תביעה בסדר דין מהיר, בנוגע לליקויי בנייה בביתם של התובעים אותו בנתה הנתבעת: בחוות הדעת, שצורפה לכתב התביעה, נאמדה עלות תיקון הליקויים בסך של 31,400 ₪. בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת נאמדה ההוצאה לתיקון הליקויים שבאחריות הנתבעת בסך של 870 ₪ בלבד. עקב הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, כאמור לעיל, מונה בהסכמת הצדדים המהנדס מר דניאל יאסו כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן - מר יאסו). בחוות דעתו של מר יאסו נאמדו עלויות תיקון הליקויים בסך של 14,291 ₪. בדיון שנערך ביום 4.7.12 הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה: "1.הנתבעת תבצע התיקונים הדרושים בהתאם לחוו"ד של המהנדס דניאל יאסו מיום 25/08/11 ובהתאם לתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 19/03/12, בפיקוחו של המהנדס יאסו, אשר יבדוק ביצוע העבודות. 2. הנתבעת תישא בעלות הפיקוח של המהנדס יאסו. 3. העבודות יבוצעו עד ליום 06/08/12. המומחה יגיש חוו"ד בנוגע לביצוע התיקונים עד ליום 20/08/12. 4. לאחר מכן ייקבעו מועדים להגשת סיכומי הצדדים בנוגע לשאלת ההוצאות". להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה. הליקויים תוקנו ע"י הנתבעת, בפיקוחו של מר יאסו, לשביעות רצונם של התובעים. כעת נותר להכריע בשאלת ההוצאות ושכר טרחת עורכי הדין. טענות התובעים התובעים טוענים, כי בעקבות ליקויי הבנייה, שנתגלו על ידם בבית, הם נאלצו להגיש את התביעה דנן ולשאת בהוצאות הבאות: שכר טרחת המומחה מטעמם, המהנדס אביגדור פורת בסך 2876 ₪. בנוסף, שכר טרחה נוסף ששולם למהנדס פורת בגין הצטרפותו לביקורו של מר יאסו בבית, בסך 1,740 ₪. סה"כ שולם ע"י התובעים למהנדס פורת סך של 4,616 ₪. סכום זה כשהוא משוערך ליום 3.4.13 - מועד הגשת הסיכומים, עומד על סך של 5,224.84 ₪. מחצית משכר טרחתו של מר יאסו, ששולמה על ידי התובעים, בסך 2,900 ₪. סכום זה כשהוא משוערך ליום 3.4.13 - מועד הגשת הסיכומים, עומד ע"ס 3,016.92 ₪. אגרת בימ"ש בסך 500 ₪. סכום זה כשהוא משוערך ליום 3.4.13 - מועד הגשת הסיכומים, עומד על סך של 560.98 ₪. שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ בסך 5,900 ₪. סכום זה כשהוא משוערך ליום 3.4.13 - מועד הגשת הסיכומים, עומד על סך של 6,249.54 ₪. אובדן ימי עבודה בסך 2,000 ₪. בסה"כ עותרים התובעים לחיוב הנתבעים בהוצאות ושכר טרחת בא כוחם בסך כולל של 17,052.28 ₪. טענות הנתבעת כתב התביעה הוגש רק באוקטובר 2009, בשיהוי ניכר, כ-5 וחצי שנים לאחר קבלת החזקה בבית ולאחר שהתובעים התגוררו בו עם בני משפחתם. חוות הדעת, שצורפה לכתב התביעה, נערכה בחודש ספטמבר 2008, למעלה מארבע שנים מיום שנמסרה החזקה בדירה. עוד בשנת 2005, כאשר התלוננו התובעים לראשונה, הם טענו לבעיית נזילה בלבד ולא העלו טענות אחרות. התובעים פנו לנתבעת וביקשו שתבצע עבורם עבודות נוספות בחצר בתמורה לתשלום נוסף בסך 17,500 ₪. הנתבעת טוענת, כי עבור עבודות נוספות אלו שילמו התובעים סך של 10,000 ש"ח בלבד ונותרו חייבים לנתבעת סך של 7,500 ₪. התובעים מודים, בכתב התביעה, כי נותרו חייבים לנתבעת סך של 1,000 ₪ בגין ביצוע העבודות. לפיכך, עותרת הנתבעת לקזז את סכום החוב בסך 7,500 ₪, או לכל הפחות לקזז 1,000 ₪ מסך ההוצאות, אם יפסקו. הנתבעת מסרבת לשאת בתשלום שכ"ט המומחה מטעם התובעים עבור הצטרפותו לסיור של מר יאסו בבית. הנתבעת טוענת, כי "סביר להניח שמומחה ביהמ"ש היה מסתדר במועד הסיור בדירת התובעים גם ללא נוכחות המהנדס מטעמם, בעיקר שחוות דעתו (שנערכה 3 שנים קודם לכן) היתה מונחת בפניו". הנתבעת טוענת, כי לא סביר לדרוש הוצאות העולות על סך עלות הליקויים שפורטו בחוות דעתו של מר יאסו. עלות התיקונים, לאחר שבוצעו ע"י הנתבעת, עומדת ע"ס כ-10,000 ₪ בלבד, כרבע מסכום התביעה שהוגשה. דיון והכרעה בהסכמת הצדדים מיום 4.7.12 יש כדי להודות באחריות הנתבעת לליקויים שתוקנו על ידה. לפיכך, התביעה התקבלה בחלקה, וזאת בשווי עלות התיקונים. עלות התיקונים, כפי שהוערכו בחוות הדעת של מר יאסו עמדה ע"ס 14,291 ₪. אולם בסעיף 3 להערות שבעמ' 8 לחוות הדעת נרשם: "במידה והעבודה תבוצע ע"י הנתבעת יש להפחית מהעלויות 30%". אם כן, עלות תיקון הליקויים ע"י הנתבעת עצמה הוערכה בסך של 10,003.70 ₪ בלבד. טענת הנתבעת לקיזוז נדחית. הנטל להוכיח טענת קיזוז מוטל על הטוען אותה. לעניין זה ראה, לדוגמא האמור בת"א(מרכז)5434-08-07, הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לא פורסם: "זכות הקיזוז היא אמצעי לפירעון חובות בדרך של סעד עצמי ... טענת קיזוז היא דוגמה לסוג של טענה ממשפחת ההודאה וההדחה. כאן, טוען נתבע כי אפילו יש ממש בעובדות המהותיות של עילת התביעה, קיימות עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא שהתובע אינו זכאי לסעד המבוקש, כולו או חלקו. על הנתבע מוטל נטל השכנוע לגבי העובדות 'המדיחות' הנטענות על ידו. כאשר הוא אינו מרים נטל זה, תידחה טענת הקיזוז" (ההדגשות במקור - נ"ש). בעניינינו, הנתבעת לא עמדה בנטל ולא הוכיחה טענת הקיזוז הנטענת על ידה, טענה שפורטה לעיל. לפיכך דין הטענה להידחות. יתירה מכך, נראה שלאור ההסכמה הדיונית שבין הצדדים, לא היתה הנתבעת רשאית להעלות בשלב זה את טענת הקיזוז, כאשר בהסכמה הדיונית, שטענת הקיזוז לא נזכרה בה כלל, יש כדי להוות ויתור על טענה זו. לעניין פסיקת הוצאות משפט נאמר ברע"א 6450/12, קול הכרמל חברה לבנין ועבודות ציבוריות (1990) בע"מ נ' אדלשטיין, טרם פורסם, סעיף יא לפסה"ד: "באשר לפסיקת ההוצאות, מדובר בטענה שהועלתה גם בפני בית המשפט המחוזי, לרבות סוגית ההנמקה, ונדחתה. אכן ראוי ככלל, כי מרכיבי החלטתו של בית המשפט ינומקו במסגרת פסק הדין. עם זאת, בית משפט השלום פירט באריכות את התרשמותו מהתנהלות הצדדים לאורך מימוש ההסכם, ובדומה לסוגית הריבית, ההחלטה טמונה במלאכת האיזון בין הצדדים ובנסיבות המקרה: השיהוי בו הוגשה התביעה, התנהלות המבקשת וסיכול האפשרות להשלים את תשלום היתרה לפי ההסכם על ידיה, ומנגד נסיונם של המשיבים לשלם את החוב באמצעות נטילת משכנתא". ועוד נאמר בבג"ץ 891/05, תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא, טרם פורסם (סעיף 19 לפסה"ד): "ההוצאות צריכות להיות פרופורציונליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך כמו גם עידוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה (השוו Lownds v Home Office, [2002] 1 W.L.R. 2450, הלורד Woolf). פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה מבוססת היא אפוא על הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו". במקרה דנן יש לקחת בחשבון מספר גורמים: ההשתהות בהגשת התביעה; ההפרש הגדול בין סכום הנזק הנטען בכתב התביעה ובין סכום הנזק, שנמצא על ידי מר יאסו בחוות דעתו; ההסכמות של הנתבעת, אשר חסכו זמן שיפוטי יקר, והביאו לסיום מהיר ויעיל של ההליכים. לפיכך, ובנסיבות הענין אני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעים בגין חלקם בשכרו של מר יאסו ובגין אגרת המשפט בלבד בסך כולל של 3,578 ₪ וכן בשכ"ט ב"כ התובעים בסך 2,500 ₪, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בניהסדר דין מהירליקויי בניה