תביעה השבת תפוס, חלקי חילוף לקלנועית סקוטר

תובענה להשבת תפוס, חלקי חילוף לקלנועית או כהגדרתו המקצועית (scooter) אשר נתפס בעקבות חשד לביצוע עבירות על סעיף 188 לפקודת המכס וסעיף 7(א) לפקודת היבוא והיצוא (להלן "הטובין").



לאחר הגשת סיכומי הצדדים הוגשו בקשות שונות וניתנו החלטות בהתאם. לאחרונה נעשה ניסיון להגיע להסדר בתיק ולצורך כך, ביום 20/5/13 התנהל דיון במעמד הצדדים, אך ניסיון זה לא צלח ומכאן פסק הדין.




בתובענה נטען כי הטובין נלקחו מבית המסחר של התובע ביום 1.4.09 אף שהתובע לא ביצע שום עבירה בטובין והצהיר עליהם ועל סיווגם לפי הדין על ידי מסווג רשמי מוכר ובעל רישיון לסיווג מטעם רשויות המכס. עוד נטען כי והטובין נבדקו פיסית על ידי המכס שעה שהוכנסו ארצה ונמצאו תקינים לחלוטין, הן מבחינת סיווגם והן מבחינת תשלומי המס שאותם שילם התובע כנדרש וכחוק. כן טוען התובע כי גם מסמכי הייבוא על שלל צרופותיהם נבדקו ואושרו על ידי רשויות המכס, והטובין שוחררו לאחר שרשויות המכס לקחו דוגמאות מהטובין המיובא לבדיקה ואלו אושרו כתקינות ועומדות בתקנות.
עוד נטען בתובענה כי הוגשה בקשה לשחרור הטובין, אולם הנתבעת דחתה בקשה זו וביום 9/6/09 הודיעה על חילוט הטובין. התובע מתייחס בתובענה לזכות הקניין של אזרח כזכות יסוד וטען שעל בית המשפט "לעשות את האיזון הנכון בין האינטרס המובהק של המדינה לבין הפגיעה המיותרת, הלא מידתית והלא תכליתית ברכושו של הפרט", וכל זאת כאשר ניתן להסתפק באמצעים חלופיים כגון המצאת ערובה גבוהה.




הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובע לקח חלק ביבוא קורקינטים ממונעים, הרכבתם, מכירתם ומתן שירותי תיקון לאותם כלים בניגוד לדין. לטענת הנתבעת, עסקו של התובע מנוהל בשני מוקדים: במקום המשמש מחסן ומוסך להרכבת הקורקינטים ובחנות למכירתם. עוד נטען שיש לראות את הכלים כ"אופנוע" שכן מדובר ברכב מנועי דו גלגלי שמשקלו אינו עולה על 400 ק"ג.




הנתבעת מפנה לסע' 2(ב) לצו יבוא חופשי, התשס"ט – 2008, (להלן "צו יבוא חופשי") המפרט מה מותר לייבא ומה אסור כמפורט בתוספת הראשונה. כן נטען כי בפרט 87.11 בתוספת הראשונה לצו יבוא החופשי נקבע כי על היבואן להצטייד ברישיון יבוא מאגף הרכב ושירותי תחזוקה של משרד התחבורה, אולם התובע לא עמד בתנאים אלו ולא היו בידיו הרישיונות והאישורים הנדרשים לפי צו יבוא חופשי. כמו כן נטען כי בצו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה), התשס"ד – 2004 נקבע פטור מהוראות פקודת התעבורה לקורקינט המונע במנוע חשמלי שהספקו אינו עולה על 100 ואט, שמשקלו אינו עולה על 12 ק"ג ושמהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קמ"ש. עוד נטען שבצו יבוא חופשי נקבע כי תנאי ליבוא קורקינט הוא המצאת אישור מעבדה לרכב על עמידת קורקינט בתנאים המפורטים בצו (ראה פרט 87.11 לתוספת השנייה לצו יבוא חופשי), והיות שאין בידי התובע אישור כזה, לא חל עליו פטור כלשהו.




לטענת הנתבעת, משקל הכלים שנתפסו אצל התובע עולה על 12 ק"ג, הספק המנוע שלהם עומד על 800 וואט ומהירות נסיעתם מגיעה ל- 45 קמ"ש. כן נטען כי בין הטובין שנתפסו היו גם כלים נוספים שאסורים לייבוא, לרבות 4 אופניים עם מנוע עזר ו- 5 כלים ממונעים מסוג "סקייטבורד". מחקירה של הנתבעת עלה כי התובע ייבא מספר מכולות של חלקים לקורקינטים ממונעים, וברשימוני היבוא הצהיר כי מדובר ב"חלקי קלנועית" בניסיון להבריח את הטובין ארצה ללא אישורים מתאימים ובניגוד לדרישות בדין.




הנתבעת מפנה לסע' 188 לפקודת המכס שעל פיו בסמכותה של הרשות לתפוס טובין שהם מחולטים או שיש יסוד סביר לחשוב שהם מחולטים, וסע' 204 קובע מהם טובין שיחולטו למדינה וביניהם טובין מוברחים; טובין שהובאו בהפרת איסור, הגבלה או הסדר; טובין שעליהם נמסרו, נעשו או הוגשו רשמון, הצהרה, מצג, תעודה וכיו"ב שהם כוזבים או מטעים במזיד לגבי פרט מסוים; וטובין שהוצעו למכירה בתור טובין אסורים או מוברחים.




כמו כן מפנה הנתבעת להגדרת "הברחה" על פי פקודת המכס אשר כוללת גם ניסיון להונות את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בעניין יבוא הטובין. בהמשך לכך נטען בכתב ההגנה כי התובע הפר כל איסור שכן הטובין הוברחו ארצה והובאו תוך הפרת איסור הגבלה או הסדר, הוגש בגינם רשימון כוזב והם אף הוצעו למכירה בחוצות העיר. עוד עולה מכתב ההגנה חלק מהטובין הוחזרו לתובע באמצעות אחיו ואין מקום לדון בהם.




התובע עצמו הגיש תצהיר עדות ראשית וכן הוגש מטעמו תצהיר נוסף של מר משה מרזוק המשמש מסווג בחברת עמילות המכס "כסלו".




לפי תצהירו של התובע מדובר בחלקי חילוף בלבד ולא במוצרים מוגמרים, ועל כן כל ההגבלות בצו יבוא חופשי אינן רלוונטיות. לטענת התובע, כך סברו גם אנשי המכס באשדוד אשר בדקו את הטובין ושחררו אותם לידי התובע. התובע מתאר כיצד המציא מסמכים וכיצד נלקחו דוגמאות של הטובין לבדיקה, והכול באמצעות חברה לעמילות מכס שהתובע שכר את שירותיה. לפי תצהירו של התובע, מדובר בעשרות אלפי פריטים ששוחררו מהמכס ושהוא שילם עבורם מיסים כנדרש. התובע הצהיר כי לדעתו אין כל הבדל בין חלקי החילוף שייבא לבין חלקי חילוף של קלנועיות שמותרים בייבוא. כמו כן הצהיר התובע כי לא היה כאן כל ניסיון להברחה, ואין כל מקום לייחס לחלפים הגדרה של "אופנוע". לטענת התובע בתצהירו, עד היום לא קיבל רשימה מפורטת של מה שנלקח ממנו, והנתבעת אף סירבה להשיב לו אומים וברגים שנתפסו, כשלא יכולה להיות כל מחלוקת שאין מקום לתפוס טובין אלו, וכך גם לגבי כלי עבודה וקומפרסור שנלקחו.




מר מרזוק הצהיר בין היתר כי הפריטים של התובע נבדקו על ידי המכס פעמיים לפני שחרורם ואף נשלחו לבדיקות. כמו כן הוצהר כי התובע ייבא חלקי חילוף לקלנועית לרבות מושבים, ברגים, כבלי מעצור, מוט כידון ועוד, ובאותה עת לא היה הבדל כלשהו בין דרישות הייבוא והסיווג של קלנועית לבין אלה של קורקינטים. לטענתו של מר מרזוק, חלק מהחלקים שייבא התובע, כגון מושבים, מתאימים רק לקלנועיות ולא לקורקינטים, ומכל מקום לא מדובר במוצר מוגמר.




בנוסף לתצהירים הנ"ל ביקש התובע באמצעות בא כוחו לזמן עדים שונים, וביניהם פקידי המכס מר יעקב צ'יבוטורו, הגב' דיאנה מלמד, מר יניב אהרוני ומר אייל לוי.




הנתבעת הגישה תצהירי עדות ראשית של מר יעקב צ'יבוטרו ומר אריה חן, וכן חוות דעת של מומחה בשם עמוס גולדמן.




מר צ'יבוטרו שמשמש מעריך ראשי בבית המכס אשדוד הצהיר כי לא נעשו שתי בדיקות כפי שטען התובע אלא בדיקה אחת בלבד, וכי לקיחת דוגמאות לבדיקה נעשית כחלק מהבדיקה הכוללת. כמו כן הוצהר שבשלב זה לא היו לנגד עיני הרשות כל החלפים שיובאו, והיה זה ייבוא ראשון של התובע ללא חשדות. מר צ'יבוטרו הוסיף כי התובע לא הצהיר שמדובר ב"חלקי חילוף" אלא ב"חלקי קלנועיות" ולא הודיע למכס כי בכוונתו לייבא חלקים נוספים במשלוחים אחרים שמרכיבים יחד כלי ממונע, ולו היה פועל כך היו אנשי המכס נערכים אחרת על מנת לבדוק את הכלים בשלמותם.




מר אריה חן המשמש ראש מדור יחידת הסמים במכס נתב"ג ועוסק בין היתר במניעת הברחות ובביצוע חקירות הצהיר כי בעקבות חשד שהתעורר בעניינו של התובע נעשה חיפוש בחנות בשם "אקסטרים" שברח' אבן גבירול 83 בתל אביב ובמחסן שברח' שביל התנופה 6 בתל אביב, ששניהם מנוהלים על ידי התובע. לפי תצהירו של מר חן, בחנות נמצאו קורקינטים ממונעים שלמים שהוצגו למכירה ובמחסן נמצאו קורקינטים ממונעים, חלקם שלמים וחלקם בשלבי הכנה, וחלקים שהיו מיועדים להרכבת קורקינטים ממונעים.




מר חן התייחס בתצהירו לרשימונים שעוסקים ביבוא קורקינטים ממונעים, ששניים מהם הם על שם חברה שבבעלות התובע בשם חברת יורם ריעאני, יבוא יצוא פיתוח קלנועיות בע"מ. כמו כן הצהיר מר חן כי התובע סירב לשתף פעולה עם החקירה ועשה פרובוקציות. לפי סע' 10 לתצהירו של מר חן, לא נמצאה בחנות או במחסן ולו קלנועית אחת ואף לא נמצאה כל אינדיקציה להרכבה או לייצור של קלנועיות. לפי תצהירו של מר חן, מהחקירה הנ"ל עלה כי מכולה נוספת הייתה בדרכה לתובע, וכשנתפסה התגלה כי היו בה קורקינטים ממונעים מפורקים האסורים ביבוא, ובהמשך לאותה תפיסה התנהל הליך נפרד לשחרור הטובין בת.א. 2604-12-09..




מחוות דעתו של מר עמוס גולדמן עלה כי ביום 15/3/10 ביקר במחסני חברת נעמן, שבהם מאוחסנים הטובין שנתפסו, ומהבדיקה שערך עלה שהטובין שנתפסו הם חלקי קורקינטים ממונעים שתוכננו ויוצרו למטרות אלו בלבד. כמו כן ציין מר גולדמן כי השווה בין קורקינט ממונע ושלם שנתפס אצל התובע לבין החלקים הלא מורכבים, ומצא התאמה מוחלטת בין החלקים הלא מורכבים לבין החלקים שהרכיבו את הקורקינט השלם. עוד צוין כי "מכל החלקים שנמצאו ניתן בוודאות להרכיב קורקינטים ממונעים מושלמים, הזהים לקורקינטים הממונעים שנתפסו שלמים". מר גולדמן הוסיף וקבע כי "הן המנועים שנמצאו מורכבים על הקורקינטים השלמים והן אלה שנמצאו בנפרד הינם בעלי הספק של 800 וואט ומהירות סיבוב 2,500 סל"ד". לפי חוות הדעת, לא נמצאה "כל עדות כך כי הטובין הינם חלקי קלנועיות". עוד צוין כי על פי הוראות סיווג 3(2)(א) לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשס"ז – 2007, יש להתייחס לפריט כמוגמר או כמושלם גם אם הוצג כשהוא מפורק או בלתי מורכב, ולפיכך יש להתייחס לחלקים שנתפסו כאל הפרט השלם, דהיינו הקורקינט הממונע. לבסוף צוין כי הקורקינטים הממונעים שנתפסו עונים להגדרת "אופנוע" לפי תקנות התעבורה, ואינם עונים על דרישות הפטור הניתן לקורקינטים חשמליים לפי צו התעבורה.




הנתבעת ביקשה לזמן את העדים הבאים מטעמה: מר איתמר ציון, מר דן קנבלסקי, מר יורם נואמה ומר יצחק רוזנצוויג אשר לטענתה עבדו אצל התובע ועסקו בהרכבתם ובמכירתם של הקורקינטים הממונעים. כמו כן ביקשה הנתבעת שמר משה מרזוק יתייצב לחקירה על תצהירו.




ב"כ התובע ביקש להזמין עדים שונים שעובדים אצל הנתבעת, וניתנה החלטה שלפיה אין בבקשה להזמינם כעדים מטעם התובע כדי למנוע מהנתבעת להגיש תצהירים שלהם, משום שהם העדים המרכזיים מטעם הנתבעת.




לאחר מכן היו עיכובים נוספים בתיק בעקבות בקשת התובע לחייב את הנתבעת לאפשר לו לספור את מלאי הטובין שנתפסו. בהמשך להחלטת בית המשפט בוצעו ספירות מלאי ולבקשת התובע אף נלקחו דוגמאות על מנת להציגן בדיון ההוכחות.




התקיים דיון הוכחות, ולאחריו הוגשו מספר בקשות מטעם התובע להאריך את המועד להגשת סיכומים, ובית המשפט נעתר לבקשות.




בסיכומי התובע נטען כי הנתבעת מנסה לייחס "מחשבה פלילית" לייבוא של חלקים כדין, ומבקשת לראות את ייבוא החלקים כשווה ערך לייבוא כלים מורכבים ומוגמרים האסורים לייבוא. התובע מדגיש כי מדובר בחלקי חילוף של קלנועיות אשר סווגו תחת פריט מס' 87.08.




עוד טען התובע בסיכומיו כי הנתבעת מטעה את בית המשפט משום שהמילה "קורקינט" לא מופיעה בשום מקום, ועל כן נכון היה לסווג את החלפים כחלקי קלנועיות, שכן כל רכב קל מסווג כך, ובמועדים הרלוונטיים לא הייתה הבחנה בין הסיווג של קורקינטים לבין זה של קלנועיות. ב"כ התובע טען כי לא היה בראיות שהוצגו מטעם הנתבעת כדי לפסול ייבוא של הטובין, ואף התברר כי המנוע לא נבדק כנדרש, ועל כן לא היה מקום לתפוס את הטובין, לרבות המנועים. עוד נטען כי לא היה כל מקום לסווג את החלפים כ"אופנוע". התובע מודה כי ייבא חלפים לקלנועית, "סקוטר", אך לא ייבא מוצר מורכב ומוגמר.




ב"כ התובע חזר על שאלתו של בית משפט זה בדיון המקדמי והיא "האם חלקי חילוף שהובאו חוקית ושוחררו על ידי המכס, יכולים להיות מחולטים, שעה שלא חוברו או הורכבו יחד לכדי מוצר מוגמר, שככזה אסור בייבוא", והוסיף שיש לבחון גם האם ניתן לייחס לתובע כוונה פלילית ולקבוע כי החלפים יורכבו שעה שלא הורכבו כלל. לבסוף נטען כי רק אם חלקי החילוף היו אסורים בייבוא כשלעצמם, ניתן היה לתפוס ולחלט את הטובין.




ב"כ הנתבעת חזר בסיכומיו על טענות הנתבעת הנ"ל והדגיש כי יש לסווג את הקורקינטים הממונעים שנתפסו על פי פקודת התעבורה כ"אופנוע" אשר מסווג כפרט 87.11 ולא כ"קלנועית". כמו כן נטען כי התובע לא הציג אישורים לרבות רישיון לייבוא רכב כנדרש, והודה כי אכן עסק ועוסק במכירת קורקינטים ממונעים. ב"כ הנתבעת מפנה בסיכומיו לסרט שנערך במקום עסקו של התובע שבו אפשר לראות קורקינטים ממונעים מורכבים, וטען כי לא היה במקום דבר המעיד כי התובע הרכיב ומכר קלנועיות. עוד נטען כי אמנם במהלך דיון ההוכחות הציג התובע באולם בית המשפט קורקינט ללא מצבר או מנוע, אך אפשר היה לראות כי לא ניתן לעשות כל שימוש בקורקינט ללא הוספת מצבר ומנוע. כמו כן נטען כי התובע לא הציג ראיה כלשהי שלפיה מדובר בקלנועיות ולא בקורקינטים ממונעים.




בפן המשפטי נטען בסיכומי הנתבעת כי אף אם החלקים של כלי תחבורה אסור מפורקים, יש צורך לבחון את המכלול השלם, ולראות בכך יבוא של קורקינטים. בהקשר זה נטען כי בית המשפט העליון קיבל עמדה זו בע"א 8817/97 רלפו (ישראל) בע"מ נ' מדינת ישראל פד"י נ"ו (6) 392, שם נקבע בעניין פיצול ייבוא חלקי טלוויזיות כי המערערות ידעו מה מהות הטובין המיובאים.


דיון



מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט עולה כי אכן נתפסו בעסקו של התובע קורקינטים ממונעים שמשקלם עולה על 12 ק"ג ושהם בעלי יכולת נסיעה מעל המהירות המותרת ובעלי הספק מנוע העולה על המותר, ועל כן ברור שאותם קורקינטים יובאו לישראל בניגוד לחוק, שכן השימוש בהם אסור על פי חוק. התובע עצמו העיד "בוא נגיד שאני הבאתי גם חלקים שאפשר להרכיב מהם גם אוטו עם ארבע, חמש גלגלים, שש גלגלים... הבאתי חלקי חילוף שבתוכם יש מכלולים שניתן לקיים מהם כל דבר כמעט". לאחר מכן אישר התובע כי "אפשר לשים מנוע של שמונה מאות וואט בחלקים שהבאתי" והוסיף "הבאתי שבע מאות חמישים ואט, שמונה מאות ואט, שש מאות ואט, חמש מאות ואט" (עמ' 76 לפרוטוקול, ש' 6-28). כמו כן הודה התובע כי אכן הרכיב בעסק קורקינטים שחלקם ממונעים.




ב"כ הנתבעת הפנה בסיכומיו לראיות שונות שמהן עולה כי התובע מכר קורקינטים ממונעים, וביניהן מודעות שפרסם התובע שלפיהן הקורקינטים הממונעים מגיעים למהירות של 45 קמ"ש. מסרט הצילום שהוגש כראיה נוספת מטעם הנתבעת (נ/9) עולה כי התובע החזיק, הרכיב ומכר קורקינטים ממונעים מהסוג האסור לפי חוק, והתובע לא הציג ראיות מספיקות על מנת להוכיח כי הרכיב במקום גם קורקינטים או קלנועיות מסוג אחר.




כאמור לעיל, התובע ערך הדגמה באולם בית המשפט שבה הציג קורקינט ללא מנוע, אך בית המשפט השתכנע שלא מדובר בקורקינט שאפשר וניתן להניע אותו רגלית ללא מנוע. הקורקינט שהוצג היה מגושם וכבד, ובית המשפט התרשם כי בהעדר ספק כוח, הוא יכול לשמש לכל היותר רק לצורך ירידה במדרונות תלולים בעזרת כוח המשיכה, וגם במקרה זה מדובר בשימוש מאולץ, מסוכן ושונה מתכליתו, קורקינט ממונע.
התובע אף לא הציג ראיות כלשהן שמהן עולה כי בין הטובין שנתפסו היו גם מנועים בעלי הספק נמוך המאפשרים נסיעה במהירות נמוכה בלבד. ראו לעניין זה עדותו של מר אריה חן כי "צריך להיות אויל אמיתי כדי לנסוע בקורקינט הזה, לא ניתן להזיז אותו, לא ניתן לנסוע עליו. אי אפשר לנסוע עליו ללא מנוע" (עמ' 129 ש' 23-27). כן עלה מההדגמה ומהראיות שהוצגו בפני בית המשפט כי יש בקורקינט מקום למצבר ומנוע (עמ' 130 ש' 24-25).
בעוד שהנתבעת הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה (מר עמוס גולדמן), התובע בחר להגיש תצהיר של עמיל מכס שלא הוגש כחוות דעת מומחה. מכאן שאין בפני בית המשפט חוות דעת נגדית הסותרת את חוות דעתו של מר גולדמן.




לפי תקנות התעבורה "קלנועית" מוגדרת כ"רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי" אשר מהירות נסיעתו המתוכננת לא עולה על 12 קמ"ש והוא עומד בתקן הישראלי המתייחס ל"כיסאות גלגלים מונעים חשמלית". ברי כי הקורקינטים שהציג התובע אינם עונים על הגדרה זו. התובע טוען כי סיווג את הטובין כחלקי קלנועית, אך לא הציג ראיות המבססות שהחלקים אכן נועדו להרכבת קלנועיות. מר משה מרזוק מטעם התובע העיד בתחילה כי קלנועית היא "רכב קל" בעל 3 או 4 גלגלים, אך לאחר מכן שינה את גרסתו והעיד שהיא עשויה להיות בעלת 2 גלגלים. ואולם פרט 87.03 שאליו הפנה מר מרזוק מפנה במפורש להגדרת קלנועית בתקנות התעבורה, ואין מקום לסטות מהגדרה זו.




יצוין כי התובע צירף לסיכומיו מסמך שכותרתו "סיכום ביניים מדיוני הוועדה להסדרת מעמד החוקי של רכב תלת גלגלי ודו גלגלי חשמלי" אשר מתייחס בין היתר לכלי רכב דו גלגלי מסוג קורקינט. מדובר במסמך שלא צורף לתצהירים מטעם התובע ולא הוגש במהלך דיון ההוכחות אלא צורף לראשונה לסיכומים ללא רשות ולכן אין לקבלו כראיה בתיק. מעבר לכך, מדובר במסמך שנערך ביום 6.6.10, למעלה משנה לאחר המועד שבו נתפסו הטובין של התובע ומתייחס להמלצות של הוועדה בלבד, ולא צוין בגוף הסיכומים מדוע מסמך זה רלוונטי לענייננו.




בית המשפט דוחה את טענת התובע כי היות שמדובר בטובין שנבדקו ושוחררו, אין כל בסיס ואפשרות חוקית לתפוס את הטובין במקום עסקו של התובע בשלב מאוחר יותר. הנתבעת רשאית לבצע תפיסה של טובין על פי פקודת המכס גם כאשר מתברר לאחר מכן כי נעברה עבירה של ייבוא טובין בניגוד לחוק.
על רקע כל האמור לעיל, יש לבחון את השאלה שהעלה בית המשפט עוד במהלך קדם המשפט הראשון שהתנהל בתיק זה, והיא האם יש להתייחס לכל רכיבי הטובין שנתפסו כמקשה אחת או שמא יש לבחון את חוקיות הייבוא של כל רכיב בפני עצמו. ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כי יש להתייחס אל הטובין כמכלול שלם, ולראותם כיבוא כולל של קורקינטים ממונעים. ב"כ התובע טען כי יש לבחון כל רכיב בנפרד, ולכן אין מקום לקבוע כי מדובר בייבוא אסור.
אין חולק כי כאשר פלוני מייבא קורקינט ממונע שאינו עונה על דרישות החוק ופקודת התעבורה, רשאית הנתבעת לתפוס ולחלט טובין זה. ב"כ התובע עצמו מציין במפורש בסוף סיכומיו כי "לו מרכיבים מחלקי חילוף המותרים בייבוא מוצר מוגמר, אזי ורק אז, המוצר המוגמר ראוי שייתפס ויחולט". לעומת זאת, לטענתו, אסור לתפוס ולחלט את חלקי החילוף הלא מורכבים כאילו המוצר המוגמר הורכב מהם.
בית משפט זה סבור כי יש לפרש את החוקים והצווים שהציגה הנתבעת כך שגם כאשר מדובר באריזות של מספר חלפים שמהם אפשר להרכיב מוצר מוגמר יחיד ואסור, הנתבעת רשאית לתפוס ולחלט את אותן אריזות על רכיביהן.




השאלה היא, אם כן, האם הנתבעת רשאית לתפוס מכלול של רכיבים שלא נארזו יחד, כשכל רכיב בפני עצמו מותר לייבוא אולם ממכלול הרכיבים ניתן להרכיב מוצרים מוגמרים אסורים רבים, וזאת בנסיבות שבהן אותו פלוני שייבא את הטובין מודה כי הוא מרכיב ומוכר את אותם מוצרים מוגמרים אסורים בניגוד לחוק.




התובע לא הציג ראיות המבססות מהם הרכיבים שנתפסו וכמה פריטים נתפסו. לו היה התובע מפרט מה בדיוק נתפס ומוכיח כי אפשר להרכיב באמצעות הרכיבים שנתפסו כלי רכב שאינם אסורים לשימוש, אזי ניתן היה לקבוע כי אין בטובין רכיבים אסורים לייבוא על פי חוק, אולם התובע לא עשה כן. אמנם התובע טען כי בין הטובין שנתפסו היו גם מושבים, ולא ייתכן שמדובר במושבים שמתאימים לקורקינטים, אך אין חוות דעת מטעם התובע שלפיה לא ניתן לשלב מושבים בקורקנטים הממונעים הנ"ל, וכידוע יש אפשרות להתקין מושבים על קורקינטים ממונעים, בין אם הדבר מותר על פי החוק ובין אם לאו.




הפירוט הרב ביותר שהוצג בסיכומי התובע בנוגע לטובין שנתפסו מופיע בסע' 1(ב): "מושבים, חלקי פלסטיק, דיסק מעצור, מוט כידון, בלמי זעזועים, ברגים, חיווטים ועוד ועוד" וצוין כי מדובר ב"חלקי חילוף" של קלנועיות. בסע' 3(ד) נטען ללא פירוט כי רק 4% מהטובין נתפסו על פי התקנות ו- 96% הם חלקי חילוף. היות שהוכח ולא נסתר כי התובע ייבא רכיבים לצורך הרכבת קורקינטים ממונעים בניגוד לחוק, היה על התובע להתכבד ולציין ביתר פירוט מהם בדיוק אותם רכיבים שיובאו, כיצד נארזו ומה ניתן ולא ניתן היה לעשות מהמכלול השלם.




במהלך דיון ההוכחות הוגש בין היתר סיכום תוצאות ספירת הטובין שהתבצע במחסן נעמן באשדוד בין הימים 9-10/5/10. בסיכומי התובע אין כל התייחסות לפריטים אלו, ולכן אין התייחסות פרטנית לכך גם בסיכומי הנתבעת. מהסיכום עולה בין היתר כי נתפסו 886 שלדות, ומהראיות שהוצגו בפני בית המשפט עלה כי לא ניתן לעשות כל שימוש סביר בשלדות כבדות אלה ללא מנועים. כמו כן עולה מהסיכום כי מספר הגלגלים שנתפסו עומד פחות או יותר על פי שניים ממספר השלדות, קרי 1911 גלגלים ביחס ל- 886 שילדות. כמו כן נתפסו 323 מנועים והתובע לא טרח להסביר מה טבעם והאם מותר להרכיבם על גבי השלדות הנ"ל. אף אחד מהצדדים לא התייחס לראיות אלו בסיכומים מטעמו, אך מבדיקת הפריטים שנספרו ושכוללים, כידונים, שילדות, גלגלים, מתלים ומנועים עולה כי בהחלט אפשר להרכיב מהם קורקינטים ממונעים אסורים, והתובע לא הוכיח שאפשר להרכיב מהם קורקינטים המותרים לנסיעה לפי חוק.




התובע טוען כי חלקי חילוף אלה אינם דורשים שום אישור, ובכל מקרה יש לפעול לפי הכלל כי הכול מותר אלא אם נקבע במפורש שאסור, וכאמור המילה "קורקינט" לא הופיעה אז בשום מקום וההפניה לצו יבוא חופשי מתייחסת אך ורק למוצרים מוגמרים ולא לחלקי חילוף. כמו כן נטען כי אין אפשרות לסווג "חלקי חילוף" כ"רכב מנועי", תוך הפניה לע"א 2606/06 דיווי שפרן נ' זק תורג'מן" שם קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה כי "קורקינט" אינו "רכב מנועי".




בסיכומי הנתבעת נטען לעניין פס"ד דיווי הנ"ל, כי באותו מקרה נדונה הגדרתו של קורקינט המונע באמצעות בנזין שהוגדר שם כ"קורקנט מכני" (להבדיל מקורקינט המונע במנוע חשמלי כבענייננו) לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), ונקבע שלצורך חוק הפלת"ד, קורקינט מכני אינו "רכב מנועי", תוך התייחסות להגדרתו של "רכב מנועי" לפי פקודת התעבורה. כמו כן מפנה ב"כ הנתבעת לסע' 22 לפסק דין דיווי, שם נקבע ש"עשוי להיות, כי במישור הפורמלי, הקורקינט המכני נכנס למסגרת ההגדרה הכללית של "רכב" או "רכב מנועי" על פי פקודת התעבורה לעניין החובה להצטייד ברישיונות רכב...".
טענה נוספת בסיכומי הנתבעת היא כי הוכח שהתובע ייבא את החלפים השונים במטרה להרכיב ולמכור קורקינטים ממונעים, והדרך היחידה להחדרת רכיביהם דרך המכס הייתה לייבאם בנפרד, מבלי להצהיר כי מדובר בחלפים לצורך הרכבת קורקינט ממונע האסור על פי חוק. בהמשך לכך טוען ב"כ הנתבעת כי אין לאפשר תוצאה סופית של הרכבה ומכירת קורקינטים אסורים על פי חוק, מן הטעם שכל רכיב ורכיב כשלעצמו מותר לייבוא.
אשר לטענת התובע כי לא ניתן לייחס כוונה או מחשבה פלילית לייבוא רכיבים שונים שכל אחד מהם בנפרד מותר לייבוא, ב"כ הנתבעת הפנה לפס"ד רלפו הנ"ל וטען כי בית המשפט התייחס לייבוא מפוצל כאל ייבוא של מוצר מוגמר. באותו מקרה נדונו רכיבים של מכשירי טלוויזיה, ובית המשפט העליון קיבל את עמדת בית המשפט המחוזי שקבע בין היתר "כי המערערות ידעו את מהות הטובין שייבאו, וכי הן ידעו שהן מייבאות את כל רכיבי הטלוויזיה במשלוחים נפרדים", האחד בדרך הים והשני בדרך האוויר. בפסק הדין ישנה התייחסות לחוסר תום הלב של התובעות שם בפיצול המשלוחים, ולכך שהמערערות לא הוכיחו "על פי מאזן ההסתברויות, כי פעולתן נעשתה בתום לב".




לאחר הגשת הסיכומים מטעם הנתבעת הגיש התובע ביום 16.5.13 בקשה לצירוף "פסק דין" של כב' השופטת תמר נאות פרי. התובע צירף לבקשתו העתק של "החלטה" ללא ציון מספר התיק שבו ניתנה, אולם מבדיקה במאגרים משפטיים עולה כי מדובר בהחלטת ביניים שניתנה בבית משפט השלום בחיפה, בה"פ 43866-07-12. יצוין כי לפי הנתונים המופיעים במערכת "נט המשפט" טרם ניתן פסק דין בתיק הנ"ל. בדומה למקרה שבפנינו, גם במקרה שנדון בה"פ 43866-07-12 תפס המכס בין היתר חלקים המשמשים לייצור קורקינטים חשמליים, והתובעת שם ביקשה להשיבם לידיה. בניגוד לענייננו, בה"פ הנ"ל טענה התובעת כי התכוונה למכור את קורקינטים לחו"ל וכי היא אינה קשורה למכירתם בארץ. ההחלטה שצורפה לבקשתו של התובע היא כאמור החלטת ביניים שבה התקבלה בקשת התובעת שם להשיב לידיה את החלקים שנתפסו במחסניה (למעט מנועים), אך זאת "בכפוף להפקדת 500,000 ש"ח ובכפוף לכך שהחלקים לא ישמשו להרכבת קורקינטים שאינם פטורים לצורך מכירתם בארץ". כב' השופטת נאות פרי ציינה בהחלטתה כי "בהעדר תשתית מספיקה, לא בטוח שבשלב הזה צריך להניח שכל החלקים מיועדים לבניית אותו סוג של קורקינט, וייתכן שהם או חלקם ישמש לבניית קורקינט פטור". כמו כן קבעה כב' השופטת נאות פרי כי מטרת הפקדת הערבות היא "להבטיח את האפשרות להיפרע את שווי החלקים, במקרה ובסוף ההליך יתברר שייבואם של כל החלקים היה אסור ומנוגד לחוק". מכאן שאין בהחלטה הנ"ל כל קביעה שלפיה חילוט החלקים נעשה שלא כדין, אלא נקבע כי יש להציג ראיות לעניין השימוש שהתכוונה התובעת לעשות בחלקים.




בענייננו, התובע סיווג חלפים כחלקי חילוף ל"קלנועית", אך לא הציג ראיות המעידות כי הוא מרכיב ומוכר קלנועיות או חלקי חילוף של קלנועיות, הודה כי הרכיב ומכר קורקינטים בניגוד לחוק, ולא נתן הסבר מפורט לגבי כלל הרכיבים שנתפסו, לרבות המנועים אשר אין חולק כי הם אסורים לשימוש בקורקינטים על פי חוק. לפיכך, גם במקרה דנן יש להחיל את ההלכה שנקבעה בפסק דין רלפו הנ"ל, ולקבוע כי התובע לא הוכיח, על פי מאזן ההסתברויות, שפעל בתום לב.




אף אם הנטל הראשוני להוכיח שמדובר בטובין אסורים מוטל על הנתבעת, משהודה התובע כי הוא מרכיב ומוכר קורקינטים ממונעים אסורים על פי חוק ומשהוצגו ראיות שלפיהן רכיבים מהסוג שתפס המכס וביניהם מנועים חשמליים ושלדות כבדות משמשים לצורך הרכבת קורקינטים חשמליים אסורים, עבר הנטל אל התובע להציג ראיות המעידות כי עשה שימוש באותם רכיבים לצורך הרכבתן ומכירתן של קלנועיות המותרות לשימוש. משלא עשה כן, יש לקבל את טענת הנתבעת כי הייתה רשאית לתפוס ולחלט את הטובין.




על כן ולאור כל האמור לעיל, התובענה נדחית אולם הנני עושה כן ללא צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תפיסת טרקטורונים

  2. ביטול החרמת רכב

  3. בקשה להחזרת תפוס

  4. ערר על החזרת תפוס

  5. דחיית בקשה להחזרת תפוס

  6. החרמת רכב על ידי המשטרה

  7. החרמת רכוש על ידי המשטרה

  8. תפיסת חפץ על ידי המשטרה

  9. "החרמת רכוש" על ידי המשטרה

  10. החזרת רכב גנוב שנתפס במשטרה

  11. החרמת טרקטורונים ע''י המשטרה

  12. תביעת נזיקין נגד מתנדב במשטרה

  13. פיצוי על החזקת רכב תפוס במשטרה

  14. החזרת תפוס עקב אי הגשת כתב אישום

  15. החזרת קורקינט חשמלי שנתפס על ידי המשטרה

  16. תביעה השבת תפוס, חלקי חילוף לקלנועית סקוטר

  17. פיצויים בגין עוגמת נפש בעקבות הליך תפיסת רכב

  18. תפיסת משאית על ידי נציגי המשרד להגנת הסביבה

  19. תפיסת משאית בחשד לעבירות על חוק שמירת הסדר והניקיון

  20. תביעה לפיצוי בגין תפיסת רכב ומכירתו לכיסוי חוב לרשות המיסים

  21. עסקת רכישת רכב אשר התגלה כבעל שלדה מזויפת הוחרמה על ידי המשטרה

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון