תביעה בגין אספקת סחורה לבית קפה

תובענה כספית על סך של 91,025.30 ₪ שעניינה תמורתה של סחורה, אשר לטענת התובעת, סיפקה לבית הקפה שהופעל על ידי נתבעת 1.

התובעת, י. שבי שיווק מזון בע"מ, היא חברה אשר עיסוקה במסחר. בשנת 2006 מוזגה י. שבי עם חברה נוספת בשם שבי שיווק קפואים בע"מ על זכויותיה וחובותיה (להלן- התובעת).

נתבעת 1, היא חברה אשר הפעילה במועדים הרלוונטיים בית קפה בשם "אפרופו", בקניון רמת אביב (להלן – בית הקפה).

נתבע מס' 6, מר שלמה נרקיס, הוא מבעלי ומנהלי בית הקפה (להלן – שלי נרקיס).

נתבע 8, פונס אברהם, רו"ח, שימש במועדים הרלוונטיים כנאמן של הנתבעת.

במשך שנים סיפקה התובעת מוצרים לבית הקפה.

לנתבעת מונה נאמן אשר ניהל את חשבון הבנק שלה והיה אחראי על תשלום לספקים. במועדים הרלוונטיים לתובענה, היה זה נתבע 8 (להלן – הנאמן). הנאמן העביר לתובעת שישה שיקים על כולל של 26,964 ₪ (נספח ב' לתצהיר מנהלת התובעת) כתשלום עבור סחורה. השיקים לא כובדו, שכן הנאמן הוציא לגביהם הודעת ביטול לבנק.

על פי גרסת התובעת, פנתה באמצעות מנהלה לנאמן והביעה תרעומת על ביטול השיקים. הנאמן הסביר, כי קיבל משלי נרקיס הוראה לבטל את כל השיקים אשר מסר לתובעת ולהימנע מתשלום כלשהו לספקי בית הקפה, וכי נרקיס, שהיה באותה תקופה במאסר, עתיד להשתחרר ולהסדיר את התשלום לכל הספקים.

מנהל התובעת הצהיר, כי התכוון להפסיק לספק סחורה לבית הקפה עד להסדרת החוב כלפי התובעת, אולם הנאמן ושלי נרקיס הפצירו בו שלא יפסיק ואף התחייבו, כי תשולם לתובעת מלוא תמורת הסחורה שתסופק. לטענת מנהל התובעת, ניתנה לו התחייבות אישית של הנאמן וכן התחייבות אישית של שלי נרקיס, כי הכספים ישולמו. נוכח התחייבות זו המשיכה התובעת לספק סחורה לבית הקפה.

עוד טוענת התובעת, כי נערך בינה לבין שלי נרקיס (באמצעות אשתו) הסדר, על פיו תקבל הנתבעת הנחה בסך של 18,787 ₪ מחובה לתובעת ואת היתרה תשלם הנתבעת ב- 8 תשלומים חודשיים שווים. התובעת זיכתה את חשבונה של הנתבעת בסכום האמור, אך זמן קצר לאחר מכן, הודיע לה שלי נרקיס, כי הוא חוזר בו מההסכמה וכי בכוונתו לשלם לה רק את תמורת השיקים. נוכח הודעה זו, הפסיקה התובעת לספק סחורה לבית הקפה, כאשר חובה של הנתבעת לתובעת במועד זה עמד על סך של 64,268 ₪ ולשבי שיווק קפואים בע"מ על סך של 6,629 ₪.

לאחר ששלי נרקיס הודיע לתובעת, כי גם את תמורת השיקים אין בכוונתו לשלם לה ומאחר שחובה לא שולם לה, הגישה התובעת את השיקים שמסר לה הנאמן לביצוע. בית המשפט דחה את תביעתה השטרית של התובעת נגד הנאמן מהנימוק, שאין לחייבו באופן אישי בגין חתימתו על השיקים כנאמן של הנתבעת.

לטענת התובעת, שלי נרקיס וגם הנאמן התחייבו כלפיה באופן אישי להסדיר את חובה של הנתבעת.

על פי טענת הנתבעים, התובעת הפיקה לנתבעת חשבוניות פיקטיביות. לטענתה, חלק ניכר מהחשבוניות אינו חתום על ידי מי מנציגי בית הקפה ועובדי הנתבעת. כל חשבונית שלא נחתמה על ידי נציג הנתבעת היא חשבונית שלא סופקה בגינה הסחורה המפורטת בה. בין הנתבעת לבין התובעת היה נוהל לפיו בכל פעם שהתובעת סיפקה מוצרים לבית הקפה, היא דאגה לקבל אישור שהמוצרים התקבלו על ידי חתימה של נציג הנתבעת על גבי החשבונית. לטענת הנתבעים, החשבוניות הפיקטיביות הן הסיבה שבגינה סירבו לשלם את החשבוניות נשוא התובענה.

עוד טוענים הנתבעים, כי שלי נרקיס והנאמן לא התחייבו לשלם באופן אישי את חובותיה של הנתבעת כלפי התובעת.


דיון

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ובתצהירים ולאחר ששמעתי את החקירות ושקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי, כי דין התובענה להידחות.

"המוציא מחברו עליו הראיה" הוא כלל בסיסי בדיון האזרחי, לפיו, על התובע בתביעה אזרחית חל גם נטל השכנוע וגם נטל הבאת הראיות. על התובע, שנטל ההוכחה מוטל עליו, להוכיח את תביעתו מעבר למאזן ההסתברות. התובע הוא הנושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התובענה (י' קדמי, על הראיות, חלק רביעי (2009), עמ' 1508).

על התובעת להוכיח את סכום התביעה כיתר מרכיביה העובדתיים של עילת התובענה. על מנת ללכת בדרך המלך להוכחת טענותיה הכספיות, היה על התובעת להגיש תצהיר מטעם רוה"ח של החברה או לכל הפחות תצהיר מטעם מנהלת החשבונות של החברה אשר יתמוך בטענותיה או חוות דעת מקצועית אחרת. בשלב ראשון, היה על התובעת להוכיח, כי לנתבעת חוב כלפיה ואת גובהו של אותו חוב. התובעת לא עמדה בחובה זו.

על פי טענת התובעת, ביום 31.10.2005 עמד חובה של הנתבעת כלפיה על סך של 64,268 ₪ וכלפי י. שבי קפואים בע"מ על סך של 6,629 ₪, נכון ליום 31.08.2005 (נספים ד' ו-ה' לתצהיר מנהל התובעת) וכי היא זכאית לסכומים אלה. להוכחת טענתה הגישה התובעת את כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת אצל התובעת ואצל שבי קפואים. התובעת גם הגישה את כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת לפיה, קיים חוב כלפי התובעת על סך של 46,630 ₪ נכון ליום 28.09.2005 (נספח יג' לתצהיר מנהל התובעת). כאמור, התובעת לא הגישה תצהיר או חוות דעת של רו"ח, או תצהיר מטעם מנהלת החשבונות, אשר יתמכו בכרטסת הנהלת החשבונות שלה.

ייתכן, שניתן היה לקבל את התובענה, ולו באופן חלקי, על סמך כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת לפיה קיים חוב כלפי התובעת ועל סמך השיקים שבוטלו. עם זאת, מעדותו של מר משה אליהו אשר שימש כמנהל בית הקפה והוזמן לעדות על ידי התובע, עולה, כי בין הצדדים הועברו חשבוניות פיקטיביות. מכאן, שנוצר ספק רב ביחס לנכונות האמור בכרטסות הנהלת החשבונות של הצדדים:

"ש: תגיד לי, נכון שהיו חשבוניות פיקטיביות בקיס בין שבי לבין קיס כאילו התקבלה סחורה אבל בעצם לא התקבלה סחורה?
ת: כן, היה דבר כזה.
כב' הש' כהן: לא שמעתי.
העד, מר אליהו: היה דבר כזה. שזה כבוד השופט אני הצעתי פה שיגמרו את זה בחוץ בצורה המכובדת יש דברים שאני לא יכול מה שנתתי פה את העדות,
לא, אני אומר את האמת כבוד השופט, מה שחקרו אותי במשטרה, על מה שנחקרתי במשטרה נתתי את האמת אבל יש דברים שמהעבר שלא הופנו אליי במשטרה ולא הציגו היה דברים מעבר לזה.
עו"ד בית און: ונכון שאתה ונכון שהחשבוניות הפיקטיביות שהוצאו על ידי שבי הם היו בהיקפים של פעם אחת 40 ועוד 40 ועוד 40 וכולי, בהיקפים גדולים?
העד, מר אליהו: כן זה היה.
ש: טוב תודה אין, רק רגע,
כב' הש' כהן: רגע, אתה מוכן להסביר?
עו"ד בית און: כבודו, כבודו, למה שאדוני ייקח לי את השאלות שלי?
כב' הש' כהן: כי אמרת שזהו.
עו"ד בית און: לא לא אמרתי שזהו.
העד, מר אליהו: היו חשבוניות שקיבלנו סחורה,
ואני חתמתי עליהם.
היו חשבוניות,
כב' הש' כהן: למה עשית?
העד, מר אליהו: זה לא אני עשיתי,
כב' הש' כהן: מי עשה?
העד, מר אליהו: זה היה מגיע בתקופה של שנת 97 בתקופה ההיא, 97, 98.
עו"ד בית און: אולי גם 99?
העד, מר אליהו: 2000. 99, כל התקופה הזאת, עכשיו קיבלתי סחורה, מה שקיבלתי סחורה אני חתמתי, והיו חשבוניות גדולות בין הבעלים לשבי.
כב' הש' כהן: אני לא מבין תסביר לי. איך זה עובד?
העד, מר אליהו: העבירו חשבוניות בין הבעלים. אני לא התעסקתי בחשבוניות הגדולות הם העבירו חשבוניות היו באים משאירים חשבונית גדולה והולכים.
כב' ה' כהן: משאירים למי?
העד, מר אליהו: במשרד אצלי. כן, אני הייתי משאיר את החשבוניות... (עמ' 12-13 לפרוטוקול).

ובהמשך בחקירה חוזרת:

"כב' הש' כהן: אדוני, אנחנו רוצים לדעת בדיוק מה היה שם עם החשבוניות הפיקטיביות, בוא תספר לנו בלי שישאלו אותך שאלות,
...
העד, מר אליהו: מי ששולח את החשבוניות הפיקטיבי זה י. שבי,
כב' הש' כהן: כן, י. שבי?
העד, מר אליהו: כן. חשבוניות פיקטיביות על 30 40 אלף שקל,
עו"ד בן חיים: ומי היה מטפל בזה אצלכם?
העד, מר אליהו: מה?
כב' הש' כהן: מי היה מטפל בזה,
העד, מר אליהו: זה היה עובר להנהלת חשבונות,
כב' הש' כהן: מי היה מעביר את זה להנהלת חשבונות?
העד, מר אליהו: הייתה אז פקידה שהייתה,
כב' הש' כהן: פקידה מעבירה חשבוניות פיקטיביות?
העד, מר אליהו: היא לא יודעת היא מקבלת חשבונית היא מקבלת חשבונית,
והייתה מעבירה ואז היה משא ומתן בין שבי לאותם בעלים שהיה אז,
כב' הש' כהן: מי הבעלים?
העד, מר אליהו: היה עוד אחד נחי עוד היה אני יודע מי היה שמה עוד.
כב' הש' כהן: מה?
העד, מר אליהו: נחי לאור גם היה בעל הבית,
כב' הש' כהן: מי עוד?
עו"ד בן חיים: רגע אני לא הבנתי משהו אחד אתה אומר ואז היה משא ומתן אתה אומר שזה קרה כל חודש? העבירו חשבונית וקיס שילמה את החשבונית הזאת?
העד, מר אליהו: שילמו התקזזו, אני יודע,
ש: אני רוצה להבין תסביר לי משהו האם כל חודש היו מעבירים חשבונית פיקטיבית של 30 או 40 אלף שקל וקיס הייתה משלמת אותה ואז באיזה שהיא נקודת זמן ניהלו משא ומתן על כל החוב,
ת: היה קיזוז היה,
ש: שנייה שנייה או שכל חודש היו מעבירים חשבונית מנהלים עליה משא ומתן ומשלמים או לא משלמים.
ת: היה יוצא צ'ק אחרי זה היו מחזירים את הכסף אני לא יודע מה היה עושה" (עמ' 16-18 לפרוטוקול).

מעדות זו שוכנעתי, כי חשבוניות פיקטיביות היו מועברות על ידי התובעת לנתבעת ולאחר מכן היה מתנהל "משא ומתן" בין הצדדים ביחס לאותן חשבוניות, כאשר "הקיזוזים" בין התובעת לבין הנתבעת היו נעשים "בהסכמה".

בנסיבות אלו לא שוכנעתי, כי האמור בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת ושל הנתבעת נכון ומהימן ומשכך, לא ניתן לפסוק דבר על סמך מסמכים אלה. בהקשר זה יש לשוב ולציין, כי לא הובאה חוות דעת רו"ח ואף מנהלת החשבונות לא הובאה לעדות.



על אף דחיית התובענה יש לציין, כי הדעת אינה נוחה מהאופן בו התנהלו הנתבעים. אין באמור בפסק הדין כדי לקבל את טענת שלי נרקיס, כי העברת החשבוניות הפיקטיביות נעשתה שלא בידיעתו. כמו כן, אין בדחיית התובענה כדי להכשיר את האופן בו ביטל הנאמן את השיקים. על פי עדותו שלו, פעל הנאמן על סמך הוראותיו של שלי נרקיס, מבלי לבדוק את הסיבה לביטול השיקים לגופו של עניין ומבלי להודיע לתובעת על ביטול השיקים כמתחייב.

נוכח כל האמור שוכנעתי, שיש לדחות את התובענה במלואה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב עבור סחורה

  2. אי אספקת סחורה

  3. זכות לעכב סחורה

  4. העברת סחורות לשטחים

  5. הסכם אספקת סחורה מחו''ל

  6. תביעה לתשלום בגין סחורות

  7. תביעה כספית לתשלום עבור סחורה

  8. קניית סחורה במקום דמי שכירות

  9. תביעה בגין עמלה על מכירת סחורה

  10. אחריות על סחורה בתוך רכב שנשרף

  11. תביעה בגין אספקת סחורה לבית קפה

  12. תביעה בגין "תרגיל עוקץ" ברכישת סחורה

  13. תביעה בגין קיזוז מחשבונית עבור סחורה

  14. סיווג מניות כתקבול בגין סחורה שיוצרה במשק

  15. התנגשות משאית שפרקה סחורה ברכב חונה בחניון מסחרי

  16. חברה רכשה סחורה, לא שילמה תמורתה בטענה שהסחורה פגומה

  17. תביעה בסדר דין מהיר בגין סחורות אלומיניום ופרזול לענף התריסים

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון