תביעה לפיצוי בגין נזק גוף עקב נפילה ליד מתחם ספא בבית מלון

תביעה לפיצוי בגין נזק גוף עקב נפילה ליד מתחם ספא בבית מלון

המישור העובדתי:

1. התובע, יליד 1941, נחבל ביום 12.6.07 כתוצאה מנפילה בעת שהותו באזור הספא במלון.

2. אין חולק על עצם התרחשות אירוע הנפילה, כפי שעולה מעדותו של העד מטעם הנתבעת, מר ניסים אלמלם (להלן – ניסים), מנהל הספא במלון, אשר העיד כי ראה את התובע נופל.

3. מהראיות שהוצגו עולים הנתונים הבאים ביחס לנסיבות האירוע. התובע התארח במלון. ביום האירוע שהה התובע בברכה הסגורה של המלון. לאחר שיצא מהברכה צעד אל עבר מתחם הספא המצוי בסמוך לה. בהיותו קרוב לנקודת חלוקת המגבות המצויה ליד הכניסה לספא, החליק ונפל. שני הצדדים קושרים את ההחלקה למים/רטיבות על הרצפה, אף כי הם חלוקים באשר למקור הרטיבות. כתוצאה מהנפילה נחבל התובע ונגרם לו שבר בראש עצם זרוע שמאל.

4. שתי נקודות מחלוקת עיקריות בין הצדדים באשר לנסיבות הנפילה. המחלוקת האחת עניינה מקור הרטיבות שגרמה להחלקת התובע. מטיעוני התובע עולה כי רצפת הספא היתה רטובה משימושם של האורחים במקום. הנתבעת טוענת כי מקור הרטיבות בתובע עצמו, אשר פסע אל עבר הספא מבלי שהתנגב לאחר יציאתו מהברכה. אציין תחילה כי אינני סבורה שהמחלוקת הנ"ל הינה מכרעת לענייננו בסוגיית החבות, שכן אף אם מקור הרטיבות בתובע עצמו מתעוררת שאלת אחריותה של הנתבעת כבעלת המקרקעין ביחס לתחזוקתם הסבירה בשים לב למאפייני המקום והשימוש בו. עם זאת, אתייחס בקצרה למחלוקת העובדתית בעניין זה. עפ"י הראיות שהוצגו, התובע יצא מהברכה ושם פעמיו מיד אל עבר עמדת הספא. התובע הסביר כי מדובר בברכה סגורה המשמשת כברכה טיפולית, וכי מתחם הספא מצוי בסמוך לברכה, ומסדרון מחבר בין השניים. לטענתו, הוא ניער מעליו את המים מיד עם יציאתו מהברכה, ולפיכך לא יכול להיות שהוא המקור לרטיבות הרצפה עליה החליק. מנגד, נסים, העד מטעם הנתבעת, העיד כי התובע יצא מהברכה ופסע יחף אל עבר הספא כשהוא נוטף מים דבר שגרם להחלקתו. גרסה זו נתמכת ברישום בדו"ח אירוע שנערך על-ידי קב"ט המלון ביום האירוע עצמו, בו צויין כי התובע היה רטוב כולו. העולה מדו"ח זה מתיישב הגיונית עם התרחיש הכולל שתיאר התובע, לפיו הוא פנה מהברכה ישירות לספא המצוי בסמיכות לברכה, ומבלי שטען כי התנגב לפני כן, ובנסיבות אלה, ונוכח התיעוד מזמן האירוע, אני מוצאת להעדיף את העדות מטעם הנתבעת ולקבוע כי התובע אכן היה רטוב בעת הגיעו למקום הנפילה. עם זאת, נוכח מאפייני המקום כפי שצויינו לעיל, ומשלא עלתה טענה מצד הנתבעת כי התנהלותו של התובע במעבר בין הברכה לספא היתה חריגה ונגדה את המקובל במקום, ובשים לב לכך שמדובר בתשתית המשרתת את כלל האורחים, סביר בעיני כי הרטיבות במקום נוצרה לא רק עקב שימושו הנקודתי של התובע. המסקנה הסבירה הינה, כי בנקודת הנפילה היתה רטיבות על הרצפה, שמקורה בשימוש באי הספא בברכה הסגורה הסמוכה למתחם הספא, לרבות של התובע עצמו.

5. המחלוקת השניה נוגעת לקיומו של שטיח במקום. נקודה זו עמדה במוקד המחלוקת בין הצדדים בתיק מלכתחילה (עמ' 9 לפרוטוקול קדם המשפט). התובע טען לעניין זה, כי לא היה כלל שטיח במסדרון, וכי השטיח הקיים כיום במקום הונח רק לאחר האירוע (צורפו תמונות שצולמו לאחר האירוע). הנתבעים טענו מנגד כי היה במסדרון שטיח מאז ומתמיד ובכלל זה בעת האירוע, כפי שהעיד ניסים. התמונה העובדתית בעניין זה התבהרה במידה רבה במהלך חקירתו הנגדית של ניסים. מחקירתו עלה כי היה שטיח במסדרון המוביל מהברכה לספא, אשר הגיע עד דלפק חלוקת המגבות לפני הכניסה לספא. בהמשך לדלפק נ"ל, ועד לכניסה לספא, לא היה שטיח. בעדותו הסביר, כי התובע נפל לאחר שעבר את הדלפק, דהינו בנקודה בה לא היה שטיח (שרטוט "הזירה" וציון מקום הנפילה ומקום השטיח, כפי שנערך על-ידי ניסים בחקירתו, צורף כמוצג ת/2). עדותו של ניסים בעניין זה מקובלת עלי ואני רואה לקבלה. העד הסביר את הדברים בבירור ובספונטניות בעדותו, אף שאינם בהכרח מתיישבים עם אינטרס הנתבעים, ובכך הותיר רושם אמין. טענתו של התובע כי לא היה כלל שטיח במסדרון, לא נתמכה בראיות כלשהן, ונוכח עדותו של ניסים כאמור לעיל, היא לא הוכחה במידת ההסתברות הדרושה.

סוגיית החבות:

6. על רקע העובדתי שלעיל יש לבחון האם חב המלון ברשלנות כלפי התובע. משמדובר בחובות בעל מקרקעין כלפי המשתמשים בהם, אין מחלוקת בדבר חובת הזהירות המושגית שחב המלון ואין צורך להכביר על כך מילים (ראו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113; ע"א 615/89 מרדכי נ' עיריית גבעתיים (לא פורסם); ע"א 8/79 גולדשמיט נ' ארזי, פ"ד לה(3) 399). גם חובת זהירות קונקרטית קיימת בענייננו, נוכח מאפייני הצדדים – בית מלון ואורחו, ומאפייני השימוש והפגיעה.

7. הסוגייה העיקרית הטעונה הכרעה עניינה שאלת הפרת חובת הזהירות המוטלת על המלון כלפי התובע כאורחו, דהינו, האם התרשל המלון. לעניין זה יש לבחון את מכלול הנסיבות של העניין, ובכלל זה – מאפייני הסיכון, מידת צפיותו, סוג האמצעים שניתן לנקוט למניעתו, מעמדם של הצדדים וכיוצ"ב.

8. אין למעשה חולק כי הסיכון לחלקה היה ניתן לצפייה מראש, נוכח מאפייני המקום והשימוש בו. מהעדויות עולה כי מדובר במתחם בו ברכה סגורה, שהוגדרה על ידי התובע כברכה טיפולית, שבסמוך לה ממוקם הספא. בין הברכה הסגורה לספא מוביל מסדרון. מהתמונות עולה כי מדובר במסדרון צר. מתצהיר ניסים אנו למדים כי אורך המסדרון כ- 6 מטרים בלבד, שכן לפי העולה מהתצהיר זהו אורך השטיח שנפרש מהבריכה ועד דלפק הקבלה של הספא (עמ' 4 לתצהיר). במסדרון עצמו, ובקרבה לכניסה לספא, מצוי דלפק מגבות. לספא אין כניסה נוספת (עמ' 22, ש' 6). התמונה המתקבלת היא, איפוא, של מתחם סגור, בתוכו ברכה ואזור ספא הקרובים מאוד אחד לשני, ומשתמשי המקום נעים בין שתי הנקודות הנ"ל באמצעות מסדרון צר. אפשרות של הרטבת הרצפה בסמוך לספא עקב השימוש מצד הבאים מהברכה, הינו בנתונים אלה צפוי, וכך גם החשש להחלקה. טענת הנתבעים כי מדובר בסיכון סביר וטבעי למקום, אין בה כדי להביא בנסיבות העניין למסקנה בדבר היעדר אחריות של המלון. כאמור, מדובר באזור הספא של המלון, ולא במרחב הברכה עצמה לגביה אכן ניתן לראות את רטיבות המשטח כחלק שגרתי/טבעי לפעילות בה. בענייננו עולה מהראיות כי המלון היה מודע לסיכון להחלקה של באי הספא בנתונים אלה, ולפיכך הוא נקט באמצי זהירות של הנחת שטיח למניעת החלקה במסדרון המחבר בין הברכה לאזור הספא (סעיף 4 לתצהיר ניסים), או בלשונו של נסים - "מהאזור הרטוב לאזור היבש" (עמ' 20, ש' 25).

9. כפי שצויין לעיל, בנקודה הספציפית בה החליק התובע לא היה שטיח. לטענת הנתבעות, המלון לא התרשל בכך, שכן אין לצפות ממנו לפרוש שטיחים בכל רחבי המלון. אכן, ברי כי חובת הזהירות של המלון איננה מחייבת אותו לפרוש שטיחים בכל רחבי המלון על מנת למנוע סיכון כלשהו של החלקת אורחיו בשל חשש כוללני לרטיבות הרצפות. אך בענייננו, מדובר בנקודה מועדת מראש לרטיבות, נוכח מאפייני המקום כפי שצויינו לעיל. לפיכך גם הניח המלון שטיח במסדרון. ההחלטה להניח שטיח כאמור עד לדלפק בלבד, ולא עד דלת הכניסה לספא, איננה מהווה בנסיבות העניין נקיטת צעדי זהירות מספקים וסבירים מצד המלון. המלון לא הראה כי לצד הדלפק יש אזור מתאים להתנגבות, או כי קיימות הנחיות מתאימות לאורחים בעניין זה, ואילו מהתמונות והעדויות עולה כאמור כי מדובר במסדרון צר המוביל מהברכה ועד לכניסה לספא. בנתונים אלה, האפשרות כי האורחים ימשיכו בהליכתם מהבריכה לפתח הספא לאחר לקיחת המגבת מהדלפק, כאשר הם עדיין רטובים, הינה בהחלט מסתברת. העובדה כי רק חלק מהדרך לספא מכוסה שטיח, אף עשויה להקנות למשתמשים תחושה של בטחון ובכך להכהות את הצורך להיזהר מפני החלקה בעת מעבר אל אותו חלק של הרצפה שלא כוסה בשטיח. מנגד, הנחת השטיח לאורך כל מסלול ההליכה מהברכה ועד לכניסה לספא, הינו אמצעי פשוט, יעיל וזול שאיננו כרוך בהכבדה כלשהי, ואשר יש בו כדי למנוע סיכון צפוי של גרימת נזק גוף. נזכיר כי מדובר בבעל מקרקעין אשר מזמין אליו את הציבור ליהנות מהתשתיות שהוא מעמיד בעבור תשלום, ואשר יכולת השליטה והפיקוח שלו על מתקניו היא גבוהה, נסיבות שיש בהן כדי לחדד את החובה המוטלת להיערך למניעת סיכונים ברי-צפייה למשתמשים במקום.

10. נוכח המפורט לעיל, מסקנתי היא כי המלון חב ברשלנות כלפי התובע.

11. עם זאת, סבורני כי יש להטיל אשם תורם על התובע. התובע הוא אדם בגיר, הוא מכיר היטב את המקום שכן לטענתו התארח בו בהזדמנויות קודמות, וחשש של החלקה בשל רטיבות עקב קרבת הספא לברכה הוא כאמור חשש הניתן לצפייה. בידי התובע היה לנקוט צעדים פשוטים וסבירים למניעת סיכון של החלקה, לרבות נעילת מנעלים מתאימים, התנגבות מראש באופן שסביר שהיה מקטין את מידת הרטיבות ופוטנציאל ההחלקה, והליכה זהירה ומדודה בנתוני המקום. לפיכך סבורני כי יש להטיל עליו אשם תורם להתרחשות הנזק אותו אני מעמידה בנסיבות שלעיל על 30%.

הנזק:

12. עפ"י חוות דעתו של המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, פרופ' וולפין, נותרה לתובע נכות צמיתה כתוצאה מהנפילה בשיעור 10% עקב הגבלה בתנועות כתף שמאל.

13. התובע, יליד שנת 1941, היה בעת התאונה גמלאי של משרד הביטחון, ולפיכך הוא לא תבע בסיכומיו פיצוי בגין אובדן שכר לעבר ולעתיד. ראשי הנזק בגינם מתבקש פיצוי הם כאב סבל, עזרת צד ג' ועזרה במשק הבית והוצאות.

14. אשר לפיצוי בגין כאב וסבל; בשים לב למהות הפגיעה, הטיפולים הרפואיים והנכות שנותרה, אני רואה לפסוק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל בסך 40,000 ₪.

15. אשר לפיצוי בגין עזרת צד ג': התובע מבקש כי ייפסק לו פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין עזרת צד ג' לעבר, כן פיצוי בסך 80,000 ₪ לעתיד. אינני רואה לקבל הטענות בעניין זה. לא הובאו כל ראיות של ממש לעזרה מוגברת לה נזקק התובע, ובשים לב לנתוני המקרה והנכות שנותרה, הסכומים המבוקשים הם מופרזים ביותר. בנסיבות העניין אני רואה לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין עזרת צד ג' בסך 6,000 ₪.

16. אשר לפיצוי בגין הוצאות; לטענת התובע בגין הוצאות בעבר ונסיעות מוגברות עקב אי יכולת לנהוג לתקופה ממושכת יש לפסוק לו סך 15,000 ₪. הטענה לא גובתה בראיות כל שהן ואין לקבלה. בשים לב למעקב הרפואי ולטיפולי הפיזיוטרפיה, ומשסביר כי נגרמו לתובע עקב כך הוצאות נסיעה עודפות, אני פוסקת פיצוי גלובלי בסך 2,000 ₪.

17. סך כך הפיצוי עומד אפוא על 48,000 ₪, ולאחר ניכוי אשם תורם על סך 34,000 ₪ (במעוגל).

18. אשר על כן התביעה מתקבלת. אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך 34,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 20% בצירוף מע"מ, וכן את עלות חוות דעת המומחה מטעמו, חלקו בעלות חוו"ד המומחה מטעם בהמ"ש ואגרת בית המשפט ששולמה כשהם משוערכים להיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קור בחדר מלון

  2. הגדרת מלון דירות

  3. פיטורי עובד מלון

  4. תאונה בחדר בבית מלון

  5. תלונות על מלון בחו''ל

  6. בוררות בנושא בניית מלון

  7. אנטנה סלולרית על בית מלון

  8. תמיכה חודשית לעובדי מלון

  9. פיצוי על מלון ברמה נמוכה

  10. החלקה ביציאה מהאמבטיה במלון

  11. פיצויים על חדר קטן מדי במלון

  12. סיווג דירה כמלון לצורכי ארנונה

  13. האם אפשר לקבל החזר על חדר במלון ?

  14. תביעה של מלון נגד אורח הגין נזקים לחדר

  15. שינה על מיטה פגומה בבית מלון - כאבי גב

  16. מלון רחוק מהמרכז בחו''ל - תביעת פיצויים

  17. תלונות על בית מלון - אחריות סוכנות נסיעות

  18. פיצוי על מלון 4 כוכבים במקום מלון 5 כוכבים

  19. תאונה בחדר אוכל של בית מלון (תביעת פיצויים)

  20. בקשה להקמת שתי אנטנות עוקץ על מעקה הגג של מלון

  21. פיצוי בגין נזקי גוף שאירעו עקב החלקה בסמוך לבריכת מלון

  22. תביעה על אי החזרת מקדמה בשל ביטול הזמנת חדרים בבית מלון

  23. תביעה לפיצוי בגין נזק גוף עקב נפילה ליד מתחם ספא בבית מלון

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון