פציעה כתוצאה מפגיעת מכסה המנוע של הרכב בזרת יד שמאל

נפצעה כתוצאה מפגיעת מכסה המנוע של רכבה בזרת יד שמאל

2. המחלוקת בין הצדדים הינה הן ביחס להוכחת אירוע הפגיעה הנטען, והן בשאלה האם ההתרחשות הנטענת מהווה תאונת דרכים עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – החוק). בנוסף חלוקים הצדדים באשר לנזק, ככל שייקבע כי קיימת חבות על-פי החוק.

3. להלן אדון במחלוקות בין הצדדים כפי שצויינו לעיל.

המישור העובדתי:

4. לטענת התובעת בתצהיר עדותה הראשית, ביום האירוע היא עמדה לנסוע ברכב של בנה מביתה לחוף הים. היא התניעה את הרכב, יצאה ממנו ופתחה את מכסה המנוע לצורך בדיקת שמן ומים במנוע. לאחר הבדיקה, בעת כשביקשה לסגור את מכסה המנוע, סגרה בטעות את המכסה על זרת יד שמאל. כתוצאה מהפגיעה נגרם לה שבר בזרת. יצויין כי המומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 5% כתוצאה מהתאונה.

5. בחקירתה הנגדית נשאלה התובעת על האופן המדוייק בו נפגעה ידה. היא העידה כי הרימה את מכסה המנוע עם יד שמאל, וביד ימין החזיקה במוט התומך במכסה המנוע, וכאשר ביקשה להוריד את המכסה החליפה בין הידיים, שכן יד ימין היא החזקה שלה, ואז ירד מכסה המנוע על ידה השמאלית (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 1-3).

התובעת נשאלה האם הספיקה בעת החלפת הידיים להחזיק עם יד ימין במכסה או שלא הספיקה והשיבה, "לא. כנראה שעוד לא הספקתי. ברגע של ההעברה מיד שמאל לימין משהו התפספס" (עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 26-30). מהדברים לעיל עולה כי לגרסת התובעת, היא נפגעה בעת שמכסה המנוע נשמט מידה במהלך החלפת הידיים לצורך אחיזה בו, ועקב כך הוא נפל על זרת ידה השמאלית.

התובעת נשאלה כיצד נפגעה כף ידה השמאלית אם נפילת מכסה המנוע אירעה בעת החלפת הידיים ובעת ששתיהן מורמות? והשיבה: "נכון. אני חוזרת אחרי התיאור שלך. החזרתי את המוט ונראה שיד שמאל סדרה את זה טיפה ואז זה נפל מיד ימין" (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 1-6). דהינו, לפי גרסה זו, המכסה נפל מיד ימין שתמכה בו, בעת שהתובעת סדרה עם יד שמאל את המוט התומך לאחר החזרתו למקומו, וכתוצאה מכך נפגעה יד שמאל.

כשעומתה התובעת עם השוני בין שתי הגרסאות, היא התקשתה להסביר זאת ולהיזכר בפרטי האירוע, ובלשונה: "נגיד שאני באמת החזקתי עם יד שמאל ואחר כך עם יד ימין. אני מנסה לחזור ולשחזר את מה שהיה. אני לא יודעת להסביר בדיוק באיזה שלב המכסה, אם היד שלי הייתה בדרך, אם נפל ו... קשה לי להסביר את הרגע שבדיוק המכסה נפל על היד שלי" (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 15-17).

6. לטענת הנתבעת, נוכח השינויים בגרסאות התובעת באשר לאופן בו נפגעה, כפי שצויינו לעיל, אין לקבל את עדותה כמהימנה, ובפרט כאשר מדובר בעדות יחידה של בעלת דין.

7. סבורני כי יש להבחין לעניין זה בין המישור הנוגע לעצם התרחשות האירוע נשוא התביעה, לבין הוכחת הנסיבות המדויקות בהן נגרמה הפגיעה.

8. באשר לעצם התרחשות אירוע בו נפגעה התובעת בידה ממכסה המנוע של רכבה, אני רואה לקבל את עדות התובעת כי אירוע כזה אירע. אכן, בעדות התובעת היו אי-בהירויות באשר לנסיבות המדויקות של התרחשות מהלך הפגיעה (נסיבות שיש להן חשיבות בענייננו על רקע ההיבט המשפטי הרלוונטי, כפי שיפורט בהמשך), ברם לעניין הטענה הבסיסית בדבר פגיעת היד ממכסה מנוע הרכב, היתה גרסתה עקבית והיא לא התערערה. הטענה בדבר פגיעה ממכסה המנוע הועלתה על-ידי התובעת עוד בסמוך לפגיעה, וזמן רב לפני הגשת התביעה. כך, במכתב ההפניה לביה"ח שניתן לתובעת במרפאת קופה"ח מיד לאחר התאונה צוין: "היום בבוקר תוך כדי בדיקת מים במכונית נחבךה (כך במקור – צ"ל נחבלה – ע.ג.) בכף יד שמאל כאשר מכסה מנוע נסגר על ידה השמאלית וגרם לה לנזק באצבע V" (נספח א' לתצהיר התובעת). בתעודת המיון מיום האירוע צוין: "לדבריה היום ..סגרה מכסה מנוע על יד שמאל" (נספח ג לתצהיר התובעת), ובתעודת סיכום המחלה מבית החולים (נספח ב' לתצהיר התובעת, צוין: "לדבריה נחבלה ע"י מכסה מנוע שנסגר על הזרת". הגרסה הראשונית שנשמעה מפי התובעת, בסמוך לאחר האירוע, ובעת שהיא סובלת משבר באצבע, היתה, איפוא, כי היא נפגעה מסגירת מכסה המנוע על האצבע. גרסה ראשונית ומידית כאמור, הנמסרת הגורמים הרפואיים המטפלים ובסמוך לפגיעה, יש בה כדי לחזק את מהימנות העדות בנקודה זו (ראו: ע"א 8388/99 הסנה, חברה לביטוח בע"מ נ' בן ארי, פ"ד נו(4), 689, 699).

9. שאלה נפרדת הינה הנסיבות המדוייקות בהן נפגעה התובעת, ובפרט, השאלה האם מכסה המנוע נפל על אצבעה. שאלה זו הינה רלוונטית לצורך הכרעה בשאלה האם בפנינו "שימוש" ברכב לפי חוק הפלת"ד, על-פי ההגדרה בחוק לה טענה התובעת, אליה אתייחס בהמשך במישור המשפטי. בהיבט זה, עדותה של התובעת היתה בלתי ברורה ובלתי משכנעת, ואין בה כי לבסס תשתית ראייתית מספקת על מנת לקבוע, במאזן ההסתברויות, כי פגיעת התובעת ארעה עקב נפילת מכסה המנוע על היד כפי שטענה בעדותה בפני.

ראשית, כפי שצויין לעיל, התובעת התקשתה להעיד אודות הנסיבות בהן נפל, לטענתה, המכסה על ידה. בעדותה בפניי הועלו למעשה שתי גרסאות, האחת נפילה תוך כדי החלפת ידייים, ושניה נפילה בעת החזקת המכסה ביד ימין וכאשר יד שמאל מסדרת את המוט התומך חזרה במקומו. שתי האופציות אינן חופפות את האמור בתצהיר העדות הראשית של התובעת, כמו גם בתצהיר נסיבות שהוגש מטעמה במהלך ההליך, בהם צויין כי התובעת סגרה בטעות את המכסה על כף ידה. אין בפני, איפוא, גרסה סדורה וברורה מפי התובעת באשר להתרחשות שהביאה לפגיעה, עליה ניתן לבסס ממצא בדבר נפילת מכסה המנוע.

שנית, אף שיתכן שניתן היה לראות באי-ההתאמות בעדותה של התובעת כנובעות מחלוף הזמן או אי-מתן תשומת לב לפרטי-פרטים בהתרחשות הכוללת, הרי שבנסיבות דנן מתעורר קושי מול השוני בין אופן הצגת הדברים בחקירה הנגדית, אל מול התיאור בתצהירים כפי שצויין לעיל, וכן אל מול התיאור המצוי בגרסאות שנרשמו מפי התובעת בהזדמנויות קודמות. כפי שצוטט לעיל, בתעודת חדר המיון מיום האירוע צוין מפי התובעת: "לדבריה היום ..סגרה מכסה מנוע על יד שמאל" (ההדגשה הוספה). גרסה מפורטת וברורה יותר מצויה בהודעה שהגישה התובעת למשטרה, בה פירטה את נסיבות הפגיעה, ציינה התובעת כדלקמן: "אני התכוננתי לנסוע באותו בוקר לג'סר זרקא, התנעתי את האוטו ואח"כ פתחתי את מכסה המנוע על מנת להוסיף מים. הוספתי מים ובדקתי שמן. בטעות הורדתי את המכסה של המנוע על כף ידי השמאלית ונפגעתי בידי ונגרמו לי שבר באצבע החמישית".

10. עולה מהמקובץ, כי בהזדמנויות שונות טענה התובעת כי הפגיעה ארעה בעת שהיא הורידה בשוגג את מכסה המנוע על יד שמאל. מאידך, בחקירתה הנגדית תיארה התובעת התרחשות של השמטות המכסה ונפילתו על היד. ההתרחשות הנ"ל תוארה על ידי התובעת באופן בלתי קוהרנטי, תוך שינויים בתיאור הדברים, כפי שצויין לעיל. משנשאלה התובעת בסיום החקירה, האם אפשר שהפגיעה ארעה בגין כך שהיא סגרה בעצמה בשוגג את מכסה המנוע על היד, תשובה היתה כי יכול להיות שכך היה (עמ' 17, ש' 10-11).

11. בנסיבות אלה, אין בפני תשתית מהימנה לקבוע כי פגיעת התובעת נגרמה בשל נפילת מכסה המנוע על היד, להבדיל מפגיעה עקב פעולת סגירה ייזומה ומכוונת. סבורני כי נוכח המכלול הראייתי הקיים, עולה המסקנה הסבירה יותר, כי הפגיעה ארעה עת התובעת סגרה (בשוגג) את דלת מכסה המנוע על היד, כפי שתואר מפיה במסמכים שנערכו בסמוך לפגיעה, וצוטטו לעיל, וכפי שאף עולה לכאורה מתצהירה. בכל אופן, ככל שנותרה עמימות בעניין זה, יש לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את הטענה כי מכסה המנוע נפל; נזכור כי מדובר בעדות יחדה של בעלת דין, על כל המשתמע מכך במישור הראייתי, ובנקודה בה עסקינן כעת אין לה תימוכין כלשהם, אלא להיפך – הראיות הקיימות מצביעות על גרסה שונה.

המישור המשפטי – תאונת דרכים?

12. על רקע המפורט לעיל, יש לבחון האם מדובר בעניינו בתאונת דרכים. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לרכיב "השימוש" ברכב בהגדרת תאונת דרכים, בהתאם לסעיף 1 לחוק. התובעת בסיכומיה טוענת כי במקרה דנן מתקיימת הגדרת השימוש שעניינה "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב.. מרכב חונה או עומד". יצויין כי לא נטען להתקיימות איזה מהרכיבים האחרים של הגדרת השימוש ברכב מנועי הקבועה בחוק, ובכלל זה כי מדובר בחלק אינטגראלי מהשימוש של "נסיעה". לפיכך, אין צורך להידרש לכך, תוך שאעיר, מעבר לנדרש, כי סבורני כי לא מתקיימות בענייננו אף יתר חלופות השימוש (לעניין היות רשימת השימושים רשימה סגורה, והפרשנות ההדוקה שיש לתת למושגים המשמשים בה, לרבות נסיעה, ראו: רע"א 5099/08 חסן נביל נגד הדר חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים) (2009),).

13. השאלה הנשאלת היא, איפוא, האם הוכח אירוע של התנתקות או נפילה של חלק מהרכב, המהווה בגדר שימוש ברכב מנועי לפי החוק, ואשר בעטיו נגרם נזק גוף.

14. התשובה לשאלה זו היא בשלילה. כאמור לעיל, התשתית הקיימת מצביעה על פגיעה ביד כתוצאה מכך שהתובעת סגרה את מכסה המנוע על זרת יד שמאל. לא ניתן לראות בהתרחשות זו כ"נפילה" של חלק מהרכב (ואין חולק שאין מדובר בהתנתקות). מדובר בפעולה יזומה שנועדה (והביאה) להורדת המכסה, ונעדר ממנה רכיב האקראיות שמשמיע לנו הביטוי "נפילה" בהקשר דנן. פשוטו של מקרא אינו מאפשר לראות בפעולה אקטיבית ויזומה של סגירת מכסה מנוע "כנפילה" שלו; "כאשר ההינתקות באה בשל פעולה יזומה של הנפגע ולא אירעה באופן ספונטני – לא מתקיים "שימוש" של הינתקות או נפילה" (אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין, וחישוב הפיצויים, (מהדורה רביעית), עמ' 210)).

15. יצויין כי התובעת בסיכומיה התמקדה בשאלה האם ניתן להכיר בנפילה של חלק מהרכב גם כאשר החלק נותר מחובר לרכב, תוך הפנייה לפסיקה שעסקה בעניין זה וקבעה כי מצב של נפילה כאמור נכלל בגדר ההגדרה בחוק. גישה פרשנית זו מקובלת עלי (ואף הנתבעת לא טענה אחרת), אלא שלא בכך טמון הקושי במקרה דנן, כמפורט לעיל.

16. המסקנה לפיכך היא כי אין מתקיימת בעניינו הגדרת השימוש של התנתקות או נפילה מרכב עומד.

17. מעבר לאמור אעיר, כי אף אם היתה מתקבלת טענתה של התובעת כי הפגיעה ארעה בעת שמכסה המנוע נשמט מידה ונפל על ידה השניה (גרסה שלא הוכחה, כאמור לעיל), ספק רב אם היה בכך כדי להביא לשינוי התוצאה ולקביעה כי מדובר באירוע של נפילת חלק מהרכב במובן ההגדרה בחוק. השאלה האם נפילה של חלק מהרכב, המתרחשת כחלק מפעולה שהיא עצמה פעולה ייזומה של הנפגע, נכנסת בהגדרת שימוש ברכב מנועי לפי החוק, הושארה בצריך עיון בפסיקת בית המשפט העליון (ע"א 3024/94 אלי יונאי נ' אררט, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נא(5) 208. ראו גם הערות בדעת הרוב בת.א. 1116/06 (מחוזי נצרת) מוניר סלמאן נ' ראזק רושדי (פורסם במאגרים) (2007). בענייננו, ההתרחשות הבסיסית במסגרתה ארעה הפגיעה היא של טיפול ברכב על-ידי התובעת, וליתר דיוק – טיפול בית ברכב. ככל שנפילה של חלק מרכב אגב טיפול כאמור מהווה שימוש מוכר, הרי שנוצרת לכאורה סתירה פנימית בין שימוש מוכר (נפילה של חלק מהרכב) לבין שימוש בלתי מוכר משתמע (טיפול בית ברכב). ככלל, עפ"י הפסיקה, במצב של ניגוד מסוג זה, גובר השימוש המוכר חרף קיומו של שימוש לא מוכר משתמע (רע"א 418/03 אסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה ואח', פ"ד נט(3) 541, פסקה 12). אחת ההנמקות לכך היא קיומו של סיכון תעבורתי עצמאי/נוסף הגלום בשימוש המוכר, החורג מהסיכון הטיפוסי של השימוש הלא מוכר, שיש להכיר בגינו בתחולת החוק במצב של ניגוד. אלא שביחס לסיטואציה הספציפית הנטענת בענייננו (פגיעה מנפילה של חלק מהרכב אגב טיפול בית ברכב), מתעוררת השאלה האם אכן קיים סיכון "עודף" כזה. אפנה בעניין זה לדברי פרופ' אנגלרד בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה רביעית, תשע"ג - 2013), עמ' 165:

"בעיה מיוחדת קיימת לגבי היחס בין ריבוי זה (הינתקות או נפילה – ע.ג) לבין המיעוט (המשתמע) של טיפול ותיקון בית. חלק מן המקרים של טיפול ותיקון בית נתפסים ממילא על ידי הסייג שבהוראה הנדונה בדבר טיפול של אדם ברכב במסגרת עבודתו, כך שלגביהם המסקנה היא אחידה. השאלה מתעוררת איפוא לגבי טיפול או תיקון בית מצד אדם שלא במסגרת עבודתו.

לפי הגישה הכללית, הריבוי גובר על המיעוט רק אם יש בו סיכון תחבורתי עצמאי. קשה לומר כי הינתקות או נפילה אגב טיפול בית היא תוצאה או גורם עצמאי של סיכון תחבורתי.

לכן, יש רגליים לסברה כי הריבוי יחול רק כאשר ההינתקות או הנפילה מרכב עומד בחצרות מתרחשת באופן אקראי, כלומר, לא כתוצאה מן הטיפול ברכב".

18. האמור לעיל הוא מעבר לנדרש לענייננו, שכן כפי שפורט לעיל, התשתית הקיימת במקרה דנן מצביעה על כך שהתובעת נפגעה בעת שהורידה את מכסה המנוע על היד, באופן שלא מתקיימת המשמעות הבסיסית של המונח "נפילה" כפי שפורט לעיל.

19. נוכח כל המפורט לעיל, מסקנתי היא כי אין מדובר בעניינו בתאונת דרכים, ומשכך דין התביעה להידחות.

20. אשר על כן, אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כריתת גליל אצבע

  2. טריקת דלת על אצבע

  3. ירידה בתחושה באצבעות

  4. קטיעת חלק מ-3 אצבעות

  5. פגיעה באצבעות בנגרייה

  6. קשיון נוח באצבעות כף היד

  7. נפילת מכסה מנוע על האצבעות

  8. טריקת דלת מכונית על אצבע אגודל

  9. תאונת עבודה 7.5% נכות רפואית אצבע

  10. שברים באצבעות בתאונת עבודה (ביטוח לאומי)

  11. אחוזי נכות: קטיעה של אצבע בלי ראש מטטרסוס

  12. פציעה כתוצאה מפגיעת מכסה המנוע של הרכב בזרת יד שמאל

  13. התובעת נפגעה עת נהגה ברכבה ובמהלך הנסיעה הרכב התהפך לתעלה

  14. הוריד בטעות, עגלת העמסה של משטח גלילים כבד על אצבע רגלו של התובע

  15. בשיעור של 5% בגין דפורמציה מסוג Mallet של המפרק הבין-גלילי הסופי באצבע

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון