מניעת פעולות בנקאיות

התובע טוען, כי זה לא היה רשאי לפעול מיוזמתו למניעת הפעולות הבנקאיות שיזם הנתבע, שעה שלפי תנאי ההסכם הותרה לכל אחד מבעלי החשבון פעילות עצמאית בחשבון, כל עוד זה פועל בתוך מסגרת האשראי המותרת בחשבון.

משמע, כי טענתה העובדתית של הנתבעת לגבי עצם פנייתה לתובע (ראה את עדותה של הגב' אליזבט זיידנר (להלן: "אליזבט"), אשר במסגרת תפקידה במחלקת הבנקאות האישית ניהלה את החשבון נשוא התביעה), היא טענה שניתן לקבלה כממצא עובדתי מוכח.

השאלות שבמחלוקת

השאלה שבמחלוקת בין הצדדים הינה שאלה משפטית המתמקדת בחובת שיתוף הפעולה של התובע עם הנתבעת בנקודה זו והשלכותיו לאור הנורמות החוקיות החלות על הסכסוך.

תמצית טענות הצדדים

הנתבעת טוענת, כי נותרה חסרת אונים ביחס לפעילותו של הנתבע בחשבון המשותף, מבלי יכולת להתמודד עם התופעה ואילו התובע שבאפשרותו היה לסייע בידה, נמנע מכך ואפשר לנתבע להמשיך ולחייב אותה בתוצאות מעשים שהיו למורת רוחה. לדבריה, נועדו משיכותיו החריגות של הנתבע בחשבון למימון הימורים ומטרות החורגות מזו לשמה נפתח החשבון המשותף.
התובע, לעומת זאת, טוען, כי הגם שנציגיו הבינו לליבה של הנתבעת, הרי, בפועל, היו הם מנועים משפטית מלפעול כנגד הנתבע בחשבון המשותף. לדבריו, בפועל, פעלה הנתבעת בחשבון ומשכה כספים למטרותיה גם כשטענה, כי יש להגביל את החשבון ולצמצם את מסגרת האשראי הקבועה בו, כך שבהתנהגות תרמה ליצירת החיוב בחשבון.
על מנת שנוכל לדון ולברר טענות אלה, נכון לתאר בצורה רציפה את השתלשלות הדברים העובדתית, שבעיקרה אינה שנויה במחלוקת ביחס לאופן שבו נוהל החשבון.

תיאור ההשתלשלות העובדתית



בשנת 1997 פתחו הנתבעים חשבון משותף אצל הבנק התובע וחתמו על "הסכם תנאים כלליים לניהול חשבון" (להלן: "ההסכם") (מוצג 2).
בתחילת שנת 2008 פנתה הנתבעת לאליזבט בבקשה להגביל את פעילותו של הנתבע בחשבון (להקטין מסגרת אשראי ולחסום את כרטיסי הבנק) ונענתה בשלילה. לפי מוצג 21 עמדה יתרת החובה בחשבון במועד זה על סך של 23,219 ₪.
ביום 09/05/08 עמדה יתרת החובה בחשבון על סך של 14,328 ₪, כאשר המסגרת המאושרת באותה העת, עמדה על הסך של 25,000 ₪ (מוצג 21).
באותו חודש פתחה הנתבעת חשבון נפרד (להלן: "החשבון הנפרד") (מוצג 24). לשם תחילת פעילותה בו, לוותה הנתבעת ביום 11/05/08 סך של 10,080 ₪ מאת התובע (מוצג 14), שנזקף לחובת החשבון והועבר לחשבון הנפרד.
לאחר זיכוי החשבון בסכום ההלוואה משכה הנתבעת מהחשבון סכומים שונים שהצטברו לסך של 15,000 ₪ (מוצגים 21 ו- 24) ובכך הגדילה את יתרת החובה בחשבון לסך של 20,110 ₪ (מוצג 21).
בחודשים 06/08 ועד 09/08 מסרו הנתבעים שיקים מהחשבון בסך כולל של 6,956 ₪ (מוצג 25).
ביום 04/07/08 הפקידה הנתבעת בחשבון סך של 40,000 ₪ (סכום שנטלה כהלוואה מאת חברת כלל). במועד ההפקדה עמדה יתרת החובה בחשבון על סך של 33,434 ₪ ומסגרת האשראי המאושרת עמדה על הסך של 33,500 ₪ (מוצג 21).
ביום 20/08/08 הגדיל התובע את מסגרת האשראי בחשבון, לבקשת הנתבעת, לסך של 35,000 ₪ (מוצג 15). אותה עת עמדה מסגרת האשראי המאושרת על הסך של 35,000 ₪. (מוצג 21).
ביום 16/09/08 נחסמו כרטיסי האשראי מסוג "ויזה" בחשבון (מוצג 22).
ביום 18/12/08 שלח התובע לנתבעים דרישה לתשלום חובות (מוצג 16).
ביום 29/01/09 לוותה הנתבעת סך של 24,960 ₪ מאת התובע (מוצג 17) ובאותו יום זוכה החשבון בסכום הנ"ל.
ביום 20/04/09 שלח התובע לנתבעים מכתב התראה בטרם הגשת תביעה (מוצג 18).
ביום 06/09/09 חסם הבנק את כרטיסי ה"סניפומט" בחשבון.
ביום 06/09/09 בוטלו הוראות הקבע בחשבון (כלל מימון אשראי, איילון ב. חיים, רשות השידור, כלל בריאות, אג' ידי בית חב"ד, מכבי, 012, קופת העיר) (מוצג 19).
ביום 16/09/09 שלח התובע לנתבעים עוד מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים (מוצג 20).


הנסיבות והאירועים שאפפו את השתלשלות הדברים המתוארת, הן השנויות במחלוקת בין הצדדים. הנתבעת טוענת כי העובדות, שמוספרו מ- 3-6 נעשו בתיאום עם אליזבט, במטרה להצר את צעדיו של הנתבע בחשבון.

המהלך המתואר בעובדה מספר 7 נעשה, לטענת הנתבעת, לאור לחצים שהופעלו עליה מצד התובע, לאחר שפתיחת החשבון לא הועילה. במהלך תקופה זו הובטח לנתבעת, לדבריה, כי החשבון ייסגר לבקשתה, אם אך תביא לאיפוס יתרת החוב.
הנתבעת, שפעלה בהסתמך על הבטחה זו, אך פעלה כמתואר בעובדה 7, אלא שהתובע לא עמד בדיבורו ולא הסכים לסגירת החשבון.
אליזבט דוחה בשם הבנק את טענות הנתבעת לפיהן, הופעל עליה לחץ להפקיד כספים בחשבון. היא מאשרת את יתרת החובה בחשבון וגורסת, כי הנתבעת מעולם לא ביקשה לסגור את החשבון. לתמיכה בטענתה, מפנה האחרונה לתדפיס התנועות בחשבון, ממנו עולה, כי הנתבעים המשיכו לבצע פעולות בחשבון, גם לאחר ביצוע ההפקדה בסכום של 40,000 ₪ (מיום 04/07/08) וגם לאחר שהחשבון נעמד ביתרת זכות.

באשר להגדלת מסגרת האשראי (עובדה 8), טוענת הנתבעת, כי לאחר העמדת החשבון ביתרת זכות, החל שוב הנתבע למשוך כספים מהחשבון בצורה לא מבוקרת וגרם ליתרת חובה, מעבר למסגרת המאושרת בחשבון. לפי גרסתה, אליזבט התקשרה אליה ולחצה עליה לסגור את יתרת החובה. לפיכך, ביום 19/08/08 ביקשה להגדיל את מסגרת האשראי בחשבון. חלק זה בעדות הנתבעת נתמך בעדותה של אליזבט, המאשרת את נסיבות הגדלת מסגרת האשראי בחשבון.

ביחס לעובדה מספר 9, המתעדת את ביטול כרטיסי האשראי של הנתבעים, טוענת הנתבעת כי פעולה זו נעשתה ללא הסמכתה. בעדותה טענה הנתבעת, כי נסיבות מתן ההלוואה המתוארות בעובדות מספר 10-11 ו- 14 משקפות את הלחצים שהופעלו כנגדה מצד התובע, באמצעות אליזבט. גרסתה זו מוכחשת על-ידי אליזבט. לפי עדותה, איבדו הנתבעים שליטה על המתרחש בחשבון, גם לאחר נטילת ההלוואה הנוספת (עובדות 10-11) ובסופו של עניין בוטלה אף רשות השימוש של הנתבעים בכרטיסי ה"סניפומט".

דיון והכרעה
המחלוקות העובדתיות המתוארות אינן יורדות לשורשם של דברים. בכולן יש כדי לחזק את הרושם המתקבל בדבר המצוקה האישית הקשה אליה נקלעה הנתבעת 2 ביחס לניהול החשבון. המחלוקת כאמור הינה משפטית בעיקרה ומתמקדת בחובת שיתוף הפעולה של התובע עם מצב הדברים שנחשף בחשבון.
לדעתי, היתה הנתבעת רשאית "לאפס" את החשבון ולהפסיק את פעילותה בו באופן, שיביא לחסימת החשבון גם כלפי הנתבע מייד עם "איפוס" סכום החוב בחשבון. הסתמכותו של הבנק על סעיף 3.2(ג)(1) להסכם אינה במקומה.
לפיכך, לפי הראיות שהוצגו בפני, לא היה זה הוגן מצד הבנק, שלא לכבד את בקשת הנתבעת לסגירת החשבון, לאחר כיסוי יתרת החובה בחודש יולי 2008 באמצעות הלוואה, שנטלה על עצמה שלא במימון התובע.
ב"כ התובע, הסביר אמנם בפתח שמיעת הראיות, כי החשבון נותר ביתרת חובה, למרות הזרמת הכסף לחשבון וכיסוי יתרת החובה, בשל קיומה של הלוואה נוספת. אולם, בנקודה זו לא הוצגה מצדו כל ראיה בתצהירי העדות הראשית ולכן אין לקבל את גרסתו בנקודה זו. לכן, סבורני, כי במצב הדברים, שעד לחודש יולי 2008, היתה הנתבעת זכאית להפקיע את חבותה בחשבון ולהותיר לבנק את ההתמודדות עם הנתבע ביחס להמשך ניהול החשבון בלעדיה.
הבנק, שסרב לנתבעת, הפר את חובתו (בעניין זה, לחובות הבנק כלפי לקוח, ראה ד"נ 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' פרוסט קוסטמן ותא"מ (ש/תל אביב) 36556/08 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' גור אריה).
דא עקא, שהנתבעת לא חדלה את פעילותה בחשבון בחודש יולי 2008, לאחר שהעמידה אותו ביתרת זכות. לאחר מועד זה המשיכה הנתבעת את פעילותה בחשבון, כאשר בחודש אוגוסט 2008 הגדילה את מסגרת האשראי ובחודש ינואר 2009 נטלה הלוואה נוספת מהבנק, ולאורך כל התקופה המשיכו הוראות הקבע שמסרה לחייב את החשבון. הנתבעת אינה יכולה להתנער מפעילותה הנמשכת בחשבון ולכן גם אם הבנק היה חייב לפוטרה מאחריותה בחודש יולי 2008, יש לחייבה לשאת בכל החיובים שיצרה לאחר מועד זה ועד למועד בו הפסיק הבנק את הפעילות בחשבון, בחודש ספטמבר 2009.
לכן, באיזון שבין הדברים, מצאתי לחייב את הנתבעת במשיכות אותן ביצעה בסך של 24,296 ₪ (נכון ליום 10/09/09) ולדחות את יתרת התביעה שמעבר לסכום זה.

סוף דבר
התביעה התקבלה בחלקה.
הנתבעת תישא כלפי התובע בתשלום הסך של 24,296 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בשיעורים שהיו נהוגים אצל התובע ממועד הגשת התביעה, ביום 11/10/09, ועד לתשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו הוא.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון