דבר.

5.2.3 ביום 15.10.12 וביום 1.12.12 ניתנו החלטות בעניין אי הגשת עדויות הנתבעת תוך שנקבע בשתי ההחלטות, כי להימנעות הנתבעת מהגשת ראיותיה תינתן מלוא המשמעות הקבועה בתקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

5.2.4 על דברים ברוח דומה חזרתי בפתח ישיבת ההוכחות מיום 17.12.12 (עמ' 14 ש' 19-21), בה נשמעו ראיות התובע בלבד, באשר הוא היחיד שבחר להביא ראיות מטעמו; הנתבעת או צדדי ג' בחרו שלא להביא כל ראיה מטעמם.

5.3 ביום 27.1.13 הגישה הנתבעת בקשה להתיר לה 'לצרף מסמכים' (במסגרת בקשה מס' 23 הנ"ל); הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 10.3.13 הנ"ל, החלטה אשר אושרה בבית המשפט המחוזי ביום 25.4.13, בבקשת רשות ערעור שהגישה הנתבעת בתיק רע"א 27007-04-13.

5.4 התוצאה היא כי התובע הביא גרסתו לאופן אירוע התאונה, נחקר על גרסתו זו, ומטעם הנתבעת או צדדי ג' אין כל גרסה אחרת.

5.5 לאחר שעיינתי בשני התצהירים שהוגשו מטעם התובע, וכן שמעתי חקירתו לפניי, אף עיינתי במוצגים שהוגשו ע"י צדדי ג' תוך מהלך חקירתו של התובע, אני מקבלת את גרסתו הבסיסית באשר לאופן אירוע התאונה, ולפיה ביום האירוע, 16.2.05, בזמן שעבד עבור הנתבעת באילת, עובד אחר של הנתבעת היכה במסמר, אשר עף ופגע בעינו השמאלית (סע' 3 לתצהיר הנסיבות, סע' 3 לתצהיר עדותו הראשית).
אני מקבלת את גרסתו, כי מעסיקתו, הנתבעת, לא סיפקה לו משקפי הגנה (עמ' 16 ש' 24-25).

5.6 לא נעלמה מעיניי גרסתו של התובע במסגרתה של ההודעה על פגיעה בעבודה שהוגשה מטעמו למל"ל ביום 5.4.05, בה נרשם כי התאונה אירעה "בעת היותי עוזר לפועל אחר באתר בנייה..." (עמ' 14 למוצג ג/1), גרסה אשר חזרה על עצמה, מילה במילה, בתביעתו למל"ל מיום 4.9.05 (עמ' 11 למוצג ג/1).

בחקירתו לפניי הסביר התובע כי "כולם עובדים בצוות אך כשקיבלתי את המכה לא עבדתי איתו" (עמ' 17 ש' 5).

חרף השוני הקל בין הגרסאות, לא מצאתי כי יש בו כדי להביא למסקנה לפיה התאונה אירעה בנסיבות שונות מאלה המובאות ע"י התובע, גם לא מצאתי שיש בהבדלים האמורים שוני, השולל אחריות המעבידה.

לטעמי, השאלה האם בעת שנפגע, עבד התובע עם עובד אחר אם לאו אינה מעלה או מורידה לעניין חבות המעסיקה-הנתבעת, נוכח דבריו הברורים של התובע כי המעסיקה-הנתבעת, לא סיפקה לו משקפי הגנה כמובא לעיל, אשר יכלו להגן על עיניו מפני המסמר שעף אליהן, בין שהמסמר עף כאשר עבד לצידו של עובד אחר של הנתבעת ובין שהמסמר עף כאשר עמד במרחק מה מעובד אחר; כאמור, הנתבעת לא טענה אחרת, ולא הביאה כל ראיה לכך שסופקו לתובע אמצעי הגנה.

5.7 משקיבלתי גרסת התובע באשר לאופן הבסיסי של אירוע התאונה, אף קיבלתי גרסתו בדבר העדרם של אמצעי מיגון, הרי שאין כל מקום לייחס לתובע אשם תורם לתאונה;

בין שעבד בטפסנות (עמ' ש' 20-21) ובין שעזר לפועל אחר כנטען בפני המל"ל, התובע נפגע בעינו השמאלית תוך מהלך עבודתו אצל הנתבעת, כשזו לא סיפקה לו אמצעי מיגון כלשהם, ועל כן נושאת באחריות מלאה לנזקיו.



6. נכותו התפקודית של התובע

6.1 כאמור, לתובע נקבעה נכות רפואית ע"י המל"ל בשיעור של 27%. הנתבעת לא חלקה על נכות זו, ואף אחד מהצדדים לא הביא כל חוות דעת סותרת.

6.2 בדו"ח הועדה הרפואית של המל"ל מיום 6.3.07 נקבע כי אין מקום להפעלת תקנה 15; קביעת המל"ל אמנם אינה מחייבת, אך לא הובאה כל ראיה מטעם התובע לכך שנכותו התפקודית גבוהה יותר.

6.3 מדו"ח הרציפות בעבודה, מוצג ג/2, עולה, כי התובע חזר לעבודה בחודש ינואר 2006, אף עבד אצל הנתבעת בין החודשים יוני לאוגוסט 2006.

למעשה, התובע עבד, כמעט באופן רציף, עד למעצרו ביום 19.1.08; כך בחודשים דצמבר 2005 עד מאי 2006 עבד אצל מסארוה סברי, בהמשך בחודשים יוני עד אוגוסט 2006 עבד כאמור אצל הנתבעת, ובמקביל בחודשים יולי ואוגוסט 2006 עבד גם אצל זועבי פריד חוסני. אחר כך, מחודש אפריל 2007 ועד דצמבר 2007 עבד אצל ח.ש. יהודה שווק בע"מ.

6.4 בחינת נסיבותיו של תובע זה, כפי שעולה מחומר הראיות ומעדותו לפני, אינן מצדיקות סטייה מן החזקה, אשר נקבעה בפסיקה, ולפיה שיעור הנכות הרפואית משקף בדרך כלל את שיעור הנכות התפקודית (וראו: ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פד"י נב(3) 792);

עבודתו של התובע היא אכן עבודת כפיים, והתובע אמנם העיד כי אינו יכול לעבוד בשמש (סע' 8 לתצהיר עדותו הראשית, עמ' 18 ש' 6-7), אך שיעור נכותו הרפואית משקפת, לטעמי, מגבלה זו.

6.5 על כן, אני קובעת כי נכותו התפקודית של התובע הינה 27%, כשיעור נכותו הרפואית.




7. כאב וסבל

נוכח גילו של התובע, ימי האשפוז, ובשים לב למהות התאונה ואופי הפגיעה, אני סבורה כי יש להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל לתובע על הסך של 44,000 ש"ח, כפי שביקש התובע בתחשיב הנזק מטעמו ובסיכומיו (לסכום שהתבקש, 40,000 ש"ח, התווספו הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד הגשת תחשיב הנזק ועד היום; הסכום מעוגל).

8. הוצאות רפואיות (עבר ועתיד)

8.1 התובע לא צירף כל אסמכתא להוצאות רפואיות שהוציא מאז אירוע התאונה ועד היום.

8.2 יחד עם זאת, בנסיבות העניין, בשים לב לשיעור נכותו של התובע ולמהות הפגיעה, ומנגד - בשים לב לעובדה כי המדובר בתאונת עבודה, אני קובעת בראש נזק זה פיצוי בסך של 7,000 ש"ח, נכון להיום, עבור העבר והעתיד.

9. עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד)

9.1 מלבד לטעון כי הוא נזקק לעזרת בני משפחה וחברים בסע' 22 לתצהיר עדותו הראשית, אין התובע מפרט מהות העזרה שקיבל לטענתו, אף לא הביא עדות מטעם כל אדם נוסף, אשר הושיט לו עזרה כאמור.

מכאן, שהתובע לא הצליח להוכיח פריטי ראש נזק זה כנדרש בהליך אזרחי.

9.2 יחד עם זאת, הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בגין עזרת הזולת, אף מבלי שהובאה ראיה לכך, והוא אף יכול לערוך אומדנא ובלבד שהשתכנע כי העזרה שהושטה לנפגע ניתנה לו מעבר לזו המקובלת בין בני משפחה (וראו: ע"א 93/73 ושני נ' קראוז, פד"י כח (1)277, ע"א 370/93 מלכה נ' אטקין, פד"י מ"ד (4) 168).


9.3 אשר על כן ועל אף שמדובר בנזק מיוחד שחובה להוכיחו, בשים לב לנכות הרפואית שנקבעה, למהות הפגיעה - בעין, למוגבלותו של התובע בעקבותיה, בפרט תקופת אי הכושר לאחר התאונה, אני קובעת פיצוי על דרך האומדנא, בסך של 20,000 ש"ח, נכון להיום, עבור העבר והעתיד.

10. בסיס השכר

בהתאם לתלושי שכר שצורפו ע"י התובע לתחשיב הנזק מטעמו, הוא השתכר סך ממוצע של 6,000 ש"ח (במעוגל) בשלושת החודשים עובר לתאונה (בחודש נובמבר 2004 השתכר 5,880 ש"ח, בחודש דצמבר 2004 השתכר 6,160 ש"ח, בחודש ינואר 2005 השתכר 5,880 ש"ח).

סכום זה בתוספת הצמדה בלבד עומד נכון להיום על הסך של 7,400 ש"ח (במעוגל), ועל כן אני קובעת כי בסיס השכר של התובע הינו בסך של 7,400 ש"ח, נכון להיום.

11. שכרו של התובע במומו

ניתוח דו"ח הרציפות בעבודה של התובע, ממועד התאונה ועד סוף שנת 2011 (ג/2), מעלה את הנתונים הבאים:

תקופת עבודה מס' חודשיעבודה המעסיק הכנסה במהלך כל תקופתהעבודה שכר חודשי שכר חודשיצמוד להיום                               
12/05-5/06      6      מסארוה סברי      22,880 ש"ח(3,740+19,140)      3,813      4,618      
6/06-8/067/06-8/06      32      הנתבעתזועבי פריד      17,6607,461      9,617(5,887+3,730)      11,464      
4/07-1/08      9.5      ח ש יהודה שווק      40,163(37,499+2,664)      4,228      5,013      




12. הפסדי השתכרות לעבר

12.1 התובע טען בתצהיריו (סע' 8 לתצהיר הנסיבות, סע' 13 לתצהיר עדותו הראשית), כי אינו מסוגל לעבוד בעבודתו.

12.2 בפועל, הציג התובע תעודות אי כושר למשך 79 ימים בלבד (עד ליום 16.5.05), ומדו"ח הרציפות של התובע בעבודה (מוצג ג/2) עולה, כי התובע עבד לאחר התאונה, חרף מגבלותיו.

12.3 ממוצגים ג/2, ג/3 (כתב אישום שהוגש כנגד התובע),ו-ג/4 (גזר הדין שניתן בעניינו) עולה שהתובע היה אסיר מיום 19.1.08 ולמשך שלוש שנים וארבעה חודשים וחצי לערך, עד מאי 2011.

12.4 להלן ריכוז תקופות העבודה השונות של התובע, וכן שכרו, בתקופות בהן עבד, וכפועל יוצא, חישוב הפסדי השתכרותו בכל תקופה, ככל שהיו:

12.4.1 אמצע פברואר 2005 עד תחילת מאי 2005 – אי כושר מלא (2.5 חודשים).

חישוב הפסדי השכר בגין תקופה זו:

7,400 ש"ח * 2.5 חודשים = 18,500, ובצירוף ריבית מאמצע התקופה (27.3.05), 23,000 ש"ח (במעוגל).

12.4.2 ממאי 2005 עד נובמבר 2005 – התובע לא עבד בפועל (7 חודשים).

חישוב הפסדי השכר בגין תקופה זו:

7,400 ש"ח * 7 חודשים * 27% = 13,986 ש"ח, ובצירוף ריבית מאמצע התקופה (19.8.05), 17,000 ש"ח (במעוגל).

12.4.3 מדצמבר 2005 עד מאי 2006 – התובע עבד (6 חודשים), והשתכר 4,618 ש"ח (הסכום צמוד להיום).
חישוב הפסדי השכר בגין תקופה זו:

2,782 ש"ח (7,400-4,618) *6 חודשים = 16,692 ש"ח, ובצירוף ריבית מאמצע התקופה (1.3.06), 20,000 ש"ח (במעוגל);

יצוין, כי חישוב הפסד עפ"י מכפלת בסיס השכר (7,400 ש"ח) במספר החודשים (6) ובמכפלת שיעור נכותו של התובע (27%) הייתה מביאה להפסד שכר נמוך יותר מזו שהגעתי אליו (11,988 ש"ח לעומת 16,692 ש"ח), אך הואיל ומדובר בחישוב הפסדי העבר, ומשהובאו ראיות להפסדים בפועל – מצאתי לחשב על פי ההפסד בפועל.

12.4.4 מיוני 2006 עד אוגוסט 2006 – התובע עבד (3 חודשים), והשתכר 11,464 ש"ח (הסכום צמוד להיום).

אין לתובע הפסדי השתכרות בגין תקופה זו, באשר בסיס השכר שלו נמוך מהשכר שהשתכר בתקופה זו בפועל.

12.4.5 מספטמבר 2006 עד מרץ 2007 – התובע לא עבד בפועל (7 חודשים).

חישוב הפסדי השכר בגין תקופה זו:

7,400 ש"ח * 7 חודשים * 27% = 13,986 ש"ח, ובצירוף ריבית מאמצע התקופה (15.12.06), 16,000 ש"ח (במעוגל).

12.4.6 מאפריל 2007 עד אמצע ינואר 2008 – התובע עבד (9.5 חודשים), והשתכר 5,013 ש"ח (הסכום צמוד להיום).

חישוב הפסדי השכר בגין תקופה זו:

2,387 ש"ח (7,400-5,013) * 9.5 חודשים = 22,676 ש"ח, ובצירוף ריבית מאמצע התקופה (25.8.07), 26,000 ש"ח (במעוגל).

יצוין, כי חישוב הפסד עפ"י מכפלת בסיס השכר (7,400 ש"ח) במספר החודשים (9.5) ובמכפלת שיעור נכותו של התובע (27%) הייתה מביאה לתוצאה נמוכה יותר מזו שהגעתי אליה (18,981 ש"ח לעומת 22,676 ש"ח), אך הואיל ומדובר בחישוב הפסדי העבר, ומשהובאו ראיות להפסדים בפועל – מצאתי לחשב על פי ההפסד בפועל.

12.4.7 מאמצע ינואר 2008 ועד מאי 2011 – התובע היה במאסר (כארבעים וחמישה חודשים). אין לתובע הפסדי השתכרות בגין תקופה זו.

12.4.8 מיוני 2011 ועד היום (עשרים ותשעה חודשים) – לא הובאו נתונים ע"י מי מהצדדים, כאשר עפ"י מוצג ג/2 התובע לא עבד לכל הפחות מאז שחרורו ממאסר בחודש מאי 2011 ועד סוף שנת 2011, ועפ"י עדותו של התובע נכון להיום הוא עובד, אך לא ברור ממתי ומה שכרו (עמ' 17 ש' 17-23).

חישוב הפסדי השכר בגין תקופה זו:

7,400 ש"ח * 29 חודשים * 27% = 57,942 ש"ח, ובצירוף ריבית מאמצע התקופה (21.8.12), 59,000 ש"ח (במעוגל).

12.5 סך כל הפסדי השכר של התובע לעבר עומדים על הסך של 161,000 ש"ח.

13. הפסדי השתכרות לעתיד

נוכח משכורתו הקובעת של התובע, בשים לב לגילו ושיעור נכותו, אני קובעת כי הפסד השתכרותו של התובע לעתיד הינה בסך של 523,000 ש"ח (במעוגל).

14. הפסדי פנסיה

הפסדי הפנסיה של התובע הינם בסך 79,000 ש"ח (במעוגל; החישוב נעשה לפי 10% הפסדי פנסיה בגין הפסדי השתכרות בעבר בתוספת 12% הפסדי פנסיה בגין הפסדי השתכרות בעתיד).

אמנם התובע לא כלל רכיב זה בתחשיביו, אך הואיל ונכון להיום קיימת חובה של המעסיק להפרשת פנסיה, מצאתי לנכון לקבוע גובה הפיצוי בגין ראש נזק זה.

15. ניכויי מל"ל

בהתאם לחוות הדעת האקטוארית שהוגשה ע"י צדדי ג' עם תחשיב הנזק מטעמם, יש לבצע ניכויי מל"ל בסך של 487,400 ש"ח נכון ליום 31.1.12. סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עומד על הסך של 514,000 ש"ח נכון להיום (במעוגל).

ב"כ התובע טען שאין לקבל את חוות הדעת האקטוארית, באשר לא הוגשו ראיות מטעם צד ג' (עמ' 18 ש' 28);

מובן שאין לקבל טענה זו, באשר חוות הדעת האקטוארית אינה 'חוות דעת', כמשמעותה בפקודת הראיות או בתקנות סדר הדין האזרחי, אלא מהווה תחשיב שכל ייעודו לסייע לבית המשפט לערוך חישוב אקטוארי, ואלמלא הייתה מוגשת חוות הדעת האקטוארית היה על בית המשפט לבצע את החישוב בעצמו.

16. התוצאה

16.1 לסיכום יובאו רכיבי הפיצוי של התובע וסכומם:

כאב וסבל – 44,000 ש"ח (סע' 7),
הוצאות רפואיות – 7,000 ש"ח (סע' 8),
עזרת צד ג' – 20,000 ש"ח (סע' 9),
הפסדי שכר לעבר – 161,000 ש"ח (סע' 12),
הפסדי שכר לעתיד – 523,000 ש"ח (סע' 13),
הפסדי פנסיה – 79,000 ש"ח (סע' 14),

סך הכל: 834,000 ש"ח, ובהפחתת ניכויי המל"ל מתקבל הסך של 320,000 ש"ח.

16.2 אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 320,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 38,000 ש"ח.

16.3 כן אני מחייבת את הנתבעת לשאת ביתרת אגרה, אם חלה.

16.4 כפי שצוין בראשית הדברים, משלא הובאו כל ראיות ע"י הנתבעת, ובכלל זה ראיות לחבות כלשהי של מי מצדדי ג', אני מורה על דחיית ההודעות לצדדי ג'.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לצדדי ג' הוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ש"ח.

16.5 כל החיובים שפורטו לעיל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת נזק גוף

  2. נזקי גוף - ליקוי קוכליארי

  3. נזקי גוף על רקע ריב חמולות

  4. התיישנות תביעות נזקי גוף - נזיקין

  5. חישוב בסיס השכר בתביעה לנזקי גוף

  6. נזקי גוף שנגרמו לקטין בבאר יעקב

  7. תביעה בגין נזקי גוף כנגד עיריית קרית מלאכי

  8. ערעור על תביעת נזקי גוף בתאונת עבודה

  9. פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו ביציאה מרכב

  10. דחיית תביעה בגין נזקי גוף בתאונת דרכים

  11. נזקי גוף עקב נפילה בהליכה על מדרכה משובשת

  12. פיצויים בגין נזקי גוף עקב נפילה על רצפת המרכול

  13. תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים

  14. תביעה שהוגשה בגין נזקי גוף שנגרמו עקב תאונת דרכים

  15. תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו בשתי תאונות עבודה במפעל

  16. הכרה בתאונת דרכים בביטוח רכוש - אי הכרה בנזקי גוף

  17. חתימה על ויתור על תביעות כנגד המעביד בגין נזקי גוף

  18. תביעה לפי פקודת הנזיקין בגין נזקי גוף בתאונת דרכים

  19. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בשל החלקה על רצפת המרכול

  20. רשלנות של עורך דין בתביעת נזקי גוף שנמחקה מחוסר מעש ?

  21. פיצוי בגין נזק גוף שארע לתובע עת עבד עבור הנתבעת באתר בנייה

  22. תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף. התובעת קטינה נפגעה בתאונת דרכים

  23. תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מפגיעה בתאונת עבודה

  24. תביעת בגין נזקי גוף שנגרמו בעת שהתובע החליק ונפגע בכף ידו הימנית

  25. תביעה בגין נזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975

  26. פיצוי התובע בגין נזקי גוף המוגשת עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  27. נזקי גוף בתאונת עבודה בעת סידור ארגזי משקה במדף נמוך - התרומם ונחבל בגב

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון