חובת המעביד כלפי העובד רחבה וכוללת הנהגת סביבת עבודה בטוחה תוך התחשבות במקום בו מבוצעת העבודה ובאופי העבודה. הלכה פסוקה היא כי יש להקפיד דווקא עם המעביד ולהקל במידה רבה עם העובד, שכן המעביד מופקד על מקום העבודה ומתפקידו לדאוג שתנאי העבודה יהיו בטוחים, כי נוהלי העבודה יבוצעו הלכה למעשה, וכי העובד יודרך כראוי כיצד לבצע את עבודתו. בפועל לא באה מפי ההגנה גירסה כלשהי לעניין קיומה של שיטת עבודה,פיקוח של מנהל עבודה ו/או מפקח ו/או מי מטעם המעביד שנמצא באתר הבנייה ודואג ליישום הוראות הבטיחות. בנסיבות בהן לא הונהגה שיטת עבודה שיש בה כדי למנוע סיכון אותו ניתן היה לצפות, שוכנעתי לקבוע כי הופרה חובת הזהירות (המושגית והקונקרטית) כלפי התובע, וכי התרחשות הנזק בתיק זה עומדת במבחן הציפיות, מקיימת את כל רכיבי עוולת הרשלנות, כמו גם הקשר הסיבתי בין ההפרה לגרימת הנזק הנטען. 8. אשם תורם: התובע היה עובד ותיק ומנוסה ועבד אצל נתבעת 1 מחודש יוני 2006 . ביום ארוע התאונה, עלה וירד באותו גרם מדרגות זמני ומאולתר מספר פעמים. (ראה עמ' 11 לפרוטוקול). בהינתן מבחן האדם הסביר ומבחן מידת האשמה, סבורני כי על התובע היה לנקוט במשנה זהירות. בהצבת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה, מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד, מצאתי לקבוע אשם תורם בשעור 30%. 9. הנכות הרפואית והשלכותיה: בהתאם לחוות דעת המומחה הרפואי, ד"ר אמנון ישראלי, נותרה נכות צמיתה בתחום האורטופדי בשעור 5% בגין הפגיעה בתאונה נשוא כתב התביעה. המדובר בהפרעה בתפקוד ברך שמאל על רקע תחלואה דלקתית קודמת. בשים לב לשיעור הנכות הרפואית, היקף הפגיעה, תוצאותיה, גילו ועברו התעסוקתי של התובע, מצאתי לקבוע את מימדי הגריעה מכושר ההשתכרות בגבולות שעור הנכות הרפואית. המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו תקופת אי כושר מלא לששה חודשים ונכות זמנית של 15% למשך שנה. בהתאם להכנסה רבע שנתית מוצהרת למל"ל ותלושי השכר שצורפו לתצהיר התובע, קובעת את בסיס השכר לחישוב בפסק הדין בסך של 4,500 ₪. התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד הכנסה מלא וחלקי בהתאמה לקביעות המומחה הרפואי. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה והתובע זכאי להחזר הוצאות. יחד עם זאת, בשים לב לפגיעה ולתקופה הממושכת של הטיפול הרפואי והשיקומי, זכאי התובע לפיצוי נוסף בגין הוצאות ועזרת צד ג' בתקופה הסמוכה לתאונה. כמו כן מצאתי לפסוק פיצוי גלובלי על דרך האומדנה בגין אובדן כושר השתכרות בעתיד בהתאם לקביעות בפסק הדין לעניין הנכות הרפואית והשלכותיה. התובע זכאי לפיצוי בגין ראש נזק של כאב וסבל. 10. חישוב הנזק (במעוגל): הפסד הכנסה מלא וחלקי 35,000 ₪ הוצאות ועזרת צד ג' 3,000 ₪ אובדן כושר התשכרות בעתיד 30,000 ₪ כאב וסבל 18,000₪ סה"כ 86,000 ₪ מכלל ראשי הנזק יש לנכות אשם תורם בשיעור שנקבע בסעיף 8 לפסק הדין, כך שיתרת הפיצוי הינה סך של 60,200 ₪. מסכום הפיצוי יש לנכות את תגמולי המל"ל (דמי פגיעה וקצבת נכות זמנית) כמפורט באישור המל"ל מיום 17.12.2009, משוערך סך של 32,000 ₪ (במעוגל) 11. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעות יחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 28,200 ₪ בצרוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. סביבת עבודהחובת המעביד