בעקבות תאונת דרכים אובחן כסובל מחבלות במצח משמאל, והתלונן על חבלת ראש. במהלך הטיפול בו בוצע צילום סי.טי. ראש שפורש כתקין, טופל בפצע במצח מצד שמאל ואף הוצא גוף זר מצד שמאל. התובע שוחרר לאחר יומיים אשפוז בבי"ח ובשחרורו הומלץ לתובע על מעקב רופא מטפל במסגרת קופ"ח. התובע שהה במעקב רפואי בקופ"ח לאומית, נבדק ע"י כירורג פלסטי, רופא במרפאה מישש גוף זר בצד מתחת לעין שמאל, גוף זר זה הוצא במרפאה בתאריך 29.1.10. על פי סיכום רפואי שנערך ע"י ד"ר נאסר מיום 24.10.11 נותרו עדיין גופים זרים בלחי שמאל ואף הומלץ על הוצאתם, במכתב זה מיום 24.10.11 ציין לראשונה ד"ר נאסר כי קיימת צלקת בסנטר ימין. 3. חוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש; ביהמ"ש מינה את פרופ' ירון הר שי כמומחה מטעם ביהמ"ש. המומחה מטעם ביהמ"ש קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% כנכות מותאמת בין סעיפים 75(2)(א) לסעיף 75(2)(ב) לתקנות המל"ל, ואף הציע להגדיל את הנכות על ידי הפעלת תקנה 15 עקב גילו הצעיר של הנבדק ולהעמידה על 6.25%. במהלך בדיקתו ציין המומחה, כי קיימת צלקת במרכז העפעף שמאל עליון באורך של 2 ס"מ מעל קו הריסים, צלקת אופקית ובלתי סדירה מעט מורמת, הינה דבוקה לרקמה בעור. עוד ציין המומחה כי צלקת זו בעת פתיחת העין "הצלקת נראית לעין". עוד ציין המומחה בחוות דעתו בפרק "ממצאי הבדיקה" כי קיימת צלקת נוספת באזור זיגומטי משמאל, צלקת אלכסונית באורך 15 מ"מ וברוחב 5 מ"ל, אדומה במעט, רגישה מאוד למישוש, הינה דבוקה ולא נמושו גופים זרים בעין. עוד ציין המומחה בחוות דעתו כי קיימת צלקת בסנט ימין, צלקת אופקית, מעט חיוורת, שטוחה אך בלתי סדירה, רגישה למישוש. המומחה ציין כי מאז מועד התאונה ועד למועד חוות דעתו חלפו 3 שנים, הצלקות מבחינת מראן ואיכותן לא השתנו, הצלקות נראות לעין ועל כן יש מקום לקבל את תלונות הנבדק כי הוא מתבייש בצלקות אלו. עוד ציין המומחה, כי ביחס לפציעה בסנטר ימין ולמרות שזו לא הוזכרה בחומר הרפואי, אך היא מוזכרת במכתבו המסכם של ד"ר נאסר והתובע אישר כי פגיעה בסנטר היתה קיימת. המומחה אישר כי ישנם גופים זרים שנותרו בפניו של התובע וקבע שאין צורך בהוצאתם, שכן ניתוח להוצאתם עלול לגרום לפגיעה במבנים חיוניים הנושקים להם, כגון עצבים וכלי דם. עוד הוסיף המומחה, כי ניתן להסבות את צלקת על ידי איפור רפואי אשר אינו מהווה פתרון של קבע או לטשטש את הצלקת בעזרת קעקוע רפואי שעלותו כ- 3,000 ₪. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ביחס לחוות דעתו של המומחה, אני קובע כי נכותו של התובע עומדת על שיעור 5%. אני דוחה את טענות הנתבעת ביחס לפגיעה בסנטר, שכן גם לדידו של המומחה פגיעה זו היא שולית ואינה משנה כלל את מסקנתו ביחס לנכות הכוללת. זאת ועוד, גם התובע אישר שנפגע בסנטר, קיים רישום רפואי מאוחר המלמד על הפגיעה בסנטר בדמות מכתבו של ד"ר נאסר, מכאן אין סיבה ולאור הפגיעה בפנים של התובע, לקבוע כי הפגיעה בסנטר לא נגרמו כתוצאה מהתאונה שבה היה מעורב התובע. אין לקבל את קביעת המומחה להגדלה של אחוזי הנכות בשל גילו של התובע, המליץ המומחה להפעיל תקנה 15 והגדיל את הנכות ב- 25%, סה"כ ב- 1.25%. מדובר בהפעלת תקנה 15, אין להתחשב בתוספת נכות בגין מבחנים משניים, יש רק להסתפק בנכות הרפואית, השיקולים הנוספים כגון השיקולים המובנים בתקנה 15 ושיקולים אחרים הם בסמכותו שביהמ"ש במהלך הבחינה של הנכות התפקודית. ביהמ"ש בעת הקביעה בעניין הנכות התפקודית, בסמכותו להתייחס למרכיבים האישיים, התעסוקתיים והאחרים כדי לקבוע את הנכות התפקודית, אך אין להתחשב בכך במסגרת הנכות הרפואית שנקבעת ע"י המומחה מטעם ביהמ"ש. אי לכך, אני מעמיד את הנכות הרפואית על שיעור של 5%. 4. נזקי התובע; א. כאב וסבל- לאור הנכות בשים לב לחשש של קיומם של גופים זרים בפנים של התובע הגורמים לרגישות במישוש בצלקות, תקופת האשפוז, מיקום הפגיעה, תקופת ההיעדרות מהעבודה, מלמדים כי יש לפסוק לפי תקנה 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מאחר והתובע ביקש לפסוק לו בגין רכיב זה סך של 12,182 ₪ ולא ביקש להפעיל תקנה 2(ב) במלואה, אני מסתפק בסכום שנדרש ע"י התובע. ב. הפסד שכר בעבר - עובר לתאונה עבד התובע במפעל "עוף הגליל" בקרית שמונה ושכרו עמד על סך 3,281 ₪. שכרו משוערך להיום עומד ע"ס 3,821 ₪. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע נעדר מעבודתו משך 35 ימים. אי לכך, אני פוסק לתובע סך של 4,458 ₪. ג. הוצאות רפואיות - המומחה מטעם ביהמ"ש המליץ על קעקוע רפואי על מנת לטשטש את הצלקות בעלות כוללת של 3,000 ₪. לאור ההוצאות הרפואיות והוצאות כלליות אחרות, אני פוסק לתובע בגין ראש נזק זה סך של 3,000 ₪. ד. עזרת הזולת - אני מעריך את נזקו של התובע בסך 1,000 ₪. ה. הפסד שכר בעתיד - ניתן לקבוע כי אין התאמה, במקרה זה, בין הנכות הרפואית והנכות התפקודית ואין לזקוף שהנכות שנותרה בתחום הפלסטי, תגרום לנכות תפקודית בשיעור של הנכות הרפואית. יחד עם זאת, לא מן הנמנע לאור אופי הצלקות, מיקומן בפנים של התובע, גילו הצעיר, צלקות אלו יפריעו לו במהלך העבודה והקידום שלו בתור אח בבי"ח. על כן, במקרה זה ראוי לפסוק בגין מרכיב זה של הנכות, אם כי בשיעור צנוע. אני פוסק לתובע בגין ראש נזק זה סך של 10,000₪. לסיכום: אי לכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 30,640 ₪ בתוספת החזר האגרה ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15.34% כולל מע"מ. טרורתאונת דרכים