תביעה כספית ע"ס 84,184.04 ₪ בגין צריכת חשמל שלא כדין. טענות הצדדים בקצירת האומר 2. לטענת התובעת - חב' חשמל לישראל בע"מ - במועדים שונים בשנים 2001-2005, כמפורט בכתב התביעה, אותרו במקום הצרכנות במושב יגל (חוזה מס' 1061858), חבלות במונה, גושפנקאות מזויפות על המונה, העתקת המונה ממקומו, סטייה חורגת במונה מגבולות המפרט וחבלות במונה, המעידים על שימוש בלתי חוקי בחשמל (להלן: שב"ח"). 3. לדברי התובעת היא ערכה חישוב חובו של הנתבע באשר לכמות החשמל שנצרכה על ידו בפועל ואשר בגינה לא שילם הוא תמורה, בסך (קרן) של 65,732.04 ₪ (ר' נספחים ג'1-ג'3 לכ"ת). 4. הנתבע בכתב הגנתו, טען בין היתר, כי תובענת התובעת עובר ליום 7.1.02 התיישנה, כי במועדים המצויינים בנספחים ב'1 ו- ב'2 לכ"ת, הוא לא התגורר במקום הצרכנות, אלא עבר להתגורר בו בחודש אוגוסט 2001. 5. לטענת הנתבע, הוא פנה לתובעת בחודש דצמבר 2004 בבקשה להגדיל את אספקת הזרם לביתו, חשמלאי ביצע את העבודה עפ"י הוראות נציג התובעת, בבדיקה שנעשתה בביתו לאחר מכן ע"י נציגי התובעת מצאה כי המונה שהותקן מראה צריכת יתר מזאת שנצרכת בפועל, הוא נתבקש להוציא את מונה החשמל אל מחוץ לבית, הוא סירב ודרש כי התובעת תממן העתקת המונה ומשלב זה החל מסכת הטרדות והתנכלויות מצד נציגי התובעת, כמפורט בסעיף 9 י'-טו' לכתב הגנתו (ר' גם נספח יח' לכ"ה). 6. ראוי לציין, כי בדיון מיום 12.7.11 הציע ב"כ הנתבע כי הנתבע ונציג התובעת יבדקו בפוליגרף לצורך בחינת טענות הנתבע, כי המונה חובל ע"י נציג התובעת: "...יש גרסה של הנתבע ושל בנו בתצהיר שאותו לפידות הוא זה אשר חיבל בעצמו באותו מונה שכיום טוענים לשב"ח..." (עמ' 4 ש' 1- 4). ראיות הצדדים בקליפת האגוז עדי התובעת 7. אלון לפידות בתצהיר עדותו ציין, בין היתר, כי הוא בודק שב"ח אצל התובעת, כי ביום 30.12.04 בדק את מונה מס' 509093 במקום הצרכנות ומצא סטיות בעומסים (ר' סע' 2 ונספח א'). לדבריו, המונה נשלח לבדיקת מעבדה ונמצא כי הוא "טופל". לדבריו, לאחר איתור החבלה, הוא התקין במקום מונה חדש (מס' 36102091), ביום 6.2.05 בדק את המונה החדש ומצא כי הגושפנקאות מסולפת, בורג תיבת המונה עקוב עקב פתיחותו מצד ימין ונמצאו שריטות על הדיסק בדופן החיצונית ומערכת הספירה הורחקה מה"חילזון" (סע' 6 ; נספח ב'). עוד ציין הבודק, כי לאחר איתור החבלה במונה החדש הוא החליפו במונה אחר חדש מס' 36102052 כאשר מונה זה הראה קריאה של 1 קוט"ש נכון למועד התקנתו. 8. בעדותו ציין לפידות, בין היתר, כי אין לו היכרות אישית עם הנתבע, כי הגעתו לבית הנתבע בערב היתה עפ"י הוראות המשרד-המחלקה (עמ' 6). העד ציין בהתייחס לנספח א' לתצהיר כי - "פרוטוקול הוא לא מגיע מודפס, זאת היתה תמצית מודפסת שהאורגינל נמצא במשרד האזורי"(עמ' 7 ש' 7-8). 9. לפידות ציין בעדותו כי את הממצאים שגילה במונה לא ניתן לראות חיצונית. "... לא תוכל לראות אותה מאחר ותיבת המונה היא סגורה עם מכסה אטום ורק החלון הקדמי ניתן לראות אותו, כך שמה שבוצע בפועל אם לא מסירים את המכסה אזי אי אפשר לדעת בדיוק מה התבצע בתוך המונה... אני רק הבנתי שמשהו לא בסדר במונה שהוא יצא מגבולות המפרט ולכן החלטתי להעביר את זה לבדיקה של מעבדה..." (עמ' 7 ש' 19-29). 10. העד נשאל כיצד בבדיקה שביצע ביום 6.2.05 ידע לציין כי הדיסק נפגע והשיב: "... כי שמה בוודאות ראיתי שהחתמים אינם מקוריים, אני החלפתי את המונה לפני כחודש בערך מהמקרה דאז של 30.12.04 והגעתי לבדיקה ב- 6.2.05 ואני כשהתקנתי בוודאות את החתמים של היצרן של איסטרה... ביום שהגעתי ל בדיקה השניה כבר ראיתי שזה לא החותמים המקוריים... בגלל שראיתי שהחותמים לא מקוריים כמובן התחלתי להסתכל פנימה, המונה יותר פשוט להסתכל לתוכו מהמונה הוקדם... וניתן לראות אם יש סימנים על הדיסק..." (עמ' 8 ש' 5-15). 11. דוד הרשקוביץ בתצהיר ציין, בין היתר, כי הוא רכז שב"ח בתובעת, לפי שנמצאו חבלות חוזרות ונשנות במונים אשר הותקנו במקום הצרכנות. נערך חישוב בגין הצרכיה שלא באה לידי ביטוי במונים בשל החבלות כמפורט בסע' 4 לתצהירו (סע"ק 4.1 - 4.8; נספחים ד' ו- ה'). 12. עוד הצהיר העד, כי הנתבע צורך חשמל , מיום 2.3.05, ממקום צרכנות סמוך אשר מצוי בבעלות אחיו, מר יפרח הרצל (חוזה מס' 2149440) ובדיקת צריכת החשמל אצל האח טרם התחברות התובע אליולמדות על גידול משמעותי בצריכה לאחר ההתחברות באופן שתומך בטענת התובעת ובתחשיביה (ר' בהרחבה סע' 7-8 ; נספח ו'). 13. העד נשאל בחקירתו הנגדית באשר למועדי ההחלפות השונים של המונים השונים בבית הנתבע (עמ' 10-12 ע' ש' 8). הוא נשאל כיצד יודעים לבדוק תקלה במונה והשיב: "... יש 2 סוגים של בדיקות - יש בודק מוים שבודק מונים בשטח, היה פה אלון לפידות והוא מומחה לתחום הזה, הוא נקרא מעבדה ניידת. הוא בודק בשטח או במשרד שלו. יש לחב' חשמל גם מעבדה שמונים שיש לגביהם ספקות, בעיות, או דברים מסובכים יותר, שולחים אותם למעבדה..." (עמ' 12 ש' 19-24). 14. העד ציין, כי הסכום לחיוב התובע בסך 65,732 ₪ לא נערך על ידו פיזית, הוא עומד מאחורי החישוב והוא יכול להסביר את החשבון לפרטי פרטיו (עמ' 13 - 14 למעלה). 15. העד נשאל האם הוא יודע מה מחובר אצל האח - יפרח הרצל, והשיב בחיוב, לפיכך נשאל הוא כיצד יכול לבצע השוואה בין צריכת הנתבע לצריכת א חיו, תשובתו מפורטת בעמ' 16 ש' 27-30 ובעמ' 17 ש' 1-4, תמציתה בגידול שחל בצריכת האח משנת 2005. "... שהחל משנת 2005 ברגע שהנתבע נותק מהחשמל שלנו והתחבר לאח שלו השימושים של האח פשוט קפצו בצורה משמעותית וזה מה שמראה לי ונותן לי אינדיקציה על היקפים השימושים שלו". 16. יוסי טוינה בתצהירו ציין, בין היתר, כי ביום 10.2.05 בדק את מונה מס' 509093 במבדקה של התובעת למונים בלתי פאזיים והוא פירט בסע' 2 (ס"ק 2.1-2.10) את ממצאיו (ר' גם נספח א'). 17. בחקירתו העיד העד כי ממבט חיצוני על המונה ניתן לראות "רק את השריטות על הדיסק" (עמ' 19 ש' 16). העד פירט את אופן בדיקתו: "... כשאני בודק במעבדה התהליך שלי הוא ממודר, אלא לא בודק אם יש שב"ח או אין בשלב ראשון, אני בודק את השגיאות של המונה בשלב ראשון, בדיקה חשמלית, ... ובשלב שני המונה נפתח במעבדה ואז מתבצעים כל הממצאים שנמצאים..." (עמ' 19 ש' 29-32). עוד ציין העד כי הוא "... ומגביל את עצמי לבדיקה שלי פה. בד"כ רוב הדרישות כתוב חשד לשב"ח ולא רשום מה הממצאים שאותו בודק ראה... אני בתור איש מעבדה מבצע את הבדיקות שלי בעצמי ואני לא סומך על אף אחד... אני לא מכיר את הנתבע, אני אפילו לא יודע את הכתובת... אני רק יכול להגיד לך מה היו הממצאים בזמן שאני פתחתי את המונה..." (עמ' 20 ש' 8-20). 18. יוסף לוי בתצהירו ציין, בין היתר, כי הוא מנהל מדובר שב"ח באזור רמלה-לוד, כי ביום 30.12.04 הגיע עם לפידות לבדיקת מונה מס' 509093 וממצאי הבדיקה היו כמפורט בתצהיר לפידות וכי המונה נשלח לבדיקה עקב רישום צריכה גבוהה ממה שבפועל נצרך במקום הצרכנות. העד ציין, כי ביום 8.2.05 הגיע למקום הצרכנות על מנת לקרוא את המונה החדש שהותקן (מס' 39102052) לוודא כי לא בוצעה בו שב"ח והקריאה היתה 253 קוט"ש. לדברי העד בביקורים חוזרים שערך במקום החל ממועד ניתוק אספקת החשמל ביום 2.3.05 התסבר לו כי הנתבע מחובר למקום צרכנות אחר - של אחיו הרצל יפרח (חוזה מס' 2149440). 19. העד נחקר על תצהיר המפורט בעמ' 22-26 לפרו' ולא מצאתי לצטט מדבריו, המדברים בעד עצמם. עדי הנתבע 20. בנו של הנתבע, מיקי יפרח, בתצהירו ציין, בין היתר, כי בשנת 2005 אביו התקשר אליו בבהלה וביקש ממנו לגשת מיידית לביתם, בהגיעו לבית היתה בו אחותו הקטנה, וטכנאים מחברת חשמל שאחד מהם "התעסק עם מונה החשמל בארון". לדבריו, הוא ראה כי "אחד הטכנאים תלש בכח פלומבה עם פלייר מהמונה ומעך הפלומבה השנייה" (סע' 3). 21. בעדותו הכחיש הבן, כי הטכנאים נכנסו לבית לאחר שהוא הגיע, לדבריו כשהוא הגיע שני הטכנאים עבדו על ארון החשמל. "כשאני נכנסתי למקום אחד היה עם פלייר על הפלומבה... והוא פשוט תפס אותה ומשך אותה..." (עמ' 27 ש' 23-29). 22. תצהיר עדותו של הנתבע, ברובו, הינה חזרה על הנטען בכתב ההגנה. לא מצאתי לפרט האמור בו. בתמצית יאמר, כי גרסת הנתבע הינה שהתובעת מתנכלת לו, לדבריו הוא לא נגע במונה ולא חיבל בו והוא שילם לתובעת כל המגיע לה ממנו וכי אספקת החשמל בביתו נותקה מבלי שערכו עימו בירור. 23. הנתבע אישר בעדותו כי ניהל בשם אביו מו"מ עם התובע להסדרת חוב קודם בגין שב"ח, לדבריו הוא לא גר בבית לפני שנת 2001. 24. לדבריו התנכלות חב' החשמל כלפיו החלה לאחר שביקש להוציא את המונה חוצה. "... אמרתי לו מר לוי אם עשיתם טעות שלכם ונותנים לכם על הראש על זה תתקנו אותה בעצמכם... אני לא מתכוון להוציא כסף על הדברים האלה... הוא ראה שזה לא ה ולך הוא אמר לי תקשיר אם לא תוציא את המונה החוצה הם ישבו לך על הורידים..." (עמ' 28 ש' 24-32 ועמ' 29 ש' 1-3). 25. עוד ציין הנתבע בהתייחס לשיחת בתו ששהתה בבית עת הגיעו הטכנאים כי: "... אני אמרתי לה לפתוח את הדלת ושיראו לה תעודה ותשאלי מי מה מו, אני מכיר את לפידת מהפעמים הרבות שהוא בא והיא אמרה לי כך וכך אמרתי לה תפתחי מיקי כבר מגיע..." (עמ' 29 ש' 16-18). סוגיית השב"ח 26. טענת הנתבע בתמצית היתה , כי הממצאים השונים החבלתיים שגילה טוינה במונה הינם פרי חבלה מכוונת שבוצעה ע"י לפידות. טענות הנתבע בנקודה זאת כלפי נציג התובעת נסמכות על עדות בנו, שכן הוא לא נכח במקום, והן מייחסות ,למעשה, לנציג התובעת מעשים חמורים, פליליים מרמה והונאה. 27. הנטל המוטל על התובע, בהוכחת טענות מסוג זה הינו נטל מוגבר והוא כשל מלעמוד בו . הלכה פסוקה היא, כי "תידרש עדות יותר ברורה ומשכנעת במשפט אזרחי, שבו מייחסים התנהגות פלילית לאדם" (ע"פ 232/55 היועץ המשפטי נ' גרינוולד, פ"ד יב 2017, 2063 ; "בית המשפט, היושב לדין בהליך אזרחי, ידרוש הוכחה יותר קרובה לוודאות מן המבחן הרגיל, אם מיוחסת לבעל הדין מירמה ולא (למשל) רשלנות גרידא" (ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח(4) 253, 257 ; ע"א 373/89 מסרי נ' ח'לף, פ"ד מה(1) 729, 742 ; "עול ההוכחה לעניין טענת המירמה רובץ על הטוען זאת, ועול זה הינו כבד למדיי" (ע"א 51/89 האפוטרופוס הכללי נ' אבו חמדה, פ"ד מו(1) 491, 501 ; "לעניין טענת רמייה מוטל על בעל דין המטיל דופי בחברו נטל מיוחד באשר למשקל הראיות שעליו לערום בפני בית המשפט... משקל ראיות כבד במיוחד" . 28. זאת ועוד, את טענתו באשר לאירוע משנת 2005 (6.2.05) מבסס הנתבע על עדות בנו. עדות הבן הינה עדות יחידה אשר לא נמצא לה סיוע חיצוני (ר' סע' 54(2)ו-(3) לפק' הראיות [נ"ח]; ע"א 224/78 חמשה יוד תכשיטנים נ' פיירמנס פ"ד לג(2) 90; ע"א 231/72 עזבון אלמליח נ' זוטא פ"ד כז(י) 6791 רע"א 33/07 רושקנסקי נ' תעבורה (8.5.07)). 29. בנסיבות תובענה זאת , בשים לב לעובדה כי העדות היחידה הינה של בנו של הנתבע - שהינו גורם מעוניין ובהעדר סיוע ממשי לא מצאתי להסתפק בעדותו וליתן בה אמון ובשים לב אף לעובדה שהאחות - הבת , אשר בזמנו היתה בת 16 (ובמועד הדיון היתה כבת 23) לא הובאה להעיד מטעם התובע (למשמעות אי העדתה ר' סע' 38 להלן). 30. לאחר בחינת הראיות שבאו בפני ושקילת העדויות שנשמעו , באתי לכלל מסקנה כי התובעת עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה להוכיח פעילות שב"ח במקום הצרכנות ע"י הנתבע. 31. עדויות עדי התובעת (במיוחד טווינה, לפידות והרשקוביץ) היו אמינות בעיני, לא עלה בידי הנתבע לקעקען. העדויות השתלבו האחת ברעותה באופן שתמך וביסס את גירסת התובעת כנדרש. במיוחד אמינה בעיני עדותו של טוינה באשר לממצאים החבלתיים שמצא במונה כמפורט בתצהירו ובעדותו שלא נסתרו. 32. לא למותר לציין, כי הנתבע מצא להתגונן כנגד ממצאי שב"ח שנמצאו במונה שפורק בחודש 2/05 , בעוד שבתביעה מפרטת מסכת שלמה שנמשכה לאורך שנים של שימוש שלא כדין, העולה כדי שב"ח במונים השונים. מסכת זאת הוכחה ע"י התובעת כנדבעי , בעוד שהנתבע כשל מלטעת בה ספקות כלשהן או להוכיח גרסה אמינה סותרת משלו. 34. בסופו של יום ולאור המפורט לעיל מצאתי כי עלה בידי התובעת להוכיח תביעתה במישור החבות-האחריות. גובה החוב לתשלום 35. בענין זה הוגש תצהירו של הרשקוביץ על נספחיו. הרשקוביץ בעדותו התייחס לצריכות אחיו של הנתבע - הרצל, בשנים השונות: בשנת 1999 - 27,153 קוט"ש; בשנת 2000 - 54,097 קוט"ש; בשנת 2001 - 55,162 קוט"ש; בשנת 2002 - 48,093 קוט"ש; בשנת 2003 - 42,567 קוט"ש; בשנת 2004 - 47,734 קוט"ש; בשנת 2005 - (שנת התחברות הנתבע אליו) 65,255 קוט"ש; בשנת 2006 - 81,078 קוט"ש; בשנת 2007 - 78,318 קוט"ש (עמ' 16 ו- 17 לפר' ; נספח ו' ). וכעולה מנספח ו' לתצהירו: בשנת 2008 - 88,599 קוט"ש; בשנת 2009 - 80,988 קוט"ש; בשנת 2010 - 80,430 קוט"ש. 36. גרסת התובעת הינה כי עם ניתוק הנתבע מהחשמל , התחבר הוא למקור צרנות חלופי - אחיו המתגורר בסמיכות אליו, והגידול בצריכת האח מלמד אף על צריכתו האמיתית של הנתבע. 37. הנתבע לא מצא להעיד את אחיו, על מנת לשלול את טענת התובעת, להפריך את מסקנותיה ולהוכיח כי העליה בצריכת האח משנת 2005 ואילך, מקורה בצריכת חשמל עצמית מוגברת של האח . עובדה זאת מיוחסת לחובתו ובפוגעת בהגנתו באופן משמעותי . 38. הלכה היא כי, "אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד שיש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד...... יש והדרך שבה מנהל בעל דין עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית כאילו היתה זו ראייה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הבאת ראייה, לאי השמעת עד..... התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר פועלת לחובתו של הנוקט בה...". ( ר' י. קדמי, " על הראיות, הדין בראי הפסיקה " , מהד' 2003, בעמ' 1649; ע"א 55/89, קופל נ' טלקאר פ"ד מד (4) 602; ע"א 2275/90 חימה נ' רוזנברג פ"ד מז(2) 605, 614; ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף (27.7.08)). 39. חישוב התובעת, כמפורט בתצהיר הרשקוביץ ונספחיו, משתרע על פני 39 חודשים החל מסיום הטיפול במציאת השב"ח במקום הצרכנות בחודש נובמבר 2001 ועד למציאת השב"ח האחרון ב- 6.2.05. המצהיר ציין כי לאחר גילוי השב"ח בנובמבר 2001, השימושים במקום הצרכנות ירדו בכמחצית, דבר המעיד על עשיית שב"ח חוזר (סע' 4.5). 40. הנתבע הודה בחקירתו כי החל להתגורר במושב יגל בחודש אוגוסט 2001 (עמ' 28 ש' 14-15) מכאן שאין כל משמעות לטענת העדר היריבות לפי שתחשיב התובעת ראשיתו בחודש נובמבר 2001. 41. תחשיב התובעת מתייחס כאמת מידה מייצגת, לצריכת הנתבע בימים 6-8/2/05, סה"כ 253 קוט"ש = 126 קוט"ש ליום, ובהתאם לו מחושבת הצריכה החודשית האמיתית בפועל (126 קוטש ליום X 30 ימים = 3780 קוט"ש לחודש). 39 חודשים X 3780 קוט"ש = 147,420 קוט"ש (ר' התחשיב הסופי בסע' 4.7 ו- 4.8 לתצהיר הרשוקיץ). 42. בהתייחס לחודשים הסמוכים לניתוק הנתבע (3.5.05) צויין בתצהיר הרשקוביץ באורח שלא נסתר, כי באותה התקופה עלתה הצריכה אצל האח בחודשים 3-4/05 מ- 8098 קוט"ש בחודשי 1-2/05 ל- 11,646 קוט"ש בחודשי 4-5/06, דהיינו הפרש שכל כ- 3548 קוט"ש לחודשיים, ובהשוואה לחודשים הזהים בשנת 2004 (7145 קוט"ש) הצריכה גדלה ב- 3780 קוט"ש. 43. יקשה על ביהמ"ש בנקודה זאת ליתן אמון מלא ובלתי מסוייג בתחשיב התובעת ולסמוך על תצהיר הרשקוביץ מטעמה , שמתבסס כאבן בוחן לצריכה מייצגת של הנתבע , על צריכה במשך יומיים בלבד (6-8/2/05). 44. עדיפה בעיני בחינה השוואתית של צריכת בית האח לאורך שנים , טרם התחברות הנתבע אליו ולאחריה , כמדד הולם וראוי יותר , המשקף באורח נאמן ומהימן יותר , את צריכת הנתבע שנוספה (ואחרת כאמור לא הוכח!)( ר' גם סע' 15 לעיל). ממוצע לשנים 2000-2005 - 49,532.4 קוט"ש ממוצע לשנים 2006-2010 - 81,882.6 קוט"ש הפרש שנתי ממוצע - 32,350.2 קוט"ש. צריכה חודשית ממוצעת - 2695.85 קוט"ש. מטעמי זהירות , בהיות שנת 2005 "מעורבת" לא נלקחה היא בחשבון בתחשיב . באופן דומה לא נלקחו בחשבון בגדרי החישוב השנים 98 ו-99 בהיותן רחוקות ובלתי מייצגות בעליל . 45. התביעה הוגשה ביום 7.1.09 , מנין 7 שנים לאחור ( תקופת ההתיישנות ) מוביל לחודש ינואר 2002 . תחשיב התובעת (מנין 39 החודשים) מתחיל בחודש נובמבר 2001 ( ר' גם סע' 4.5 לתצהיר הרשקוביץ ) . עילת התביעה בגין חודשים נובמבר - דצמבר 2001 והשליש הראשון של חודש ינואר 2002 התיישנה . לפיכך מנין החודשים לחישוב יהא 36.67 בקירוב . 46. החישוב הסופי הינו לפיכך : 98,856.82 קוט"ש = 67 .36 X 2695.85 קוט"ש. 42,409.57 ש"ח = 42.9 אג' X 98,856.82 קוט"ש. 51,960 ₪ = 9550.81 ₪ + 42,409.57 ₪ סוף דבר 47. בהנתן האמור ישלם הנתבע לתובעת הסכומים כדלקמן: א. סך של 51,960 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8.2.05 ועד מועד התשלום המלא בפועל. ב. 80% מסך אגרות המשפט ששולמו ע"י התובעת כשהן משוערכות. ג. שכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪. ד. כל התשלומים ישולמו לתובעת עד יום 1.1.14 וממועד זה ואילך ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. חשמל