תאונת דרכים עם אופנוע בשירות מעביד

התאונה אירעה עת נהג התובע באופנוע בשירות מעביד. התובע פונה לחדר מיון בבית החולים שיבא. שם אובחנו שבר בכף רגל שמאל, שבר במרפק שמאל, חבלות ורגישות בעמוד שדרה צווארי ומותני ובכתף ימין. התובע טופל שמרנית.

2. בהמשך טופל בקהילה לרבות באמצעות פיזיותראפיה.

הליכים במל"ל


3. המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בנימוק שהתובע עבד במהלך התקופה 16.6.04 – 31.8.04. כאן ערער התובע לראשונה לבית הדין לעבודה. בפסק דינו מיום 30.4.07 קיבל בית הדין את גרסת התובע לפיה לא עבד אלא ביקר בעסקו מספר פעמים לדקות ספורות ושם חתם על מעט חשבוניות. המל"ל שילם לתובע מענק נכות זמנית לתקופה זו.

4. ביום 21.11.07 קבעה וועדה רפואית ראשונה את נכויותיו של התובע, הכל לפי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] התשט"ז – 1956 והתוספת ["התקנות"]:

נכות זמנית בשיעור 30% לתקופה 16.6.04 – 31.8.04.

נכות צמיתה החל מיום 1.9.04:
10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי לפי סעיף 37 [5] [א].
10% בגין הגבלות תנועות במרפק לפי סעיף 41 [7] [ב] [3].
5% בגין הגבלות תנועה בעמוד שדרה מותני לפי סעיף 37 [8] [א].

בהמשך הופעלה תקנה 15 כך שהנכות הועמדה על - 29%.

5. המל"ל החל לשלם לתובע קצבת נכות אך ערר על קביעות הוועדה. וועדת הערר קיבלה את הערר באופן חלקי וקבעה:
5% בגין הגבלה מזערית בתנועות עמוד שדרה צווארי לפי סעיף ה"סל" 35 [1] בין א' ל – ב'
10% בגין הגבלות ביישור ובכיפוף המרפק כשכל אחת מהן אינה מייצרת נכות ולפי סעיף 41 [8].
5% בגין הגבלות תנועה בעמוד שדרה מותני.

והתוצאה – הנכות הצמיתה הועמדה על 18.75%.

בהמשך הופעלה תקנה 15 כדי 1/4 כך שסה"כ הנכות הועמדה על 19%.

6. התובע ערער לבית הדין, הפעם על קביעות וועדת הערר. ביום 17.2.09 הורה בית הדין לוועדה לבחון את התאמת סעיפי הליקוי. הוועדה התכנסה פעם נוספת וחזרה על קביעותיה. התובע חדל להיאבק במל"ל.
הנכות נותרה בעינה – 18.75%.

7. בהתאם שילם המל"ל לתובע מענק עבור נכות צמיתה והתובע החזיר לו את הקצבה. בסופו של יום קיבל מהמל"ל כ – 200,000 ₪.

המחלוקות

8. המחלוקת המרכזית הינה באשר לגריעה מכושר השתכרותו. לטענת התובע נגרע כושר השתכרותו במידה ניכרת כדי 45% ולחילופין כדי שיעור הנכות הרפואית. לטענת הנתבעת לא נגרע מאומה מכושר השתכרותו והתנהלות עסקיו מצביעה דווקא על עלייה ביכולתו ובכושרו.

9. מחלוקות לגבי היקף הנזק וראשי הנזק השונים.

הראיות

10. הצדדים הגישו תיקי מוצגים. העד היחיד במשפט הינו התובע. איש מהצדדים לא ביקש היתר להביא ראיות על מנת לסתור את קביעות המל"ל.

דיון

הנכות הרפואית המחייבת על פי דין:

11. הנכות מורכבת אם כך מהמגבלות הבאות:

מרפק: הגבלות קלות ביישור ובכיפוף.
עמוד שדרה צווארי: הגבלה מזערית בתנועות.
עמוד שדרה מותני: הגבלות בתנועה ללא עדות לגירוי שורשי וחסר נוירולוגי.

סה"כ – 18.75%.

הנכות התפקודית

12. "הנכות התפקודית" מצביעה על מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית כשלעצמה במנותק מנסיבות הניזוק הספציפי. לנכות אורטופדית נודעת בדרך כלל משמעות תפקודית [ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי ואח', פד"י נב [3] 792]. כך בפרט באשר לסעיף ה"סל" 35 בתוספת לתקנות, המדרג מפורשות את הליקויים והנכויות לפי מידת השפעתם על כושר הפעולה הכללי [ראו למשל בת.א. [של – ירושלים] 15176/06 ב.ה. נ' קרנית, ]. אני סבורה שהדברים יפים גם ביחס לסעיפים 37 [5] – 37 [8] העוסקים בליקויים ובנכויות צוואריות עקב שבר בחוליה שהתרפא במצב בו לא קיימת מגבלת תנועה בקרבת החוליה וכך גם כאשר מופעל סעיף 14 [א] לתקנות על ליקויים דומים.

13. לעיתים יש מקום להעניק לנכות רפואית בשיעור נמוך משקל חלקי בלבד לצורך קביעת הגריעה מכושר השתכרות אך אני סבורה שהדברים שונים כאשר נקבעו נכויות נוספות, בפרט בתחום האורטופדי הגם ששיעורה של כל אחת מהן נמוך. וכך באשר למגבלות מזעריות בתנועות צוואר וגב תחתון ולמגבלה בתנועות המרפק כפי שנקבע כאן.

הנכות התפקודית כשלעצמה זהה לנכות הרפואית ועומדת על – 19%.

גריעה מכושר השתכרות – כללי

14. הנכות הרפואית משקפת בדרך כלל את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. אך לעתים, הנכות התפקודית אינה זהה לנכות הרפואית. הנכות הרפואית יכולה להשפיע באופן שונה על יכולת התפקוד של תובעים שונים, הן בהתחשב במקצועותיהם, והן משום שלאחד מובטח מקום עבודה בו יוכל להתמיד בעבודתו על - אף נכותו, ולשני לא מובטח מקום כזה. יש חשיבות למצב התעסוקה בשוק ולגורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על כושר השתכרותו של תובע בנכותו. כל אימת שניתן להוכיח את הפסד כושר ההשתכרות הממשי, אין נזקקים לשיעור הנכות הרפואית. [הלכת גירוגיסיאן].

15. בהיעדר נתונים אחרים והולמים רשאי בית המשפט לחשב את הגריעה לפי שיעור הנכות הרפואית. השאלה היא האם בפועל מגבילה נכותו, או עתידה להגביל, את כושר השתכרותו. ואם כן - האם ההגבלה, על פי הראיות או אומדנת בית המשפט, היא בשיעור הדומה לשיעור הנכות. ברי, שקורותיו של התובע מיום התאונה ועד מועד פסק הדין יש בהם להשליך וללמד בדבר קיומה או אפשרות קיומה של הגבלה כזו [ע"א 286/89, קז נ' הפול, ].

כושר ההשתכרות של התובע במומו

16. התובע יליד 17.11.62, בן 42 בעת התאונה וכיום מתקרב לגיל 51. הוא מנהל את עסקיו באמצעות חברות בהן הוא מדווח כשכיר ומושך שכר חודשי. בעבר רחוק היה בעלים ומנהל של מספר חברות שעדיין רשומות אצל רשם החברות. עובר לתאונה הפעיל שתיים מהן: חברת ש. חיון שווק ומסחר בע"מ ["חיון שיווק"] עסקה בעבודות אלומיניום ושיפוצים והייתה גם בעלים של ספא. התובע הוגדר כשכיר ומשך שכר חודשי. החברה העסיקה עובדים. בשנת 2005, לאחר התאונה, הפסיקה החברה את פעילות הספא. מרתון חיון בע"מ ["מרתון"] עסקה בשיקום מבנים לאחר שריפה, העסיקה עובדים והתובע משך ממנה שכר חודשי. בשלב מסוים לאחר התאונה, ככל הנראה בשנת 2007 איחד התובע את פעילות החברות באופן שהחברה הפעילה היחידה הינה מרתון ועוסקת גם בתחומים בהם עסקה חיון שיווק.

17. בתשובה לשאלון הגדיר התובע את עצמו כאיש עסקים, מנהל ועובד כללי. פעילות החברות הייתה ועדיין כרוכה בעבודה פיסית. התובע הצהיר שנדרש ועסק לפני התאונה גם בעבודות פיסיות, עזר לעובדים ופיקח עליהם באתרים שונים, לשם כך צעד רגלית, עמד זמן ממושך, נסע נסיעות ממושכות, ביקר ובדק מבנים לצורכי שיקום על מנת להתחרות בהצעות עבודה של קבלנים אחרים ונסע נסיעות ארוכות. לאחר התאונה וכתוצאה ממגבלותיו, הוא נאלץ להתמקד בעיקר בעבודה משרדית ומשתדל להימנע ממאמצים פיסיים. לטענתו, כל אלה גרמו להפסדים כספיים של החברות מה שחייב אותן לממש נכסים, לסגור את הספא, לצמצם פעילות ואת מספר העובדים. תוצאה נוספת היא צמצום המשיכות שלו והפחתת שכרו במידה ניכרת. בתמצית, כושר השתכרותו נגזר ממגבלותיו, אלו פוגעות ברווחי החברות וכתוצאה מכך גם בשכרו.

18. הנתבעת חולקת על כך. לטענתה מגבלות התובע מזעריות אם בכלל ואינן גורעות מכושר השתכרותו או מרווחיות החברות. החברות סיימו את שנת 2003 בהפסד, אך דווקא בשנת התאונה 2004 הוגברו הרווחים וההפסד צומצם. בשנת 2005 חלה אמנם ירידה ברווחיות החברות, אך ככל הנראה נבעה ממכירת הספא. משנה זו ואילך חלה עלייה מתמשכת ברווחיותן. ככל שפחתו הרווחים, מדובר בתנודתיות מקובלת שאינה קשורה למגבלות התובע. אשר לשכרו של התובע, הוא קובע את גובהו והוא מחליט על רכיב משמעותי של גילום. והנה עד לשנת 2006, כשנתיים וחצי לאחר התאונה, נותר השכר בעינו, ביחס להיקף עבודה זהה ומדיווחי התובע לאחר מכן עולה שהיקף עבודתו עלה. התובע הוא שבחר להפחית את רכיב הגילום. בתמצית, מגבלותיו המזעריות של התובע לא פגעו בכושר השתכרותו וברווחיות החברות וגם אם כל אלה פחתו לאחר התאונה, אין הדברים קשורים למגבלותיו.

19. עדותו היחידה של התובע כפופה להחמרות בסעיף 54 [2] לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א – 1971. על בית המשפט לפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות יחידה נטולת סיוע. אמון מלא ומושלם עונה לדרישת הפירוט. לטענת הנתבעת אין לתת בתובע אמון לאור סתירות ומגמתיות.

20. לאור הזיקה הממשית בין שכרו של התובע לבין רווחיות החברות בחרתי להביא את הנתונים העולים מתלושי השכר שלו מול דו"חות רווח והפסד. החברות היו הפסדיות בכל עת. הסכומים מופיעים בש"ח. התובע הגיש דו"חות של ש. חיון בלבד, הנתבעת הגישה את הדו"חות של מרתון. הדו"חות הוגשו לשנים 2003 – 2009.

שנת 2003
ש. חיון החברה הפעילה היחידה: יתרת פתיחה 760,599 –, "הוצאות הנהלה וכלליות" ללא פירוט שכר מנהל 1,921,086 +. יתרת סגירה 1,125,660 -. התובע לא הגיש תלושי שכר / טופס 106 .
מרתון : לא פעילה. ללא יתרת פתיחה, ללא שכר מנהל. יתרת סגירה 1,091 -.

ככל שנתייחס ל"הוצאות הנהלה וכלליות" כאל כספים הזורמים על פי תכנון מס, לכיסו של התובע, עומדת הכנסתו החודשית על 169,090 ₪.

משיכה זו אינה תואמת את מצבה ההפסדי של החברה וגורעת מרווחיה לאור הכנסותיה הגבוהות בסך 1,618,866 ₪. למעשה ללא הוצאות אלה הייתה מסיימת את השנה ברווח תפעולי וברווח נקי העולה על 1,000,000 ₪. כך על פי הנתונים "היבשים".

סה"כ הפסדים של שתי החברות בסוף השנה : 1,126,751 -.

שנת 2004 [תאונה מיום 15.6.04]
ש. חיון: יתרת פתיחה 1,125,660 -, "הוצאות הנהלה וכלליות" ללא פירוט שכר מנהל 1,989,694 -. יתרת סגירה בסוף שנה 1,352,060 -.

תלושי שכר של התובע למרץ – מאי 15,000 + לאחר גילום. הברוטו עומד על 25,152 ₪ ולאחר הפחתת מס כחוק על 16,884 ₪ נומינאלי.
תלושי שכר של התובע לספטמבר – דצמבר 16,884 ₪ + למעט ספטמבר 10,202 +.

מרתון: יתרת פתיחה 1,091 -, "דמי יעוץ וניהול" 204,975 +, יתרת סגירה 57,970 -.
תלושי שכר של התובע - אין.
ככל שנתייחס ל"דמי ייעוץ וניהול" כאל כספים הזורמים על פי תכנון מס, לכיסו של התובע, מתווספים לו 17,081ש"ח, סה"כ 33,965 ₪ לחודש.

סה"כ הפסדים של שתי החברות בסוף שנה : 1,410,030 -.

שנת 2005
ש. חיון: יתרת פתיחה 1,352,060 -, משכורת מנהל 182,968 +, יתרת סגירה 2,057,587 -.
תלושי שכר של התובע 10,000 +.

מרתון: יתרת פתיחה 57,970 -, דמי יעוץ וניהול 53,000 +. יתרת סגירה 115,069 -.

ככל שנתייחס ל"דמי ייעוץ וניהול" כאל כספים הזורמים על פי תכנון מס, לכיסו של התובע, מתווספים לו 1,416 ₪, סה"כ 15,416 ₪ לחודש.

סה"כ הפסדי שתי החברות בסוף שנה : 2,172,656 -.

שנת 2006
ש. חיון: יתרת פתיחה 2,057,587 -, משכורת מנהל כולל פיצויים 261,529 +, יתרת סגירה 2,263,006 -.
תלושי שכר של התובע לחודשים ינואר – נובמבר 10,000+. בדצמבר 106,520+ לאחר תוספת "פיצויים פטור"
כאן אין "הוצאות ניהול או דמי יעוץ". לאחר הוספת הפיצויים לשכר החודשי מתקבל סה"כ 18,876 ₪ לחודש.

מרתון : יתרת פתיחה 115,069 -, שכר מנהל ללא, יתרת סגירה 161,642 -.
תלושי שכר של התובע – ללא.

הפסדי שתי החברות בסוף שנה 2,219,229 -.

שנת 2007
ש. חיון: יתרת פתיחה 2,263,066 -, "שירותים מקצועיים" 64,376 +, יתרת סגירה 2,375,786 -.
תלושי שכר לחודשים ינואר – אוגוסט 10,000 +, ספטמבר – דצמבר 8,000 +.

מרתון: יתרת פתיחה 161,642 -, "משכורת מנהל והוצאות נלוות" 175,424 + , יתרת סגירה 485,979 -.

ככל שנתייחס ל"שירותים מקצועיים" כאל כספים הזורמים על פי תכנון מס, לכיסו של התובע, מתווספים לשכרו החודשי 19,983 ₪, סה"כ 27,983 ₪.

סה"כ הפסדי שתי החברות בסוף שנה 2,861,765 -.

שנת 2008
ש. חיון: יתרת פתיחה 2,375,786 -, "שירותים מקצועיים" 14,600 +, יתרת סגירה 2,096,179 -.
תלושי שכר של התובע – ללא.

מרתון: יתרת פתיחה 485,979 -, משכורת מנהל והוצאות נלוות 137,000 +, יתרת סגירה 695,258 -
תלושי שכר של התובע ינואר – יולי 8,000 +, אוגוסט – דצמבר 7,000 +.

ככל שנתייחס ל"שירותים מקצועיים" כאל כספים הזורמים על פי תכנון מס, לכיסו של התובע, מתווספים לשכרו החודשי 11,416 ₪, סה"כ 18,416 ₪.

סה"כ הפסדי שתי החברות בסוף שנה 2,791,437 -.

שנת 2009
ש. חיון: יתרת פתיחה 2,096,179 -, משכורת מנהל – ללא, יתרת סגירה 1,951,256 -.
תלושי שכר של התובע – ללא.

מרתון: יתרת פתיחה 695,258 -, "משכורת מנהל והוצאות נלוות" 122,563 +, יתרת סגירה 651,005 -.
תלושי שכר של התובע 7,000+.

ככל שנתייחס ל"משכורת מנהל והוצאות נלוות" כאל כספים הזורמים על פי תכנון מס, לכיסו של התובע, מתווספים לשכרו החודשי 10,213 ₪ ₪, סה"כ 17,213 ₪.

סה"כ הפסדי שתי החברות בסוף שנה 2,602,261 -.

21. מהנתונים "היבשים" עולה: התובע "חנק" לכאורה את ש. חיון בשנת 2003 זאת טרם התאונה. לכן, איני רואה ברמת השכר משנת 2003 קשר למצבו הפיסי התקין עובר לתאונה. אמנם משנת 2004 אנו רואים מגמת "עלייה" משמעותית בהפסדי החברות גם יחד. מ – 1,225,660 – בשנת 2003, "עלו" ההפסדים ל – 2,602,261 – בשנת 2009. ואכן במקביל אנו רואים מגמת "ירידה" בהכנסותיו של התובע, לרבות על פי תכנון מס ולרבות הצגתן כ"דמי ייעוץ" או כ"הוצאות הנהלה כלליות". מה"נתונים היבשים" יורדות הכנסותיו השנתיות מ – 1,921,086 ₪ בשנת 2003 ל – 122,563 ש"ח בשנת 2009, ובחישוב חודשי, מ – 160,090 ₪ ל – 17,213 ₪. וכך גם בהמשך, אלא בהיעדר חוות דעת חשבונאית מטעם התובע , לאור נטל ההוכחה הרובץ עליו קשה לקבל את גרסתו לפיה ה"עלייה" בהפסדי החברות וה"ירידה" בהכנסותיו, נובעת ממגבלותיו עקב התאונה. התובע אמנם הפחית ממשיכותיו מהחברות, אך על פני הדברים, לא הצליח לשלול במידה הנדרשת במשפט האזרחי, שה"הפחתה" לאחר תום תקופת הנכות הזמנית נובעת ממצב החברות כשלעצמו וללא קשר למגבלותיו.

נזק מיוחד

22. המל"ל הכיר בנכות זמנית של התובע, אמנם בשיעור של 30%, למשך חודשיים וחצי. התובע סבל משברים בכף רגל, במרפק ומחבלות ורגישות בעמוד שדרה צווארי ומותני ובכתף ימין. גם אם הכנסותיו באותה עת עמדו על כ – 33,000 ₪, אני סבורה שכושר הניהול שלו פחת המידה מסוימת והיה לדבר כשלעצמו משמעות למצב החברות וליכולתו למשוך מהן כספים.
לא בלי התלבטות מצאתי לפסוק לו סכום גלובאלי של 25,000 ₪.

עזרת הזולת לעבר

23. שונים פני הדברים באשר לעזרת הזולת. התובע שהה באי כושר או נכות זמנית מוכרת של 30% משך חודשיים וחצי. הוא סבל משברים ברגל ומרפק ומחבלות בעמוד שדרה צווארי, מותני ובכתף ימין. בנסיבות אלה, דומני שהתובע נזקק לעזרת משפחה או חברים מוגברת, על אף שלא הביא איש מהם להעיד על כך. התובע לא הוכיח שמאז תום תקופת הנכות הזמנית נזקק לעזרה כזו.
אני פוסקת לו על פי אומדן סכום של 6,000 ₪.

הוצאות לעבר

24. מרבית הוצאותיו של התובע מכוסות במסגרת החקיקה הסוציאלית ובהיות התאונה תאונה בעבודה. יחד עם זאת, אני מקבלת שאין כיסוי מלא, בפרט לא לנסיעות בתקופת נכויות זמניות.
אני פוסקת לתובע על פי אומדן סכום של 6,000 ₪.

נזק כללי

הפסדי השתכרות וגריעה מכושר השתכרות לעתיד

24. התובע כיום הגיע לגיל 51. כעצמאי העוסק בתחום שעיקרו עבודת כפיים, גם אם תפקידו העיקרי בניהול, לא לעולם חוסן. לתובע אין ביטחון שיוכל לפעול בתחומו, כמנהל, בנתוניו. במידה וייפלט לשוק העבודה, יש למגבלותיו משמעות של ממש. נזכיר כי נכותו הרפואית והתפקודית עומדות על 19%. נוכח העמימות לגבי הכנסותיו וקורותיו מאז התאונה ועד היום איני רואה אלא להעמיד את הגריעה מכושר השתכרותו על 19%.

25. כעצמאי אני סבורה שגיל הפרישה שלו אינו 67, אלא 70. לפניו עוד 19 שנות עבודה. אני סבורה שבנסיבות העניין, גם אם קיימת עמימות לגבי שכרו וקורותיו של התובע מהתאונה ועד היום, אין מקום, נוכח הנכות האורטופדית הקשיחה, לסטות מחישוב אקטוארי מלא. יחד עם זאת, התובע לא הוכיח ולא ניסה להוכיח את רמת הכנסותיו מאז שנת 2009. לאור זאת, הכנסותיו בשנה זו ואילך, הן ההכנסות המחייבות לצורך פסיקת וחישוב הנזק. שכרו האחרון הידוע הינו 17,213 ₪. בנסיבות העניין והתנהלות התובע, איני רואה לשערך שכר זה והוא יחושב כפי שהוא, נומינאלית. יצוין ששכר זה נמוך משילוש השכר הממוצע במשק לאותו מועד, 7,836 ₪ X 75% [כמתחייב מחוק הפיצויים].
החישוב : 7836 ₪ X 75% X [1,500 ₪ במעוגל] X 19% X היוון עד גיל 70= 263,000 ₪ וזה הסכום אותו אני פוסקת לתובע.

עזרת הזולת לעתיד

26. בהתחשב בתוחלת חייו ומגבלותיו של התובע, בהיעדר צורך בעזרת הזולת ב – 9 שנים שחלפו עד כה מהתאונה, מצאתי לפסוק לו סכום של 60,000 ₪.

הוצאות רפואיות ונסיעות

27. מצבו של התובע יציב ואינו צפוי להחמרה. מרבית הוצאותיו מכוסות כיום וכך גם בעתיד במסגרת החקיקה הסוציאלית.
אני פוסקת לו סכום של 30,000 ₪.

נזק לא ממוני

28. מוסכם על הצדדים, משוערך להיום – 38,000 ₪ מעוגל.

סה"כ נזק : 428,000 ₪.

ניכויים

29. תשלומי המל"ל להיום – 227,300 ₪.

סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע 200,700 ₪.
כן תשלם לו שכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪ ובנוסף אגרת משפט.

הסכומים צמודים למדד ונושאים ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים אופנוע

  2. תאונת אופנוע התנגשות

  3. תאונת אופנוע של קטין

  4. מומחה תאונות אופנועים

  5. עורך דין תאונת אופנוע

  6. תאונת אופנוע שבר בקרסול

  7. תקלות באופנוע ים

  8. עורך דין לתאונות אופנוע

  9. תאונות אופנוע עורכי דין

  10. שבר מרוסק בתאונת אופנוע

  11. ביטוח לאופנוע שטח

  12. תאונת אופנוע ביער

  13. פיצוי לנפגעי תאונת אופנוע

  14. תאונת אופנוע תביעת ביטוח

  15. תאונת אופנוע בן 17

  16. נפילת אופנוע בחניה

  17. תאונת דרכים אופנוע אין ביטוח

  18. ביטול עסקה אופנוע ים

  19. תאונת אופנוע בני ברק

  20. התנגשות באופנוע בצומת

  21. תאונת פגע וברח אופנוע

  22. תאונת אופנוע שבר בכף יד ימין

  23. אחריות לנזקים לאופנוע

  24. ביטוח אופנוע מוטוקרוס

  25. ניתוח לאחר תאונת אופנוע

  26. בריחה משוטרים עם אופנוע

  27. תאונה חזיתית עם אופנוע

  28. ? תאונה עם אופנוע ים - פיצויים

  29. פגיעת ראש של רוכב אופנוע

  30. אצבע נתפסה בשרשרת אופנוע

  31. החלקה מאופנוע תאונת דרכים

  32. תאונה עם אופנוע בלי ביטוח

  33. מכות יבשות בתאונת אופנוע

  34. עורכי דין מומחים בתאונות אופנועים

  35. תביעה נגד חברת ביטוח בתאונת אופנוע

  36. פגיעה מוטורית בתאונת אופנוע

  37. פתיחת דלת רכב התנגשות אופנוע

  38. בעלות על אופנוע בכינוס נכסים

  39. פגיעת רכב באופנוע שניסה לעקוף

  40. תאונה בזמן נסיעת מבחן על אופנוע

  41. בריחה של אופנוע לאחר תאונת דרכים

  42. תאונת דרכים עם אופנוע בשירות מעביד

  43. תאונה בחוף אסור לשימוש באופנוע ים

  44. תאונה בין אופנוע למכונית בתל אביב

  45. פתיחת דלת רכב - פגיעה ברוכב אופנוע

  46. עבירת תעבורה של מורה נהיגה על אופנוע

  47. האם המכונית נפגעה מאופנוע שהגיח מאחור

  48. גובה פיצויים על תאונת דרכים קשה עם אופנוע

  49. בלימת חירום באופנוע עקב אי מתן זכות קדימה

  50. תאונת אופנוע בלי ביטוח חובה - תביעת נזיקין

  51. תאונת דרכים עם אופנוע במהלך עבודה כשליח פיצה

  52. רישיון נהיגה לאופנוע 500 סמ''ק - תאונת דרכים

  53. האם נהג אופנוע שהחליק על הכביש אשם בתאונת דרכים ?

  54. תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לאופנוע מתוצרת ימאהה

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון