תביעה לסילוק יד ממקרקעין

תביעה לסילוק יד ממקרקעין

נתוני רקע וגדר המחלוקת:
התובע הוא הבעלים של 1651/4501 חלקים מחלקת קרקע הידועה כחלקה 5, גוש 19520 מאדמות כפר בית ג'אן (להלן: "חלקת התובע").

הנתבעים הם הבעלים המשותפים של חלקת קרקע הידועה כחלקה 2, בגוש 19520, מאדמות כפר בית-ג'אן (להלן: "חלק הנתבעים").

שתי החלקות הנ"ל הן חלקות גובלות, כאשר חלקת התובע ממוקמת דרומית-מערבית לחלקת התובע.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 1998 נבנה על ידי שני הצדדים היריבים קיר בטון, שמפריד בין שתי החלקות. לשם השלמת התמונה אציין, כי מלאכת הבנייה של הקיר נעשתה על ידי בעלי מקצוע במימון הנתבעים, ואילו התובע הוא זה שמימן את חומרי הבנייה.

לימים נתגלע סכסוך בין הצדדים לאחר שהתובע גילה, לטענתו, כי הקיר אינו בנוי בגבול שתי החלקות אלא פנימה יותר בתוך חלקתו, באופן שמספח לחלקת הנתבעים שטח של כ-70 מ"ר מחלקתו.

התובע הוסיף וטען, כי גילה זאת במהלך שנת 2009 כאשר מודד מטעמו ערך מדידות בשטח, אז התברר לו כי הקיר בנוי אגב הסגת גבול חלקתו. כל פניותיו אל הנתבעים לתיקון המצב, על ידי הריסת הקיר ובנייתו מחדש בגבול החלקות, העלו חרס.
התובע ביקש להדגיש כי סבר במשך השנים, שהקיר בנוי בקו הגבול שבין שתי החלקות, וכי לא ידע אודות הפלישה האמורה עד לביצוע המדידה בשנת 2009.

הנתבעים בתורם אינם מכחישים את הטענה כי הקיר נבנה שלא בגבול שבין שתי החלקות, אך טוענים כי בניית הקיר במקום בו הוא ממוקם היום, לא הייתה יד המקרה אלא בהסכמה הדדית בין התובע לבין אביהם של הנתבעים, הסכמה אשר הועלתה על הכתב בתאריך 27/8/98 בהסכם שעותק ממנו הוגש לתיק בית המשפט. לדידם של הנתבעים, מתוכן ההסכם ניתן ללמוד שהתובע הסכים ליצור קו גבול חדש שמבטל את הגבול בין שתי החלקות.

עוד טוענים הנתבעים כי בניית הקיר בזמנו, נעשתה תוך הבנה כי גם הנתבעים "תורמים" שטח מחלקתם לשם הרחבה של דרך מעבר לכביש רחב יותר, שעובר כיום צפונית לחלקתם וממנו נהנה בעיקר התובע.

דיון והכרעה:
בדיון אשר התקיים בפניי העידו התובע והנתבעים מס' 1 ו-3.

בראשית דברי אציין, שערכתי ביקור במקום יחד עם באי כוח הצדדים ובעלי הדין, אשר תועד בתיק אחר שמתנהל בפניי בין אותם צדדים, ובמהלכו התרשמתי מהנושאים אשר במחלוקת.

כמו כן, אקדים את המאוחר ואציין כי דין התביעה להתקבל.

אין ספק שהראיה העיקרית עליה נסמכים הנתבעים, היא אותו הסכם משנת 98' שבו צוין שהקיר, שנבנה, הוא הגבול שבין שתי החלקות, במקום טרסה שהייתה במקום וכי הקיר שייך לשני בעלי החלקות. אלא שהמסקנות אליהן מכוונים הנתבעים בטיעוניהם, הן מסקנות שלא עולות בהכרח מתוך ההסכם.

אפרט – עפ"י האמור בהסכם, הקיר נבנה במקום טרסה ישנה מבלי שנאמר בו דבר או חצי דבר לגבי העברת בעלות או העברת חזקה בשטח כלשהו מחלקת התובע.

ככלל, העברת בעלות או העברת חזקה לצמיתות היא מסוג הפעולות שיש לעגן בכתב, כמצוות סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. לעומת זאת, כל שנאמר בהסכם שלפניי הוא, כי הקיר מהווה הגבול בין החלקות במקום הטרסה הישנה, ללא כל התייחסות להעברת שטחים וללא כל התייחסות לשאלה, האם הטרסה הישנה אכן היתה בגבול הנכון בין שתי החלקות.

אומנם, הניסוח של ההסכם אינו סותר את הפרשנות אליה מכוונים הנתבעים בטיעוניהם, אך ברור לכל כי אין זו הפרשנות היחידה שעולה מההסכם. לעומת זאת, הפרשנות אליה מכוון התובע מתיישבת יותר עם נוסח ההסכם ועם העובדה שההסכם אינו מתייחס להעברת בעלות או חזקה כאמור, או אפילו לתיקון גבולות בין שתי החלקות.

לא זו אף זאת, אילו הצדדים התכוונו להעברת שטחים ביניהם, חזקה עליהם שהיו מעגנים זאת בכתב ומציינים זאת בצורה מפורשת בהסכם, ולא באופן מעורפל שמשתמע לשני פנים.

ואם לא די בכך, הרי שלו התכוונו הצדדים להעביר באופן הדדי שטחים ביניהם – שטח מחלקת התובע בסמוך לקיר כנגד שטח מחלקת הנתבעים שגובל בכביש – הדבר היה מצוין גם הוא באופן מפורש בהסכם.

לפיכך, העובדה כי אין בהסכם התייחסות להעברת שטחים באופן הדדי, תומכת דווקא בגרסת התובע שההסכם לא התייחס כלל ועיקר להעברת בעלות או חזקה משטח חלקתו לטובת הנתבעים, כנגד שטחים מחלקת הנתבעים, ובכלל.

בנסיבות אלה, המסקנה המתבקשת היא, שהתובע זכאי לקבל חזקה מלאה בקניינו, קרי בכל שטח חלקתו שמשתרע גם מעבר לקיר שבנדון, וזאת בהתאם לתכנית המדידה שצורפה לתיק – עליה הנתבעים לא בקשו לחלוק.

די במפורט לעיל כדי להביא לקבלת התביעה. יחד עם זאת ועל מנת שלא להותיר ספק בלב, אעמוד כעת על מספר טענות שהועלו ע"י הנתבעים.

הראשונה שבהן מתייחסת לטענת הנתבעים, כי התובע לא הודיע על ביטול ההסכם קודם להגשת התביעה ולא עתר לביטולו במסגרת התביעה. טענה זו דינה להידחות ולו מהטעם שהתובע אינו מבסס את תביעתו על ההסכם, שלגביו קבעתי מקודם כי אין בו העברה של זכויות משטח חלקת התובע לטובת הנתבעים, אלא על זכויותיו הקנייניות בשטח החלקה שבבעלותו, כמתועד בנסח הרישום ובתוכנית המדידה שצורפה לכתב התביעה.

הטענה השנייה מתייחסת לאי צירוף המודד, אשר מדד את החלקות עובר לבניית הקיר, כנתבע נוסף בתיק. בהקשר זה טענו הנתבעים כי שומה היה על התובע לצרף את המודד, שכן אם מדובר בטעות שלו בסימון הגבול, הרי שעליו לתת את הדין על כך. גם טענה זו כמו קודמתה דינה להידחות, וזאת משום שטעות כזו או אחרת של מאן דהוא, אפילו של בעלי הדין עצמם, אין בכוחה כדי לשלול מבעל הקניין את קניינו. אגב כך אוסיף, כי טענה זו של הנתבעים מגלמת בחובה סתירה מסוימת, שהרי מגרסת הנתבעים עולה הודאה בכך שהקיר אינו בנוי בגבול אלא מעבר לו.

לאור כל הנימוקים שצוינו לעיל, דין התביעה להתקבל. יחד עם זאת ומאחר שהתרשמתי כי בניית הקיר במקום בו נבנה, לא נעשתה מתוך כוונת זדון או מעשה מרמה של הנתבעים אלא מתוך טעות של שני הצדדים לגבי הגבול שבין שתי החלקות, איני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעים בהריסת הקיר או במימון עלויות ההריסה, והדבר ייעשה על ידי התובע.

אחרית דבר:
על יסוד כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעים לסלק את ידם משטח חלקת התובע בהתאם לתוכנית המדידה שצורפה לכתב התביעה.

בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, איני עושה צו בגין הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סילוק יד קיבוץ

  2. סילוק יד מחניה

  3. תביעה לסילוק יד מחנות

  4. עיכוב ביצוע סילוק יד

  5. תביעה לסילוק יד ממקרקעין

  6. סילוק יד ממקרקעין בקיבוץ

  7. תביעה לסילוק יד נגד קיבוץ

  8. תביעה לסילוק יד וצו הריסה

  9. תביעה לסילוק יד וצו מניעה

  10. סילוק יד של קיבוץ ממקרקעין

  11. הדבקת צו לסילוק יד על הדלת

  12. תביעה לסילוק יד מבית המריבה

  13. סילוק יד ממקרקעין לא מוסדרים

  14. תביעה לפינוי וסילוק יד ממקרקעין

  15. תביעה לסילוק יד בסדר דין מקוצר

  16. תביעה לסילוק יד מדירה בירושלים

  17. תביעה של המינהל לפינוי וסילוק יד

  18. תביעה לסילוק יד ממבנה משמש כמועדון

  19. בקשת רשות להתגונן בתביעה לסילוק יד

  20. תביעה לסילוק יד ממקרקעין בכפר בדואי

  21. תביעה לסילוק יד ופינוי על ידי ועד מקומי

  22. תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק יד ממקרקעין

  23. סילוק יד ממקרקעין בגין הפרת הסכם שכירות

  24. תביעת סילוק יד בבית המשפט לענייני משפחה

  25. תביעה לסילוק יד ממקרקעין סדר דין מקוצר

  26. בקשה לפנות ולסלק את ידם של הנתבעים מהמקרקעין

  27. סילוק יד ממקרקעין שביחס אליהם נחתם הסכם פיתוח

  28. תביעת המדינה להורות על סילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין שבבעלותה

  29. תביעה לפינוי וסילוק יד מדירה בה התגוררו הוריו של הנתבע בטרם פטירתם

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון