התרוממות ריצוף בחדר בבית מגורים

לטענת התובעת הריצוף בחדר הדיור בביתה החל לפתע להתרומם בצורה משמעותית ומסוכנת

מאחר והתובעת בת ה – 84 מטופלת ע"י בנה, הוא פנה לנתבעת על מנת שזו האחרונה תטפל בבעיה. לאחר מס' פניות חוזרות הגיעו נציגי הנתבעת, אשר משרדיה ממוקמים בבניין בו ממוקמת דירת התובעת, לבחון את הליקוי. לטענתה נציגי הנתבעת ניסו להמציא מרצפות רזרביות ללא הצלחה, ומכאן ואילך התנערו מאחריותם לליקוי. לאור מצבה הבריאותי של התובעת והמפגע הבטיחותי שהיוו המרצפות שהתרוממו, נאלץ בנה לבצע תיקון מקומי אשר עלה כ – 3,500 ₪ וכלל החלפת הריצוף הקיים והנחת ריצוף חדש באזור בו התרוממה הרצפה (להלן: "התיקון הראשון"). לאור העובדה כי חלפו מס' שנים מאז הנחת הריצוף המקורי, לא נמצאו מרצפות בגוון דומה ועל כן קיימים הבדלי גוונים בריצוף.

3. בחלוף מס' חודשים מהתיקון הראשון החלה לפתע התרוממות נוספת של ריצוף בדירה, הפעם בחדר השינה של התובעת. שוב הריצוף שהתרומם יצר לטענת התובעת מפגע מסוכן. התובעת אשר הינה אישה מבוגרת וחולה נאלצה לטענתה ביציאה ובכניסה לחדר השינה להיצמד לקיר ולדלג מעל קטע הריצוף המורם בחדרה, פעם אחר פעם. התובעת שבה ופנתה לנתבעת, באמצעות בנה, אולם הנתבעת התעלמה מפניותיה של התובעת.

4. ביום 31.5.09 נערכה בדיקה הנדסית של הדירה ע"י מומחה מטעם התובעת, ד"ר בן עזרא, אשר ערך את חוות דעתו ביחס לליקוי הריצוף בדירה. ד"ר בן עזרא מצא כי ישנם ליקויים חמורים בריצוף והעריך את עלות תיקום הליקויים בסך של 42,562 ₪. כמו כן העריך המומחה כי בעת ביצוע התיקונים יהיה צורך בדיור חלופי למשך 3 שבועות.

5. לטענת התובעת מאחר והנתבעת התנערה שוב מאחריותה לליקויים, לא נותר לבנה אלא לשוב ולתקן את הליקוי במרצפות חדר השינה (להלן: "התיקון השני"). לאחר תקופת מה מהתיקון השני שוב פעם התרומם הריצוף בסלון, אך הפעם הוא התרומם בדיוק היכן שהסתיים התיקון הראשון שבוצע קודם ע"י בנה של התובעת.

6. לאור כל האמור, ולאור חוות הדעת של המומחה מטעמה, דורשת התובעת פיצוי כספי על החלפה מלאה של הריצוץ בדירתה. כמו כן התובעת דורשת פיצוי כספי על דיור חלופי בזמן התיקונים וכן פיצוי על עוגמת נפש והוצאות שונות שנגרמו לה.

7. הנתבעת כפרה בטענות התובעת וטענה כי ביחס לכלל הליקויים הנטענים, חלפה תקופת האחריות בהתאם לחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973 (להלן: "חור המכר") זמן רב בטרם פנתה התובעת לנתבעת ולפיכך יש לדחות את התביעה כולה. לטענת הנתבעת התגלה הליקוי הנטען בחדר המגורים בחודש דצמבר 2008, כ – 6 שנים לאחר מסירת החזקה בדירה. תקופת הבדק בהתאם לחוק המכר בנוגע לריצוף בתוך הדירה, בזמן הרלוונטי לתביעה (בטרם בוצע התיקון לחוק בשנת 2011), הייתה שנה אחת. לפיכך, מאחר וחלפו שנתיים מתום תקופת האחריות ועד לגילוי הליקוי, התיקון אינו באחריות הנתבעת. הדברים הנ"ל אף מקבלים משנה תוקף ביחס להתרוממות אריחים נוספים בחדר המגורים שלגביהם פנתה התובעת לראשונה בספטמבר 2012. ברור כי לאחר 10 שנים ממועד מסירת החזקה חלפה לה תקופת הבדק כמו גם תקופת ההתיישנות בהתאם לחוק ההתיישנות , תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות").

8. הנתבעת ממשיכה ומעלה טענות נוספות כלפי התובעת. לטענתה הפנייה אליה נעשתה לאחר שהתובעת כבר ביצעה את התיקון בעצמה ועל כן היא למעשה לא נתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הליקוי וזאת שלא בהתאם לחוק המכר. הנתבעת סבורה כי התובעת תרמה במעשייה להחמרת הנזקים ולהגדלת נזקה והפרה חובתה להפחתת הנזק. זאת ועוד, ומבלי להודות באחריותה, הנתבעת חולקת על הערכת הנזק של התובעת.

9. לנוכח חילוקי הדעות בין הצדדים מינה בית המשפט מומחה מטעמו, המהנדס מר אריה צימרמן (להלן: "המומחה"), אשר בדק את הדירה והעריך את שווי הליקויים בחוות דעתו המפורטת מיום 7.7.10 (בימ"ש/1). המומחה לא סבר כי יש להחליף את כל הריצוף בדירה כדרישתה של התובעת (וכפועל יוצא מכך אין צורך בדיור חלופי), אולם סבר כי יש להרחיב את האחריות של הנבעת בסלון ובממ"ד עד ליום 9.3.13 וזאת בשל חששו (שהתברר מאוחר יותר כמוצדק) כי מקרה של התרוממות ריצוף בדירה יכול לחזור על עצמו. לאחר כתיבת חוות הדעת נשאל המומחה שאלות הבהרה עליהן ענה בהרחבה וכן נחקר ארוכות על חוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה בבית המשפט.
דיון
הטענה לחריגה מתקופת הבדק:
10. ראשית לשאלה האם אחריותה של הנתבעת לליקויים שהתגלו עומדת במגבלות הזמן שפורטו בחוק המכר.

חוק המכר קובע כי "תקופת בדק" הינה תקופה הקבועה בתוספת לחוק ושתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה. "תקופת אחריות" הינה תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק. בתוספת לחוק נקבע בטרם התיקון בשנת 2011 כי על כל אי התאמה שאינה מפורטת ברשימה תקופת הבדק הינה שנה אחת. מכאן שהתקופה הכוללת הינה 4 שנים (שנת בדק + 3 שנות אחריות). לאור קביעות אלה בחוק המכר הנתבעת סבורה כאמור כי מאחר וחלפו יותר משנתיים מתום תקופת האחריות (אפריל 2006) ועד לגילוי הליקוי (דצמבר 2008), התיקון אינו באחריותה.

11. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה, אינני מקבל את טענות הנתבעת לעניין האיחור בפניה מתקופת הבדק.
מעבר לעובדה כי הליקויים במרצפות לא היו גלויים לעין בתקופת הבדק או האחריות (שכן התרוממות המרצפות התרחשה לראשונה רק בסוף שנת 2008), הנתבעת מתעלמת מסעיף 7 לחוק החוזים (דירות). סעיף זה קבע כי "חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין", משמע, התובעת רשאית לבסס תביעתה לא רק על העילות שבחוק המכר (דירות), אלא גם כן על עילות אחרות, ובכללן העילה הנזיקית.

ואומנם כך אכן נהגה התובעת במקרה דנן, שכן, כעולה מכותרת כתב התביעה , כמו גם מתוכנו, וליתר דיוק סעיפים 20-23 שבו, התביעה הוגשה גם כן בעילה נזיקית בטענה כי הנתבעת התרשלה בבניית הדירה, הפרה חובות חקוקות ועוד.

12. בחוות דעתו (שסומן כבימ"ש/1) טען המומחה בעמ' 4 כי התנתקות האריחים בחלק מחדר המגורים ובחלק מחדר השינה הינה עובדה שאין עליה עוררין. ההתנתקות הייתה באופן כזה שמרבית האריחים נותרו שלמים והניתוק התרחש בגב האריח, בנקודות שבאו במגע עם הטיט. המומחה סבר כי תופעה זו נגרמה עקב איכות עבודה ירודה של אנשי הריצוף והתערובת שהכינו לשם ריצוף הדירה. עוד סבור המומחה כי ישנה אפשרות ממשית כי עוזר הרצף, אשר היה אמון על הכנת התערובת הכין תערובות לא תקינה שהביאה בסופו של דבר להתנתקות האריחים. בעדותו בבית המשפט (בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 4.11.12) טען המומחה:

"הערכתי שיש קשר נקודתי בשתי מקומות, בסלון ובחדר הממ"ד. היות והמהנדס בונה תיקן את הליקויים האלה בשתי המקומות האלה והערכתי שהכשל נקודתי נובע מטעות בהכנת התשתית והדבקות של האריחים וקישרתי את זה לביצוע שעשו באותו יום, אותם יומיים שעבדו הפועלים הספציפיים האלה הערכתי שהיתה כאן טעות בהכנת התערובת, מי שמכין תערובת זה הזוטרים הפועלים הפשוטים ולכן אני המלצתי להרחיב את האחריות בשני החדרים הספציפיים האלה מתוך חשש שייתכן וזה יתפתח הלאה למקומות האלה, לכן המלצתי על פתרון שאני נותן הרחבה של אחריות לשתי המקומות האלה..."

מהתשובה לעיל עולה כי הפגם בהתקנת האריחים הוא בגין התרשלותה של הנתבעת בשל שימוש באנשי מקצוע לא מיומנים לריצוף הדירה או בחומרים ותערובות לקויות או בשיטות עבודה לקויות או בכל אלה יחד.

13. למעשה מכוח הוראות שלל סעיף 7 לחוק המכר (דירות), אין כל מניעה להחיל על ההתקשרות בין הצדים הוראות חוק המכר, התשכ"ח- 1968.

רוכש דירה רשאי להעלות טענת "אי התאמה אחרת" לפי חוק המכר הכללי אף באם חלפה תקופת הבדק ותקופת האחריות שבחוק המכר (דירות), כל עוד הטענה מועלית במהלך תקופת ההתיישנות שבדין הכללי (ראה: איל זמיר, חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, תשס"ב-2002 עמ' 414).
הואיל ובמקרה דנן לא עברה תקופת ההתיישנות על-פי הדין הכללי, שכן הליקוי התגלה לראשונה בדצמבר 2008 (ראה: סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]) מתחייבת אפוא המסקנה כי יש לדחות את טענות הנתבעת בעניין זה (ראה והשווה: ת"א (שלום חי') 13236-04 גיא תמיר נ' שיכון עובדים בע"מ, תק-של 2010(1), 8048 , 8056 (2010)).

ליקויי הבנייה
14. ככלל יעדיף ויקבל בית המשפט המלצות המומחה מטעמו על פני המלצות של חוות דעת מטעם הצדדים. (ראו ע"א 5602/03 סגל ואח' נגד שיכון ופיתוח בישראל בע"מ (פורסם באתר פסקדין) וכן ת.א. 1188/02 (שלום ב"ש) אודסקי ואח' נגד פ.א.ארבן בע"מ (פורסם באתר פסקדין)). במקרה שלפני לא מצאתי לנכון לסטות מהסוגיות המקצועיות שעלו מחוות דעתו של המומחה. חוות דעתו של המומחה הייתה הגיונית וסבירה. המומחה היה עקבי בתשובותיו הן בשאלות ההבהרה והן בחקירתו הארוכה בבית המשפט.

באשר למחלוקת בנוגע להחלפת הריצוף כולו בדירה, המומחה טען (בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 4.11.12) כי אין בכך צורך:

" ש. אז יש שוני בגוון.
ת. נאמר שאני פותר את בעיית הסלון ומצאתי אריח כזה שנותן תיחום בין החדרים אפשר לעשות דבר כזה , זה לא פוגם, היום המעצבים יתנו לך פתרונות כאלה וזה לא בעיה. כרגע אם אין אריחים באותו גוון ובונה לא יכול לתקן גם כן, פה היתה הרחבת אחריות על הדבר הזה, אז הולכים להחלפת הריצוף בסלון, והאם ניתן לעשות את זה? להערכתי ניתן לעשות את זה , יש מטבח שהוא סגור... ".

לאור כל האמור, אני מקבל את קביעתו של המומחה כפי שעולה מחוות דעתו, מתשובותיו לשאלות ההבהרה וכן מעדותו בבית המשפט. בחישוב הסכומים השונים מתקבל כי הסכום אותו על הנתבעת לשלם לתובעת הוא 14,346 ₪ + מע"מ (7,700 ₪ + 4,796 ₪ + 1,850 ₪), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום כתיבת חוות הדעת.

נזק בלתי ממוני (עוגמת נפש)
15. התובעת טוענת כאמור, לנזק בלתי ממוני בגין עוגמת נפש וסבל שסבלה בגין הפרשה והצורך בתיקון הליקויים. הנתבעת מכחישה את טענות התובעת וטוענת ליקויים ועלות תיקונם תוארו באופן מופרז וכן כי לא נגרמה לתובעת כל עוגמת נפש. שקלתי את טענות הצדדים.ב

בע"א 611/89 - דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' ויקטור נחמיאס. פ"ד מו(2), 60 נקבע:

"אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים..."


לפיכך העובדה שיש פער בין סכום התובענה לסכום שקבע המומחה מטעם ביהמ"ש לבדו אינו מצדיק שלילת פיצוי בגין נזק לא ממוני. בנסיבות העניין מצאתי כי יש לפסוק לתובעת בגין הנזק הלא ממוני (הטרדה ועוגמת הנפש), סך של 5,000 ₪ להיום.

באשר לטענות לפיצויי בגין דיור חילופי, כאמור מאחר ואין צורך בריצוף מחדש של כל הדירה הנני דוחה את פריט הנזק לדיור חלופי.

כמו כן, אני דוחה את יתר טענותיהם של הצדדים מאחר ולא הוכחו כדבעי ולהנחת דעתי.

הטענה בדבר הוצאות
16. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וכן הוצאות עבור חוו"ד והופעת המומחה לחקירה. הנתבעת טוענת כי אין לפסוק כל הוצאות או לחילופין הוצאות יחסיות לסכום התביעה אם תתקבל ביחס לגובה התביעה שלטענתה נופחה.
שקלתי את טענות הצדדים ובעניין זה יש בכוונתי לפסוק החזר הוצאות יחסיות בלבד.

התוצאה
17. אשר על כן, בהתאם למפורט לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א. בגין ליקויי הבנייה סך של 14,346 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום כתיבת חוות הדעת של המומחה המהנדס אריה צימרמן, 7.7.10 ועד לתשלום המלא בפועל.
ב. 5,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני, כאשר הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ג. לסכומים יתווספו 35% מהוצאות המשפט (שכ"ט מומחים לפי קבלות ואגרת משפט) וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויי בניה בלוד

  2. ליקויי בניה בעפולה

  3. ליקויי בניה יקנעם

  4. ליקויי בניה בנהריה

  5. ליקויי בניה רטיבות

  6. ליקויי בניה ביקנעם

  7. ליקויי בניה - ריצוף

  8. ליקויי בניה בשטחים

  9. ליקויי בניה - אוורור

  10. התיישנות ליקויי בניה

  11. ליקויי בניה בגן יבנה

  12. ליקויי בניה בקריית ים

  13. תקן לבדיקת ליקויי בניה

  14. ליקויי בניה - שנת בדק

  15. הרחבת בית - ליקויי בניה

  16. ליקויי בניה בכפר ורדים

  17. חדר ממ''ד - ליקויי בניה

  18. בוררות בנושא ליקויי בניה

  19. ליקויי בניה בקרית ביאליק

  20. ליקויי בניה ביחידת נופש

  21. מי אחראי על ליקויי בניה

  22. ליקויי בניה דירה באשדוד

  23. ליקויי בניה בטירת הכרמל

  24. ליקויי בניה ביסודות הבית

  25. ליקויי בניה דירה במודיעין

  26. ליקויי בניה בדירה באשדוד

  27. ליקויי בניה בחיפוי פסיפס

  28. ליקויי בניה במעלה אדומים

  29. ליקויי בניה בדירות חפציבה

  30. סמכות עניינית ליקויי בניה

  31. ליקויי בניה בבית בהוד השרון

  32. תביעה קטנה בגין ליקויי בניה

  33. הסתכנות מרצון - ליקויי בניה

  34. ליקויי בניה רטיבות במרתפים

  35. ליקויי בניה בעסקת קומבינציה

  36. שיפוצים בדירה עם ליקויי בניה

  37. ליקויי בניה בדירה חדשה מקבלן

  38. ליקויי בניה בבית קרקע באשקלון

  39. התרוממות ריצוף בחדר בבית מגורים

  40. אי הודעה במועד על ליקויי בניה

  41. תביעה בגין ליקויי בניה בקוטג'ים

  42. רשלנות תורמת בתביעת ליקויי בניה

  43. ליקויי בניה בבניין מלפני 15 שנה

  44. סירוב לתת לקבלן לתקן ליקויי בניה

  45. ליקויי בניה בדירות לציבור החרדי

  46. ליקויי בניה בדירה במזרח ירושלים

  47. זכות מוכר הבית לתקן ליקויי בניה

  48. תביעה נגד עמותה בגין ליקויי בניה

  49. ליקויי בניה בשכונת רמות בירושלים

  50. ערעור על פיצויים בגין ליקויי בניה

  51. הוצאות משפטיות בתביעת ליקויי בניה

  52. ליקויי בניה בקוטג' - תביעה נגד קבלן

  53. הסדר דיוני בתביעה בגין ליקויי בניה

  54. תביעה בגין ליקויי בנייה במדרגות דירה

  55. חובת גילוי מוכר דירה של ליקויי בניה

  56. טענה לירידת ערך דירה בגלל ליקויי בניה

  57. תביעה נגד חברה זרה בגין ליקויי בניה

  58. ליקויי בניה בפרויקט דירות לתושבי חוץ

  59. חובת המוכר לגלות מידע על ליקויי בניה

  60. תביעה בסדר דין מהיר בנוגע לליקויי בנייה

  61. ביטול קניית דירה מקבלן עקב ליקויי בניה

  62. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה ועוגמת נפש

  63. תביעת נציגות בית משותף בגין ליקויי בניה

  64. תביעה בגין אספקת בית באיחור וליקויי בנייה

  65. ליקויי בניה בשכונת תלפיות מזרח בירושלים

  66. מינוי מומחה מוסכם בתביעה בגין ליקויי בניה

  67. מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת ליקויי בניה

  68. הגשת תביעה בגין ליקויי בנייה 7 שנים לאחר המסירה

  69. בוררות על ליקויי בניה לפי הסכם לרכישת בית מגורים

  70. נטען כי הקבלן רצה לתקן ליקויי בניה אבל לא נתנו לו

  71. הזכות לתקן ליקויי בניה אל מול הזכות לקבל פיצוי כספי

  72. תביעה כספית נגד המתכנן בגין ליקויי בניה אשר התגלו בדירה

  73. תביעה לפיצוי בגין הפרת הסכם וכן פיצוי בגין ליקויי בנייה

  74. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה שנתגלו בבניין לאחר עבודות שיפוץ

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון