נפילה תוך כדי ירידה במדרגות האתר בניה

עת נדרש התובע לסגור את אתר הבנייה תוך כדי ירידה במדרגות, נתקל לפתע בחלק בולט שהיה חשוף על אחד משלבי המדרגות, מעד ונפל ארצה. מטעם התובע העידו התובע בעצמו, אשת חיקו ושני פועלים אשר עבדו מטעם הנתבעת 3 במקום בזמן האירוע במהלכו נפגע התובע ובעטיו נגרמו לו הנזקים הנטענים בכתב התביעה וכן העד מטעם הנתבעת 1 (תצהיר הוגש מטעמו). הנתבעת 3 הייתה מיוצגת על ידי עוה"ד ניר גשרי, אשר הגיש בשמה כתב הגנה והודעת צד ג' כנגד הנתבעות 1 ו- 2 ( אשר נדחתה על ידי ביהמ"ש בפסקי דין ). עוד הוסכם ע"י עוה"ד גשרי כי שיעור גובה הנכות הרפואית הצמיתה של התובע תעמוד על 22% , כל זאת בדיון שהתקיים בתיק בפני כב' השופט פרידלנדר, לאחר מכן הוגשה על ידו בקשה להארכת מועד לצורך הגשת תחשיב נזק מטעם הנתבעת 3 ,לאחריה, הוגשה על ידי עוה"ד גשרי בקשה לשחרור מייצוג, לטענתו בעקבות חילוקי דעות בינו לבין הנתבעת 3 . ביום 26/10/10 ניתנה החלטה ע"י כב' השופט אבינור, לפיה יש לצרף אישור מטעם הנתבעת 3 על כך שהיא מודעת לחובותיה הדיוניות בתובענה כולל חובתה להתייצב לדיון שנקבע. בהמשך להחלטה זו, לא לפני שנעשו על ידי ב"כ הנתבעת 3 ניסיונות לקבל את האישור, נמסרה הודעה מטעם ב"כ הנתבעת 3 לפיה , סוכם עם מנהל האחרונה מר עודה עבד כי ב"כ ישוחרר מייצוג וכי כתובתה של הנתבעת 3 תעודכן במערכת לרח' לוי אשכול 2 בכפר סבא. כב' השופט אבינור קיבל את ההודעה ואורה על שחרורו של עוה"ד גשרי מייצוגה של הנתבעת 3 , כל זאת במהלך חודש 11/10 מאז, הנתבעת 3 לא טרחה להתייצב לדיונים שהתקיימו וממילא זנחה הטיפול בתיק כליל. בקשות שהוגשו על ידי ב"כ התובע למתן פסק דין בהעדר התייצבות כנגד נתבעת 3 נדחו על ידי כב' השופט אבינור מהטעם שעל התובע להוכיח את נזקיו. פסק הדין כנגד נתבעת 3 ניתן בהעדר התייצבות ושיתוף פעולה כאמור לעיל. לאחר ששמעתי את התובע והעדים מטעמו שוכנעתי, כי האירוע התרחש ביום שישי ה- 27/4/07 במהלך עבודתו של התובע אצל נתבעת 1 כאשר הנתבעת 3 שימשה באותה עת קבלן משנה שפיקח וביצע את העבודה מטעם נתבעת 1. האירוע אירע, תוך כדי ירידה של התובע במדרגות, כאשר רגלו של התובע נתקלה בחלק בולט שהיה חשוף על אחד משלבי המדרגות שהיו מכוסות בבד יוטה, כתוצאה מכך, מעד התובע ונפל ארצה. על הנפילה דיווח התובע מיידית לנתבעת 1. חיזוק לכך שהאירוע אירע באתר במועד הנטען ובמהלך העבודה, ניתן למצוא גם בעדויות העדים מטעם התובע ומנהל הנתבעת 1 . עוד הנני קובעת, בהעדר טענה אחרת מטעם הנתבעת 3, כי האחרונה אחראית לקרות האירוע כלפי התובע שעה שהייתה במקום ובמסגרת תפקידה שמשה כקבלן הגמר בבניין והייתה אמורה לפקח על העבודה שביצע התובע וכן על כל נושא הבטיחות של הבנייה לרבות התקנת המדרגות. בנסיבות אלו אני קובעת כי הנתבעת התרשלה בתפקידה בקיום סביבת עבודה בטוחה כלפי התובע. אני קובעת כי בנסיבות בהן עבד התובע באתר בניה, היה עליו לנקוט משנה זהירות בעת שהוא יורד במדרגות ולהבחין בכיסוי הנמצא עליהן. זאת ועוד, התובע היה אחראי במסגרת עבודתו על העובדים במקום וגם על בטיחותם, היינו היה עליו לוודא כי מפגעים כאלו לא נמצאים. בשוקלי עובדות אלו, מצאתי להטיל על התובע אשם תורם בשיעור של 20%. לחלוקת האחריות בין הנתבעים, אני סבורה כי יהיה נכון לחלקה באופן שנתבעת-1 תחוב ב- 30% מנזקי התובע ואילו נתבעת-3 ב-70% מסך נזקיו. נזקי התובע. בעקבות האירוע, פנה התובע לביה"ח "מאיר" בכפר סבא, שם קיבל טיפול רפואי במהלכו אובחן כי התובע סובל מכאבים עזים וחוסר יציבות של הרגל בחלק הקדמי והאחורי ולפיכך, התובע שוחרר עם המלצה למנוחה בת שבועיים ימים. בחלוף שלושה ימים, כאשר הכאבים גברו, שב התובע לביה"ח ושם אובחן נוזל דמי ונפיחות בברך שמאל והומלץ על בדיקת MRI . התובע החל במסגרת קופת החולים בסדרה ארוכה של טיפולי פיזיותרפיה ולאחר שהמצב לא השתפר נאלץ התובע ביום 15/10/07 לעבור ניתוח בהרדמה כללית בברך בעקבותיו הומלץ על מנוחה של חודש ימים. התובע עבר במרוצת הזמן, כאשר לא הייתה הקלה בכאבים וההגבלה בתנועה נותרה בעינה, שני ניתוחים נוספים, המשך טיפולי פיזיותרפיה ובהתאמה ימי מחלה רבים. במהלך כל אותה התקופה , התובע לא עבד ובעצה אחת עם ביטוח לאומי, הוחלט על הסבת מקצוע לתחום הרכש ולוגיסטיקה - ("המקצוע החדש") תחום שאינו מצריך מאמץ פיזי, כפי שהצריכה עבודתו הקודמת של התובע בתחום הבנייה. לדברי התובע בעקבות התאונה, היה באי כושר מוחלט במשך תקופה של שנתיים וחודשיים, לאחר מכן שב לעבודה במסגרת המקצוע החדש ומשכורתו ירדה באופן משמעותי ביותר. חיזוק לכך מצאתי בעדותה של אשתו בחומר הראיות מטעם המל"ל. בחו"ד שהוגשה על ידי התובע נקבעה, על ידי ד"ר מוריס אגסי, מומחה בתחום האורתופדי, נכות צמיתה בשיעור של 20% ונכות אסתטית בשל צלקת שנותרה על הברך בשיעור של % 5. לטענת התובע נכותו התפקודית הינה בשיעור של 40% . הצדדים כולם הסכימו במסגרת דיון קדם משפט מיום 11/4/10 להעמיד את הנכות הרפואית הצמיתה בשיעור של 22% . אין מחלוקת לפיה, האירוע הוכר כתאונת עבודה, לתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 36% לאחר שהופעלה תקנה 15 במלואה. התובע קיבל תגמולים וזכאי לקבל תגמולים בעתיד בסכום כולל של 676,896 ₪ ( בהתאם לחוו"ד האקטוארית שצורפה לתיק). לאחר ששמעתי את התובע ואת העדים מטעמו ולאחר שעיינתי בחוו"ד הרפואית ובתיק המוצגים ניכר כי לתובע פגיעה בעלת השלכות תפקודיות. עדותו של התובע לאופי עבודתו הקודמת עובר לאירוע והצורך בהסבת מקצוע, כמו גם תקופת אי הכושר המלא, מעידות על הקושי התפקודי- חיזוק ניתן למצוא בחוו"ד הרפואית, אשר יש לה השלכה לכושר השתכרותו של התובע. כידוע, כאשר עסקינן בפגיעה אורתופדית, נקודת המוצא לקביעת ביהמ"ש בדבר דרגת הנכות התפקודית היא דרגת הנכות הרפואית הצמיתה. כלומר, בהעדר נתונים אחרים, קיימת חזקה לפיה כושר ההשתכרות נפגע כשיעור אחוזי הנכות הרפואית- אורתופדית ( ר' למשל ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי ואח', פ"ד נב (3) 792,799 (1995) ). לתובע נכות בברך שמאל, עבודתו הקודמת עובר לתאונה הייתה כרוכה במאמץ פיזי , בעמידה וטיפוס על סולמות ומבנים ולפיכך, נדרש להסב מקצוע וכתוצאה מכך לספוג פגיעה בכושר ההשתכרות. נוסיף לכך, את הסיכוי שתחול החמרה במצבו בעתיד. שוכנעתי כי לנכותו של התובע השלכה ניכרת על יכולתו להשתכר. יוער, כי עובר לתאונה נדרש התובע לעבודה פיזית, אשר כיום נוכח הפגיעה אין ביכולתו לבצעה. התאונה פגעה באופן משמעותי ביכולת הקידום של התובע וביכולתו להגיע לרמות שכר גבוהות מאלו שהשתכר עובר לתאונה. בנסיבות אלו, שוכנעתי כי נכון יהיה לקבוע כי נכותו התפקודית של התובע עולה על נכותו הרפואית. אני קובעת כי הינה בשיעור של 30%. הפסדי השתכרות לעבר: עובר לתאונה השתכר התובע בממוצע סך של 8,086 ₪ לחודש- סכום זה משוערך ליום עריכת התצהיר בסך של 9,664 ₪ . לטענת התובע נכותו הזמנית בשיעור של 100% הינה החל מיום התאונה, קרי 27/4/07 ועד ליום 1/7/09 ובסה"כ בגין רכיב זה עותר התובע לפיצוי בסך של 251,264 ₪ . מיום 1/7/09 ועד ליום עריכת התצהיר טוען התובע כי לא עבד כלל, בין היתר משום שנאלץ לעבור הכשרה והסבה מקצועית , נכותו התפקודית בתקופה זו הינה בשיעור של 60% ומשכך, זכאי התובע לפיצוי בגין תקופה זו בסך של 237,734 ₪ . סה"כ בגין רכיב זה דרש התובע פיצוי בשיעור של 488,998 ₪. עיון בחוו"ד הרפואית של ד"ר אגסי מעלה כי בעקבות האירוע לא יכול היה התובע לחזור לעבודתו תקופה ממושכת החל ממועד האירוע ועד לאחר מועד הניתוח השלישי ( 29/12/08 ) , תקופה של שנתיים לערך. לפיכך, זכאי התובע לפיצוי מלא בגין תקופה זו: שכרו של התובע עובר לתאונה הינו 8,086 ₪, בערכו נכון להיום (מדד בלבד) 9,802 ₪. 9,802₪ X 24 = 235,248 ₪, אשר בצירוף ריבית מחצית תקופה הינו 242,886 ₪, בצירוף ריבית עד היום 259,842 ₪. ממועד זה ועד למועד תחילת העסקתו בחברה החדשה, אוקטובר 2011 למד התובע והסב את תחום עיסוקו ומשכך לא עבד בכלל. עבור תקופה זו יחושב ההפסד לפישיעור נכותו התפקדוית בשיעור של 30%. בגין תקופה זו הנני פוסקת כדלקמן: 9802 ₪ X 30% X 28 = 98,804 ₪, אשר בצירוף ריבית מחצית תקופה הינו 101,009 ₪, ובצירוף ריבית עד היום, 103,698 ₪. החל מחודש אוקטובר 2011 ועד היום עובד התובע באותו מקום עבודה בתחום העיסוק החדש ומשתכר סכום של 5,000 ₪ לחודש, לפיכך, ההפסד בגין תקופה זו הינו 4,802 ₪ X 26= 124,852 ₪, בצירוף ריבית מחצית תקופה 128,176 ₪. סה"כ הפסדי השתכרות לעבר בסכום של 491,716 ₪. הפסדי השתכרות לעתיד: נוכח מגבלותיו הפיזיות, נבצר מהתובע להמשיך ולעבוד בעבודתו לפני התאונה ואף צפויה החמרה במצבו הרפואי, כפי שצוין בחוו"ד הרפואית של ד"ר אגסי ומשכך, נגרע שכרו של התובע מהסבת המקצוע וממילא יכולתו של התובע לקבל שכר בעתיד בסך של 15 אלף ₪ לחודש לפחות כמנהל עבודה באתר בנייה עם ותק של התובע, לא כולל רכב והוצאות. התובע עתר בגין רכיב זה לקבלת פיצוי עד גיל 67 לפי 40% נכות לפי 15 אלף ₪ לחודש בסך של 1,135,288 ₪ . שוכנעתי כי לולא התאונה שכרו של התובע היה בוודאי משביח, אולם איני מקבלת טענתו של התובע לבסיס השכר הנטען. לעתיד אני קובעת כי נכון יהיה להעמיד שכרו של התובע על סך של 10,500 ₪, בנסיבות אלו הפסד שכרו הינו:- 10,500X 30%X 216.45= 681,818 ₪. הפסד זכויות סוציאליות: בגין רכיב זה לעבר ולעתיד עתר התובע לפיצוי בסך של 338,392 ₪ לפי 20.8333% . התובע בטענותיו לא התחשב בהפרשות העובד שנחסכו ממנו, בנסיבות אלו הנני קובעת כי הפסד הזכויות הסוציאליות לתובע הינו בשיעור של 110,000 ₪ . הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד: לטענת התובע, ספג פציעה קשה בברך שמאל אשר גרמה להשבתה מלאה מעבודה ותוך כדי כך רותק התובע למיטתו ולביתו תקופה ארוכה לרבות טיפולים רפואיים והשכרת אביזרים אורתופדיים , התייעצות עם מומחה ותשלומים למוסדות רפואיים - כפי שפורט על ידו ובהתאם למסמכים שצורפו לכתב התביעה- נספח ז' לתחשיב הנזק. עוד עתר התובע, להתחשב בכך שמצבו בעתיד אמור להחמיר ויש להעריך אותן על דרך האומדנא. לפיכך, עתר התובע לפיצוי בגין רכיב זה בסכום גלובלי של 75 אלף ₪ . מדובר בתאונת עבודה, התובע זכאי להחזר הוצאותיו, בנסיבות אלו סך של 10,000 ₪, יהלום ראש נזק זה. הוצאות בגין עזרת צד ג' לעבר: התובע נשוי ואב לשלושה ילדים כתוצאה מהאירוע נאלץ להמשיך להתגורר עם חמתו ואף למכור חלקת אדמה שנרכשה על ידי בני הזוג לצורך בניית בית עבור הקן המשפחתי, בעקבות האירוע והעדר יכולת השתכרותו של התובע במהלך תקופה ארוכה. במצב דברים כזה, נזקק התובע לעזרה רבה בשגרת היום יום בעקבות ניתוחים שעבר והיה מרותק למיטתו. במסגרת תחשיב הנזק עתר התובע לפצותו בסכום גלובלי של 80 אלף ₪. התובע שהה בתקופת אי כושר למשך תקופה של שנתיים לערך, במהלכה רותק למיטתו ולביתו, עבר שלושה ניתוחים וסדרה של טיפולי פיזיוטרפיה. נוכח תקופת אי הכושר הארוכה, העזרה שניתנה לתובע חורגת מהעזרה המצופה בנסיבות אלו מקרובי משפחה. הגם שהתובע לא נזקק לעזרה בשכר, סבורני כי פיצוי בסך של 20 אלף ₪ יהלום פיצוי בגין עזרת זולת לעבר. הוצאות בגין עזרת צד ג' בעתיד: לטענת התובע, שעה שמצבו אינו עתיד להשתפר ואף להחמיר הרי שסביר להניח שהוא יזדקק לניתוחים נוספים לפיכך, יזדקק לעזרה מעבר לעזרה המקובלת שצפוי מבן משפחה בדרגה קרובה. התובע עתר לפצותו בגין רכיב זה בסך של 100 אלף ₪. נוכח הפגיעה, גילו של התובע והחשש להחמרה הנני סוברת כי פיצוי בשיעור של 30 אלף ₪ יהלום פיצוי בגין עזרת זולת לעתיד. הוצאות נסיעה וניידות לעבר ולעתיד: לטענת התובע, בתקופת השיקום הארוכה שעבר נאלץ להוציא הוצאות רבות בגין נסיעות לטיפולים, בתי חולים וביקורות כאשר הביטוח הלאומי לא החזיר לידי התובע את מלוא ההוצאות שהוציא ויוציא בעתיד לפיכך, עתר לפצותו בסכום כולל של 50 אלף ש"ח. המדובר בתאונת עבודה, התובע זכאי להחזר הוצאותיו כאמור. התובע לא הציג קבלות או הוכחה להוצאות מוגברות של ניידות כתוצאה מפגיעתו. עם זאת, בהתחשב בתקופה שבה שהה באי כושר והנכות בברך המשפיעה על יכולות ההליכה של התובע, העשויות להשליך על יכולתו להתנייד בעתיד (ראו גם קביעת הרופא המומחה הרפואי ד"ר אגסי לעניין החמרה עתידית) הנני סוברת כי פיצוי בסך של 10,000 ₪ יהלום ראש נזק זה. כאב וסבל: לטענת התובע, כתוצאה מהאירוע עבר שלושה ניתוחים, שניים מהם הצריכו אשפוז למשך מספר ימים ושהייה באי כושר מלא במשך שנתיים במהלכם קיבל התובע טיפולים רפואיים שהעצימו את הכאב. גם כיום, בחלוף למעלה מ- 3 שנים ממועד האירוע, ממשיך התובע לסבול מכאבים, הגבלה בתנועה ואף נאלץ ליטול משככי כאבים בעיקר בתקופות המעבר, עד כדי השבתה והיעדרות מהעובדה למשך מספר ימים לפיכך, עתר לפצותו בגין ראש נזק זה בסכום כולל של 180 אלף ₪ . התובע יליד 1972 , אושפז כתוצאה מהתאונה לתקופה של מספר ימים , הוכר כנושא נכות צמיתה בשיעור של 22% . לפיכך אני פוסקת לתובע סך של בגין ראש נזק זה סכום של 120 אלף ₪ . סך נזקי התובע הינם:- כאב וסבל 120,000 ₪. הפסד השתכרות לעבר 491,716 ₪. הפסד השתכרות לעתיד 681,818 ₪. זכות סוציאליות 110,000 ₪. נסיעות עבר עתיד 10,000 ₪. הוצאות עבר עתיד 10,000 ₪. עזרת זולת עבר עתיד 50,000 ₪. סה"כ 1,473,534 ₪. מסכום הפיצוי יש להפחית את אשמו התורם של התובע בשיעור של 20%, לפיכך נזקי התובע הינם בשיעור של 1,176,827 ₪. יש לנכות תגמולי מל"ל ולהוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.6%, אגרת ביהמ"ש והוצאות שהוציא התובע על שכ"ט מומחים. מזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + א.מ. עותק פסק הדין יישלח על ידי המזכירות לנתבעת 3 לכתובת כפי שנמסרה על ידי האחרונה לרח' לוי אשכול 2 בכפר סבא, בנוסף למסירה שהתחייב ב"כ התובע לבצע לידי מנהל הנתבעת 3 , בהתאם להסכמת הצדדים במהלך הדיון בפני.תאונות נפילהבניהנפילה במדרגותאתר בניהמדרגותנפילה