תביעה לסילוק יד ופינוי על ידי ועד מקומי

תביעה לסילוק יד ופינוי על ידי התובע, הועד המקומי בית יצחק מבית הידוע כחלקה 10 גוש 8282 (להלן:"הבית") בישוב בית יצחק.
בהמשך תוקן כתב התביעה ואף האגודה השיתופית בית יצחק (להלן:"האגודה") נוספה בהסכמה כתובעת נוספת שכן לה מוחכרים המקרקעין של הישוב בית יצחק בחוזה משבצת.



טענות התובעות:

האגודה הינה בעלת הזכויות להרשם כחוכרת לדורות בבית אשר כלול במסגרת הסכם המשבצת שבין מינהל מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית בית יצחק המתחדש מדי תקופה. (הסכם המשבצת האחרון הוגש כנספח א' לכתב התביעה).

הזכויות בבית הועברו מהאגודה לועד בשנת 1998 בדרך של החלפת מבנים כאשר האגודה ויתרה על זכויותיה בבית וקיבלה בתמורה זכות חזקה ושימוש בבית הועד הישן אשר הזכויות בו היו בידי הועד. (מזכר בענין זה צורף כנספח ב' לתצהירו של מר עירי כהן יו"ר הועד המקומי).

ביום 2.2.99 התקשרו הועד והנתבע בהסכם שכירות בלתי מוגנת לפיו הושכר הבית לנתבע (הסכם השכירות צורף כנספח ב' לכתב התביעה). בהתאם להסכם השכירות הושכר המושכר לנתבע עד ליום 1.1.09. משלא פינה הנתבע הבית בתום מועד השכירות הוגשה תביעה זו.

ביום 31.8.99 חתם הנתבע על הסכם עבודה עם האגודה השיתופית במסגרתו ויתר על זכותו למגורים בבית לכל ימי חייו והתחייב לחתום עם הועד על הסכם שכירות באשר לבית ולשלם דמי השכירות. (הסכם העבודה צורף כנספח ב' לתצהיר הנתבע).
הנתבע אף הגיש תביעה לבית הדין לעבודה במסגרת תיק 6273/09 שם נקבע שבהסכם העבודה החדש מיום 31.8.99. וויתר הנתבע על כל זכויותיו מהעבר לרבות הזכות שהיתה לו בהסכם העבודה הראשון בהתייחס לבית. משכך קיים השתק פלוגתא בכל הנוגע לשאלה זו. (ההחלטה הוגשה כת' 1).



טענות הנתבע:

הוא עבד בשירות האגודה מתאריך 1.6.75 כמפעיל ומנהל תפעולו של מכון לייצור מזון תערובת לבעלי חיים.
על פי תנאי חוקת עובדי ציבור במושבים הקצתה לו האגודה בית מגורים אשר היה אמור לשמש אותו למשך כל ימי חייו משמש אותו עד היום. בתאריך 7.10.97 הודיעה לו האגודה על הפסקת שירותיו. הוא הגיש תביעה לפיצוי על נזקיו כתוצאה מהפרת ההסכם העבודה במסגרת בד"ע 3/479/99. כן הודיעה לו האגודה בתאריך 30.11.97 שהבית שייך לועד המקומי ועל כן עליו להסדיר את תשלום דמי השכירות עם הועד.
לאחר שהוצגו לו מסמכים לפיהם הבית עבר לחזקת האגודה הסכים לשלם לועד דמי שכירות בהתאם להסכם שכירות שנחתם בינו לועד ביום 2.2.99.
לאחר מכן הסכימה האגודה להשיבו לעבודה בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 31.8.99. לאור הסכם זה נדחתה תביעתו בבית הדין.
האגודה לא עמדה בתנאי ההסכם והפסיקה עבודתו בחודש מרץ 2002, ממועד זה הוא ממשיך לעבוד בישוב כעובד ציבור.
לטענתו לועד המקומי אין כל זכויות במבנה והמחאת הזכויות שבין האגודה לועד באשר לבית זה נועדה לצורך עקיפת תשלום מס הכנסה מדמי השכירות שהוא שילם לאגודה.
לטענתו הסכם השכירות בינו לועד בטל מעקרו עקב מצג השווא, התרמית חוסר תום לב האגודה בהיותו נועד להשיג מטרה בלתי חוקית של התחמקות מתשלום מס.
הנתבע ביקש להסדיר את זכויותיו בבית בחכירה ישירה של הבית ממינהל מקרקעי ישראל כבר בשנת 1991 כאשר האגודה סירבה לכך וציינה במכתב מיום 3.4.91 (צורף כנספח 4 לתצהירו) כי מגוריו בבית עומדים לרשותו למשך כל תקופת עבודתו באגודה וייתכן אף בפרישתו. בשל מכתב זה סירבה האגודה לאפשר לו לקבל מגרש לבניה לפי החלטות מינהל מקרקעי ישראל אשר חייבו אותה לעשות כן ועל כן מגיעה לו הזכות להמשך לגור בבית כל ימי חיו.


דיון משפטי:

השאלה הראשונה הינה מי מחזיק הזכויות בבית האגודה או הועד? מאחר והתביעה הוגשה בשם שני גופים אלה איני סבורה שעלי להכנס לעובי הקורה, עם זאת אציין שכעולה מהמסמכים שהוגשו הוסכם בשנת 1998 בין האגודה לועד כי הועד יקבל את זכות החזקה בבית בעוד האגודה תקבל זכות חזקה בבית אחר במושב שהיה בחזקת הועד עד אותה עת. ראה לענין זה המזכר בדבר החלפת הבתים (צורף כנספח ב' לתצהיר עירי כהן), ההסכם מיום 9.8.01 בין האגודה לועד, מכתב שאול מקורי מהאגודה למחלקת הגביה ביום 28.3.04, (נספח ז' לפיו הנכס שייך לועד ולא לאגודה).
מעדות עירי כהן יו"ר הועד עלה שהועד משלם מס הכנסה עבור דמי השכירות המתקבלים, כן הועד משלם הארנונה והביטוח עבור הבית, כן במאזנים של הועד הבית מופיע.

מעדות שאול מקורי מנכ"ל האגודה עלה שברשימות הנכסים שמצורפת לתב"ע מופיע בית זה כבית ועד. העד שב והעיד שהיתה החלפת שטחים בין האגודה לועד כאשר הועד קיבל בית זה לחזקתו בעוד האגודה קיבלה לידיה בית אחר . (ראה עמ' 16 שורות 1-3 לפרוטוקול).
כן העיד שהעובדה שהבית מצוי ברשימת הנכסים שמצורפת לתב"ע מהווה למעשה הסכמת מינהל מקרקעי ישראל לכך. (ראה עמ' 14 שורות 19-20).

מעדותו התרשמתי שאכן הועד והאגודה הסכימו ביניהם בשנת 1988, ללא כל קשר לעובדה שהנתבע התגורר בבית, על החלפת השטחים מטעמיהם הם.

מנגד אציין שמתעודת עובד הציבור שהוגשה על ידי מר מנשה דוד גזבר המועצה המקומית עולה אומנם שהועד הוא המשלם את דמי הארנונה המוטלים על הבית, אולם בתקציבו השנתי של הועד לא נמצאה כל הכנסה מדמי השכירות.



מטעם הנתבע העיד מר אסף נמרוד אשר היה אותה עת עורך דינו של הנתבע. הוא העיד שבדק במועצה ולא מצא ששולם מס הכנסה עבור הבית, אולם מעדותו עלה שלא בדק כלל ברשויות המס. כן העיד שהוא זה שהוא זה שייצג את הנתבע בהסכם השכירות שנחתם ביום 2.2.99. לטענתו ייעץ לנתבע לחתום על הסכם זה לאחר שהוצגו בפניו מסמכים הן על ידי האגודה והן על ידי הועד המקומי לפיהם האגודה מעבירה לועד המקומי את מלוא הזכויות בבית. (ראה עמ' 24 שורות 11-13). הווה אומר אף מעדותו זו למדה אני שאכן היתה הסכמה בין האגודה לועד לכך שהועד יקבל את הזכויות בבית זה בעוד שהאגודה תקבל זכויות בבית אחר.

בהמשך עדותו העיד מר נמרוד שלצורך ביצוע החלפת שטחים זו בין האגודה לועד היה צורך לפעול בהליכי שינוי יעוד הבית ממשק עזר למבנה ציבור שאותו אכן זכאי לקבל ועד מקומי מרשות מקומית וכן לקבל את הסכמת המינהל להחלפה זו ולשלם את כל המיסים הנדרשים. (ראה עמ' 24 שורות 16-18 לפרוטוקול).

מעדות הגב' צביה ספיר שהיתה בשנים הרלוונטיות עובדת מינהל מקרקעי ישראל עלה שהמינהל אינו מכיר בהחלפת נכסים אלה, וכי האגודה היא שוכרת המקרקעין בהתאם להסכם משבצת שבין האגודה למינהל מקרקעי ישראל המתחדש כל מספר שנים. (ראה עמ' 24-29 לפרוטוקול).



טוען הנתבע שלועד לא היתה זכות לקבלת בית הנתבע מאחר וההעברה אינה ניתנת לביצוע.

איני סבורה כך.

אכן יכול וכלפי המינהל אין כל תוקף להחלפת הנכסים כפי שבוצעה על ידי האגודה והועד, שכן היה צורך לפעול ולהסדיר מבחינה רישומית את החלפת הבתים כפי שתוארה לעיל, לקבל את הסכמת המינהל לכך ולשלם המיסים הנדרשים, אולם עדיין לא ניתן לקבוע שאין כל תוקף להסכמה שבין האגודה לועד , או להסכם שכירות אשר נערך באשר לבית זה בין הועד לנתבע וכי הסכם זה בטל.

כן לא הוכחה כל מרמה באשר להחלפת שטחים אלה, או ניסיון התחמקות מתשלום מס בגין בית זה, כאשר יש לזכור שזכויות האגודה בכלל משבצת המקרקעין נובעות מהסכם השכירות הידוע כהסכם המשבצת המתחדש כל מספר שנים, כאשר אין מחלוקת שהבית נשוא תיק זה הינו בתוך משבצת המקרקעין של האגודה, וכחלק מהסכם המשבצת המתחדש.

משכך ומשחתם הנתבע על הסכם השכירות כאשר היה מיוצג, וכאשר בהסכם לא מופיעות כל התניות באשר לפעולות שעל הועד לבצע סבורני שהסכם זה שריר וקיים.

עלי להוסיף שבמהלך כל השנים שעברו מעת החתימה (כעשר שנים) לא העלה הנתבע כל טענה שהיא כנגד סמכות הועד לגבות שכר הדירה ממנו. אם אכן סבר שאין כל זכות חוקית לועד, וכאשר היה מיוצג בעת עריכת ההסכם מדוע לא פנה במשך כל השנים שעברו?



הנתבע טוען שהאגודה הטעתה אותו בחתימתו על הסכם השכירות, שכן סבר בטעות שהזכויות בבית עברו לידי הועד ועל כן הסכים לחתום על הסכם השכירות עם הוועד.


כפי שפורט לעיל התובע כלל לא הוכיח הטעייתו. כן שוכנעתי שהחלפת השטחים בין האגודה לועד לא נעשתה כלל בשל רצון לפגוע בנתבע, אלא משיקולי הצדדים עצמם. כן הוצגו בפני עורך דינו כפי שפורט לעיל מסמכים לפיו אכן בוצעה ההחלפה. העובדה שמבחינה רישומית כלפי מינהל מקרקעי ישראל לא בוצע שינוי הרישום אינה מעלה ואינה מורידה שכן מדובר בבית המצוי במשבצת קרקע של האגודה שהינה שוכרת ממינהל מקרקעי ישראל ועל כן יכול והאגודה והועד מטעמיהם הם לא פעלו לשינוי הרישום ולכך יש השלכות במישור הרישומי אולם עדיין מבחינת מערכת היחסים שבין הנתבע לוועד והאגודה איני סבורה שהנתבע הוכיח טענתו זו להטעיה על ידי מי מהצדדים /או תרמית, שכן לועד היתה הזכות להשכיר לנתבע את הבית לאור הסכם החלפת השטחים שנערך בינו לאגודה, וכאשר ניתן היה להסדיר זאת מבחינה רישומית כפי שפירט אסף נמרוד תוך שינוי יעוד הבית ממשק עזר למבנה ציבור אותו זכאי לקבל ועד מקומי.

הן מעדות אסף נמרוד והן מעדותו לא התרשמתי כלל להטעיה. עלי לציין שאסף נמרוד היה אותה עת עורך דינו של הנתבע וברור היה מעדותו שמנסה ל"הגן" הוא על עצמו לאור העובדה שייצג הנתבע בהסכם השכירות שנערך בין הנתבע לועד , וכאשר בהסכם זה כלל לא צוין שעל הועד לדאוג להשלמת הליכי הרישום בכל הנוגע לבית זה.



עלי להוסיף שאף אם הייתי מקבלת טענת הנתבע שלוועד אין כל זכות בבית ולא יכול היה להשכירות לנתבע, אזי הזכות בבית הינה של האגודה, שכן הבית וזאת אין כל מחלוקת הינו חלק ממשבצת המקרקעין של האגודה המוחכרת לה על ידי מנהל מקרקעי ישראל. הנתבע לא הוכיח כל זכותו מול האגודה להמשיך להתגורר בבית לכל ימי חייו, וכאשר הוגשה תביעה זו אף בשם האגודה המבקשת פינויו, עליו לפנות הבית בו מתגורר ללא כל זכות שבדין, כפי שאפרט בהמשך.




השאלה השניה שיש לתת עליה את הדעת הינה משמעות החלטת בית הדין מיום 27.4.10 במסגרת ע"ב 6273/09 , בש"א 7715/09.


הנתבע עתר במסגרת ההליך בבית הדין לעבודה להצהרה כי הוא ואשתו זכאים להתגורר בבית המגורים לכל ימי חייהם בהתאם להסכם העבודה בינו לאגודה משנת 1985. האגודה הגישה בקשה לסילוק תביעתו על הסף לאור חתימת הנתבע על הסכם העבודה ביום 31.8.99 לפיו אין לנתבע כל טענות או תביעות מהאגודה, וכי הוא מתחייב לחתום עם הועד על הסכם שכירות מסודר לגבי הבית. בהמשך אכן חתם הנתבע על הסכם שכירות עם הועד לגבי הבית כפי שפירטתי לעיל.

בהחלטה מנומקת שניתנה ביום 27.4.10 קבע המותב בבית הדין לעבודה במסגרת בש"א 7715/09 (ת/11) שמאחר ובהסכם העבודה מיום 31.8.99 נקבע שהינו מבטל כל הסכם קודם, ויתר הנתבע על זכויותיו לרבות הזכות שהיתה לו באשר לבית המגורים. משכך נדחתה התביעה על הסף בכל הנוגע לבית המגורים.

היווצרות השתק פלוגתא מותנית בקיום ארבעה תנאים שונים:
א. הפלוגתא הועלה בכל אחת מההתדיינויות הינה אותה פלוגתא על רכיביה המשפטיים והעובדתיים.
ב. בין הצדדים התקיימה התדיינות בכל הנוגע לפלוגתא זו.
ג. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או משתמעת ונקבע לגביה ממצא עובדתי.
ד. ההכרעה בפלוגתא חיונית לצורך פסק הדין הראשון.

אין ספק שההחלטה שרירה וקיימת ומהווה השתק עילה אף בעניינו. הצדדים הינם אותם צדדים, הדיון נסוב סביב טענת הנתבע לפיה מגיעה לו זכות מגורים לכל ימי חייו בבית וניתנה החלטה מנומקת בענין. על כן בכל הנוגע לתביעת האגודה מושתק הנתבע מלטעון טענותיו כי האגודה התחייבה ליתן לו הבית לכל ימי חייו.

באשר לתביעת הועד בהחלטת בית הדין בעמ 8 שורה 7 נקבע: " נציין באמרת אגב כי נוכח המחלוקת בין הצדדים בשאלה למי הזכויות על בית המגורים ומכאן – למי הזכות להקנות לתובע זכות להתגורר בבית המגורים לכל ימי חייו, הרי שנושא זה דינו להתברר בבית המשפט המוסמך. במיוחד אמורים הדברים שעה שהועד המקומי אינו צד להליך".

מכאן עולה אומנם שלא מתקיים השתק עילה לגבי הועד וזאת בעיקר לאור
אמרת אגב של בית הדין, אולם עדיין כפי שפירטתי לעיל טענות הנתבע הינן כנגד
התחייבויות האגודה כלפיו ולא כנגד התחייבויות הועד, וכנגד טענות אלה קיים השתק
העילה.



לא זו אף זו, עולה מההסכם שהצדדים הסכימו אף לדחיית התביעה של הנתבע בבית הדין לעבודה. תביעת הנתבע הוגשה כעולה מפסק הדין באשר למתן הצהרה בדבר זכויותיו בבית. משנדחתה התביעה, אזי נדחתה למעשה טענתו לזכותו בבית וזהו מעשה בית דין.


ראה לענין זה פסק הדין בעניין 1958/06 שמעון סויסה נ' חברת צ'מפיון מוטורס ישראל בע"מ שם נדרש בית המשפט לדיון בשאלה האם קיים השתק עילה. כאן אין עסקינן בהשתק עילה, אלא במעשה בית דין לאור דחיית תביעתו הראשונה של הנתבע.

שם קבע כב' השופט רובינשטיין כי: "השכל הישר אינו מקבל, שעניין שכבר נדון והוכרע בבית משפט או שיכול היה להיות נדון בהליך מסוים, יהא בחינת "תכנית כבקשתך", וניתן יהא לשוב ולדון בו כמו לא אירע דבר. לדוקטרינה של מעשה בית דין הנמקה עיונית ידועה, הכרוכה בסופיות הדיון הן בהיבט של מערכת המשפט בכלל והן באי הטרדתו של בעל הדין שכנגד, בחריג של עשיית צדק (ראו דברי השופט – כתארו אז – אור בע"א 5610/93 זלסקי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון פ"ד נא(1) 97,68. עשיית צדק הוא עיקרון החופה של מערכת המשפט כולה והוא – כך האידיאל – תאומו של המשפט: "צדק ומשפט מכון כסאך..." (תהלים פ"ט, 15) הוא מסד למלכותו של בורא עולם; "עשיתי משפט וצדק" (תהלים קי"ט, 121).

הווה אומר, תביעת הנתבע אשר נדחתה למרות שניתן היה לדון בה, מחייבת קביעה כי בפנינו מעשה בית דין ולא יעלה על הדעת שהנתבע יוכל להעלות שוב הטענה.




לאור האמור לעיל סבורני שהנתבע מושתק כיום מלטעון כל טענה שהיא באשר לזכותו להתגורר בבית לכל ימי חייו. למעלה מן הצורך אפרט כי גם לגופן של ענין לא הוכיח כל זכות להתגורר בבית כפי שאפרט להלן:




הטעם הראשון הוא התובע כלל לא הוכיח שהינו בגדר עובד ציבור באגודה. כן לא הוכיח את חוקת עובדי ציבור (להלן:"חוקת עוצ"ם) והנוהג לפיו היתה לו הזכות לקבל בית מגורים לכל ימי חייו רק בשל העובדה שעבד כעובד ציבור. אין זה סביר והגיוני שאדם שעבד מספר שנים באגודה כמנהל תפעול יקבל בית לכל ימי חייו מבלי ששילם עבורו דבר וחצי דבר. היה על התובע להציג ראיות הן לכך שהינו בגדר "עובד ציבור" באגודה והן לכך שאכן היה זכאי לקבל בית מהאגודה למשך כל ימי חייו ולא למשך תקופת עבודתו, בהתאם לחוקה, וכאשר לא עשה כן, לא הוכיח טענתו. אסף נמרוד אומנם טען זאת אולם לא הוצגה כל ראיה בכתב לכך.




הטעם השני הוא הסכם העבודה שנחתם בין הנתבע לאגודה ביום 31.8.99 (נספח לתצהיר הנתבע). בהסכם מצוין במפורש שעל הנתבע לחתום על הסכם שכירות עם הועד באשר לבית. כן מפורט שעל העובד לא תחול חוקת עוצ"ם.

בסעיף 13 ג' להסכם נקבע:
"הסכם זה מבטל כל הסכם או נוהג קודם שקדמו למועד חתימת הסכם זה והעובד לא יהיה זכאי להבטחה כלשהי החורגת מהסכם זה למעט זכות המוקנית לעובד על פי חוק".



אסף נמרוד שייצג הנתבע אף בהסכם זה. לא ברור מדוע לא נרשם בהסכם באופן מפורש שזכות הנתבע להתגורר בבית לכל ימי חייו, ונהפוך הוא, מהסכם זה וכן מהסכם השכירות ברור הוא שהנתבע למעשה ויתר על כל זכות אם אכן היתה לו זכות להתגורר בבית לכל ימי חייו.




הטעם השלישי הוא שהנתבע טוען שלאור המכתב מיום 30.4.91 של האגודה לפיו קיימת לו הזכות למגורים בכל תקופת עבודתו ואף ייתכן שלאחר מכן, נמנעה זכותו לקבלת מגרש לבניה לפי החלטות מינהל מקרקעי ישראל, אשר חייבו את האגודה ליתן לו מגרש לבניה, ועל כן זכותו להתגורר בבית לכל ימי חייו.


מר אסף נמרוד העיד בענין זה שהיה מגיע לנתבע זכות למגרש לבניה אולם הנתבע הסכים לוותר עליה לאור הסכמת האגודה לכך שיתגורר בבית לכל ימי חיו. (ראה עמ' 25 שורות 13-18). כן העיד שמר פרידלנדר, שהיה אותה עת מנכ"ל האגודה הוא שהבטיח לנתבע שהבית יהיה לכל ימי חייו כפיצוי על כך שלא קיבל מגרש לבניה (ראה עמ' 25 שורות 7-8).
כן ראה עדות הנתבע בענין זה (עמ' 29 שורות 15-19).

למרות עדויות אלה במכתב מיום 30.4.91 אשר חתום עליו אותו מר פרידלנדר מצוין במפורש:
"צר לנו שאין באפשרותנו להענות לפנייתך להקצות לך חלקה בכפרנו להקמת ביתך, אולם אין אנו נוהגים לתת הבטחות שאיננו מסוגלים לעמוד בהן.
ברצננו להבהיר שבזמנו היתה קיימת החלטה להקצות חלקה אך ורק למנהלי מחלקות וגם זאת במקרים נדירים ובאותה תקופה לפני כ- 10 שנים לא נמנית על הצוות הבכיר של מנהלי המחלקות של האגודה".

הנתבע הוא שהציג המכתב. ממכתב זה ברור באופן חד משמעית שלנתבע לא היתה כל זכות לקבלת מגרש וכי מגרש לבניה כלל לא הובטח לו על ידי האגודה.

בהמשך אותו מכתב מצוין:
"ברצוננו להדגיש שמגוריך הנוכחים עומדים לרשות משפחתך לכל תקופת עבודתך באגודה וייתכן אף בתקופת פרישתך לגמלאות". מכאן איני למדה שהיתה הבטחה למתן זכות לנתבע להתגורר בבית למשך כל ימי חייו אלא רק למשך תקופת עבודתו, כאשר תשקל האפשרות לאפשר לו להמשיך להתגורר בבית לאחר מכן.
עם זאת ולאור הסכם העבודה והסכם השכירות המאוחרים ברור הוא שלא הוכחה כל זכות הנתבע.



הטעם הרביעי הוא הסכם השכירות שנחתם בין הנתבע לבין הועד ביום 2.2.99. כבר בהסכם זה מצוין:


"הואיל ולטענת השוכר הינו מחזיק במושכר מכח הסכם עם האגודה השיתופית בית יצחק שער חפר אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן:"האגודה".
הואיל ולטענת השוכר הינו זכאי להחזיק במושכר למשך כל ימי חייו בהתאם למוסכם בינו לבין האגודה, כאשר האגודה היא הנושאת בעלות שכירות כלפי המשכיר.
הואיל והאגודה חולקת על טענותיו אלה וחדלה לשלם למשכיר דמי שכירות עבור המושכר".

הווה אומר, כבר בעת עריכת הסכם זה, היה ידוע לנתבע שהאגודה חולקת על טענותיו לזכותו להחזיק בבית לכל ימי חייו. משכך איני יכולה לקבל טענתו שהובטח לו שיוכל להתגורר בבית לכל ימי חייו על ידי מי מהאגודה.



במאמר מוסגר אציין שמעדות הנתבע עלה שבבעלותו בית אחר בישוב צורן אותו משכיר לאחרים, כך שאם יפנה הוא המושכר לא ישאר ללא קורת גג.




לאור כל האמור לעיל דין התביעה להתקבל. הסכם השכירות שבין התובע לנתבע הסתיים ועל הנתבע לפנות המושכר תוך 60 יום מיום קבלת פסק דין זה. כן ישלם הוצאות הליך זה בסך 5,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סילוק יד קיבוץ

  2. סילוק יד מחניה

  3. תביעה לסילוק יד מחנות

  4. עיכוב ביצוע סילוק יד

  5. תביעה לסילוק יד ממקרקעין

  6. סילוק יד ממקרקעין בקיבוץ

  7. תביעה לסילוק יד נגד קיבוץ

  8. תביעה לסילוק יד וצו הריסה

  9. תביעה לסילוק יד וצו מניעה

  10. סילוק יד של קיבוץ ממקרקעין

  11. הדבקת צו לסילוק יד על הדלת

  12. תביעה לסילוק יד מבית המריבה

  13. סילוק יד ממקרקעין לא מוסדרים

  14. תביעה לפינוי וסילוק יד ממקרקעין

  15. תביעה לסילוק יד בסדר דין מקוצר

  16. תביעה לסילוק יד מדירה בירושלים

  17. תביעה של המינהל לפינוי וסילוק יד

  18. תביעה לסילוק יד ממבנה משמש כמועדון

  19. בקשת רשות להתגונן בתביעה לסילוק יד

  20. תביעה לסילוק יד ממקרקעין בכפר בדואי

  21. תביעה לסילוק יד ופינוי על ידי ועד מקומי

  22. תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק יד ממקרקעין

  23. סילוק יד ממקרקעין בגין הפרת הסכם שכירות

  24. תביעת סילוק יד בבית המשפט לענייני משפחה

  25. תביעה לסילוק יד ממקרקעין סדר דין מקוצר

  26. בקשה לפנות ולסלק את ידם של הנתבעים מהמקרקעין

  27. סילוק יד ממקרקעין שביחס אליהם נחתם הסכם פיתוח

  28. תביעת המדינה להורות על סילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין שבבעלותה

  29. תביעה לפינוי וסילוק יד מדירה בה התגוררו הוריו של הנתבע בטרם פטירתם

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון