תביעה בגין ליקויי בניה בקוטג'ים

רכש מחברה קבלנית שני קוטג'ים. לימים, החליט להגיש תביעה משפטית כנגד החברה הקבלנית בגין ליקויי בנייה שהתגלו, לטענתו, בקוטג'ים. לצורך תמיכה בתביעתו, שכר התובע את שירותי הנתבעים כמומחים בתחום זה, על מנת שאלו האחרונים יעריכו את גובה הליקויים, ועל יסוד חוות דעת זו הגיש התובע את תביעתו. החברה הקבלנית הגישה חוות דעת נגדית; בית המשפט בפניו הובאה תביעת התובע מינה מומחה מטעמו; ובסופו של יום התפשר התובע על סך של 100,000 ₪, סכום המהווה כעשירית מהסכום המקורי שתבע (955,530 ₪). בתביעה שבפניי טוען התובע כי הנתבעים התרשלו בהכנת חוות הדעת; זו האחרונה הייתה מוגזמת ומנופחת וגרמה להגשת תביעה משפטית מנותקת מהמציאות. רשלנות זו גרמה לתובע נזקים הכרוכים בניהול המשפט בסכום של 120,000 ₪, וכן לנזקים נלווים בסך של 150,000 ₪. מכאן התביעה שבפניי, שסכומה הכולל עומד על 270,000 ₪.

וכעת לעובדות הדרושות להכרעה, ביתר פירוט

2. ביום 04.04.1995 רכש התובע כאמור מחברת ציון לוי קבלנים בע"מ (להלן: "החברה הקבלנית") שני קוטג'ים, האחד ברח' הגיא 1 בהוד השרון (להלן: "הקוטג' הראשון") והשני ברח' הגיא 3 בהוד השרון (להלן: "הקוטג' השני") (להלן ביחד: "הקוטג'ים"), וזאת בהתאם לחוזה שנחתם בין התובע לבין החברה הקבלנית (להלן: "החוזה"). העתקו של החוזה צורף כנספח א' לכתב התביעה.

3. התובע קיבל את החזקה בקוטג'ים ביום 23.02.1997 וזאת לטענתו באיחור של למעלה משבעה עשר חודשים. משנכנס התובע לדירות סבר כי קיימים ליקויי בנייה בקוטג'ים ואי התאמות למפרט. לצורך בחינת היקף הליקויים ואי ההתאמות כאמור וכן את שווים, חיפש התובע מומחים בתחום והבחין במודעה בעיתון של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בה הציגה עצמה כמי שמתמחה בתחום האמור. בעקבות המודעה נוצר קשר בין התובע לבין הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") ונשכרו שירותי הנתבעת.

4. לאחר ההתקשרות ולצורך בחינת היקף הליקויים ואי ההתאמות בקוטג'ים, ביקר הנתבע בקוטג'ים בשני מועדים שונים, 2/7/01 ו- 20/9/01. בעקבות ביקורים אלו נערכו שתי חוות דעת, בהתייחס לכל אחד מהקוטג'ים האמורים, ראו נספחים ג'1 וג'2 לכתב התביעה. הנזקים בקוטג' הראשון הוערכו על ידי הנתבע בסכום של 170,150 ₪, ובתוספת פיקוח הנדסי (10%) ומע"מ (17%), סך הכל סך של 218,983 ₪. הנזקים בקוטג' השני הוערכו על ידי הנתבע בסכום של של 133,000 ₪, ובתוספת פיקוח הנדסי (10%) ומע"מ (17%), סך הכל סך של 171,171 ₪. בשתי חוות הדעת נכללה הערה כדלקמן: "יש לקחת בחשבון שעלויות קבלני שיפוצים נקבעות באופן שרירותי תוך פערים קיצוניים בגבולות של 100%. לפיכך, יש לראות בעלויות הנקובות לעיל מחירי מינימום ולהוסיף בממוצע תוספת של 50% על העלויות הנקובות" (תכונה להלן: "ההערה").

5. לאחר קבלת חוות הדעת, פתח התובע בהליך משפטי בבית המשפט השלום בהרצליה, במסגרת ת.א 803/02 (להלן: "התיק בהרצליה"). התובע צירף לכתב תביעתו את חוות הדעת ובנוסף לסכומים אשר ננקבו בהן, כמפורט בסעיף 4 לעיל, דרש סכומים נוספים הכוללים את התוספת האמורה בהערה; דרש הפסד שכר דירה בשיעור של 195,000 ₪; הוצאות פינוי בסך של 11,500 ₪; פיצוי בגין אי רישום בסך של 60,000 ₪; שכ"ט שמאי וכן נזק שאינו ממוני בסכום של 100,000 ₪. סך הכל הועמדה התביעה בתיק בהרצליה על סך של 955,530 ₪.

6. החברה הקבלנית התגוננה כנגד התביעה והגישה חוות דעת מטעמה של המהנדס רפאל גיל (להלן: "גיל", חוות הדעת צורפו כנספחים ד'1 וד'2 לכתב התביעה). יש לציין כי גיל ביקר בקוטג'ים ביום 16/1/04 וחוות הדעת ניתנו ביום 22/1/04, דהיינו כשנתיים ומחצה לאחר חתימת חוות הדעת של הנתבעים. את הנזקים בקוטג' הראשון העריך גיל בסכום של 11,670 ₪ בתוספת מע"מ; ואילו את הנזקים בקוטג' השני העריך גיל בסכום של 14,080 ₪ לא כולל מע"מ. הסכום הכולל של ליקויי הבנייה בשני הקוטג'ים הוערך על ידי החברה הקבלנית בסכום של 25,750 ₪ (ללא מע"מ).
7. לנוכח חוות הדעת המנוגדות וכנהוג בתביעות מסוג זה, מינה בית המשפט בהרצליה את מר אלפרד אירני כמומחה מטעמו בתיק (להלן : "אירני"). אירני ערך שני ביקורים בקוטג'ים בימים 29/7/04 וב – 27/9/04, כשבביקורים אלו נכחו התובע; ב"כ דאז עו"ד דלוגין; הנתבע וגיל מטעם החברה הקבלנית. ביום 22/11/04 ניתנו חוות הדעת של אירני המעריכות את עלות התיקונים בקוטג' הראשון בסך כולל של 32,610 ₪ ללא מע"מ, ואת עלות התיקונים בקוטג' השני בסך כולל של 31,610 ₪ ללא מע"מ.

8. אין מחלוקת כי בסופו של יום התיק בהרצליה הסתיים בפשרה בסכום של 100,000 ₪; אין מחלוקת כי הפשרה הושגה ללא שנחקרו מי מהמומחים בתיק זה, ובכלל זה הנתבע, אירני וגיל (עדות התובע בעמ' 26 שו' 20). התובע העיד לגבי הסיבות שהובילו אותו לסיים את תיק הרצליה בפשרה: " כשעורך דין בא ואומר לך לסיים את התיק, שאין לך קייס, נותנים לך הערכה של 25,000 ₪ מרפי (גיל) ו-65,000 ₪ מאירני ואני מבין מהשופטת שיטילו עליי הוצאות, מה אני יכול לעשות? אני לא בנאדם משפטן או משהו כזה. כשבא עורך דין ואומר לי לסגור ככה, אז אני סוגר. אם עורך דין אומר לי, מי אני בכלל?" (עמ' 26 שו' 24-27).

9. לאחר שהסתיים תיק הרצליה בפשרה, הוגשה התביעה שבפניי, המופנית כנגד הנתבעים והמבוססת על עוולת הרשלנות. הנזקים הנטענים במסגרת כתב התביעה כוללים את הוצאות התיק בהרצליה (שכר הטרחה לנתבעים; שכר הטרחה לעורכי הדין; שכר טרחת המגשר; שכר טרחת מומחה בית המשפט; שכר טרחת חוקר פרטי; שמאות; שליחויות), וזאת בסכום כולל ומשוערך של 120,000 ₪; בנוסף דורש התובע תשלום בסך של 100,000 ₪, הוא ההפרש בין הצעת הפשרה שניתנה לו לטענתו על ידי החברה הקבלנית בטרם הוגשו חוות הדעת מטעמה ומטעם בית המשפט (הצעה בסך של 200,000 ₪) לבין סכום הפשרה הסופי; וכן סך של 50,000 ₪ בגין המנעותו מהלהתגורר הקוטג'ים ו/או להשכירם, כל עוד הדיון המשפטי מתנהל. אסקור כעת את טענות התובע בכתב התביעה ובסיכומים.

טענות התובע

10. לטענת התובע, חוות הדעת של הנתבעים מסתכמות בסך של 585,231 ₪. סכום זה מורכב מעלות התיקונים לשני הקוטג'ים, בתוספת פיקוח קבלני ומע"מ ובתוספת שיעור של 50%, בהתאם להערה שבחר הנתבע לכלול בחוות הדעת. על פניו ניתן לראות את הפערים העצומים בין חוות הדעת של הנתבעים לבין אלו של גיל, המסתכמות בסך של 25,750 ₪ (ללא מע"מ), ואף לאלו של אירני, המסתכמות בסך של 64,220 ₪, פערים שדי בהם כדי לבסס את המסקנה שהנתבעים ניפחו את הנזקים והתרשלו בהכנת חוות הדעת.
11. התובע טוען כי בהתבסס על חוות הדעת של הנתבעים החליט להגיש תביעה בסכום כולל של כמיליון ₪, ובדיעבד הסתבר לו כי במידה וחוות הדעת הייתה נערכת בצורה מקצועית כמתבקש מהנתבעים, לא היה התובע מגיש את התביעה כנגד החברה הקבלנית בסכומים כה גבוהים ובוודאי שלא נושא בעלויות אדירות והוצאות משפטיות בגין התביעה דנא, כפי שנשא. בנוסף ולחלופין טוען התובע כאמור כי לא היה מסרב להצעת הפשרה הגבוהה יותר שהוצעה לו על ידי החברה הקבלנית.

12. בסעיף 34 לכתב התביעה וכן בסעיפים 57-100 לתצהירו של התובע מפרט הוא את השגיאות החמורות (כך לטענתו של התובע) בחוות הדעת של הנתבעים. התובע סוקר למעשה פרט פרט מתוך חוות הדעת (לעניין הריצוף; השיפועים; ליקויי טיח; דלת ממ"ד; מאוורר; סטיות בקירות הבית; מדרגות וכו'), משווה את הליקויים הנטענים על ידי הנתבע לממצאיו של אירני; ומבקש לקבוע שהפערים הניכרים בין חוות הדעת של הנתבעים לבין חוות הדעת האובייקטיבית של מומחה בית המשפט מלמדים כאמור על התרשלות.

13. זה המקום לציין שבתיק זה ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית. התובע הגיש תצהיר מטעמו בלבד, הכולל את הטענות כמפורט לעיל. בנוסף הגיש התובע בקשה לזימון עדים, ובכלל זה ביקש לזמן את אירני לעדות (אציין כי לא הייתה התנגדות להגשת חוות הדעת של אירני כראיה, אולם ב"כ הנתבעים התנגד לזימונו כעד בהליך שבפניי). לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ניתנה החלטתי ביום 19/11/12 כדלקמן: " נשארה במחלוקת שאלת זימונו של מר אירני, אשר היה מומחה מטעם בית המשפט בתיק בהרצליה. הנתבע לא התנגד להגיש את חוות דעתו של אירני כראיה בהליך זה, אך התנגד לזימונו בטענה כי מדובר בשינוי והרחבת חזית. לאחר שקיבלתי את תגובות הצדדים, קבעתי כי שאלת הזימון תידון היום בישיבת קדם המשפט. לאחר ששמעתי את הצדדים, סבורני שאין מקום לזמן את אירני כעד בהליך זה. כפי שציינתי גם בפני ב"כ התובע, נראה כי הבקשה לזימון עד נועדה להתגבר על מכשול אי הגשת חוות דעת מומחה הקובעת כי עבודתו של הנתבע הייתה רשלנית. למעשה, מבקש התובע לחקור את אירני בשאלה זו ולקבל את דעתו האם חוות הדעת שנתן הנתבע סבירה בנסיבות העניין. אירני אינו מומחה מטעם בית המשפט בתיק זה, אירני אינו מומחה מטעם התובע בתיק זה, לא ניתן "להשתמש" בו בהליך הנדון כדי להשיג מטרות שהייתה אפשרות להשיגן בדרכים אחרות. לפיכך, איני נעתרת לבקשה. בעקבות החלטתי זו שנאמרה גם בעל פה במהלך הדיון, ביקש ב"כ התובע לשמור על זכותו להגיש חוות דעת מומחה מטעמו. אם וככל שאופציה זו תעמוד על הפרק, עליו להגיש בקשה מתאימה שתועבר לתגובת הנתבע. החלטתי תינתן אם וככל שתוגש בקשה שכזו".

14. ואכן, בעקבות החלטתי הנ"ל בקש ב"כ התובע להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, המהנדס דן פריידלין (להלן: "פריידלין"). ב"כ הנתבעים התנגד לבקשה וחרף התנגדות זו התרתי את הגשת חוות הדעת, ראו החלטתי מיום 20/2/13. חוות הדעת של פריידלין הוגשה וסומנה ת/1. בפרק הסיכום ציין פריידלין כדלקמן: "אומדן העלויות הנקוב חוו"ד בן חורין עולה פי 9 מזה שנקבע על ידי המומחה מטעם בימ"ש. אומדן זה הינו מוגזם עד כדי מופרך גם בהשוואה לאומדן של עלויות הבנייה המקוריות. אשר על כן אין מנוס בפני מסקנה חד משמעית, כי חוו"ד בן חורין היא חוו"ד מנופחת במידה שהדעת אינה סובלת וכתוצאה מכך היא אינה עומדת במבחן הסבירות הראוי לחוו"ד של מומחה, המהווה אף עדות ראשית בפני כב' בימ"ש ושכידוע היא אמורה להיות האמת לאמיתה".

15. במסגרת סיכומיו שב התובע על טענותיו כפי שפורטו בכתב התביעה ובתצהיר; הפנה לפערים העצומים בין חוות הדעת וכן הפנה לחוות הדעת של פריידלין, אשר נותרה, לטענתו, ללא חוות דעת נגדית מטעמו של הנתבע. מבחינה משפטית סקר התובע את חובת הזהירות שחב עד מומחה למזמין העבודה מטעמו וטוען כי במקרה הנדון התקיימו שלושת היסודות של עוולת הרשלנות קרי קיומה של חובת זהירות; הפרתה וגרימת נזק. לטענת התובע, אין לקבל את הסבריו של הנתבע לפערים בין חוות הדעת, וטענות אלו מהוות למעשה חרב פיפיות בפי הנתבע. ממשיך התובע וטוען כי אם אחת הסיבות המרכזיות לפער, לטענת הנתבע, הינה העובדה שהתובע ביצע תיקונים ושינויים בין מתן חוות הדעת ע"י הנתבעים בשנת 2001 לבין מתן חוות הדעת ע"י גיל ואירני (2004), אזי הייתה על הנתבע מוטלת החובה להסב את תשומת ליבו של התובע לעובדה זו ולהפחית את אותם מרכיבים שכבר לא היו רלוונטים למועד ביקור מומחה בימ"ש. בעניין זה טוען התובע כי הנתבע התרשל, שכן בין יתר תפקידיו היה עליו ללוות את התובע במהלך המשפט כולו.

טענות הנתבעים

16. הנתבעים טוענים כי תביעת התובע נגד הקבלן בסך של כמיליון ₪ הינה מנופחת ולא הוגשה רק על סמך חוות הדעת של הנתבעת אלא כללה היא ראשי נזק נוספים בסך של כ-560,000 ₪ שכלל אינם קשורים לחוות הדעת של הנתבעת אלא לעילות אחרות של התובע נגד הקבלן כגון הפסד שכר דירה, אי רישום הקוטג'ים בזמן, עוגמת נפש ועוד. הנתבעים טוענים כי למעשה הנזקים המוערכים על ידם בקוטג'ים עומדים על כ – 300,000 ₪ (בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי), וזהו הנתון אליו יש להתייחס עת משווים בין חוות הדעת שלהם לחוות הדעת של גיל ואירני (בנוסף להסתייגויות הנוספות שיצויינו להלן). הנתבעים טוענים כי הניסיון לקשור בין סכום התביעה (מיליון ₪) לבין חוות הדעת הינו ניסיון פסול הנועד להטעות את בית המשפט.

17. עוד טוענים הנתבעים כי לו היו יודעים את העובדות לאשורן בעת עריכת חוות הדעת, לא היו מפרטים ליקויים בסכום של 300,000 ₪ אלא בסכום פחות מכך. בעניין זה מפנים הנתבעים לנספח א' להסכם (צורף כנספח ד' לכתב ההגנה) הנושא את הכותרת: "עבודות שעל מר סעדה יצחק לבצע בדירה, ושחיוב ביצועם אינו חלק על הקבלן...", שנחתם על-ידי הקבלן והתובע, לפיו חלק מהעבודות הינן באחריות התובע. עבודות אלו כוללות בין היתר: אסלות וכיורים בכל הדירה; ריצוף קרמיקה במקום ריצוף רגיל (דמנט); מדרגות שיש; מעקה מדרגות; ברזים; גינון בכל החצר; תקרה אקוסטית מתחת לרעפים. הנתבעים טוענים כי אילו היה התובע מגלה מסמך זה לנתבעים, חוות הדעת היו נמוכות באופן משמעותי והפער בין חוות הדעת היה קטן.

18. לטענת הנתבעים עלות העבודות שהיו באחריות התובע כעולה מהנספח להסכם אך נכללו בחוות דעת הנתבעת בשל אי גילוי נספח זה לנתבעת, הינו בסך של 165,146 ₪ כולל מע"מ; עוד טוענים הנתבעים כי נספח זה משפיע גם על שיעור הפיקוח ההנדסי הנדרש ועל ההערה שנכללה, ובשורה התחתונה, לו נספח זה היה מובא לידיעת הנתבעים, חוות הדעת היו מוגשות על סכומים פחותים משמעותית מאלו הנקובים בהן.

19. בנוסף טוענים הנתבעים כי בדיעבד הסתבר שהתובע ביצע שינויים רבים בקוטג'ים לאחר מועד ביקור הנתבעים ועד למועד ביקור המומחה מטעם בית המשפט באופן שגרם לכך שהמומחה מטעם בית המשפט לא יכול היה להתייחס לחלק ניכר מהליקויים שנמצאו בחוות דעת הנתבעת. למרות שהתובע ידע כי הוא עצמו ערך שינויים, הוא לא טרח לעדכן את סכום התביעה.

20. בכל הנוגע לחוות הדעת של המהנדס פריידלין טוענים הנתבעים כי לאחר שזה האחרון נחקר בבית המשפט, יש לקבוע שאין כל ערך לחוות דעתו שכן הלה הסתמך על נתונים חלקיים בלבד, על אומדני בניה מופרכים ועוד דברים, וזאת כפי שהעיד הוא בעצמו (עמוד 17, שורה 6): "אני לא יכול להביע שום דעה מקצועית על פרטי פרטים המקצועיים הכתובים בחוות הדעת".

21. מעבר לטענות הנ"ל הנוגעות לחוות הדעת ולסכומים הנקובים בהן, מעלים הנתבעים גם טענות משפטיות. לטענתם, התביעה נגד הקבלן הסתיימה בהסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין ומשכך מנוע התובע מלהגיש תביעה על תוצאת פסק דין שאינה תולדה של הכרעה משפטית אלא בהסכם פשרה לו הוא הסכים. מוסיפים הנתבעים ומציינים שאין בתביעה נגד הקבלן כל הכרעה משפטית בנוגע לשאלה איזו מחוות הדעת השונות שהוגשו נכונה ומשכך לא ניתן לקבוע כטענת התובע כי דווקא חוות דעת הנתבעים רשלניות.

22. בנוסף טוענים הנתבעים כי על-פי הפסיקה לא ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות או לפסוק פיצוי נגד עד על עדותו בתיק אחר, בין היתר, אם מהטעם של סופיות הדיון ומעשה בית דין, אם מאחר ואין שום הוראה בדין המאפשרת הגשת תביעה נזיקית נגד עד בשל עדות ואם מאחר וטובת הציבור היא שלא לתת בידי בעל הדין כלי לרדוף ולהטריד עדים על-ידי הגשת תביעות כדי שהם יסרבו להעיד.

23. לפיכך, ולנוכח מכלול טענותיהם כפי שפורטו בתמצית לעיל, טוענים הנתבעים כי יש להורות על דחיית התביעה אגב חיוב התובע בהוצאות ריאליות לפי הפרמטרים הבאים (ראו נ/6): שכ"ט עו"ד ומע"מ כמוכח בקבלות שצורפו בגין ייצוג הנתבעים על-ידי עורך דין קודם בתיק, בסך כולל של 29,348 ₪; אובדן הכנסה בסך של כ-15,000 דולר קנדי (כ-52,000 ₪); טיסות לארץ ושהייה של הנתבע 2, בסך של כ-21,000 ₪ (כ-6,000 דולר קנדי). עוד מבקשים הנתבעים מבית המשפט להביא בחשבון כי בסבירות גבוהה לנתבע נגרמה פגיעה במוניטין שרכש בעמל רב במשך שנים כמומחה שמקצועיותו הוטלה בספק וכל חיפוש במאגרי מידע משפטיים יעלה את שמו של הנתבע כמומחה שמקצועיותו הוטלה בספק.

ההכרעה

24. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את בעלי הדין, את המומחה מטעם התובע פריידלין וקראתי את הסיכומים, קובעת אני כי דין התביעה להידחות, מכל אחד מהטעמים שיפורטו להלן, לא כל שכן משקלם המצטבר.

25. ראשית, סבורני כי אכן הצגת הדברים על ידי התובע וכן על ידי המומחה מטעמו פריידלין, כאילו, כביכול, הסכום שהוערך על ידי הנתבעים בחוות דעתם גבוה פי 9 מזה שנקבע על ידי אירני חוטאת לאמת. חוות דעתו של הנתבע עמדה על סכום של 300,000 ₪ לשני הקוטג'ים, לפני מע"מ והוצאות פיקוח. העובדה שהתובע וב"כ החליטו לתבוע בנוסף עוד 50% על סמך ההערה אינה מגדילה את חוות הדעת באופן אוטומטי. הנתבע התייחס בעדותו למהות ההערה, ראו עדותו בעמ' 38 שו' 1-4, שו' 6-11 ודבריו אלו מקובלים עליי. לפיכך, יש להתייחס לפערים בין חוות דעת הנתבעים ללא התוספות לבין חוות הדעת של גיל ואירני.
26. וכאן נכנסות לתמונה טענות הנתבעים בנוגע לאי הצגת נספח א' להסכם (העבודות שבוצעו על ידי התובע ולא על ידי הקבלן) והעבודות שבוצעו על ידי התובע בתקופת הבינים בין עריכת חוות הדעת (2001 לעומת 2004), ששינו את התחשיבים. שוכנעתי מהעדויות שהתובע לא טרח לגלות לנתבע את נספח א' ולא ציין באוזניו את העובדה שחלק מהעבודות בוצעו על ידו, באופן המחריג את הליקויים בגינם מחוות הדעת. בעניין זה אמנם ניסה התובע לטעון כי "לא עשה גמרים" (עמ' 21 שו' 16), אולם לא הייתה בפיו תשובה טובה לקיומו של נספח א' להסכם, החתום על ידו. כל שאמר בעדותו הוא שבכתב ההגנה הראשון שהוגש בהליך בהרצליה נספח א' לא הוצג, ומאוחר יותר שהתיק עבר לעור דין יותר "כבד", בלשונו של התובע (עמ' 21 שו' 13) הוצג המסמך. גם אם אקבל טענה זו, עדיין אין בה כדי לקעקע את תוכנו של נספח א' וללמדנו כי מסמך זה אינו אותנטי. לא יכולה להיות מחלוקת שאם אכן חלק מהעבודות בוצעו על ידי התובע, אין לזקוף ליקויים בגינן לחובת הקבלן והיה מקום להחריגן מחוות הדעת. מקבלת אני את טענת הנתבע שנספח א' לא גולה לו (עדותו בעמ' 35 שו' 5-8), ומקבלת אני את תחשיביו בגרפים שפורטו בתצהירו (ראו בעמוד 21 ובעמוד 35 לתצהיר). משכך, אם היה יודע הנתבע על נספח א', תחשיביו היו פוחתים ב 13% לגבי הקוטג' הראשון וב 12% לגבי הקוטג' השני.

27. כמו כן מקבלת אני את טענת הנתבע שבין מועד עריכת חוות הדעת מטעמו ועד למועדי ביקור גיל ואירני בוצעו שינויים נוספים על ידי התובע, באופן שמנע ממומחים אלו את בדיקת הנזקים כפי שהוערכו על ידי הנתבע. בעניינים אלו של ביצוע עבודות על ידי התובע (ולא רק בעניינים אלו, כפי שאפרט להלן), עדותו הייתה מבולבלת ורצופת סתירות. כך, אישר כי ביצע שינויים במרתף (עמ' 21 שו' 32) אך טען כי מדובר בשינויים מינוריים (עמ'22 שו' 2). התברר בהמשך כי התובע הדביק אריחים על הריצוף הקיים; התקין פנלים; הקים מחיצת גבס כדי ליצור יחידה נפרדת; ביצע שינוי בחלון (עמ' 22 שו' 5-11; עמ' 25 שו' 31; עמ' 26 שו' 39). עוד התברר שהתובע הזיז את דודי השמש מעליית הגג (עמ' 26 שו' 6-13); ביצע הנמכת תקרה למזגנים (עמ' 27 שו' 1); ביצע תיקונים בגדר (עמ' 27 שו' 10-12). אציין כי מעדותו של התובע לא ניתן היה להבין באיזה שלב בוצעו עבודות אלו על ידו, אולם בכל מקרה יש בהן כדי להשפיע על חוות הדעת, אם לנוכח האמור בסעיף 26 לעיל אם מכוח האמור בסעיף זה.

28. ניסה התובע לטעון בסיכומיו שלנוכח העובדה שהנתבע היה נוכח בביקור אירני בדירה בשנת 2004; ולנוכח העובדה שהנתבע הוא זה שהכין את חוות הדעת בשנת 2001, הייתה מוטלת עליו החובה להסב את תשומת ליבו של התובע שחוסר היכולת של אירני לבדוק בשנת 2004 חלק מהליקויים שפורטו בשנת 2001 משפיעה על סכום התביעה ויש לפעול להפחתת הסכום. איני מקבלת טענה זו. ראשית, מדובר בהרחבת חזית – טענה זו אינה כלולה בכתב התביעה, שם הרשלנות מיוחסת אך ורק לעריכת חוות דעת מנופחות ומוגזמות. אולם גם אם אתעלם מכך, סבורני כי כשם שהנתבע אמור היה לדעת על כך, התובע בוודאי ידע שביצע עבודות בתקופת הביניים ושלא ניתן לבדוק במועד עריכת חוות הדעת של אירני את כל הליקויים הנטענים. בנוסף ולחלופין, התובע אישר בעדותו שלא התייעץ עם הנתבע בטרם החליט לקבל את סכום הפשרה (עמ' 29 שו' 17-20) ולא בירר עימו את ההשלכות הנובעות מפערי הזמנים.

29. אם אסכם עד כה, אזי הפערים בין חוות הדעת אינם נובעים כולם מהערכות "מופרזות" של הנתבע, כנטען. חלק מהפערים נובע כאמור מכך שהנתבע תמחר ליקויים בגין עבודות שהתובע ביצע; חלק מהפערים נובעים מחוסר יכולת של גיל ואירני לבדוק את הליקויים, לנוכח תיקונים שהתובע ביצע במהלך התקופה; חלק מהפערים צומצמו לאחר מתן תשובות הבהרה על ידי אירני, תשובות שלא הובאו לידיעת הנתבע (עמ' 33 שו' 21-26); חלק מהפערים לא הוכרעו על ידי אירני אלא הושארו להכרעת בית המשפט, הכרעה שלא ניתנה לגופו בסופו של יום, לאור הפשרה אליה הגיעו הצדדים. אין ספק שמכלול דברים אלו מצמצם את הפערים בין חוות הדעת.

30. זה המקום לקבל גם את הטענות המשפטיות של הנתבעים, הן בעניין הפשרה והן לעניין אי הוכחת רשלנות, לא כל שכן אי הוכחת קשר סיבתי בין המעשה הרשלני כביכול לבין הנזק. אין חולק לעובדה שבתיק זה לא נשמעו מומחי הצדדים ומומחה בית משפט; למעשה, עניין הליקויים הנטענים לא נבחן על ידי בית המשפט ולא ניתנו הכרעות בעניין זה. התובע פירט את שיקוליו מדוע בחר להתפשר (עמ' 26 שו' 20-27) ואישר כי לא התייעץ עם הנתבע לגבי הפשרה (עמ' 28 שו' 29). מכאן שאין בפנינו פסק דין הקובע שחוות הדעת של הנתבע שגויה או "מנופחת" ואין לדעת מה היה עולה בסופו של יום, אם הליך ההוכחות היה מתקיים עד תומו.

31. עוד יש לזכור שהתביעה הוגשה על סכום של כמיליון ש"ח, פי שלוש מחוות הדעת, כשחלק מהרכיבים כלל אינם נוגעים לליקויים הנטענים (הפסדי שכר דירה, הוצאות פנוי וכו'). אין ספק שגם רכיבים אלו שנתבעו על ידי התובע ללא קשר לחוות הדעת גרמו להגדלת התביעה וליצירת הפערים הגדולים, ולו למראית עין, מול חוות הדעת האחרות בתיק. בעניין זה אציין כי בתביעה שבפניי התברר כי ככל הנראה לא היה כל יסוד לתבוע הפסדי שכר דירה בסכום שנתבע בהרצליה (195,000 ₪), שכן לפחות בחלק מהתקופה הקוטג'ים היו מושכרים, ראו חקירת התובע בעמ' 27 שו' 24 עד עמ' 28 שו' 20, וכן מוצג נ/2). מכאן, שהתובע עצמו אחראי לניפוח התביעה ולכך יפה הפתגם "טול קורה מבין עיניך".

32. בנוסף ולחלופין, וגם אם הייתי סבורה שמדובר בחוות דעת רשלניות (ואיני סבורה כי יש יסוד לקביעה שכזו), אזי סבורני כי לתובע רשלנות תורמת בשיעור 100%. כבר עמדתי לעיל על המסקנה שהתובע לא התייעץ עם הנתבע בטרם קיבל את החלטתו להגיע לידי פשרה. בנוסף, יש לזכור כי מדובר בתביעה בגין ליקויי בנייה, על כל המשתמע מכך בנושא בחירת אנשי המקצוע המלווים, ובכלל זה עורכי דין, מהנדסים ושמאים. התובע העיד כי עורך הדין שהגיש בשמו את התביעה הינו חבר שלו (עמ' 23 שו' 5); שאת הנתבע בחר דרך מודעה בעיתון (עמ' 23 שו' 2); שלא התייעץ עם בא כוחו בנוגע לבחירת המומחה, ובלשונו: "האמת שלא התייעצתי איתו, וגם אם הייתי מתייעץ, הוא לא היה יודע שום דבר" (עמ' 23 שו' 27). כשנשאל התובע האם ערך בירור בטרם שכר את שירותיו של הנתבע בנוגע לכישוריו, בחר להשיב תחילה בחיוב : "עשיתי את הבירור, ועוד איך" (עמ' 24 שו' 1), אך שהקשה בית המשפט בנוגע לגורמים עימם התייעץ השיב: "אני אגיד לך את האמת, אני לא רוצה לשקר. אני לא עשיתי שום בירור כי לא מצאתי לנכון כשאני יודע שהיו המלצות גדולות עליו, זה בפתיח של חוות הדעת שלו. לפי חוות הדעת ראיתי שיש לו רקורד גדול" (עמ' 24 שו' 8-10). מכאן עולות המסקנות הבאות: התובע לא התייעץ עם בא כוחו בטרם בחר מומחה, וגם אם היה מתייעץ, בא כוחו לא היה יכול לסייע לו כי "הוא לא יודע שום דבר"; התובע לא התייעץ עם גורם מקצועי כלשהו בטרם שכר את שירותי הנתבע והסתפק במודעה בעיתון; התובע "מזגזג" בתשובותיו על פי צרכיו.

33. עדותו של התובע לא העלתה אך ורק בעיית אמינות, עליה עמדתי לעיל. התרשמתי שהתובע מרבה להאשים גורמים אחרים למצבים שנוצרים, אולם הוא עצמו אינו לוקח אחריות לדבר. כך, בחר להטיל דופי בבא כוחו הקודם, עו"ד דלוגין: "הוא בא לחצי שעה והלך, הוא בא לצאת לידי חובה ואז אני הלכתי וכאילו התלוננתי עליו בפני הבוס שלו, כי הוא עבד במשרד. ואז נפרדו דרכינו" (עמ' 20 שו' 24); כך בחר התובע להטיל דופי על בעלי מקצוע בכלל: "אני סומך על עורך הדין שלי, לא על בעלי מקצוע. על בעלי מקצוע היום אני לא סומך, כולם מעכרים וכולם מכירים את כולם." (עמ' 20 שו' 12-13); כך בחר להטיל דופי בקבלן: "אני אענה. אם תהיה שלו, אני אענה על הכל. קודם כל מדובר בקבלן גדול. זה קבלן שהוא אדם לא צדיק בלשון המעטה. ממש בלשון המעטה. לקבלנים יש הרבה הרבה כוח" (עמ' 21 שו' 9-10); כך, קבע נחרצות שאירני לא הגיע לחקירה כי פחד: "זימנו אותו, הוא פחד לבוא. הוא לא רצה לבוא לבית המשפט. כולם באו ואירני לא הגיע לדיון" (עמ' 22 שו' 14-15). השיא הגיע עת בחר התובע להתייחס לכב' השופטת בתיק הרצליה, ולא אצטט את הדברים החמורים והפסולים שנאמרו, אלא אסתפק בהפנייה (עמ' 25 שו' 20-22). מהמקובץ עולה כי כל הגורמים מסביב אשמים (עורך הדין; הקבלן; המהנדס; השופטת), ורק במעשיו של התובע אין רבב.

34. סבורתני שלאור כל האמור לעיל, אין מקום לייחס משקל כלשהו לחוות הדעת של פריידלין ואין היא יכולה לסייע לתובע בתביעתו, אולי ההיפך הוא הנכון. ראשית התברר כי הנחת היסוד עליה מבוססת חוות הדעת (ניפוח פי 9 מהסכומים שנקבעו על ידי אירני) אינה נכונה. זוהי למעשה תמצית חוות הדעת, שכן פריידלין אישר שלא ראה את תוכניות הקוטגי'ים (עמ' 14 שו' 16); לא בחן ולא ידע כלל שיש תשובות הבהרה של אירני (עמ' 14 שו' 30); לא הוצגה בפניו רשימת העבודות שהתובע נטל על עצמו (עמ' 15 שו' 1-5); פריידלין אישר כי קרא ברפרוף את תצהיר הנתבע (עמ' 15 שו' 9-12); פריידלין אישר כי התייחס רק לשורה התחתונה (עמ' 16 שו' 24) וכי : "אני לא יכול להביע שום דעה מקצועית על פרטי הפרטים המקצועיים שכתובים בחוות הדעת" (עמ' 17 שו' 6-7). מכאן שחוות הדעת של פריידלין באה ואומרת דבר אחד – אם קיימים כאלו הפרשים, הדבר מחייב את המסקנה שמדובר בחוות דעת רשלנית. איני מקבלת תיזה זו.

35. בנוסף, מעדותו של פריידלין עלה כי יש לו "בטן מלאה" על הנתבע (עמ' 13 שו' 4-19), דבר שיש לקחת בחשבון בעת קביעת המשקל שיש לתת לחוות דעתו. עוד הסתבר כי גם לשיטתו הפרשים גדולים בין חוות דעת של מומחים בתחום ליקויי הבנייה אינם מחזה חריג בבתי המשפט. בחרתי לצטט את השאלות שהופנו לפריידלין ע"י בית המשפט ואת תשובותיו בנושא זה: "ש. אם אני לא טועה, אתה ברשימת מומחים מטעם בית המשפט? ת. הייתי הרבה שנים. אני לא משמש בשנים האחרונות בגלל שבתי המשפט מצאו לנכון למנות מומחים שהם גם מהנדסים וגם שמאים. ואני רק מהנדס. ש. גם שימשת כמומחה בית המשפט בנושא ליקויי בניה? ת. במאות תיקים. ש. ואתה יכול להגיד לי באיזה פערים אתה נתקלת באחוזים בתיקים שבהם אתה מונית? ת. לא פערים פחות חמורים ממה שיש כאן. התופעה קיימת. זה רעה חולה, זה ביזיון של המקצוע, בעברית של הרחוב, זה הזניה של המקצוע, כשאנשים כותבים שקרים... ש. אבל זה לא שבכל התיקים האלה שאתה אומר, רק בן חורין היה...ת. בוודאי. זה רעה חולה של הרבה מהנדסים ובתי המשפט יודעים את זה. זה לא חדש" (ההדגשות שלי, עמ' 17 שו' 12-21). ובהמשך: "ש. אבל אתה אומר שבתי המשפט לוקחים כנקודת מוצא שהתובע רוצה לנפח והנתבע רוצה למזער. ת. זאת התרשמות שלי מתגובות ספורדיות, ולכן ממנים מומחה מטעם בית המשפט. אני לא התייחסתי בכלל לחוות הדעת של גיל.ש. ובאיזה מישור אתה חושב שצריך לטפל באותם מהנדסים?ת. יש ועדת אתיקה על יד רשם המהנדסים. היא לא פעילה כבר עשרות שנים" (עמ' 18 שו' 8-16).

36. כלומר, אם נאמץ את חוות הדעת של מומחה התובע, אזי ההתנהגות המיוחסת לנתבע אינה נחלתו בלבד, אלא מדובר ב"רעה חולה" נטענת של הרבה מהנדסים; קיימת תופעה של מומחי "תובע" ומומחי "נתבע" (כפי שגם אושר על ידי הנתבע בחקירתו, ראו עמ' 41 שו' 1); בתי המשפט מודעים לתופעה הזו, ולכן ממנים מומחים מטעמם. אם כך, אין מדובר ב"התרשלות" אלא בנורמת התנהגות ידועה; מומחה התובע מציע לטפל בה במישור האתי. אזכיר כי התביעה שבפניי אינה תביעה במישור זה, אלא עליי לבחון האם חוות הדעת של הנתבע חרגה ממתחם הסבירות. אם "סביר" שקיימים פערים של עשרות אחוזים בין חוות הדעת; ואם סביר שבסופו של יום הסכומים שנפסקים לזכות תובעים בתיקי ליקויי בנייה נעים בין 10%-15% בלבד (ראו המחקר אליו הפנה פריידלין בסעיף 2 לחוות דעתו, בעמ' 5), אזי חוות דעתו של הנתבע אינה חורגת מהמקובל בתחום זה.

37. אציין כי איני מביעה דיעה בנוגע לדבריו של פריידלין כפי שצוטטו לעיל; סבורתני כי בעל מקצוע אמור לתת חוות דעת אמתית ואובייקטיבית, בין אם הוא מייצג צד כזה או אחר. אולם אל לנו להיות מנותקים מהמציאות, מציאות שבתי משפט מודעים לה ונוקטים בכל הצעדים על מנת להגיע בסופו של יום לחקר האמת.

38. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 50,000 ₪, וזאת בהתחשב בין היתר בסכום התביעה (לצורך חישוב שכר טרחת עורך דין) ובהוצאות שהיו כרוכות בניהולה, ובכלל זה הגעת הנתבע לארץ לצורך מתן עדות. הסכום שנפסק ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויי בניה בלוד

  2. ליקויי בניה בעפולה

  3. ליקויי בניה יקנעם

  4. ליקויי בניה בנהריה

  5. ליקויי בניה רטיבות

  6. ליקויי בניה ביקנעם

  7. ליקויי בניה - ריצוף

  8. ליקויי בניה בשטחים

  9. ליקויי בניה - אוורור

  10. התיישנות ליקויי בניה

  11. ליקויי בניה בגן יבנה

  12. ליקויי בניה בקריית ים

  13. תקן לבדיקת ליקויי בניה

  14. ליקויי בניה - שנת בדק

  15. הרחבת בית - ליקויי בניה

  16. ליקויי בניה בכפר ורדים

  17. חדר ממ''ד - ליקויי בניה

  18. בוררות בנושא ליקויי בניה

  19. ליקויי בניה בקרית ביאליק

  20. ליקויי בניה ביחידת נופש

  21. מי אחראי על ליקויי בניה

  22. ליקויי בניה דירה באשדוד

  23. ליקויי בניה בטירת הכרמל

  24. ליקויי בניה ביסודות הבית

  25. ליקויי בניה דירה במודיעין

  26. ליקויי בניה בדירה באשדוד

  27. ליקויי בניה בחיפוי פסיפס

  28. ליקויי בניה במעלה אדומים

  29. ליקויי בניה בדירות חפציבה

  30. סמכות עניינית ליקויי בניה

  31. ליקויי בניה בבית בהוד השרון

  32. תביעה קטנה בגין ליקויי בניה

  33. הסתכנות מרצון - ליקויי בניה

  34. ליקויי בניה רטיבות במרתפים

  35. ליקויי בניה בעסקת קומבינציה

  36. שיפוצים בדירה עם ליקויי בניה

  37. ליקויי בניה בדירה חדשה מקבלן

  38. ליקויי בניה בבית קרקע באשקלון

  39. התרוממות ריצוף בחדר בבית מגורים

  40. אי הודעה במועד על ליקויי בניה

  41. תביעה בגין ליקויי בניה בקוטג'ים

  42. רשלנות תורמת בתביעת ליקויי בניה

  43. ליקויי בניה בבניין מלפני 15 שנה

  44. סירוב לתת לקבלן לתקן ליקויי בניה

  45. ליקויי בניה בדירות לציבור החרדי

  46. ליקויי בניה בדירה במזרח ירושלים

  47. זכות מוכר הבית לתקן ליקויי בניה

  48. תביעה נגד עמותה בגין ליקויי בניה

  49. ליקויי בניה בשכונת רמות בירושלים

  50. ערעור על פיצויים בגין ליקויי בניה

  51. הוצאות משפטיות בתביעת ליקויי בניה

  52. ליקויי בניה בקוטג' - תביעה נגד קבלן

  53. הסדר דיוני בתביעה בגין ליקויי בניה

  54. תביעה בגין ליקויי בנייה במדרגות דירה

  55. חובת גילוי מוכר דירה של ליקויי בניה

  56. טענה לירידת ערך דירה בגלל ליקויי בניה

  57. תביעה נגד חברה זרה בגין ליקויי בניה

  58. ליקויי בניה בפרויקט דירות לתושבי חוץ

  59. חובת המוכר לגלות מידע על ליקויי בניה

  60. תביעה בסדר דין מהיר בנוגע לליקויי בנייה

  61. ביטול קניית דירה מקבלן עקב ליקויי בניה

  62. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה ועוגמת נפש

  63. תביעת נציגות בית משותף בגין ליקויי בניה

  64. תביעה בגין אספקת בית באיחור וליקויי בנייה

  65. ליקויי בניה בשכונת תלפיות מזרח בירושלים

  66. מינוי מומחה מוסכם בתביעה בגין ליקויי בניה

  67. מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת ליקויי בניה

  68. הגשת תביעה בגין ליקויי בנייה 7 שנים לאחר המסירה

  69. בוררות על ליקויי בניה לפי הסכם לרכישת בית מגורים

  70. נטען כי הקבלן רצה לתקן ליקויי בניה אבל לא נתנו לו

  71. הזכות לתקן ליקויי בניה אל מול הזכות לקבל פיצוי כספי

  72. תביעה כספית נגד המתכנן בגין ליקויי בניה אשר התגלו בדירה

  73. תביעה לפיצוי בגין הפרת הסכם וכן פיצוי בגין ליקויי בנייה

  74. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה שנתגלו בבניין לאחר עבודות שיפוץ

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון