הדיון פוצל כך שתחילה תידון שאלת החבות

הדיון פוצל כך שתחילה תידון שאלת החבות

רקע
1. התובע יליד 1991. ב – 13.2.09 בשעת ערב מוקדמת, נכנס התובע לביתו כשאפו פצוע ומדמם. בדיעבד התברר שסבל משבר באפו.

2. כעבור יומיים פנה לרופא המשפחה בקופת חולים. הרופא הפנה אותו למרפאת זמנהוף. הרופא במרפאה רשם שהתובע נפגע בתאונת דרכים.

3. ב – 16.2.09 הגיע עם אביו למשטרה ומסר שרכב לבן פגע בו מאחור כאשר רכב על אופניו, רכב. מאחר שאיבד את הכרתו למספר דקות, לא רשם את מספר הרכב, שעזב את המקום.

4. ב - 18.2.09 פנה וטופל בחדר מיון בבי"ח איכילוב.

5. הצדדים חלוקים על פגיעתו של התובע מהרכב.

הראיות
6. מטעם התובע העידו הוא, אביו, אחותו ובן דודו של אביו, יגאל גרדשוב ["יגאל"]. כמו כן הגיש תיק מוצגים.

7. מטעם קרנית העידו החוקרים זיידלר ושריקי. החוקרים הגישו קלטות ותמלילי שיחות עם התובע ובני משפחתו [לרבות אימו ואחותו. קרנית הגישה שאלון ותצהיר תשובות של התובע ומסמכים רפואיים.

דיון
נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיות
8. כלל הוא שתובע נושא בנטל השכנוע מתחילת המשפט ועד סופו. הביא תובע די ראיות, משמע ראיות טובות, עובר הנטל המשני אל הנתבע ועליו לסתור אותן באמצעות ראיות מטעמו. במידה ובסוף המשפט נותרו כפות המאזניים מאוזנות, מכריעים נגד מי שהנטל עליו [א. הרנון, דיני ראיות, חלק ראשון, הוצ' המכון למחקרי חקיקה ע"ש סאקר, הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית, עמ' 189].

9. תובע יכול לשכנע ולמצער להעביר את הנטל המשני אל נתבע, אפילו בהתבסס על גרסתו היחידה כבעל דין ואפילו היא נטולת סיוע. אלא על בית המשפט, במידה שהשתכנע, לפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדותו זו [סעיף 54 [2] לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א – 1971. חובת הפירוט מסופקת במידה שבית המשפט רוחש לעדות התובע אמון מלא ומושלם [ע"א 231/72, עיזבון אלמליח נ' זוטא, פד"י כז [1] 679, 681]. הדברים ודאי יפים כאשר אין בידי נתבע אפשרות לסתור את גרסת התובע בראיות עצמאיות.

10. תפקידה של קרנית לפצות נפגע בתאונת דרכים ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח משום שהנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע, מצב המכונה תאונת "פגע וברח" [סעיף 12 [א] [1] לחוק הפיצויים]. הנפגע נושא בנטל להוכיח את עצם קרות תאונת דרכים. לא אחת, מבוססת תביעתו על גרסתו היחידה בהיעדר עד ראייה לתאונה עצמה. לעיתים יכול הוא לחזק את גרסתו באמצעות ראיות חפציות כגון אפיוני פגיעתו, מצב הזירה, ממצאים שנמצאו בה ועוד. כך גם באמצעות ראיות ממקור אנושי כגון אמרותיו מסוג "רס גסטה", אמרותיו בהזדמנות ראשונה, עדויות אחרים שהגיעו לזירה בסמוך לאחר התאונה ועוד. כאשר הנפגע יוזם הגשתה של ראיית חיזוק בלתי אמינה, ניתן בנסיבות מתאימות לייחס לו עצמו חוסר אמינות.

ממצאים
11. התובע הצהיר ופירט בתצהיר תשובות לשאלון, כי ביום האירוע יצא על גבי אופניו לכיוון חברו המתגורר בפארק דרום. הוא רכב בצמוד למדרכה בנתיב הימני, פנה ימינה, לפתע הגיח רכב לבן שנסע במהירות גבוהה, פגע בגלגל האחורי של אופניו והמשיך בנסיעה. כתוצאה מכך איבד שליטה על אופניו, פגע במדרכה, נפגע באפו מהכידון, נפל על הכביש ואיבד את הכרתו למספר דקות. לדבריו, כאשר התעורר גילה שהוא מדמם ואנשים שהיו סביבו, ניגשו להושיט לו עזרה. לאחר שקם, השאיר את אופניו במקום והלך כמה עשרות מטרים עד שהגיע לביתו. בהגיעו הביתה סיפר לאימו ולאחותו על התאונה. הוא העיד שכעבור שעתיים ביקש מאחותו להביא את האופניים, היא ניגשה למקום אך לא מצאה אותם.

12. יגאל לא היה עד לתאונה. הוא הצהיר שהוא שכן של התובע, שהיה בחנות ירקות של חברו, בסמוך למקום התאונה, שמע רכב בולם בחוזקה ולפתע ראה התקהלות של אנשים. לדבריו הבחין ברכב בצבע לבן שברח מהמקום. הוא מצא את התובע בהכרה וליווה אותו לכיוון ביתו.

13. אביו של התובע העיד שיגאל צלצל אליו בערב ואמר לו שהתובע נפגע בתאונה. כאשר הגיע הביתה, ראה את התובע אבל התובע לא רצה ללכת לטיפול רפואי, אמר שהכל בסדר, האף היה קצת עקום. התובע סיפר לו שרכב פגע בו בגלגל האחורי והוא נפל ליד העמודים.

14. אחותו של התובע מסרה שאינה זוכרת את דבריה לחוקר.

נבחן את העדויות

15. התובע הודה שכאשר שב הביתה לאחר התאונה ופגש באמו, לא סיפר לה על התאונה, אינו זוכר שסיפר לה שנפל מאופניו, אלא "המציא" לה משהו. זוהי גרסתו הראשונה של התובע, לא רק שאינה מחזקת את גרסתו המאוחרת, היא אף פועלת נגדה. התובע לא ידע להסביר מדוע לשיטתו מסר לאמו גרסה שקרית. התובע גם לא מסר לרופא במרפאה, יומיים לאחר התאונה, על התאונה. גרסתו לפיה נחבל כרוכב אופניים בתאונת דרכים, מופיעה לראשונה אצל הרופא השני שבדק אותו בהמשך היום. למחרת, שלושה ימים לאחר התאונה, כבר התלונן במשטרה על פגיעתו בתאונת "פגע וברח". על אף שהתובע לא סיפק הסברים להתנהלותו, הייתי מוכנה לבחון את יתר הראיות שהגיש, שמא יש בהן לחזק את גרסתו. אלא שראיות אלה, על ה"יש" ועל ה"אין" שבהן, מחלישות עוד יותר את גרסתו.

16. התובע, מלווה באביו, העיד במשטרה וזו גרסתו הראשונה בנושא זה, שלא היו עדים לתאונה. הוא חזר והצהיר עליה גם לאחר פתיחת המשפט, כאשר חתם על תצהיר תשובות לשאלון, במשרד עורכי דינו, בנוכחות אביו. הוא מסביר שכך העיד, משום שלא הכיר ולא ידע לזהות את אותם אנשים שהגיעו למקום התאונה. והנה בשלב ההוכחות, "צץ" יגאל ו"צצה" גרסה חדשה לפיה יגאל נכח והיה עד ראייה לחלק משלבי התאונה. התובע אישר ששמע מאביו על נוכחותו של יגאל בזירה כבר בערב התאונה או מספר ימים לאחר מכן. הגרסאות אינן מתיישבות אחת עם השנייה. אחת מהן אינה נכונה בעליל. אין צורך לקבוע מהי הגרסה הנכונה. לו נדרשתי, הייתי מעדיפה את הגרסה שנמסרה בהזדמנות הראשונה.

17. התובע חזר בו בחקירתו מהצהרתו לפיה איבד את הכרתו. לדבריו היה "מטושטש". תהא אשר תהא הגרסה כאן, יהיו אשר יהיו מניעיו של התובע, לא ברור מדוע סירב לגרסת יגאל, להזמין אמבולנס. התובע העיד שלאחר שהתאושש הלך הביתה לבדו. יגאל העיד שהוא ליווה אותו חלק מהדרך. מעבר לסתירה ביניהם, לא ברור כיצד הצליח התובע ללכת לבדו, לאחר שנחבל בראשו כפי תיאורו. התובע העיד שלאחר שובו הביתה כשהוא מדמם, סבל מכאבי ראש, הקאות וסיוטים. אביו העיד שהבחין בכך שאפו מעוקם. כך משך יומיים. כאשר נשאל התובע מדוע לא פנה לטיפול רפואי אלא כעבור יומיים השיב שלא נראה לו שהמצב רציני. בהמשך סיפק הסבר אחר, לפיו הוא פוחד מרופאים. קשה לקבל את "הסבריו", לאור עדותו על סבלו.

18. התובע העיד שהשאיר את אופניו במקום התאונה. אחותו מסרה לחוקר שהלכה לראות את התובע ומצאה אותו שוכב במקום התאונה ללא אופניים. בחקירתה אמרה שאינה זוכרת שכך אמרה לחוקר, אך אין בכך להעלות או להוריד לאור הקלטתה. בהמשך העידה שהלכה מאוחר יותר באותו יום להביא את האופניים אך לא מצאה אותם. התובע לא התחיל להוכיח שרכב על אופניים בעת התאונה הנטענת.

19. עדותו של יגאל לא הרשימה. תחילה מסר שנכח בסמוך משום שהגיע לבקר חבר שלו בחנות הירקות. לאחר מכן העיד שהחבר לא היה בחנות והוא היה עסוק בבדיקת מחירים וסחורה. יגאל מסר שראה רכב לבן עובר במקום. מאידך העיד שעמד עם הגב לכביש, שמע חריקת בלמים, הסתובב וכבר אז ראה התקהלות של אנשים. לדבריו יצא מהחנות כחצי דקה – דקה לאחר ששמע את החריקה. כשתיאר את ההשתלשלות ברצף, לא הזכיר את הרכב. יגאל הדגיש ששמע חריקת בלמים, אך התובע העיד שהרכב נסע, לא עצר ולא בלם. יגאל הציג את עצמו כשכן, בחקירתו התגלה שהוא קרוב משפחה של אבי התובע ומכיר את התובע מיום היוולדו. על אף זאת לדבריו, התובע אינו מכיר אותו. התובע הואיל להסכים שראה את יגאל "פה ושם". יגאל הצהיר שהתקשר לאביו של התובע על מנת לוודא שהתובע הגיע הביתה ולספר לו על האירוע. בחקירתו ניסה לצמצם והשיב שהתקשר לשאול לשלומו של התובע ולא על מנת לספר על האירוע.

20. אביו של התובע העיד לאחר התובע ויגאל. הוא לא הרשים בעדותו. אמנם לא היה עד לתאונה אך הוא זה שדאג להגשת תלונתו של התובע במשטרה, שלושה ימים לאחר מכן. הוא היה עם התובע כאשר מסר שלא היו עדים לתאונה. זאת על אף שכבר ידע, לגרסתו ולגרסת יגאל, על כך שיגאל יכול לשמש כעד. בחקירתו ניסה להביא מספר הסברים. תחילה השיב שלא ידע אם יגאל יבוא להעיד, לאחר מכן, שלא זכר "את זה" ולבסוף, ש"לא שאלו על זה". כך גם כאשר נכח בעת חתימת התובע על תצהיר תשובות לשאלון. כאשר נשאל מדוע התיר לו להשיב שלתאונה לא היו עדים, ניסה לתרץ ולומר שמסר לעורך הדין שהיו עדים לתאונה. מעבר לגרסאות הסותרות, תירוץ זה מקומם, יש בו ניסיון להטיל דופי בעורך הדין על לא עוול בכפו וללא ביסוס מינימאלי.

21. עדויות התובע ובראשן עדותו שלו, אינן מעוררות אמון מלא ומושלם, ההיפך. כל אחת מהן סותרת ומכשילה את עצמה ואת האחרות. בכל אחת מהן ניכר מאמץ לשנות גרסה או עמדה ראשונה באמצעות גרסה מאוחרת. לכל אחד מהפגמים האלו לא ניתן הסבר או הסבר סביר. כך גם לא לסתירות ולפגמים נוספים, רחוקים יחסית מגרעין ההתרחשות ואשר איני נזקקת להם. התובע לא הראה שנפגע בתאונה בכלל ובתאונת דרכים בפרט.

22. התובע כשל כבר בשלב הראשון ולא הביא ולו ראיה טובה אחת על מנת להעביר את הנטל לסתור אל קרנית. אף לו הצליח להעביר אליה את הנטל, עמדה בו קרנית, במידה הנדרשת מנתבעת שאין באפשרותה להציג ראיות עצמאיות. התובע לא עמד בנטל השכנוע ודין תביעתו להידחות.
התביעה נדחית.
התובע ישלם לקרנית שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ + מע"מ ובנוסף הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

הסכומים צמודים למדד ונושאים ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגם דיוני

  2. רציפות הדיון

  3. חוק פומביות הדיון

  4. קיום דיון בהעדר התובע

  5. העברת דיון באותו מחוז

  6. בקשה לביטול הסדר דיוני

  7. בקשה להקדמת מועד דיון

  8. החלטה ללא דיון בועדת ערר

  9. הפרדת דיון בתביעה שכנגד

  10. בקשה לדיון בפני דן יחיד

  11. אי התייצבות התובע לדיון

  12. אי התייצבות עו''ד לדיון

  13. דיון חוזר בוועדה המחוזית

  14. פסיקה בניגוד להסדר דיוני

  15. אי התייצבות לדיון בפני רשם

  16. פרסום דיון בדלתיים סגורות

  17. התייצבות לדיון בזמן שביתה

  18. העברת דיון לסניף בירושלים

  19. פסילת שאלה של עו''ד בדיון

  20. ערעור לעליון בנושא הקדמת דיון

  21. דיון מהיר בבית הדין לעבודה

  22. האם ניתן לחדש דיון בעתירה ?

  23. פיצול הדיון – רק במקרים חריגים

  24. העברת מקום הדיון מטעמי אתיקה

  25. בקשה להפריד את הדיון בתביעות

  26. בקשה להעברת דיון לאזור הצפון

  27. המלצת שירות המבחן לדחיית דיון

  28. דיון חוזר בבקשה לשחרור על תנאי

  29. פיצול הדיון ברכיבי שכר של עובד

  30. אי הגעה לדיון בבית הדין לעבודה

  31. אי התייצבות לדיון עקב תקלה ברכב

  32. אי התייצבות לדיון עקב טעות אנוש

  33. החלטה על העברת דיון במעמד צד אחד

  34. בקשה לפיצול דיון בבית הדין לעבודה

  35. עתירה על החלטה שלא לקיים דיון בערר

  36. אי התייצבות לדיון בבית הדין לעבודה

  37. חובת זימון לדיון חוזר בועדה המחוזית

  38. הדיון פוצל כך שתחילה תידון שאלת החבות

  39. אי התייצבות לדיון בגלל סיבות אישיות

  40. דיון ללא נציג ציבור בבית הדין לעבודה

  41. מחיקת טענות שיכולות להפריע לדיון הוגן

  42. דחיית בקשה להעביר התביעה לדיון בפני שופט

  43. דיון בבית הדין לעבודה בשאלת זהות המעביד

  44. דיון מוסכמות ופלוגתאות בהעדר אחד הצדדים

  45. אי הזמנת בעלי דין לדיון בבית הדין לעבודה

  46. הגשת בקשה לדחיית מועד דיון ללא אישור רפואי

  47. חופשה מהעבודה לצורך דיון בבית הדין לעבודה

  48. בקשה להעברת הדיון לבית הדין לעבודה בבאר שבע

  49. אי התייצבות ההסתדרות לדיון בבית הדין לעבודה

  50. חוק ההוצל"פ לא חל לאחר העברת הדיון לבית המשפט

  51. עורך דין טען שלא קיבל מהמזכירות פקס הזמנה לדיון

  52. בקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות בבית הדין לעבודה

  53. הרשאה להתייצב לדיון: תקנה 28 לתקנות סדר הדין האזרחי

  54. הציג עצמו כעורך דין, במסגרת הדיון התברר כי כלל אינו עורך דין

  55. ביטוח לאומי יזם הליך של דיון מחודש לפי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  56. בקשה לדחיית דיון עקב כך שבאותו מועד קבועים לבא כוח דיונים בתיקים אחרים

  57. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון