האם פקע צו העיקול בשל העדר המצאה כדין ? 21. תקנה 367(ב) לתקנות סדר הדין מתייחסת להמצאת צו לסעד זמני, וקובעת כך: "העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו. לבקשת המחזיק יורה בית המשפט למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה". המשיב, להבדיל מן המחזיק, הינו מי שנתבע בתיק העיקרי. 22. תקנה 370 עוסקת בפקיעת הסעד הזמני, והיא קובעת כי הסעד הזמני יפקע, בין היתר: "אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו". 23. סעיף 17 לצו העיקול במקרה דנן קבע כי "המבקש ימציא למבקשים, במסירה אישית, את הבקשה וההבהרה על נספחיהן, העתק מכתב ההתחייבות העצמית, העתק מערבות צד ג', אישור בדבר הפקדת העירבון והעתק החלטה זו בתוך 3 ימים, שאלמלא כן - יפקע צו העיקול מאליו". 24. מהודעתו של המשיב מיום 29.4.14 עולה כי לא הומצא צו העיקול למשיבים, כלומר לחברת פדול ולמר ח'ורי, אלא רק לחברת נ.ס.ר ולחברת ש.אמיר - המחזיקות. 25. טענתו של המשיב בהודעה האמורה כי העיקול לא התבקש על כספים השייכים לחברת פדול ולכן חברה זו לא תיזוק מעצם הטלת העיקול והיא בגדר משיבה פורמלית בלבד, ביחד עם מר ח'ורי עצמו, סותרת במובהק את הודעתו של המשיב מיום 12.2.14 במסגרתה נכתב כאמור כי בקשת העיקול הינה לגבי כספים השייכים לחברת פדול ואשר מוחזקים או עתידים להגיע לידיה של חברת נ.ס.ר מכוח פסק דינו האמור של בימ"ש השלום, וזאת מאחר והסכום אשר נפסק באותו עניין שייך בחלקו לחברת פדול או מן הטעם כי מדובר בגוף משפטי אחד. במילים אחרות, כאשר התבקש המשיב להבהיר את מעמדה של חברת נ.ס.ר לצורך בקשת העיקול, בנפרד משאלת מעמדה לצורך הבקשה לצירופה כנתבעת, תשובתו היתה כי היא מחזיקה בנכסיה של חברת פדול, כך שהעיקול מתבקש על נכסים השייכים לחברת פדול. משכך, אין כל בסיס לטענתו של המשיב כי חברת פדול ומר ח'ורי הינם בגדר משיבים פורמליים בלבד. 26. זאת ועוד, צו העיקול היה ברור ביותר ביחס להוראות המופנות אל המשיב - היה עליו למסור את צו העיקול (ואת שאר המסמכים) ל'משיבים' לאותה בקשה, שהם חברת פדול ומר ח'ורי. טענתו של המשיב כי מזכירות בית הדין לא הנפיקה אישור מסירה לחברת פדול אינה נכונה, שכן בירור מול המזכירות והתיק האלקטרוני מעלה כי המזכירות הנפיקה את אישור מסירה ומסרה אותו לידיו של ב"כ המשיב במצורף לאישורי המסירה אשר הונפקו לחברת נ.ס.ר וחברת ש.אמיר, המחזיקות. מעבר לכך, אף אם היתה נכונה טענתו של המשיב ביחס לאישורי המסירה שנמסרו לו לטענתו על ידי מזכירות בית הדין, הרי שאין בכך כדי להפחית מחובתו לבצע את המסירה האישית, אשר יכולה היתה להתבצע על ידו גם ללא הנפקת אישור מסירה על ידי המזכירות. 27. מכל האמור עולה כי היה על המשיב לבצע מסירה אישית של צו העיקול ושאר המסמכים הן לחברת פדול והן למר ח'ורי - ומסירה אישית זו לא בוצעה. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי המשיב הפקיד את כתב ההתחייבות העצמית, את הערבון וערבות צד ג'. 28. נותר עתה לקבוע האם קיימות נסיבות שבגינן אין לקבוע שצו העיקול פקע. אכן, על פי הפסיקה, המצאת הצו במועדים שנקבעו בתקנות הינה מהותית. אולם, על פי לשון התקנות, בהתקיים טעמים מיוחדים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הצו לא פקע. ההודעה לנתבע במועד הקבוע בתקנות איננה הליך פרוצדורלי בלבד ומטרתה העיקרית הינה מניעת פגיעה ברכוש הנתבע ללא ידיעתו. בענייננו, ב"כ חברת פדול וח'ורי הודיע במהלך הדיון כי אומנם לא קיבל את בקשת העיקול, אולם לא חלק על כך כי צו העיקול הובא לידיעתו על ידי ב"כ חברת נ.ס.ר, ולדבריו קיבל את החלטות בית הדין בעניין הליכי העיקול, ואף התייצב לדיון בבקשת העיקול וטען לגופו של עניין. כך למשל, בעניין בש"א (י-ם) 16805/04 שאול סטרמן נ' דיוק עדשות מגע בע"מ ואח', מיום 4.1.05, נקבע כי צו עיקול אשר לא נמסר למשיבים במסירה אישית, אלא נמסר באיחור סביר על ידי צד שלישי (באותו מקרה הייתה זו מזכירות בית הדין), לא פקע. 29. אני מוצאת לנכון להתייחס גם לפסיקת בתי המשפט הכלליים בהקשר זה. כך, בעניין בש"א (י-ם) 3559/06 Tonedoor Ltd נ' יובנק בע"מ, מיום 17.12.06, נקבע כך: "פקיעת העיקול גם היא אינה בכל מצב 'פקיעה מדעיקרא', אלא 'פקיעה יחסית' (על משקל 'בטלות יחסית'). לא בכל ההקשרים נכון יהיה להתייחס לעיקול, שניתן במעמד צד אחד ושפקע מתוקף הוראת תקנה 370 לתקנות, כאל עיקול שכמוהו כאין וכאפס, כאילו מעולם לא היה קיים." בעניין בר"ע (י-ם) 3403/01 דוד זיזה נ' עו"ד אריה יעקב, מיום 17.1.02, קבע בית המשפט המחוזי כך: "מן הראוי שבית-משפט ייתן משקל רב למועדים שנקבעו בחיקוקים, ברם כאשר אין לצד שכנגד כל תועלת בשמירת לוח הזמנים, ולא נגרם נזק מערכתי, אין להקפיד על המועדים הקפדה יתרה. כיום, לאחר שנודע למבקש על העיקול, אין כל חשיבות בהמצאת המסמכים לנתבע, או שהחשיבות מועטה ואינה מגיעה כדי פסלות הצו. את עמדת בית-המשפט ביחס למחדל המשיב ראוי לבטא באי-פסיקת הוצאות לטובתו או בפסיקת הוצאות (נמוכות יחסית) לחובתו". 30. במקרה דנן, חברת פדול וח'ורי היו מודעים לצו העיקול, לפי דבריו של בא-כוחם, והם לא הציגו ראיות לכך שנגרם להם נזק בגין קבלת צו העיקול באיחור, כאשר יש לזכור שהלכה למעשה ניתנה להם ההזדמנות לטעון בפני בית הדין מדוע לא מתקיימים התנאים להטלת צו העיקול. זאת ועוד, מאחר וחברת נ.ס.ר הינה בבעלותו של מר ח'ורי, שהינו בעל מניות בחברת פדול, הרי שהמצאת צו העיקול לחברת נ.ס.ר הביאה את צו העיקול לידיעתו של מר ח'ורי. בנסיבות אלו, כאשר לא נגרם נזק לחברת פדול ולמר ח'ורי מכך שהוראות התקנות לא בוצעו באופן מלא, וכאשר ניתנה לכל הצדדים ההזדמנות לטעון לגופו של עניין, אני סבורה כי אין מקום להורות שצו העיקול פקע מאליו. שאלות משפטיותצוויםעיקולהמצאת כתבי בי דין