הגדרת "שיק"

הגדרה של שיק: שיק הוא הוראה של אדם המופנית אל תאגיד בנקאי, לשלם סכום כסף לצד שלישי. הלכה פסוקה היא, כי חתימה על גבי השטר היא תנאי להטלת חבות שטרית ובהיעדר חתימה אין חבות. בהיעדר חתימה או מקום בו החתימה זויפה, אין למסמך נפקות מבחינת הלקוח והבנק אינו רשאי לחייב את חשבון לקוחו בגין שיקים שהלקוח לא משך (תא(מרכז) 10629-02-10 זנוה (1984) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ). גם לכלל זה יש יוצא מן הכלל כמו נסיבות בהן הלקוח יהיה מושתק מלטעון שהשיק לא היה בחתימת ידו (לעניין זה ראה עא 550/66 א' שטאובר בע"מ נ' בנק המזרחי בע"מ) זאת בהתקיים התנאים הבאים: מצג, בדיבור או בהתנהגות המכוון להניא את האדם כלפיו הוא נעשה, לעשות או להימנע מלעשות דבר פלוני. מעשה או מחדל מצד האדם כלפיו נעשה המצג. גרם נזק למי שכלפיו נעשה המצג. התובע טוען, כי הנתבע מושתק ומנוע מלטעון כנגד התובע שכיבד את השיקים, זאת כיוון שכלפי התובע הוצג מצג, לפיו גדי הוא המנהל בפועל של החשבון. ראה בעניין זה את דברי מרוז בחקירתה הנגדית: "... היה ברור שהוא מייעץ לו והוא נוכח בקבלת החלטות... על פי הוראתו, אם לא היינו משיגים אותו וחשוב שבאותו יום יופקד הכסף, היינו מתקשרים לגדי..." (שם, עמ' 1, שורה 20, עמ' 7, שורות 9-10). גרסתה זו של מרוז, שלא הופרכה, נתמכת בדברי הנתבע בחקירתו הנגדית. זה מודה, כי גדי הוא זה שהוצב בחזית המגעים עם התובע. הוא עצמו אפילו לא נכנס לסניף הבנק ואיפשר לגדי להופיע במקומו: (גדי) "... היה יותר בתחום הזה והסביר לי שמצא דיבור עם המנהלת עסקית... לא יודע על מה דיברו, הרוב שהייתי מגיע היה רכב מונע ולא היתה חנייה הייתי נשאר ברכב לבקשתו והוא היה הולך ומדבר איתה" (שם, עמ' 12, שורות 9, 13-14). לא זו גם זו. הנתבע שיתף פעולה עם גדי באופן מלא לצורך הסוואת פעילותו בחשבון, תוך שהוא מקנה לו את כל האמצעים הנדרשים לפעילות עצמאית וכך הוא מספר: "לבקשת גדי, כל הצ'יקים היו אצלו... אני הסכמתי לא להחזיק את הצ'יקים אצלי... החותמות של החברה היו בתיק אצל גדי... לי לא היתה חותמת של החברה. אני לא ניהלתי את העניינים הכספיים של החברה. לא הכרתי את התחום. הוא לקח אותי כדי שאקים חברה...". בחקירתו הנגדית, הוסיף והסביר, כי ניהול העסק גם הוא נעשה על ידי גדי: "הוא הולך מביא לקוחות מחתים אותם על חוזה, מנהל איתם משא ומתן והיה לו תיק מסויים של חוזים בתוק התיק הזה היו גם שיקים וגם חותמת, אני עבדתי בשטח... לא יכולתי להחזיק לא את השיקים לא את החותמת וגם לא עט" (פרוטוקול יום 01/05/13, עמ' 10, שורות 13-20)... "גדי היה חותם ומחתים אותם על החוזה... הוא היה מחתים את הלקוח החוזה חד צדדי שלקוח מתחייב לשלם כסף" (שם, עמ' 10, שורות 21-22, 25-26). מדברים אלה, למדים אנו, כי גדי נהג בנתבעת מנהג בעלים לכל דבר ועניין ובפועל הוא זה שניהל אותה ואת עסקיה. זאת, בשיתוף פעולה מלא עם הנתבע. שיתוף פעולה זה נועד לאפשר לגדי להמשיך ולהתנהל כאיש עסקים, שעה שהפרופיל העסקי שלו לא איפשר את פעילותו הגלויה מפאת התנגדות הבנק התובע. הנתבע ידע אודות מצבו של גדי "... אמר שבגלל חובות קודמים שלו, הוא לא יכול לפתוח חברה או חשבון בנק. הוא הציע שנפתח חברה וחשבון בנק על שמי...". בחקירתו הנגדית הסביר, כי "לא היה... ברור עד הסוף מי הבן אדם... הוא אמר שהוא אח של חבר שלי והציע שאני אפתח חברה... לא הכרתי את אחיו זמן קצר לפני שפתחתי את החברה..." (שם, עמ' 8, שורות 24, 32, עמ' 9, שורות 1-2). לולא שיתוף פעולה זה, היה גדי מנוע מלפעול אצל התובע. לאור הנימוקים המפורטים לעיל, הרי שהנתבע מושתק מלטעון, כי השיקים כובדו על ידי התובע שלא כדין. מהדברים האמורים עולה תמונה, לפיה, חתימתו של גדי על השיקים נעשתה בהסכמתו ובידיעתו של הנתבע ולכן, שאלת החתימה לא נתעוררה עד למועד הגשת התביעה. התנהלותו עלולה להסב לבנק נזק - לפיכך, מנוע הוא מלטעון שחשבונו חוייב שלא כדין. סוף דבר התביעה התקבלה במלואה. הנתבעים יישאו כלפי התובע בסך של 76,681 ₪ בצירוף ריבית מירבית, ממועד הגשת התביעה, ביום 11/11/09 ועד למועד התשלום המלא בפועל. הנתבעים יישאו בהוצאות משפט (שכר עדים ואגרה) ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. הגדרות משפטיותשיקים