המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בגין פגיעה מיום 30.5.11, אשר הוכרה כתאונת עבודה. 3. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 16.8.12 ואשר סיכמה את דיוניה ביום 20.12.12, קבעה כי למערער לא נותרה נכות כלשהי בגין הפגיעה. 4. המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעררו של המערער ביום 23.4.13, דחתה את הערר וקבעה את נכותו הצמיתה של המערער בשיעור 0% החל מיום 31.5.11. על החלטה זו הוגש הערעור דנן. טענות הצדדים 5. עיקר טענות המערער- א. יש לקבוע למערער נכות בגין הפיברומיאלגיה ממנה הוא סובל. מחלת הפיברומיאלגיה אובחנה במערער רק לאחר כינוס הוועדה, אך אבחנה זו מלמדת על מצבו של המערער החל מיום התאונה. אבחנת מחלת הפיברומיאלגיה אינה מהווה החמרת מצב אצל המערער וכל עניינה הוא הבנה אמיתית למצבו הקבוע של המערער מאז התאונה ועל כן יש להשיב את עניינו לוועדה על מנת שתקבע לו נכות בתחום הראומטולוגיה, חרף העובדה כי מסמכים אלו לא עמדו בפני הוועדה בעת מתן קביעתה. ב. הוועדה לא דנה בפער שבין תוצאות בדיקת ה- E.M.G מיום 20.12.11 ומיום 27.12.11 לבין תוצאת ה- E.M.G מיום 15.10.12 והסתפקה בקביעה כי מבחינה נוירולגית- אין ממצאים בבדיקה. על הוועדה לעררים היה לנמק מדוע היא מתעלמת מתוצאות בדיקת ה- E.M.G המלמדת על פגיעה עצבית, וכן להסביר מדוע היא סותרת את האמור במכתבה של ד"ר פטיש המוצאת קורלציה בין תוצאות ה- E.M.G לבין הפגיעה ממנה סובל המערער. 6. עיקר טענות המשיב- א. מחלת הפיברומיאלגיה לא הוכרה על ידי פקיד התביעות והמסמכים אשר הוצגו על ידי המערער בערעור, הינם מאוחרים למועד התכנסות הוועדה. המערער לא העלה טענות לעניין מחלת הפיברומיאלגיה לפני הוועדה. ב. הוועדה רשמה את תלונות המערער וערכה בדיקה קלינית יסודית בה התייחסה, בין היתר, לבדיקות ה- E.M.G מיום 20.12.11 ומיום 27.12.11. המכתב הרפואי של ד"ר פטיש אינו בגדר חוות דעת ערוכה כדין המעניק אחוזי נכות. הוועדה קבעה על סמך בדיקתה הקלינית והבדיקות האובייקטיביות שעמדו בפניה כי אין ממצאים בבדיקה ולכן אין נכות נוירולוגית. בנסיבות אלה, לא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה ודין הערעור להידחות. דיון והכרעה 7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להדחות, ואפרט. 8. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213. עוד נקבע, כי קביעות שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן. ראו: עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 22.6.2006). 9. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה שמעה את המערער, ורשמה את תלונותיו כדלקמן: "כאבי ראש חזקים. הצוואר שלי כואב, היד הימנית לא יכול לפתוח אותה, נתפסות לי הידיים. התהפכה עליי עגלה עם עצים. קיבלתי מכה וקמתי עם דם על הראש. בבוקר שאני קם לא יכול לדרוך על רגל ימין. בעבר סבלתי אבל לא ככה". 10. הוועדה בדקה את המערערת, ורשמה את ממצאיה בזו הלשון: "בבדיקת הולכה עצבית ו- E.M.G מ- 27/12/11- פוענחה על ידי ד"ר לוזון כרדיקולופטיה 7C- 6C מימין. ובדיקה קודמת מ- 20/12/11 כרדיקולופטיה 1S דו"צ. C.T ע.ש. מותני מ- 21/3/13- שינויים ניווניים רב גבהים ללא הרס גרמי או שבר בלטים אחוריים 4L- 3L, 5L-4L, 1S- 5L. מכתב ד"ר פרינץ שמואל מ- 3/6/11 מצויין C.T ראש וע.ש. צווארי ללא ממצא פתלוגי. אותה תשובה מחדר מיון בי"ח ברזילי 9/6/11. בבדיקה: ללא דלדול שרירים חגורת כתפיים, גפיים עליונות ותחתונות. ע.ש. מותני לורדוזיס שמורה, רגישות במגע עורי קל. מבחן שובר 10-14 ס"מ. מבחן שובר משופר (SP) 15-21 ס"מ. הטיות לצדדים 40 מעלות לכל צד ותנועות רוטציה מוערכות כתקינות. ע.ש. צווארי- רוטציות 75 מעלות לכל צד, פלקסיה 50 מעלות, אקסטנסיה 68 מעלות והטיות לצדדים 40 מעלות לכל צד. לציין תלונות כאבים בקצה טווח התנועה הן בע.ש. צווארי והן בע.ש. מותני. עצבי הפנים תקינים, אין דלדול שרירים, החזרי ביספס, טריספס, פתלה, עקב הופקו סימטרית תקינים. בבינסקי שלילי. שולל הפרעות תחושה הקפית שורשית או מרכזית, לא הופקו סמני גרוי שורשי, אין צניחה או סיבוב פנימי בידיים...". 11. הוועדה סיכמה את מסקנותיה כדלקמן: "מבחינה אורטופדית, הוועדה דוחה את הערר. טווחי תנועות שנמדדו הן בע.ש. צווארי והן בע.ש. מותני נמצאים בתחום הנורמה לגיל ולמגדר (אם כי בתחום התחתון של הנורמה). הוועדה עיינה בתיק רפואי קודם ומצאה אינספור רישומים הדנים בכאבי צוואר וגב תחתון עם הקרנה לצד ימין. הוועדה מסתפקת ברישום מ- 9/10/06 "סובל מכאביגב מקרינים לרגל ימין, הגבלה בתנועות ידי ימין, לפני 6 שנים ת.ד. רגישות במישוש גב תחתון וצוואר, הגבלה בתנועות. רישום מ- 19/12/10 כאבי גב תחתון מספר שנים, החמרה מספר ימים,כאבים ביד ימין החרפה לפני שבוע. בלט 4L- 3L. בבדיקה רגישות גב תחתון, הגבלה תנועות עקב כאבים SLR חיובי מימין. כף יד ימין דפורמצית מפרקים PIP ו- DIP. מבחינה נוירולוגית- אין ממצאים בבדיקה ואין נכות נוירולוגית...". 12. טענות המערער לפיהן יש להשיב את עניינו לוועדה על מנת שתקבע נכות בגין מחלת הפיברומיאלגיה אשר אובחנה בו, דינן להידחות. בהתאם לטענות המערער, מחלת הפיברומיאלגיה אובחנה בו במועד מאוחר להתכנסות הוועדה ולכן לא נפל פגם משפטי בכך שהוועדה לא התייחסה לאבחנה זו. אין בידי לקבל את טענות המערער לפיהן משעה שמדובר באבחנה המתייחסת לתקופה שממועד הפגיעה ולפני מועד כינוס הוועדה, יש להשיב את עניינו של המערער לקביעת נכות בתחום הראומטולוגיה. מעבר לעובדה כי אין לראות בכך טעות משפטית של הוועדה, אין זה סביר לדרוש מהוועדה לשוב ולבחון את החלטותיה כל אימת שתינתן אבחנה חדשה אשר לא היתה קיימת בעת התכנסותה. על הוועדה הרפואית לעררים חלה החובה להתייחס לתלונות ולמסמכים הרפואיים אשר עומדים לפניה במועד התכנסותה. 13. אין בידי לקבל את טענות המערער לפיהן הוועדה טעתה משלא דנה בפער שבין תוצאות בדיקות ה- E.M.G השונות והסתפקה בקביעה כי מבחינה נוירולגית- אין ממצאים בבדיקה. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה התייחסה לבדיקות ה- E.M.G ולממצאים העולים מהם (ראו בפרק ממצאים ונימוקים). בפרק סיכום ומסקנות הוועדה הסבירה כי בהתאם לבדיקתה- אין ממצאים בבדיקה נוירולוגית ואין נכות נוירולוגית. בהתאם להלכה הפסוקה "הוועדה רשאית לבצע בדיקות תפקודיות, ולהעדיף את תוצאותיהן על פני תוצאותיה של בדיקת הדמיה (דוגמת EMG). החלטות כגון אלו הן במסגרת שיקול הדעת הרפואי של הוועדה" (ראו ע"א 5787/08 קפאח נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (10.8.2010) וכן רע"א 8233/11 בנימין כהן נ' מדינת ישראל (מיום 27.9.12)). התייחסות הוועדה לבדיקות ה- E.M.G לרבות אופן בחינתן- השאלה לאיזו בדיקה להיזקק ובאיזה אופן לבחון חומר רפואי, הינן שאלות רפואיות שאין ערכאה שיפוטית מוסמכת להתערב בהן. לאור האמור, משעה שהוועדה ביססה את קביעותיה על סמך הממצאים הקליניים שהיא עצמה מצאה, הרי שאין מקום להורות על החזרת עניינו של המערער לוועדה לצורך התייחסות לפער שבין בדיקות ה- E.M.G השונות. מטעם זה, אף לא מצאתי לקבל את טענות המערער לפיהן היה על הוועדה להסביר מדוע היא סותרת את האמור במכתבה של ד"ר פטיש המוצאת קורלציה בין תוצאות ה- E.M.G לבין הפגיעה ממנה סובל המערער. עוד אוסיף כי מכתבה של ד"ר הגר פטיש אינו בגדר חוות דעת ערוכה כדין ועל כן לא חלה על הוועדה החובה להתייחס לאמור בו. 14. לאור האמור, משלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה דין הערעור להידחות. 15. משמדובר בערעור מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. 16. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה. נכותהכרה בתאונת עבודהנכות מעבודהתאונת עבודה