תאונת דרכים בנתיבי איילון

נפגע בתאונת דרכים בעת שנהג ברכבו בנתיבי איילון ותוך כדי נסיעה, אירעה תאונת הדרכים עם כלי רכב אחר.

התובע פונה ממקום התאונה באמבולנס לבית החולים "איכילוב" בת"א, בעקבות כאבים בעמוד שדרה צווארי ומותני. לאחר קבלת טיפול בבית החולים שוחרר התובע להמשך טיפול רפואי ומעקב, במסגרת קופת החולים.

2. פרופ' תום הלל, מונה למומחה רפואי מטעם ביהמ"ש.
בחוות דעתו מיום 10.2.11 קבע, כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 5%, בגין הגבלה קלה בכיפוף עמוד השדרה קדימה וכאב בסוף הרמת הרגל הישרה משני הצדדים, על פי מחצית הנכות לפי סעיף 37 (7) (א) של תקנות המל"ל.
כמו כן, לתובע נקבעה נכות זמנית בשיעור של 30% למשך 9 חודשים.

3. הנתבעת הודתה בחבות במהלך הדיון היום.
המחלוקת הנטועה בין הצדדים, הינה בשאלת נכותו התפקודית של התובע וכן בשאלת היקף נזקיו כתוצאה מכך.
התובע בתצהירו התייחס לאירוע התאונה ולתוצאותיה, לרבות מגבלותיו הפיזיות. לטענתו,
עבד במשרה מלאה, עובר לתאונה בחברת "הדר הדרכה ושירותים רפואיים" וכן במסגרת מתן הדרכות עזרה ראשונה בחברת "הום אייד".
בעקבות התאונה היה באי כושר משך תקופה של מספר חודשים, כפי שאף ניתן ללמוד מחוות דעתו של פרופ' הלל.
במהלך תקופה זו טען התובע בתצהירו, כי נגרמו לו הפסדי השתכרות בשל היעדרותו מהעבודה וכך גם תפוקתו ירדה.
התובע צירף לתצהירו את תלושי השכר (נספח 7).

4. בישיבת ההוכחות מהיום נחקר התובע (כל הציטוטים הינם מפרוטוקול דיון זה).
דיון והכרעה:
הנכות התפקודית:
5. הנכות הרפואית שנקבעה ע"י המומחה פרופ' הלל, הינה 5% לצמיתות. המומחה בחוות דעתו קבע כי התובע בעת התאונה נפגע במנגנון צליפת השוט, כאשר עיקר הסימפטומים התבטאו מצד הגב התחתון. עוד קבע המומחה, כי לא נמצאו רישומים על הפרעות בגב התחתון לפני התאונה, אולם לא נמצאו גם רישומים על הפרעות בגב התחתון מאז סיום הפיזיוטרפיה, כתשעה חודשים לאחר התאונה. מחוות הדעת עולה, כי התובע התלונן על כאבים בגב תחתון וכן על תחושה שהצוואר תפוס, במיוחד מצד ימין.
בבדיקת המומחה צוין כי:

"בהליכה: ולגוס מוגבר במידה קלה בשתי הברכיים, עם אבדוקציה קלה דרך אמצע כפות הרגליים. צוואר: אין הגבלה בתנועות, רגישות למימוש על פני שריר הטרפציוס מצד ימין. גב תחתון: הגבלה קלה בכיפוף עמוד השדרה המותני לפנים. מבחן שובר מ-10 ס"מ ל-13 ס"מ. רגישות למישוש על פני עמוד השדרה המותני, L2-3 ובאזור הלומבו – סקרלי. במבחן הרמת הרגל הישרה, מגיע עד 70% בשתי הרגליים, עם כאב בסוף התנועה".

המומחה קבע, כי לתובע הגבלה קלה בכיפוף עמוד השדרה קדימה וכאב בסוף הרמת הרגל הישרה משני הצדדים.
בגין תלונות אלו של התובע נקבעה נכותו הצמיתה כתוצאה מהתאונה, על פי מחצית הנכות המותאמת של המל"ל ב-5% נכות.
ביחס לתלונות התובע על תחושה שהצוואר תפוס, לא מצא המומחה הרפואי כל הגבלה בתנועות הצוואר וממילא לא נקבעה נכות בגין הצוואר.

6. ב"כ התובע עתר בסיכומיו, לכך שייקבע שנכותו התפקודית של התובע הינה בשיעור שנקבע ע"י המומחה כנכות רפואית, לפי 5%.
הנתבעת מנגד בקשה לקבוע, כי אין כל השלכה תפקודית לנכותו הרפואית של התובע.
התובע בתצהיר עדותו הראשית פירט את השפעות פגיעתו על עבודתו היומיומית. התובע הינו סטודנט מצטיין למשפטים, לומד לתואר שני במסלול לסטודנטים מצטיינים ואף קיבל מלגת לימודים מלאה ומלגת מחיה. עוד ציין התובע במהלך חקירתו היום, כי החל את ההתמחות במשרד עורכי הדין בספטמבר 2013, כאשר הוא עתיד ללמוד לתואר שלישי (דוקטורט).
התובע טוען, כי עבודתו כרוכה בשעות עבודה מרובות וכי רק בשל מצבו נאלץ לצמצם את שעות עבודתו, נוכח הכאבים והמגבלות מהם הוא סובל, מאז אירוע התאונה.
לטענת התובע בתצהירו, עבודתו כרוכה בין היתר בעבודה מול מחשב, ישיבות ממושכות ומאמץ, כאשר בעקבות התאונה, מתקשה התובע בביצוע המטלות ולעתים נאלץ לעשות הפסקות ואף לקצר את שעות העבודה.
עוד טוען התובע בתצהירו, כי הינו סובל מבעיות שינה בשל הכאבים בצוואר, יקיצות במהלך הלילה בעטין נאלץ לעשות שימוש בכרית מיוחדת לקיבוע הצוואר, על מנת להקל על כאביו.
התובע בעדותו התייחס לעבודה ולעיסוקים שבהם עסק מאז מועד התאונה ועד היום, כמו גם לאופי עבודתו:

”הייתי מגיע בבוקר, היה לי בדרך כלל שיעור בבוקר, אולי שניים, זה אומר שהייתי לומד ארבע שעות ברצף, עד שעות הצהריים ולאחר מכן נסעתי לעבודה. הייתי עובד גם בששי שבת ושם הייתי עובד את רב שעות העבודה. עבדתי במשך 12 שעות ביום ששי שבת, במהלך השבוע הייתי עובד 4-5 שעות, היו ימים שהצטרכתי לעבוד יותר שעות בערב, אז עבדתי יותר שעות". (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 15-20)

התובע בתצהירו לא התייחס לפעילות ספורטיבית בה עסק עובר לתאונה ולא טען כי הוא נתקל בקושי בביצוע פעילות כזו, אולם כשנשאל על כך בחקירתו הנגדית, השיב:

"לפני התאונה הייתי מתאמן בקביעות, לאחר מכן ניסיתי לעשות הליכות, כי עליתי בצורה דרסטית במשקל.. הליכה עשיתי, אבל מעבר לזה לא יכולתי להתאמן כי היה לי קשה. לא הצלחתי להרים משקולות. באותה עת הייתי חבר במכון כושר והפסקתי מיד לאחר התאונה. בעקבות התאונה. המשכתי להגיע למכון כושר להליכון. אני לא זוכר בדיוק מתי אחרי התאונה, אבל פחות משנתיים. לא הצלחתי ממש לחזור למכון". (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 24-28).

בחקירתו הנגדית, נשאל התובע כיצד נגרעה משכורתו מאז אירוע התאונה ועל כך השיב:

"נזקקתי לחופשה אחרי התאונה. אני הייתי בתפקיד ניהולי והיו איתי עוד מנהלים, בקשתי מהם לקחת ממני את העבודה לכמה ימים. שכבתי בבית, נטלתי משככי כאבים, אני לא זוכר כמה ימים. אני חושב שהבאתי אישור מחלה, אני לא בטוח. המשכורת שלי הושפעה לחלוטין, זמנית, מההכנסות שייצרתי לחברה. הכנסתי פחות כסף לחברה והמשכורת שלי ירדה. אני מדבר על כמה חודשים אחרי הפגיעה והחברה גוועה בלי קשר אלי, גם כמה חודשים לאחר מכן". (עמוד 17 לפרוטוקול מול שורות 12-18)

בהמשך, מציין התובע כי:
"עבדתי בחברה כמנהל וכמדריך, כמו שמופיע בתצהיר, את עבודתי בתור מנהל הפסקתי לתקופה יחסית קצרה, את עבודתי בתור מדריך שכללה סחיבה של בובות החייאה, של המכשירים לבית הלקוח והעברת הדרכות, את זה לא יכולתי לבצע. כשהעבודה שלי כללה טלפונים, שאת זה יכולתי לבצע מהבית, בשכיבה, ישיבה ועמידה ואז התקופה שנמנע ממני לעבוד כליל, הייתה קצרה יותר, כמדריך לא עבדתי". (עמוד 17 לפרוטוקול, מול השורות 23-27)

עוד השיב התובע במסגרת חקירתו הנגדית כאשר נשאל לנזק שנגרם לו בגין הפסד השתכרות בעבר, כי:
"התקופה של אחרי התאונה מבחינת החברה, מבחינת הדר, הייתה תקופה של גסיסה, החברה גססה, זה לא קשור לתאונה, אני בטוח שהאפשרות שלי לייצר הכנסות לחברה, לא תרמה לתהליך הזה. אני לא יכול להגיד שיש איזה מסמך מגובה, ואני לא יודע על ידי מי מגובה מסמך כזה.. אני לא יכול להצביע על מסמך כזה, אני יכול להגיד שהשכר שלי לפני התאונה ואולי גם טיפה אחרי, בגלל חובות קודמים שהיו לי, קבלתי שכר יחסית גבוה בחודשים האחרונים של החברה השתכרתי 2,000 ₪ בחודש, החזרתי את הרכב.. זה בגלל ההפסדים של החברה. אני ייצרתי את ההכנסות של החברה, ההפסדים הם חלק מהענין". (עמוד 18 לפרוטוקול הדיון, שורות 7-15)

7. התובע יצר רושם אמין וכן בעדותו. התובע לא נחקר במסגרת חקירתו הנגדית ביחס לכאבים והמגבלות הרפואיות, אם כי ניכר מעדותו שהוא מודה בתפקוד תקין, חרף הכאבים.
לאחר ששמעתי את עדותו של התובע ולאחר שעיינתי בחווה"ד הרפואית ובתיק המוצגים, ניכר כי לתובע פגיעה בעלת השלכות תפקודיות. העובדה, כי התובע ממשיך לעבוד בעבודותיו היומיומיות והסדירות בהיקף שעות כבעבר, אינה אינדיקציה בהכרח להעדר נכות תפקודית.

כידוע, כאשר עסקינן בפגיעה אורתופדית, נקודת המוצא לקביעת ביהמ"ש בדבר דרגת הנכות התפקודית היא דרגת הנכות הרפואית הצמיתה, כלומר, בהעדר נתונים אחרים, קיימת חזקה לפיה כושר ההשתכרות נפגע כשיעור אחוזי הנכות הרפואית – אורתופדית (ר' למשל ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי ואח', פ"ד נב (3) 792, 799 (1995)).

לתובע נכות המתבטאת בכאבי גב תחתון והגבלה קלה בכיפוף עמוד השדרה קדימה, בליווי כאב בסוף הרמת הרגל הישרה משני הצדדים.
עבודתו כרוכה בעמידה, ישיבה ממושכת מול מחשב ולא ניתן לומר כי זו, בוודאי לא לאורך השנים, אינה מושפעת מנכות זו.
בהחלט, ייתכן כי תחול החמרה באספקט התפקודי במצבו בעתיד ומשכך שוכנעתי כי יהא נכון לקבוע בעניינו של התובע, כי נכותו התפקודית הינה זהה לנכותו הרפואית ולא מצאתי בנסיבות אלה לסטות ממנה. לכן, אני קובעת כי נכותו התפקודית של התובע הינה בשיעור זהה לנכותו התפקודית והינה בשיעור של 5%.

הפסד שכר לעבר ולעתיד:
8. לטענת התובע, לא עבד מספר חודשים, בהתאם לאמור בחווה"ד ולנכויות הזמניות שנקבעו לו, יחד עם זאת, למעט ימי המחלה שניתנו לו בעת שחרורו מחדר המיון ולאחר מכן ע"י רופא קופ"ח, למספר ימים בודדים בלבד, לא עלה בידי התובע להראות כי אכן נגרע שכרו, ממילא לא צורפה אסמכתא כלשהי כדי להוכיח נזק מיוחד זה, מאז אירוע התאונה ועד היום.
בסיכומיו, טען ב"כ התובע לפסיקת סכום גלובלי בהתאם לשיקול דעתו של ביהמ"ש, במיוחד כאשר על ביהמ"ש ליתן את הדעת לנכות הזמנית שנקבעה ע"י המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש בתקופה של תשעה חודשים לאחר אירוע התאונה.
הנתבעת, מנגד טוענת כי לא הוכח הפסד השתכרות לעבר, לא הוכחה הזכאות לפיצוי בגין אותם ימי מחלה, בהעדר הבאת ראיה כלשהי, שיש בה כדי לתמוך בטענה זו אין לפסוק פיצוי ולו גם גלובלי בגין רכיב זה, שעה שמדובר בתאונת עבודה, אשר התובע נמנע מלמצות את זכויותיו אל מול הביטוח הלאומי.

9. מומחה ביהמ"ש קבע כאמור לתובע נכות זמנית בשיעור של 30% , למשך תשעה חודשים.
התובע לא צירף כל אישור, למעט תעודת חדר מיון, לפיה ניתנו לו שלושה ימי מחלה ולאחר מכן שבוע ימים נוספים בהתאם לחופשת מחלה שניתנה ע"י רופא משפחה, ממנו עולה כי התובע הפסיד ימי עבודה וממילא כי נגרע כתוצאה מכך שכרו.
בענין זה יש לקבל את הנכות הזמנית כפי שנקבעה ע"י המומחה מטעם ביהמ"ש במסגרת חוות דעתו, ככל שיוכח הפסד בפועל לתובע, במסגרת אותה נכות הרי שהינו זכאי לקבלת פיצוי בהתאם.

10. כאמור, התובע הציג תלושי שכר שלו, יחד עם זאת טען לפיצוי גלובלי בסך של 10,000 ₪, בגין הפסד השתכרות בעבר, בהתבסס על הנכות הזמנית שנקבעה ע"י המומחה מטעם ביהמ"ש.
אני קובעת שהתובע לא הצליח להוכיח כי נעדר מעבודתו, בוודאי לא במשך תשעה חודשים.
למעשה התובע טען במסגרת חקירתו הנגדית, כי למעט מספר ימים – בשבועות ראשונים לאחר אירוע התאונה במהלכן האציל את סמכויותיו כמנהל וחדל מלתת הדרכות, שבעיקרן היו כרוכות במאמץ פיזי, חזר למסלול עבודה רגיל, חרף כאביו כתוצאה מהאירוע.
אין מחלוקת ביחס לתקופה שבמהלכה השתתף התובע בטיפול פיזיוטרפיה בעקבות אירוע התאונה, דבר שבוודאי מנע ממנו לעבוד באופן מלא באותה עת. כפי שציינתי, התרשמתי כאמור מאמינותו של התובע ומכך שמדובר באדם חרוץ, אשר עבד במספר עבודות במקביל.

11. התובע במומו, המשיך לתפקד, תוך שהוא סובל מכאבים ומקשיים שבוודאי יש להם השלכה על תפקוד במסגרת עבודתו היומיומית, באופן שהוא סובל מכאבים ומצבו עשוי אף להחמיר.
אשר על כן, פיצוי התובע בסך של 7,000 ₪ הינו סביר בעיני לפרק הזמן שממועד התאונה ועד היום והולם ראש נזק זה.

12. אשר להפסדי השכר לעתיד, ב"כ הצדדים טענו באריכות לענין בסיס השכר לפיו יש לערוך את החישוב, בעוד שב"כ התובע סבר כי מדובר בתובע מוכשר שכל עתידו לפניו, הרי שיש לפנות לטבלת השכר הממוצע של הלמ"ס, בהתאם להתפלגויות המופיעות שם, טען לבסיס שכר בהתאם לכפל השכר הממוצע במשק, אשר עומד על סך של כ-16,000 ₪ ברוטו.
עוד טען ב"כ התובע בסיכומיו, כי המגמה הכללית היום הינה להאריך את תקופת העבודה, לשכירים עד גיל 70 ולעצמאים עד גיל 75, בהתאמה יש לערוך את החישוב ביחס לרכיב זה בהתאם למקדם ההיוון המתאים.
ב"כ התובע בסיכומיו עתר לפיצוי התובע בגין רכיב זה, לפי חישוב אקטוארי מלא.
מנגד, טענה ב"כ הנתבעת כי בנסיבות המקרה שלפנינו, יש להעמיד את בסיס השכר על סך של כ-10,000 ₪ ברוטו, שהינו 1.3 מהשכר הממוצע במשק.
ב"כ הצדדים שניהם, הפנו את ביהמ"ש לפסיקה רלוונטית, כל אחד ציין את פסקי הדין התומכים בטיעוניו.
בעניינו של התובע שלפני, אכן נראה כי ישנה תמימות דעים ביחס לכישוריו ויכולותיו של התובע להצליח בכל דרך שבה יבחר בעתיד, בין היתר בשל כישוריו וחריצותו, אם כי גם בענין זה בתי המשפט נתנו את הדעת לכך שבהחלט ייתכן שמצבו בעתיד יחמיר ובהתאם כושר השתכרותו.
בראות עיני, שעה שמדובר בנכות צמיתה בשיעור של 5%, שעה שאין חולק כי התובע משביח את שכרו מאז התאונה ועד היום ושעה שהתובע "סלל את דרכו בתחום המשפטים" בין אם בעתיד יבחר במסלול האקדמי ובין אם בעתיד יבחר לשמש כעו"ד עצמאי או שכיר, כך או כך, ניתן לומר כי בסיס השכר אינו יכול להיות מחושב בהתאם לשכר הממוצע במשק, כאשר התובע "כתב את סיפור חייו" ובסיס השכר הראוי וההוגן בעניינו של התובע לצורך חישוב הפסד השכר בעתיד, מוערך על ידי בשיעור ממוצע לאורך השנים בסך של 14,000 ₪ ברוטו לחודש.
לכן, בנסיבות התיק שלפני, בעניינו של התובע, נוכח נכותו התפקודית, אופי עבודתו, וגילו הצעיר מצאתי לנכון לפצות את התובע בגין רכיב נזק זה, בפיצוי גלובאלי בשיעור של 80,000 ₪.
סכום זה כולל גם את אובדן התנאים הסוציאליים.

עזרת זולת לעבר ולעתיד:
13. התובע טען בסיכומיו, כי בגין חודשי אי הכושר החלקיים שנקבעו לו ע"י מומחה ביהמ"ש, חרף העובדה כי התובע שהה בבית הוריו, על ביהמ"ש לפסוק לתובע פיצוי בסכום גלובלי בהתאם לפסיקה הענפה בענין זה, כאשר מדובר היה בסיוע שהינו חורג מהטיפול המצופה מבני משפחה.
הנתבעת טענה מנגד, כי התובע לא המציא שום אישור ביחס לכך שנאלץ להסתייע בעזרה כלשהי, במהלך תקופת אי הכושר הזמני וממילא אין לפצותו בגין רכיב זה.
סבורני כי פיצוי בסך של 7,000 ₪ יהלום פיצוי בגין עזרת זולת לעבר ולעתיד.

ניידות, נסיעה והוצאות רפואיות לעבר ולעתיד:
14. התובע טען, כי תקופה ארוכה נאלץ להגיע לטיפולי הפיזיוטרפיה, בנוסף טען התובע כי מאז אירוע התאונה ועד היום הוא משתמש באופן קבוע במשככי כאבים, אשר נאלץ לרכוש מעת לעת, בעלויות שנעות בעשרות שקלים לחודש על פני תקופה ארוכה, לפיכך דרש פיצוי גלובלי לעבר ולעתיד בסך של 15,000 ₪. מנגד, הנתבעת טענה כי מדובר בתאונת עבודה אשר התובע לא טרח לממש את זכויותיו בביטוח הלאומי באשר אם היה עושה כן, היו הוצאות אלו כמו גם ההוצאות הרפואיות, מכוסות במלואן ע"י הביטוח הלאומי.
שעה שהתובע נמנע מלפנות לביטוח הלאומי, אין לפצותו בגין רכיבים אלו.
בענין זה, נראה כי הנתבעת צודקת בטענתה, באשר מדובר בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, כך לדברי התובע מיד לאחר האירוע וכפי שהדברים באים לידי ביטוי במסמכים שצירף התובע לתצהירו, כך למשל בנספח 3 "דיווח על נפגע באמבולנס" בסיפא של העמוד, בשורת ההערות "בן 25 לאחר תאונת דרכים, נכנס בו רכב מאחורה, מתלונן על כאבים בצוואר ובגב תחתון, הנ"ל טוען שהוא בדרך לעבודה".
טופס נוסף שצורף ע"י התובע לתצהירו, בעת שביקר ביום 14.11.08 בקופ"ח שם נרשם כי מדובר בתאונת עבודה ובמקום המיועד לתלונות / סיבת הפניה, נרשם לדבריו:
"כשנסע לעבודתו, רכב פגע ברכבו מאחור" .
יוצא איפוא, כי אכן מדובר בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, כאשר אין חולק ביחס לכך שהתובע לא פנה לביטוח הלאומי למצות את זכויותיו, עם זאת, לא הוגשה ע"י הנתבעת חוו"ד מתאימה ביחס לניכויים הרעיוניים שיש לבצע מהפיצוי שזכאי לו התובע, אם היה פונה לביטוח הלאומי, ומשכך, אין לבצע ניכוי מהפיצוי שלו יהיה זכאי התובע בפסק הדין וממילא אין לפצות את התובע בגין רכיב זה, שעה שיכול היה לקבל את מלוא הוצאותיו מהביטוח הלאומי, כאשר מדובר בתאונת עבודה.

כאב וסבל:
15. התובע יליד 1983, שוחרר מיד לאחר שטופל, הוכר כנושא נכות צמיתה בשיעור של 5%.
לפיכך ועל פי תקנה 2 א' ו-ב' לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו – 1967, אני פוסקת לתובע פיצוי בשיעור של 12,000 ₪ בגין ראש נזק זה.

סיכום:
16. סך כל נזקי התובע עומדים אם כן על הסכומים כדלקמן:
הפסד השתכרות לעבר: 7,000 ₪.
הפסד השתכרות לעתיד, לרבות אובדן תנאי סוציאליים: 80,000 ₪.
עזרת זולת עבר ועתיד: 7,000 ₪.
כאב וסבל: 12,000 ₪.
סה"כ: 106,000 ₪.
שכ"ט ואגרה ששולמה ע"י התובע בהתאם לתקנות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים בלילה

  2. תאונת דרכים בשטחים

  3. תאונת דרכים בשכם

  4. תאונת דרכים בנצרת

  5. תאונות דרכים בבית משפט ברמלה

  6. תאונות דרכים בבית משפט בעכו

  7. תאונות דרכים בבית משפט בחיפה

  8. תאונת דרכים בכוונה

  9. תאונות דרכים בבית משפט באילת

  10. תאונת דרכים בעזה - פיצויים

  11. תאונת דרכים בשטח c

  12. תאונת דרכים בעפולה

  13. תאונת דרכים בתלפיות

  14. תאונת דרכים בהרצליה

  15. תאונות דרכים בבית משפט בטבריה

  16. תאונת דרכים בכביש 4

  17. תאונת דרכים ברחובות

  18. תאונת דרכים במתכוון

  19. תאונת דרכים בכפר ג'ת

  20. תאונת דרכים בזמן פקק

  21. תאונת דרכים בבני ברק

  22. תאונת דרכים בכביש 40

  23. תאונת דרכים בתחנת דלק

  24. תאונות דרכים בבית משפט בהרצליה

  25. תאונת דרכים במהלך טסט

  26. תאונות דרכים בבית משפט בבאר שבע

  27. תאונת דרכים ליד רמאללה

  28. תאונת דרכים ליד נהריה

  29. תאונת דרכים ברחוב קק"ל

  30. תאונות דרכים בבית משפט בתל אביב

  31. תאונת דרכים בכפר מאג'ר

  32. תאונות דרכים בבית משפט בכפר סבא

  33. תאונות דרכים בבית משפט בבית שמש

  34. תאונת דרכים בכביש עטרות

  35. תאונת דרכים במפרץ חיפה

  36. תאונת דרכים בכפר דרוזי

  37. תאונת דרכים בכביש החוף

  38. תאונת דרכים במבשרת ציון

  39. תאונת דרכים בקריית חיים

  40. תאונת דרכים בנתיבי איילון

  41. תאונת דרכים בצומת ירקון

  42. תאונת דרכים בפניה שמאלה

  43. תאונת דרכים בצומת אשדוד

  44. תאונת דרכים ברחוב המסגר

  45. תאונת דרכים בקרית מוצקין

  46. תאונת דרכים באזור תעשייה

  47. תאונת דרכים בנסיעה אחורה

  48. תאונת דרכים בגשר בית מעריב

  49. תאונת דרכים בדרך לבית ספר

  50. תאונת דרכים בכניסה לקניון

  51. תאונת דרכים בכביש חד סטרי

  52. תאונת דרכים בזמן ערפל כבד

  53. תאונת דרכים בצומת בירושלים

  54. תאונת דרכים ליד רח' דב הוז

  55. תאונת דרכים בדרך לירושלים

  56. תאונת דרכים בצומת אלוף שדה

  57. תאונת דרכים בכניסה לירושלים

  58. תאונת דרכים ליד צומת גולני

  59. תאונת דרכים בכביש עכו חיפה

  60. תאונת דרכים בכביש עכו קריות

  61. תאונת דרכים בזמן המתנה ברכב

  62. תאונת דרכים במסגרת "יום כיף"

  63. תביעה בגין תאונת דרכים באשדוד

  64. תאונת דרכים בעצירה לפני רמזור

  65. תאונת דרכים במהלך המתנה לחילוץ

  66. תאונת דרכים בדרך חזרה מהבסיס

  67. תאונת דרכים ברחוב הרצל בנתניה

  68. תאונת דרכים במהלך מרדף משטרתי

  69. תאונת דרכים בגלל פנצ'ר בגלגל

  70. תאונת דרכים בכביש עכו כרמיאל

  71. תאונת דרכים באשמת שני הנהגים

  72. תאונת דרכים בתחנת דלק - מי אשם

  73. תאונת דרכים בגלל רכב שחסם נתיב

  74. תאונת דרכים בגלל חול על הכביש

  75. תאונת דרכים בדרך מהמרפאה לעבודה

  76. תאונת דרכים בצומת בקריית ביאליק

  77. תאונת דרכים: בצקת סביב עין ימין

  78. תאונת דרכים בשטח הרשות הפלסטינית

  79. תאונת דרכים: שברים בכפות הרגליים

  80. תאונת דרכים במתחם "ביג" בבאר שבע

  81. תאונת דרכים ליד צומת בילו ברחובות

  82. תאונת דרכים ליד בית חולים וולפסון

  83. תאונת דרכים ביציאה משביל עפר לכביש

  84. תאונת דרכים ברחוב קיבוץ גלויות בחיפה

  85. תאונת דרכים בכביש אשדוד לכיוון ירושלים

  86. תאונת דרכים בזמן סידורים הקשורים לעבודה

  87. תאונת דרכים: שבר פתוח בבוהן כף רגל שמאל

  88. תאונת דרכים: בשל פגיעה מאחור או התדרדרות לאחור ?

  89. תאונת דרכים בדרך לעבודה או נסיעה בעניינים פרטיים

  90. תאונת דרכים בין שני רכבים בחניון גרמה לפגיעה ברכב חונה

  91. תאונת דרכים בעליה בחניון תת קרקעי עם רכב שירד לתוך החניון

  92. תאונת דרכים בחולון בין רכב מאזדה לנטיס GLX 323 למסחרי יונדאי

  93. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון